בגמרא [פסחים קח.] איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסיבה ואיתמר משמיה דרב נחמן אין צריך הסיבה ולא פליגי הא בתרתי כסי קמאי הא בתרתי כסי בתראי אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא.
ברמ"א [תעב ז] כתב, ונראה לי אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה, אין לחזור ולשתות בהסיבה דיש בו חשש שנראה כמוסיף על הכוסות.
אך בספקות הללו לא הכניס את השאלה האם בכלל יש חיוב הסיבה בכוסות אחרונים, אלא רק האם יש לחשוש לראבי"ה. והשאלה היא למה?
אולם בתוס' נראה שכן לקחו בחשבון את הספק הזה. 'כולהו נמי צריכי הסיבה וכל ד' כוסות צריכים הסיבה בשעת שתיה וצ"ע אם שכח ולא היסב אם יחזור וישתה וכן אם בכוס שלישי לא היסב אם יכול לחזור ולשתות בהסיבה אף על גב דבין שלישי לרביעי לא ישתה'.
ועין רא"ש.