פורום אוצר החכמה

ישראל אליהו כתב:אגב, יש שם ביאור מקורי ל"זכר למקדש" החרב.

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
סליחה על הבורות, האם התימה הוא על הסימנים הלא מוזכרים, או על המלים מקדש וסחי... שלא מצאנו לזה פירוש?

קאצ'קלה כתב:

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
סליחה על הבורות, האם התימה הוא על הסימנים הלא מוזכרים, או על המלים מקדש וסחי... שלא מצאנו לזה פירוש?

אין כאן תימה, כי אם מציאה נחמדה. נוסח חדש של 'סימני הסדר' ('מקדש וסחי') שלא היה ידוע עד כה לדברי הרב איש ספר.

אחרון התלמידים כתב:עכ"פ נראה שארמתא ולא אדמתא, כלומר שיספר בארמית.
בנפקותא - יציאת מצרים.
בטמירותא - ביראה מברך.
שנחא ברעותא- שנח? ברצון.

מה שנכון נכון כתב:

אחרון התלמידים כתב:עכ"פ נראה שארמתא ולא אדמתא, כלומר שיספר בארמית.
בנפקותא - יציאת מצרים.
בטמירותא - ביראה מברך.
שנחא ברעותא- שנח? ברצון.

באדמתא - בורא פרי האדמה על הכרפס. את ההגדה השמיט (כנראה בגלל מרכזיותה, או שלא מצא חרוז...).
בנפקותא - ברכת המוציא.
בטמירותא - צפון.
שבחא - הלל. ברעותא - נרצה.

אחרון התלמידים כתב: דרך אגב, נראה מכמה סימנים שהביא הרב סטל, שהיו מקומות שעשו כמנהג הגר"א לעשות סדר על ב' מצות בלבד. האם זה נכון?

ליבא לתיובתא כתב:בהגדת חכמי מרוקו שיצאה השנה יש סימנים חדשים מכת״י הר״ע סירירו, שנת ת״ס

מה שנכון נכון כתב:

אחרון התלמידים כתב:עכ"פ נראה שארמתא ולא אדמתא, כלומר שיספר בארמית.
בנפקותא - יציאת מצרים.
בטמירותא - ביראה מברך.
שנחא ברעותא- שנח? ברצון.

באדמתא - בורא פרי האדמה על הכרפס. את ההגדה השמיט (כנראה בגלל מרכזיותה, או שלא מצא חרוז...).
בנפקותא - ברכת המוציא.
בטמירותא - צפון.
שבחא - הלל. ברעותא - נרצה.

נוצר תאנה כתב:אני הבנתי, וסחי בנפקותא - מספר ביציאת מצרים, ואת הנטילה השמיט כי הוא מכלל האכילה

הגדה של פסח בכתב יד. תימן, המאה ה-17 (או ראשית המאה ה-18). נוסח שאמי.
כולל הוראות בערבית-יהודית. ניקוד עליון.
הגדה פותח בהקדמה (בערבית) ולאחר מכן הכותרת "סדר העשייה בלילי הפסח". שני הדפים הראשונים נראים חדשים יותר, ובראשם הכותרת: "אגדתא דפסחא". מכאן ואילך דפים עתיקים וכהים יותר.
בכל עמוד משולב פירוש מהמקובל רבי יצחק ונה זצ"ל (מהרי"ו), מגדולי רבני תימן בזמנו, וכן עם הוספות לפירוש שלא היו ידועים עד היום.
תגלית חשובה
בדף [6] נרשמו סימני הסדר בנוסח שלא היה ידוע עד היום. הם פותחים: "מקדש וסחי באדמתא" [מקביל ל: קדש ורחץ, כרפס], "מפלג וסחי בנפקותא" [כאן יש שתי משמעויות: א. יחץ, מגיד ביציאה- כלומר מספר ביציאת מצרים). ב. רחצה (= סחי, בארמית)]. וכן ממשיכים הסימנים המיוחדים בארמית.
בסה"כ 15 סימנים, מנוקדים.
לפנינו תגלית חשובה ומדהימה, על נוסח קדמון של סימני הסדר, שלא היה ידוע כלל עד היום. כידוע התימנים הקפידו והצליחו לשמר מנהגים קדומים מאוד, שלא השתמרו ביתר קהילות ישראל.
באחד הדפים נכתב בהגדה: "הגהה. יש שטועין באכילת אפיקומן ואוכלין אותה אחר ההלל, ויש משבאין לישן ועולה על דעתם מד' רז"ל שאמרו שיישן... וטעם מצה בפיו...".
חסר כנראה דף אחד בסוף ההגדה.
36 דף. 14.5 ס"מ.
מצב טוב-סביר. בלאי, כתמים וקרעים, ללא חסרון טקסט.