לגבי התיקון המובא בספר 'קריאי מועד' (המופיע בקישור הנ"ל), הרי בראשו נאמר בפירוש כי מקורו בחמ"י.
אולם ראוי להבהיר מספר נקודות. תיקון זה מורכב משני חלקים.
החלק הראשון (קודם חצות): כולו במילי משיח וגאולה, ממקרא, תלמוד וזוהר, העוסקים בעניינים אלו, ובסיומו תחינה על המשיח.
החלק השני (לאחר חצות): מיוסד על עשר שירות שבתנ"ך, כולל פרשת קריעת ים סוף ושירת הים.
והנה בנוגע
לחלק הראשון (מילי דמשיח) אכן מקורו בחמ"י. ומקורו של החמ"י עצמו לא ידוע לנו; אך בדבריו סביב תיקון זה, פיזר החמ"י כמה רמזים הנראים כרמזים שבתאיים מובהקים: "ואשרי אנוש יעשה זאת ללמוד בסדר הזה, אשר אין ספק שהוא מעורר עוז ישועה ורחמים לפני אלהינו מרחם,
ואף גם זאת להשפיע עליו מזיו שפעו של משיח הקדוש. כי כך היא המידה, אל המקום אשר יהיה שמה קריאת ולימוד מילי דמלכא משיחא, אתוסף חילא וגבורתא ביה, ושש ושמח ומשתלשל ויורד הארה מזיו כבודו עליהם. ואם יש בם אנשים צדיקים ומכירים את קונם, כבודו עליהם יראה על ראשיהם מלמעלה, לשמוע בלימודים,
כאשר עיני חכמים וידועים מזכי הראות השיגו לראות גדולות ונפלאות ממנו. ואשר אין לו נפש יקרה המלאה לה דעת ויראת ה', ירגיש בנפשו תוספת הארה יתירה בלימוד מילי דמלכא משיחא".
יתירה מזאת, בתחינה על המשיח שלאחר לימוד זה, בנוסח המופיע בספר חמ"י, מופיע רמז שבתאִי ידוע (כמפורט
כאן): "ועל כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון
לתקן עולם במלכות שד"י, וכימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות...". וכך אכן מופיע בתיקונים שנדפסו סמוך לזמן פירסום ספר חמ"י, כמו למשל בספר 'מועדי ה' ' שלוניקי תקי"ד (כעשרים ושלוש שנים לאחר הופעת החמ"י בשנת תצ"א). אמנם בספרי 'קריאי מועד' שנדפסו מאוחר יותר, ומשם ואילך, יד נעלמת תיקנה והסירה את הרמז הרומז הנ"ל מתוך התפילה, ותמורתו נוספו שתי שורות שאינן בחמ"י: "ועל כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון,
ויקבץ גלויותנו, ובא לציון גואל, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, וכימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות...".
ובנוגע
לחלק השני שבתיקון (עשר שירות וקרי"ס), הוא מנהג שהיה ידוע עד קודם החמ"י, וכפי שהוא מופיע למשל ב'סדר תיקון ליל שביעי של פסח' אמשטרדם תפ"ה. ובהקדמה שם: "ידוע ומפורסם גודל הנס שעשה הקב"ה עם אבותינו בליל זה... לכן לזכר הנס נהגו ישראל לומר בליל זה עשר שירות כדרך שכתבם המתרגם שיר השירים".