מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' מרץ 29, 2018 5:21 am

א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?

ארי שבחבורה
הודעות: 1328
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ה' מרץ 29, 2018 7:41 am

א. ראה בהגדת הנצי"ב ובהגדת ערוך השולחן בד"ה "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".
ב. חירות מעול בני אדם כמובן שהעבידו אותנו לטובתם האישית בלבד, משא"כ עבודת ה' ההיא לטוב לנו כל הימים.
ג. ראה בהגדת הנצי"ב בד"ה "ואילו לא הוציא".
ד. ראה בהגדת הנצי"ב בד"ה "ויוציאנו ה' ממצרים לא על ידי מלאך וכו'".

האמת והשלום
הודעות: 143
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי האמת והשלום » ה' מרץ 29, 2018 7:44 am

גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?

ב."עבדי הם" ואמרו חז"ל ולא עבדים לעבדים,וידוע דעבד מלך מלך.
ג.הבורא יכל למעשה לעשות הכל וע"כ היה גורם לכך שמצרים תמשיך להתקיים לעולם ועד ואנחנו בתוכה,כך ראיתי בהגדה של פסח דרך אמונה של ר' חיים קנייבסקי.
ד.החידוש הוא מלבד מה שמכת בכורות עונש למצרים,הרי במדרש כמדומני שגם היה מלבד הבורא מלאך המשחית בארץ מצרים באותו הלילה ובעת שהבורא דאג לעשות בעצמו למצרים מכה זו אף המלאך היה וזו הסיבה מדוע בנ"י צריכים היו לעשות סימן על המזוזות כדי להבדיל בתיהם מן המצריים שהרי וכי הבורא אינו יודע? וכיון שניתן למשחית אינו מבדיל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' מרץ 29, 2018 8:37 am

בנוגע לשאלה הג', עיין בנתיבות בהגש"פ מעשה ניסים, שמדובר היה בשיעבוד רוחני למצרים.

מלבב
הודעות: 3303
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי מלבב » ה' מרץ 29, 2018 9:35 am

שאלה ב היא שאלה טפשית לחלוטין, האיך עלה על הדעת להשוות עבד השם לעבד של מצרי מזוהם.

ובנוגע שאלה ג למה ברורה כ"כ שבסוף היינו משתחררים לולא שהשם יתברך היה משפיל גאונם, הרי מצרים היתה מעצמה עולמית בימים ההם ומלאה כשפים ושום עבד לא יכל לברוח משם.

במסתרים
הודעות: 1727
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re:

הודעהעל ידי במסתרים » ד' אפריל 17, 2019 10:27 pm

האמת והשלום כתב:ג.הבורא יכל למעשה לעשות הכל וע"כ היה גורם לכך שמצרים תמשיך להתקיים לעולם ועד ואנחנו בתוכה,כך ראיתי בהגדה של פסח דרך אמונה של ר' חיים קנייבסקי.

מי גילה לנו שאילו לא הוציא את אבותינו היה גוזר שתעמוד מצרים בתקפה לעולם?

מלבב כתב:למה ברורה כ"כ שבסוף היינו משתחררים לולא שהשם יתברך היה משפיל גאונם, הרי מצרים היתה מעצמה עולמית בימים ההם ומלאה כשפים ושום עבד לא יכל לברוח משם.

צ"ע כנ"ל. ובדרך הטבע לא נשאר היום שום ממלכה מאותה תקופה.

ויל"ע בהגדה "אף אותנו גאל עמהם שנאמר ואותנו הוציא משם", מנ"ל שהפסוק "אותנו" קאי על כל בנ"י לדורי דורות ולא רק לדור המדבר ובניהם שלהם מדבר משה רבינו?

מלבב
הודעות: 3303
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: Re:

הודעהעל ידי מלבב » ד' אפריל 17, 2019 11:10 pm

א. אין להשוות מצרים מעצמה עולמית חזקה עם כשפים וכו' לממלכות אחרות, ב. כתוב ומלחמות אני עשיתי, ההסכמה של עמים להילחם זה בזה זה נוגד את הטבע, לכן גם מה שמלכות אחרות לא נשארו זה גופא יד השם.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' אפריל 17, 2019 11:59 pm

השאלות עתיקות כמובן, והתשובות רבות.
הנה כמה גרגרים:

גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?

אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.

גם זו לטובה כתב:ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?

"עבד ה' הוא לבד חפשי".

גם זו לטובה כתב:ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?

אילו היינו שוקעים שם לא היתה לנו תקומה לעולם ועד.

גם זו לטובה כתב:ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?

הפסיחה מורה על ההבדלה בין ישראל למצרים: אף שניתנה רשות למשחית, והללו עובדי ע"ז כו', שתי מצוות שניתנו להם מייחדים ומרוממים אותם מעל פני הגויים ובכך ניתן האות לגאולה.

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי ישא ברכה » ה' אפריל 18, 2019 12:09 am

גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?א. העונש הגיע לעם ישראל (מסיבות שונות יעוין בגמ' ובפרשני המקרא). לגאולה מצד הצדק לא, אלא בחסד מיוחד מה' שפסח עלינו.
ב. השיעבוד היה חלק מהתהליך שהוצרכנו לעבור על מנת להיות עם ה', ואכן ההודאה היא על שה' בחר בנו ולקח אותנו אליו, בשיעבוד ובגאולה.

ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?נו..
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?הקב"ה מנהיג את העולם, ואם הקב"ה לא היה מוציא אותנו היינו שם, אלא אם כן הוא היה מוציא אותנו בדרך אחרת, וגם על זה היינו מודים לו. מלבד זאת, יתכן והייינו נטמעים בתוך מצרים, ומאבדים את ידיעת הבורא.
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?כנ"ל בשאלה א'.

איש לוי
הודעות: 273
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי איש לוי » ה' אפריל 18, 2019 12:15 am

גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?

מה שאני רגיל באר לב"ב הוא כך:
א: אנחנו לא מודים (רק) על היציאה ממצרים, אנחנו מודים על הכניסה לגלות מצרים והשעבוד עד ליציאה כולל היציאה. דוגמא לדבר, לידת בן/בת, ההודאה איננה רק על עצם הלידה אלא אף על הכניסה להריון על כל המסתעף מזה עד לשיא ההטבה שזה הלידה. וכיוצ"ב ביציאת מצרים, היציאה היא הלידה של כלל ישראל, וכמבו' בנביא יחזקאל, וכל השיעבוד על כל המשתמע מזה, הוא ההריון של כלל ישראל, ותנאי הכרחי ללידת ישראל. ובזה אני מרחיב הרבה, מה הוא 'ישראל' ומה המשמעות של השיעבוד שהיה נצרך ומוכרח כדי להוליד את אותה אומה יהודית, בדומה להריון של הולד.
ב:אין בעיתיות בעצם להיות 'עבד'!! הבעיה קיימת כשהעבדות היא עומדת בסתירה למציאות החיים של האדם, ומאחר שבטבע האדם הוא להיות ברשות עצמו, ממילא העבדות סותרת מצב זה. אבל כשלקחנו הי"ת להיות עבדים שלו, הרי הוא קבע את עצם מציאותנו להיות עבדי ה' וזה כל מהות חיינו, וממילא אין בזה סתירה למציאותנו. נקוזה זו פשוטה היא בתכלית, ואף ילדים (כ"א לרמת רוחו) יש להם אחיזה בזה.
ג: בזוהר בכמה מקומות מבואר, שלצורך היציאה ממצרים, הקב"ה היה צריך לשבר ולפרק את השליטה של מצרים בכוחות הטבע, שהיו שולטים בזה באופן מוחלט, ולולא היציאה אכן היינו משועבדים שם כפשוטו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אפריל 18, 2019 3:05 am

גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?

ב. יש בזה ביאור נפלא מהרבי מליובאוויטש (מתורגם מתוך "מכתב כללי", י"א ניסן תשי"ח):
בהדרגות שבעולם שמסביבנו - הנה הצומח, כאשר כל הדרוש לצמיחה, אדמה מים ואויר וכדומה, מסופקים לו במילואם - אזי ״משוחרר״ הצומח מכל ה״דאגות״ וההפרעות שלו. ואף שאינו יכול לזוז ממקומו, ו״נגזר״ עליו להשאר במקומו כל ימיו ־ יש לו את מלוא החירות של צומח. כל זמן שאינו אלא צומח ־ הרי הוא בן חורין באמת.
אבל החי, אפילו כאשר מסופקים כל צרכיו, אכילה, שתיה וכדומה, אבל מוכרח הוא לעמוד במקום אחד - הרי זה אצלו המיצר הכי גדול - מאסר, מאסר הכי גרוע, כי חסרה לו עיקר מהותו.
ואילו האדם, שהוא שכלי, אפילו אם יש לו מלוא החירות של תנועה, אבל כשמרחיקים אותו מחיים שכליים - אזי הוא במאסר, מאסר שגוזל אותו מעיקר מהותו.
וכן הוא בעולם השכל עצמו - מי שביכלתו להגיע לדרגות הכי עליונות בשכל, ומגבילים אותו לחיים שכליים של ילד קטן - הרי זה המאסר הכבד ביותר עבור ה״אני״ האמיתי שלו,
ואם הוא בעצמו מגביל את עצמו בכך - על ידי בזבוז שנותיו ושכלו ואפשרויותיו על אכילה ושתי׳ וכדומה, ולחיפוש אמצעים להשגת מאכל ומשקה, מבלי להתעלות יותך - הרי מבחינות רבות, מאסר-עצמי זה מר יותר בהרבה, וגורם תוצאות חמורות יותר.
בני ישראל, שכל אחד מהם יש לו נפש אלקית, חלק אלוקה ממעל ממש, אשר, אפילו כאשר היא מלובשת בנפש הבהמית ובגוף, הרי היא קשורה עם הקב״ה, עם ״אין סוף״ - שאיפתה לחרות האמיתית שלה, ליציאת מצרים, היא תמידית ו״אין־סופית״. היא אינה יכולה להישאר במקום אחד. כל יום, בעלייתה הנוספת ע״י תורה ומצוות, המקרבים לאין־סוף - מרגישה הנשמה בעומק פנימיותה שהמדריגה של אתמול היא היום כבו בבחינת ״מצרים״, שיש לצאת ממנה ולהגיע למעלה יותר.

ג. ראיתי פעם: כל המיצר לישראל נעשה ראש, כדי שלא יהיו ישראל מסורים ביד אומה שפלה, ואילו לא הוציא הקב"ה וכו'- בהכרח היתה מצרים נשארת בגדולתה.
ד. אף הבכורות של אומות אחרות ששהו במצרים - מתו. אבל בכורות ישראל - אפילו אלו שהלכו לבתי המצרים להיות שם בלילה זה - לא מתו (רש"י, מסתמא מחז"ל).

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' אפריל 21, 2019 1:07 am

איש לוי כתב:
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?

מה שאני רגיל באר לב"ב הוא כך:
א: אנחנו לא מודים (רק) על היציאה ממצרים, אנחנו מודים על הכניסה לגלות מצרים והשעבוד עד ליציאה כולל היציאה. דוגמא לדבר, לידת בן/בת, ההודאה איננה רק על עצם הלידה אלא אף על הכניסה להריון על כל המסתעף מזה עד לשיא ההטבה שזה הלידה. וכיוצ"ב ביציאת מצרים, היציאה היא הלידה של כלל ישראל, וכמבו' בנביא יחזקאל, וכל השיעבוד על כל המשתמע מזה, הוא ההריון של כלל ישראל, ותנאי הכרחי ללידת ישראל. ובזה אני מרחיב הרבה, מה הוא 'ישראל' ומה המשמעות של השיעבוד שהיה נצרך ומוכרח כדי להוליד את אותה אומה יהודית, בדומה להריון של הולד.

א' ביקשתי תשובה פשוטה..- פשטות הדברים משמע שמודים על היציאה מעבדות לחרות ושללא יצי"מ היינו עבדים.

אלכסנדר וימפן
הודעות: 169
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 12:01 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי אלכסנדר וימפן » א' אפריל 21, 2019 1:35 am

אני לא כל כך מבין את השאלות.
למשל השאלה הראשונה מי ששואל אותה הוא בעצם שואל למה להודות לה' על כל הצלה?
והשאלה השניה לא הבנתי מה הקשר כי עבד ה' הוא רק צריך לעשות מצוות וזה לא כמו עבד של אדם אחר.

איש לוי
הודעות: 273
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי איש לוי » א' אפריל 21, 2019 9:30 am

גם זו לטובה כתב:
איש לוי כתב:
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?

מה שאני רגיל באר לב"ב הוא כך:
א: אנחנו לא מודים (רק) על היציאה ממצרים, אנחנו מודים על הכניסה לגלות מצרים והשעבוד עד ליציאה כולל היציאה. דוגמא לדבר, לידת בן/בת, ההודאה איננה רק על עצם הלידה אלא אף על הכניסה להריון על כל המסתעף מזה עד לשיא ההטבה שזה הלידה. וכיוצ"ב ביציאת מצרים, היציאה היא הלידה של כלל ישראל, וכמבו' בנביא יחזקאל, וכל השיעבוד על כל המשתמע מזה, הוא ההריון של כלל ישראל, ותנאי הכרחי ללידת ישראל. ובזה אני מרחיב הרבה, מה הוא 'ישראל' ומה המשמעות של השיעבוד שהיה נצרך ומוכרח כדי להוליד את אותה אומה יהודית, בדומה להריון של הולד.

א' ביקשתי תשובה פשוטה..- פשטות הדברים משמע שמודים על היציאה מעבדות לחרות ושללא יצי"מ היינו עבדים.

מה זה סתירה לפשטות הנ"ל?? אולי תסביר יותר את שאלתך הפשוטה. הרי בהגדה אנו מספרים שהירידה למצרים היתה ע"פ הדיבור - אנוס ע"פ הדיבור- (שדיבר הי"ת לאברהם גר יהיה זרעך בארץ לא להם) וכל פרק ק"ה בתהילים מבאר שהירידה כולל הגלות היתה בכוונה מסודרת כדי לצרף את עם ישראל בכדי ליצור מהם אומה, (עי' רש"י שם) והוא מקרא מפורש "ואתכם לקח ה' מכור הברזל" וכור היינו מקום נקיון של הברזל, וזהו הצירוף והנקיון שנוצר ע"י שיעבוד מצרים. והירידה לא היתה (כמו שנראה לעין הפשוטה) מכח הכרח המאורעות, אלא בכוונה תחילה למטרת הולדת עם והסתובבה ע"י מאורעות הללו.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' אפריל 22, 2019 2:11 am

מודים ע"כ שאנו לא "עבדים", ולדבריך צריך להודות על ה"עבדות והיציאה" שלולא זאת היינו סתם עם ככל הגויים.

הרואה
הודעות: 2118
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי הרואה » ג' אפריל 23, 2019 2:36 am

שאלה ב', שהרי עכשיו אנו עבדי ה' - בדיוק על כך אנו מודים! כמדומה שמפורש ברמב"ם.
שאלה ג', שהיינו נשארים עבדים במצרים - שמעתי מר' נתן רוטמן שליט"א, שכל המושג של יציאת עבדים לחרות, ושמעצמה יכולה לעבור שינויים מהותיים התחדש ביציאת מצרים, ובלי זה מצרים היתה נשארת בתפארתה ואין סיבה שהיה משתנה שם משהו לולא הקב"ה התערב בסדרי המלכויות.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 23, 2023 9:53 am

ארי שבחבורה כתב:
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
א. ראה בהגדת הנצי"ב ובהגדת ערוך השולחן בד"ה "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".
ראה עוד בהגדת בעל הנתיבות 'מעשה נסים' בד"ה מתחילה עע"ז, ובהגדת אמת ליעקב המגיד מדובנא בד"ה מה נשתנה.


השאלה היא דוקא על ההודאה והשבח של יציא"מ? או שבכל הודאה להקב"ה -כגון חולה ונתרפא- קשה קו' זו?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מרץ 23, 2023 1:45 pm

עושה חדשות כתב:השאלה היא דוקא על ההודאה והשבח של יציא"מ? או שבכל הודאה להקב"ה -כגון חולה ונתרפא- קשה קו' זו?

במיוחד על יצי"מ שהיא מעיקרא גזירה מוגבלת בזמן, ומה הרבותא שסוכ"ס תמה הגזירה.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי עקביה » ו' מרץ 24, 2023 11:31 am

אלכסנדר וימפן כתב:אני לא כל כך מבין את השאלות.
למשל השאלה הראשונה מי ששואל אותה הוא בעצם שואל למה להודות לה' על כל הצלה?

ומה התשובה על שאלה זו?

[אצל יורדי ים והולכי מדבר זה יותר מובן, כי הוא בעצמו הכניס את עצמו לסכנה].

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי עקביה » ו' מרץ 24, 2023 2:05 pm

סגי נהור כתב:
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?

אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.

קשה לקבל את זה, היות והן בתורה והן בהגדה של פסח לא כתוב כלום [עכ"פ בפירוש] על מ"ט שערי טומאה.
ההודאה והשבח הם על מה שמפורש - יציאה מעבדות לחירות.
לחדש מה שלא נתפרש ואז להודות ולשבח על כך, זה אפשרי, אבל נשמע קצת מאולץ.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי אור עולם » ו' מרץ 24, 2023 2:37 pm

אם מישהו מכה את חבירו ואז מרפא - באמת צ"ע להודות לו על הריפוי, אל תכה ואל תרפא.
אבל כשחיים בעולם שהקב"ה מנהיג בידיעתו, ובמהלך זה - הכל צפוי וידוע מראש,
אם נחייה כך אז אין מה לבקש ממנו ואין מה להודות לו, וכנ"ל לאף אחד אחר בעולם, וגם אין בעיה (מוסרית) להציק למישהו וכדו' שהרי בכל מצב הקב"ה מגלגל הכל.
אלא בוודאי שאנחנו חיים בעולם שרובו ככולו מונהג בהנהגת המשפט, ואם כי עניין צדיק ורע לו נעלם מאיתנו, עדיין רוב ההנהגה היא בהשתלשלות טבעית ממעשי בני האדם.
ולכן כשהקב"ה מאיר פתאום אור גדול של נס שאינו לפי הטבע - בוודאי שיש על מה להודות.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' מרץ 24, 2023 5:15 pm

עקביה כתב:
סגי נהור כתב:
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?

אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.

קשה לקבל את זה, היות והן בתורה והן בהגדה של פסח לא כתוב כלום [עכ"פ בפירוש] על מ"ט שערי טומאה.
ההודאה והשבח הם על מה שמפורש - יציאה מעבדות לחירות.
לחדש מה שלא נתפרש ואז להודות ולשבח על כך, זה אפשרי, אבל נשמע קצת מאולץ.

זה די מפורש בהגדה לענין מתחלה עוע"ז היו אבותינו, שהוא ה"מתחיל בגנות" לחד מ"ד. ויעויין רמב"ם ספ"א מהל' תשובה.

אבל אכן, אני קורא את מעשה יצי"מ שבתורה ובהגדה, ואת סוד היציאה מעבדות לחירות שבכל דור ודור, לאור משמעותם העמוקה כפי שהיא מתפרשת בדברי חכמי ישראל לדורותיהם, וזה בעיני סיפור יציאת מצרים האמיתי והבלתי מאולץ, ולא עיסוק בפרטי קרקורי הצפרדעים (בלבד). וכבר נדון הדבר בפורום זה יותר מפעם.

בן ראובן
הודעות: 947
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי בן ראובן » ו' מרץ 24, 2023 10:47 pm

בדרך הפשט פירש כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, שההודאה היא על שהוציאנו ה' ביד חזקה, שאם לא כן (אלא היתה הגזירה פוקעת מאליה), היו אבותינו נשארים במצרים מרצונם, או שבים בהזדמנות הראשונה (כפי שניסו לעשות כמה פעמים), ו"הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים הינו לפרעה במצרים".

HaimL
הודעות: 741
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי HaimL » ש' מרץ 25, 2023 10:42 pm

מלבב כתב:שאלה ב היא שאלה טפשית לחלוטין, האיך עלה על הדעת להשוות עבד השם לעבד של מצרי מזוהם.

כל הפוסל וכו', שאלה גדולה שאל השואל. דשפיר ה"ל לחכמים לתקן לומר והוציאנו (לא מעבדות לחירות אלא) מעבדות מצרים לעבדותו יתברך. וזוהי המעולה שבשאלות.

תבא
הודעות: 392
הצטרף: ד' אוגוסט 03, 2016 3:52 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי תבא » א' מרץ 26, 2023 4:02 pm

HaimL כתב:
מלבב כתב:שאלה ב היא שאלה טפשית לחלוטין, האיך עלה על הדעת להשוות עבד השם לעבד של מצרי מזוהם.

כל הפוסל וכו', שאלה גדולה שאל השואל. דשפיר ה"ל לחכמים לתקן לומר והוציאנו (לא מעבדות לחירות אלא) מעבדות מצרים לעבדותו יתברך. וזוהי המעולה שבשאלות.

גא"מ. שאלה גדולה ויסודית. וביותר על הנאמר בהגדה: הוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו שירה חדשה. ומיד פותחים: הללו עבדי ה'.
תמצית התשובה: החילוק בין עבד לבן חורין, שעבד עושה עבור אדונו ובן חורין עושה עבור עצמו [דוגמת אדם ששקוע בעסקיו יומם ולילה, אינו עבד כיון שעושה לעצמו].
עבד ה' עושה לעצמו ולטובתו הנצחית, והיא החרות.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מרץ 27, 2023 12:46 am

תבא כתב:תמצית התשובה: החילוק בין עבד לבן חורין, שעבד עושה עבור אדונו ובן חורין עושה עבור עצמו [דוגמת אדם ששקוע בעסקיו יומם ולילה, אינו עבד כיון שעושה לעצמו].
עבד ה' עושה לעצמו ולטובתו הנצחית, והיא החרות.

ומה תשובה היא זו. וכי תכלית המעלה שיעבוד האדם עבור עצמו? ולא כך שנינו, ואני נבראתי לשמש את קוני? (וכבר נידון כ"ז בעבר, ואין חדש תחת הפורום)

תבא
הודעות: 392
הצטרף: ד' אוגוסט 03, 2016 3:52 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי תבא » ב' מרץ 27, 2023 1:34 am

סגי נהור כתב:
תבא כתב:תמצית התשובה: החילוק בין עבד לבן חורין, שעבד עושה עבור אדונו ובן חורין עושה עבור עצמו [דוגמת אדם ששקוע בעסקיו יומם ולילה, אינו עבד כיון שעושה לעצמו].
עבד ה' עושה לעצמו ולטובתו הנצחית, והיא החרות.

ומה תשובה היא זו. וכי תכלית המעלה שיעבוד האדם עבור עצמו? ולא כך שנינו, ואני נבראתי לשמש את קוני? (וכבר נידון כ"ז בעבר, ואין חדש תחת הפורום)

ומה שאלה היא זו. התכלית לעבוד את בוראו הוא ההסתכלות מצד האדם. אבל הקב"ה ברא את העולם להטיב, וטובתו שהוא נותן לאדם דרך לקבל את הטובה ע"י עבדות ה'. רצה הקב"ה לזכות... לפיכך הרבה להם תורה ומצוות וכו' וכו' וכו'. ועל כך אנו מודים ומהללים שאנו זוכים להיות עבדי ה'.

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' מרץ 27, 2023 2:27 am

עקביה כתב:
סגי נהור כתב:
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?

אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.

קשה לקבל את זה, היות והן בתורה והן בהגדה של פסח לא כתוב כלום [עכ"פ בפירוש] על מ"ט שערי טומאה.
ההודאה והשבח הם על מה שמפורש - יציאה מעבדות לחירות.
לחדש מה שלא נתפרש ואז להודות ולשבח על כך, זה אפשרי, אבל נשמע קצת מאולץ.

זה מפורש בנביא יחזקאל פרק כ:
ב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ג בֶּן אָדָם דַּבֵּר אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ד הֲתִשְׁפֹּט אֹתָם הֲתִשְׁפּוֹט בֶּן אָדָם אֶת תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם הוֹדִיעֵם. ה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ו בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת. ז וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ח וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִּשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם. ט וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. י וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל הַמִּדְבָּר. יא וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם.

מפורש, אמנם בלי המינוחים של מ"ט שע"ט, אבל עצם העניין, שישראל לא היו ראויים לצאת, ואדרבה, היו חייבים כליה במצרים, כי גם כשנודע להם הקב"ה במצאים בשמו ובמופתיו ושלח להם את משה ואהרן להוציאם ולומר להם לעזוב את ע"ז של מצרים - לא שמעו אלא הימרו, וכמעט שלא מתו כולם בחמתו של הקב"ה במצרים, אלא שהוציאם הקב"ה בחסדו הגדול, בעבור הברית והשבועה לאבותיהם, שבה קרא שמו על ישראל וממילא יתחלל שמו אם לא יוציאם, ועל כן הוציאם וזיככם ונתן להם תורה והיטיבם כדי להיטיב להם.


וזה מפורש גם בתורה, בכל עניינו של קרבן ה"פסח", שהוא על החסד והנס הגדול שכאשר הרג הקב"ה את המצרים - לא הרג גם אותנו עמהם.

וכדברי המכילתא בפרשת בא ה שדייקה כן מלשון הפסוק [עיי"ש במפרשים] זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל - רבי יוסי הגלילי אומר, ראויין היו שונאיהם של ישראל כליה במצרים, עד שגמר אחרון שבהם את פסחו.

והמכילתא לשיטתה בהבנת עוד פסוק שם [ועל יסוד הפסוקים ביחזקאל]:
ומפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ארבעה ימים? - לפי שהיו שטופין בעבודה זרה במצרים, ועבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, שנאמר (במדבר טו): "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" - ייחד הכתוב מצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו, ואי זה זה? עבודה זרה. אתה אומר עבודה זרה, או אינו אלא אחת מכל מצות האמורות בתורה סתם? כשהוא אומר "וכי תשגו ולא תעשו" וגו', באו כל המצות ללמד על מצוה אחת. ומנין לעובר על כל מצות שהוא פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה? - שנאמר (דברים כט): "לעברך בברית ה' אלהיך", ואין ברית אלא תורה, שנאמר (דברים כח): "אלה דברי הברית וגו'". אמר להם: "משכו ידיכם מעבודה זרה והדבקו במצות".

- רבי יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר (שמות ו): "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וגו'", וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח?! (שנאמר) (ירמיה כ): "יולד לך בן זכר שמח שמחהו", רבו מוציאו לחירות ואינו שמח?! אם כן, למה נאמר "ולא שמעו אל משה"? אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה, שנאמר (יחזקאל כ): "ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו", ואומר, "וימרו בי בית ישראל במדבר". הדא הוא דכתיב, (שמות ו): "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום [אל] בני ישראל" - ציוום לפרוש מעבודה זרה.

נשים לב שמדברים כאן אחרי שנה שלימה / חצי שנה של תשע מכות, נסים גלויים ושידוד הטבע כולו, וכל זה לטובת ישראל בהודעת נביא, נסים עצומים וחסדים עצומים, מופתים כאלה שהקב"ה מצפה שפרעה והמצרים [שהמכות לרעתם ונגד אלוהיהם] יבינו על ידם כי אני הויה בקרב הארץ ואין כמוני בכל הארץ, עאכו"כ ישראל [שהמכות לטובתם ומאלוהי העברים], וכשפרעה עומד במריו הקב"ה מכה בו ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואחרי כל זה - ארבעה ימים בלבד לפני היציאה - ישראל בעצמם שטופים בעבודה זרה של מצרים ועומדים במריים עד כדי שחייבים כולם כליה במצרים. ואם לא די בזה, אזי נמצא עוד במדרשים שבפועל רבים/רובם/כולם לא משכו, ולא לקחו, ולא מלו עצמם, ורק כשהריחו את פסחו של משה רצו אליו כולם שימול אותם ויתן להם מפסחו.


אז מי שרוצה - שלא יקרא לזה תחתית שערי טומאה, שימצא לזה שמות אחרים, אבל תוכן הדברים מפורש וברור ומדבר בעד עצמו.


[וידועה ההתכתבות בין ר"א שר לחזו"א בעניין זה, שר"א שר רצה לומר שרוב ככל עם ישראל שיצאו ממצרים היו צדיקים, וכל הרשעים מתו במכת חושך וכו', והחזו"א טען שבמקורות הנ"ל ואחרים מפורש אחרת ואין מה לעשות, עיי"ש הכל].
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב ג' מרץ 28, 2023 4:06 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהושפט
הודעות: 834
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי יהושפט » ב' מרץ 27, 2023 1:39 pm

הרב צו"מ, דבריך לכשעצמם חשובים ונכוחים מאד, אולם אין בכך די השיב לשאלה, שהרי אין ספק שיש גם רובד פשוט של הודאה פשוטה על היציאה מעבדות לחירות, ולא זו בלבד אלא המודה על זה לחוד קיים לגמרי את מצות סיפור יציא"מ, והדברים מפורשים בפסחים "אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי אמר ליה פטרתן מלומר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו". וכאן חוזרת השאלה הנ"ל.

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' מרץ 28, 2023 1:44 am

ההתכתבות הנ"ל בין החזו"א לר"א שר בעניין דרגתם של יוצאי מצרים, ראיתיה ממש לאחרונה בקונטרס שהביא את כל ההתכתבות במלואה, אבל איני זוכר היכן ראיתי את הקונטרס, מה היה שמו, והאם היה בקובץ דיגיטלי היכנשהו או בקונטרס מודפס באיזה בית כנסת או אולי בדוכנים של בלוי בשבוע שעבר.

האם יש מי שיודע על איזה קונטרס מדובר ו/או יכול להפנות להתכתבות המלאה הנ"ל תהיה היכן שתהיה?
מאד מאד אודה לו.

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' מרץ 28, 2023 2:01 am

יהושפט כתב:הרב צו"מ, דבריך לכשעצמם חשובים ונכוחים מאד, אולם אין בכך די השיב לשאלה, שהרי אין ספק שיש גם רובד פשוט של הודאה פשוטה על היציאה מעבדות לחירות, ולא זו בלבד אלא המודה על זה לחוד קיים לגמרי את מצות סיפור יציא"מ, והדברים מפורשים בפסחים "אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי אמר ליה פטרתן מלומר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו". וכאן חוזרת השאלה הנ"ל.

צריך עיון האם ברובד הפשוט הנ"ל מתעוררת השאלה הנ"ל.
כמדומה שהשאלה הנ"ל מתחילה להתעורר רק כשאוחזים ברובד גבוה.

פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.
אא"כ מתוך התפילה עצמה והעמידה לפני ה' הוא מתרומם ומתעלה, מכיר בהכרה יותר ברורה ועמוקה, וממילא תוך כדי תפילה הוא משנה את הנוסח ואת החשבון לנוסח גבוה שכולל את זה שהכל מהקב"ה ואנו מבקשים רחמים או שהחסד יהיה גם נראה ונגלה וכיו"ב.

הרי שרק במבט גבוה מתעוררת השאלה הנ"ל, וממילא איני חושב שיש לאחוז את החבל הזה משני קצותיו, היינו לדבר מחד על הרובד הפשוט של הגאולה, ומאידך לשאול שהרי הקב"ה עשה הכל.

[ואמנם הא גופא צ"ע, מה פשר הרובד הפשוט הנ"ל והכיצד המבט והשפה האלה אינם כפירה, אבל עכ"פ המציאות היא כך, וממילא עכ"פ לענייננו אין לשאול שאלה זו כלפי ההודאה וחובת ההודאה וכו'. אלא מה שצ"ע הוא עצם הדבר - הכיצד קיים במציאות רובד כזו שבו זו השפה וזו התחושה והיא אמיתית, ומוצדקת, ואינה כפירה. ובכלל מאתיים מנה תתורץ ממילא גם השאלה הנ"ל, אלא שכאמור לענ"ד אחרי שזו המציאות אין מקום לשאלה הנ"ל, יש מקום רק לשאלה על המציאות הזו גופא, אבל עכ"פ כלפי הודאה לקב"ה על ישועות וכו' אין להקשות מה טעם יש בה אחרי שהוא עושה ועשה את עצם הצרה והכל תלוי רק בו ובא רק ממנו, כי במציאות חזינן שהיחס שלנו אל המתרחש עמנו אינו כזה, והוא טבעי = כך נבראנו = לגיטימי לחוש כך (מי שטרם התעלה לרובד גבוה יותר) = כך תיקנו לנו מסדרי התפילות את נוסח התפילות].

מה שכן טענה גם ברובד הפשוט הוא שמפורש בתורה שהיתה גזירה, אבל זה באמת אינו שאלה כלל, שהרי הגזירה היתה לארבע מאות שנה ויצאו הרבה קודם [לפי חז"ל, וראה דברי הרמב"ן בפשש"מ בפסוק ומושב בני ישראל וגו'], שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כמה שאמא לאברהם אבינו.
וכך כמעט מפורש בפסוקים בתחילת וארא "וגם הקימותי את בריתי", ופירש רש"י "הגיעה העת לקיים את השבועה", וצ"ע וכי עד עכשיו היתה שבועה והקב"ה נמנע ולא קיים את מאמרו ח"ו ורק כעת התעורר לקיים דבר שנשבע עליו ולא קיימו עד כה ח"ו? אלא הכוונה בפשיטות שהעת האמיתית טרם הגיעה, ואין באמת חיוב כעת מצד השבועה, אבל הקב"ה החליט שדי וזהו והגיעה העת לקיים כעת את השבועה ולא לחכות לגמר הגזירה של ארבע מאות שנה.


הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ג' מרץ 28, 2023 3:22 pm

צופה_ומביט כתב:
יהושפט כתב:הרב צו"מ, דבריך לכשעצמם חשובים ונכוחים מאד, אולם אין בכך די השיב לשאלה, שהרי אין ספק שיש גם רובד פשוט של הודאה פשוטה על היציאה מעבדות לחירות, ולא זו בלבד אלא המודה על זה לחוד קיים לגמרי את מצות סיפור יציא"מ, והדברים מפורשים בפסחים "אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי אמר ליה פטרתן מלומר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו". וכאן חוזרת השאלה הנ"ל.

צריך עיון האם ברובד הפשוט הנ"ל מתעוררת השאלה הנ"ל.
כמדומה שהשאלה הנ"ל מתחילה להתעורר רק כשאוחזים ברובד גבוה.

פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.


יש"כ הרב צו"מ.

דבריך אמורים על הכלל ויש להוסיף עוד מה ששייך בפרט ליציא"מ שאין לדמות דבר שנעשה עפ"י דרך הטבע למה שנעשה בדרך נס גלוי שניכר שיד ה' עשתה זאת, הירידה למצרים התגלגלה בדרך הטבע ולו היו יוצאים ממצרים ג"כ בדרך הטבע היה מקום לומר שאין להרעיש ולהודות על זה כל כך, כי אם נשאר במבט הפשוט הרי הכל מקרה ואם נתבונן הרי מי שגלגל את היציאה גלגל את הירידה, אבל כאשר בדרך הטבע התגלגל שנהיו עבדים והקב"ה מתערב באופן חריג ומיוחד להוציא אותם בודאי בעי אודויי ושבוחי.

אמנם באמת גם על ישועה בדרך הטבע יש להודות כמו בפורים (ושם יש דגש אחר שזה היה בזמן הגלות שבאמת לא היו כ"כ ראויים לישועה).

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' מרץ 28, 2023 3:36 pm

הבאר ההיא כתב:יש להוסיף עוד מה ששייך בפרט ליציא"מ שאין לדמות דבר שנעשה עפ"י דרך הטבע למה שנעשה בדרך נס גלוי שניכר שיד ה' עשתה זאת, הירידה למצרים התגלגלה בדרך הטבע ולו היו יוצאים ממצרים ג"כ בדרך הטבע היה מקום לומר שאין להרעיש ולהודות על זה כל כך, כי אם נשאר במבט הפשוט הרי הכל מקרה ואם נתבונן הרי מי שגלגל את היציאה גלגל את הירידה, אבל כאשר בדרך הטבע התגלגל שנהיו עבדים והקב"ה מתערב באופן חריג ומיוחד להוציא אותם בודאי בעי אודויי ושבוחי.

יפה, זהו פשט נוסף, שההודאה אינה על עצם היציאה מעבדות לחירות אלא על האופן שבו נעשתה, של הודעת הבחירה בישראל לעמו ובניו, גילוי אהבה וחיבה לישראל "בני בכורי" שהנוגע בהם כנוגע בבת עינו וממילא הקב"ה מוציאם ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה כאב שמכה בחמתו את מי שפגע בבנו, ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה. פעם דייקתי את העניין הזה בפסוק "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", ולא אמר "בעבור זה הוציאני ה' ממצרים", ומשמעות לשון הכתוב שמיירי בדבר שנעשה בעת היציאה ותוך כדי היציאה, "עשה ה' לי בצאתי", ובפשטות הכוונה לאופן היציאה, ודוק.
אמנם גם על זה קשה קושיית הרב יהושפט, שגם מי שלא שת לבו לעניין זה ולא סיפר עליו בליל פסח יצא ידי סיפור יציאת מצרים, וכלשון הגמרא לגבי הלל שלמדו מיציאת מצרים "מעבדות לחירות אמרינן שירה".


הבאר ההיא כתב:אמנם באמת גם על ישועה בדרך הטבע יש להודות כמו בפורים (ושם יש דגש אחר שזה היה בזמן הגלות שבאמת לא היו כ"כ ראויים לישועה).

בפורים מפורסם שהיה בגדר נס ולא טבע ממש, וכלשון רש"י בשבת "מאהבת הנס שנעשה להם", כי הגם שהיה הכל מגולגל בדרך הטבע אבל היה ברור לכל הרואה את סוף המעשים ["מה ראו - על ככה - ומה הגיע אליהם"] שהצירוף של כל הדברים יחד זה לזה עצות מרחוק אמונה אומן הוא גילוי של ההשגחה בטבע, וממילא הוא בגדר נס. וכדברי חז"ל "אסתר סוף הנסים".

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מרץ 28, 2023 3:43 pm

צופה_ומביט כתב:פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.

כאן תיארת זאת כמבוכה, וכאן הערתי על דבריך שם.

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' מרץ 28, 2023 3:49 pm

סגי נהור כתב:
צופה_ומביט כתב:פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.

כאן תיארת זאת כמבוכה, וכאן הערתי על דבריך שם.

יישר כוח גדול הרב סגי נהור.
ואכן, דבריך שם עומדים בדיוק על הנקודה שכתבתי לעיל לרב יהושפט. שכדי לשאול שאלה מהסוג שנשאלה בתחילת האשכול צריך כבר להיות בדרגה עליונה יותר, שמביטה על היחס עם הקב"ה בצורה גבוהה/עמוקה יותר. וברובד הפשטני/חיצוני לא נשאלת שאלה זו, לא כי יש לה תירוץ, אלא כי היא פשוט לא נשאלת/מתעוררת.
וכפי שכתבת שם, עצם הנושא היסודי הזה עדיין צריך לימוד, לימוד שכולו עבודה ועבור עבודה, וח"ו לא לפלפולא בעלמא, אלא כי הם חיינו, וה' יאיר עינינו ויפתח לבנו אמן.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מרץ 28, 2023 4:20 pm

ברובד הפשוט כדבריך, וברובד העמוק יותר, ובהמשך לכל האמור לעיל -
הנה מדת הדין אומרת: הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז.
ויוציאנו ה' ביד חזקה - נגד מדת הדין, נגד סדר הדברים הטבעי, באהבתו אותנו.
והיא ה"פסיחה" שעל שמה נקרא החג כולו: חג הפסח.
ואילו הוציאנו ממצרים כו' דיינו, עאכו"כ טובה כפולה ומכופלת כו'.
ומה לך שבח גדול מזה. ומה לך שמחה והודיה גדולה מזו, שכן הוא בכל דור ודור.
ומה לך "חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים" גדול מזה.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' אפריל 02, 2023 8:21 pm

יש מעמידים את הסיפור של יצי"מ, על כך שבנ"י לא היו ראויים לגאולה, וכי שהאריך צופו"מ
אמנם העסק הגדול סביב יצי"מ היה טמן מעיקרא עוד לפני שירדו
האם הכוונה שהכל היה בנוי ע"כ שיחטאו ולא יהיו ראויים לגאולה?

אגב, מה שמבואר בחז"ל שבנ"י עבדו ע"ז במצרים מפורש בסוף ספר יהושע.

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' אפריל 02, 2023 9:04 pm

גם זו לטובה כתב:יש מעמידים את הסיפור של יצי"מ, על כך שבנ"י לא היו ראויים לגאולה, וכי שהאריך צופו"מ
אמנם העסק הגדול סביב יצי"מ היה טמן מעיקרא עוד לפני שירדו
האם הכוונה שהכל היה בנוי ע"כ שיחטאו ולא יהיו ראויים לגאולה?

מבט כזה על יציאת מצרים שלוקח בחשבון שעוד לפני שירדו כבר היה עסק גדול סביב הירידה וההוצאה = ברית בין הבתרים - [לכאורה] לא מאפשר גם להודות כפשוטו על היציאה לחירות, שכן הכל מתוכנן מראש וכו'.

ובאמת שלענ"ד מבט כזה מכריח [בסופו של דבר] הסתכלות על גלות וגאולת מצרים בחדא מחתא ממש, שמדובר כאן בשני שלבים של דבר אחד, שאינם אלא דבר אחד, היינו תהליך אחד של יצירת והבאת עם ישראל לתכליתו וטובתו, [והיא היא הברית שנכרתה בין הבתרים], וע"ד ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורים (ברכות ה, א) והיסורים הם בראש ובראשונה יצי"מ, עיי"ש [א"י, תורה, וגם עוה"ב שכרוך בשתיהן], ויש להרחיב בטעם שצריך דוקא יסורים כדי לזכות למתנות הטובות היסודיות האלה, והיינו שמדובר בתיקון וזיכוך וכו' שהם מוכרחים מאחרי חטא אדה"ר וכו', והאריכו בספרים. וחלק מזה הוא גם הפגם של אאע"ה כשאמר במה אדע כי אירשנה וכו'. עכ"פ יהיה איך שיהיה - כך היא העובדא לפנינו, שאי אפשר היה לזכות לכל הטוב הנצחי אלא ע"י גלות מצרים תחילה. ונמצא שהגלות בעצמה היא חלק מהטובה, וכשמודים בליל הסדר מודים על הגאולה וגם על הגלות, וזה עומק עניין מצות המרור בליל פסח וכו'.

ואמנם כל זה הוא הסבר עמוק שיוצא ממבט מעמיק ומתאים לבן חכם, אבל אם באנו לבאר את ההלכה שיוצאים יד"ח סיפור יצי"מ בסיפור והודאה פשוטה של הוצאה מעבדות לחירות, וכפי שכתב הרמב"ם, וכפי שכתבו כאן לעיל - אני לא מוצא דרך איך אפשר לצאת מתוך מבט שלוקח בחשבון [את האמת] שמראש היה עסק גדול מגלות וגאולת מצרים עוד לפני שירדו לשם - ויחד עם זה להודות כפשוטו של הוצאה מעבדות לחירות.
אולי הכיוון הוא שהמצרים הכבידו את העול יותר מהגזירה, אשר זדו עליהם?
אולי איזה מבט פשטני שאומר שגם אם יש גזירה לרדת לגלות [ובכלל זה לעלות ממנה אח"כ] בכ"ז צריך להודות על ההוצאה בפני עצמה?

ואולי כפי שנכתב לעיל העיקר הוא אופן ההוצאה ["בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", (ולא "בעבור זה הוציאני ה' ממצרים"), ודוק], היינו ביד חזקה ובזרוע נטויה ובשפטים גדולים, הגילויים שנתגלו ונתבררו אז, שם הוי"ה על כל המשתמע, מי המוציא את ישראל ממצרים, וטיב הקשר שלו עם ישראל בני בכורי וכו', והאריכו בספרים. גם זה מבט גבוה יחסית, אבל לכאורה הוא עודנו שייך לפשט הפשוט של המאורעות, "הבנת הנקרא" של מכות מצרים והוצאת ישראל מתוכם. אמנם לכאורה עדיין אינו מיישב את ההלכה הפשוטה ביותר שמקיימים סיפור יציאת מצרים בסיפור עצם ההוצאה והודאה על שהוציאנו מעבדות לחירות - איך אפשר שיעלה בקנה אחד עם ידיעה ברורה שהכל כבר נאמר בברית בין הבתרים והיה מכל זה עסק גדול עוד מראש.


גם זו לטובה כתב:אגב, מה שמבואר בחז"ל שבנ"י עבדו ע"ז במצרים מפורש בסוף ספר יהושע.

אכן, ומזכירים את זה בהגדה בליל הסדר [ומומלץ לקרוא ולהקריא למסובים את כל ההמשך ג"כ, ולשמוע (ולבאר) מה קוראים]:
ב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ג וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וארב [וָאַרְבֶּה] אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. ד וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם. ה וָאֶשְׁלַח אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ וְאַחַר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם. ו וָאוֹצִיא אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם סוּף. ז וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים. ח ואבאה [וָאָבִיא] אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם. ט וַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם. י וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. יא וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם. יב וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ. יג וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים. יד וְעַתָּה יְראוּ אֶת יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה. טו וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר [מֵעֵבֶר] הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת יְהוָה.

טז וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. יז כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם. יח וַיְגָרֶשׁ יְהוָה אֶת כָּל הָעַמִּים וְאֶת הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת יְהוָה כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ. יט וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת יְהוָה כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם. כ כִּי תַעַזְבוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם. כא וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת יְהוָה נַעֲבֹד. כב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ עֵדִים. כג וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע. כה וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם. כו וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה.    כז וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם. כח וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.

אמנם שם לא כתוב שבגלל זה לא היו ראויים לצאת משם, ועד כמה ירוד ירדו שם. [הע"ז במצרים מוזכרת שם במילה אחת, בסוף התוכחה של יהושע ובדרך אגב, ולא כחלק מתיאור סדר המאורעות במצרים].
זה מבואר רק ביחזקאל ובמכילתא כנ"ל. [ובעקבותיהם כמובן ברמב"ם הלכות ע"ז א, ג].

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יצי"מ- מה התשובות הפשוטות לשאלות הפשוטות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 03, 2023 12:51 am

שאלה נוספת; מכיון שעם ישראל שקעו כ"כ בטומאת מצרים עד שהיו גם הללו עע"ז, במה מתקיים הענין של כור הברזל והזיכוך שנעשה במצרים, האם בכך שלא שינו את שמם ולשונם? או שמא איה"נ ולא התקיים הזיכוך הנדרש וזו רק היתה מטרה מלכתחילה? או שההרגל להיות עבד הוא הזיכוך שמדברים עליו?


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים