ייחודה של מכת בכורות

[מבקש תורה]

צ"ע מה שמצינו שהיה חידוש מיוחד במכת בכורות שהקב"ה פסח על בתי בני ישראל שניצלו מהמכה, ומאי שנא מכל המכות שהייתה המכה רק אצל המצריים והפלה הקב"ה את ישראל מהמצריים ולא מצינו שהוזכר בזה איזה חידוש.

[רחמים]

לגבי שאר מכות יש מחלוקת האם עם ישראל ניזוקו בהם או לא

וז''ל בית הבחירה למאירי (מסכת אבות פרק ה):

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים, ועשרה על הים, עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא כו', עשרה נסים אינם דבר אחר, רק הנצלים מי' מכות שהביא על המצריים שלא הוזקו באחת מהן כלל. וכמו שאמר במכת הדבר "וממקנה בני ישראל לא מת אחד", ובמכת החושך "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם", ובברד "רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד", ובערוב כתיב "והפלתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב". ואף באותם [ש]לא התבאר בהדיא הנצלם מהם, מ"מ נכתב עניינם במצריים לבד, כמו שביאר בדם "ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור", ובצפרדע "ובכה ובעמך [ובכל עבדיך] יעלו הצפרדעים", ובשחין "כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים" ואחר שפירש החרטומים נראה שאומרו בכל מצרים על המצריים לבד, והארבה לא היה בגופות רק בעשבי הארץ, ולא היה בארץ גשן, והכל מבואר זולתי מכת הכנים שנגעה בגופות האנשים ולא התבאר שם שלא היה בישראל ופירש בתלמוד שהיו נמצאים אצלם ולא מזיקין אותם כלל:

י"א שניזקו בחלק מהמכות רק לרגע כדי שיכירו בגודל הנס, סיכום כל השיטות עיין בזרע יעקב (גליון כ"ו עמ' ת"ד).

דבר נוסף היה במכת בכורות קיטוג מיוחד על עם ישראל, כיון שבמכה זו נגאלו, ובזכות דם המילה והקורבן זכו להינצל, שהקב''ה 'ראה' את הדם הנ''ל במשקופים ופסח על בתיהם. נמצא שבכל המכות ה' הפלא את ישראל כדי להגדיל את שמו אבל במכת בכורות הפלא את עם ישראל רק בזכות המצוות שלהם.

[שרוליק]

לענ"ד עד כה המכות היו שכליים וגשמיים, במכה זו פגע בהם הקב"ה מכה רגשית שהרג בהם ופגע בנשמתם.

[נוטר הכרמים]

בחידושי מרן רי"ז הלוי פר' וארא עה"פ ראה נתתיך א' לפרעה, וז"ל, פירש"י שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין, פירוש הדבר, כי המכות לא היו למטרה שישלח את העם, רק כי כך נאמר בברית בין הבתרים וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו וגו', והיה צריך להיות תחילה הדין על פרעה ועל מצרים, ואחרי כן היציאה, ולכן מינה הקב"ה את מרע"ה לדיין ושופט לרדותו במכות ויסורין הראויין לו, שיקויים וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי, והיתה זאת הכנה ליציאתם, כמו שנאמר ואחרי כן יצאו וגו'. וכ"ה מבואר להדיא מהא דתנן בעדיות פ"ב דמשפט המצריים היתה י"ב חודש, הרי דהמכות היו בגדר משפט ודין, ולא למטרת שילוח. ולכן כתיב בכל מכה ומכה פרעה לחוד ועבדיו לחוד ועמו לחוד, כי לכל אחד בפ"ע היתה המכה והדין כפי מה שנתחייב, ופשוט.

ובכתבי הגרי"ז (סטענסיל סי' ריב) מובא עוד לפרש לפי"ז הא דאיתא בפיוט בהגש"פ, אלו עשה בהם שפטים וכו' ולא הרג את בכוריהם דיינו. וצ"ב דלכאורה ב'שפטים' נכללים כל עשרת המכות וממילא גם מכת בכורות בכללם. אולם לפי האמור דהמכות היו בגדר משפט ודין ולא למטרת שילוח, אבל במכת בכורות מבואר בשמות (ד,כג) וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ,והיינו דמכת בכורות היתה עבור מה שלא שלחו את בני ישראל ממצרים, וכיון שמשני טעמים היו, ע"כ כתבם לחוד.

[נוטר הכרמים]

ובספר פנים יפות (פר' בהר), וז"ל, ואחז"ל [מכילתא בשלח טו, א] שתחילה נפרע מאלוהיהם שהוא שר שלהן וכן מצינו במצרים שנאמר [שמות יב, יב] ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, כי אין עיקר השיעבוד אלא לע"ז שלו כדין עבד שקנה עבדים שהכל הוא לרבו ראשון [יבמות סו א], ועיקר הגאולה והפדיון הוא בהוציאו אותו ממזל שלו.

[עושה חדשות]

ובספר פנים יפות (פר' בהר), וז"ל, ואחז"ל [מכילתא בשלח טו, א] שתחילה נפרע מאלוהיהם שהוא שר שלהן וכן מצינו במצרים שנאמר [שמות יב, יב] ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, כי אין עיקר השיעבוד אלא לע"ז שלו כדין עבד שקנה עבדים שהכל הוא לרבו ראשון [יבמות סו א], ועיקר הגאולה והפדיון הוא בהוציאו אותו ממזל שלו.

רמב"ן פרשת ואתחנן
וכבר פירשתי (ויקרא יח כה) אשר חלק ה' אלהיך אתם לכל העמים - כי לכולם כוכב ומזל וגבוהים עליהם מלאכי עליון, כגון הנאמר בדניאל שר מלכות פרס ושר מלכות יון, ובעבור כן יעשו להם אלהים מהם ויעבדום. ואמר ואתכם לקח ה' - כי אתם חלק השם, לא תקימו עליכם שר או עוזר זולתו. כי הוא הוציא אתכם מכור הברזל, שהייתם בתוך מצרים בכור אש ועצים, והוציא אתכם משם כנגד שריהם שעשה בהם שפטים, ולולי שהפילם לא הייתם יוצאים כי היו הם במעלתם שלא תצאו, והנה עשה כל זה כדי שתהיו לו נחלה ותהיו לשמו הגדול סגולה מכל העמים.

[נפתלי94]

ע' אברבנאל עה"ת שהאריך לבאר נקודה זו בעומק

[עליך עיננו]

בספורנו פ' שמות כ' שהמכה היחידה שהיתה מדה כנגד מדה היא מכת בכורות,ששאר המכות היו רק לאות ומופת למצרים למען ישובו.
והטעם כיון כיון שבני בכורי ישראל,ולפי"ז א"ש למה דוקא פה הודגש הענין של הפסיחה יותר משאר מכות.

[עזרי]

רצ"ב מאמר שכתבתי בעבר בענין מכת בכורות
אשמח לקבל הערות והארות