שבוע טוב
התבקשתי להביא לפני חכמי ורבני הפורום:
מתוך הקובץ הרצ"ב:
"מכירת החמץ במרוכז אצל הרב, החלה לפני כמאה וחמישים שנה. הטעם שהנהיגו מכירה זו הוא, מפני שצריך לדעת כיצד לעשות קנין עם הגוי באופן המועיל, ולכן העדיפו שהרב יעשה זאת, ולא כל אדם לעצמו. בתחילה היה המנהג שהרב היה קונה את החמץ מכל בני העיר ומוכרו לגוי. אחר כך (כיון שחששו שאם מכירת החמץ מן הרב לגוי לא הועילה, יעבור הרב על איסור חמץ של כל בני העיר) שינו את אופן המכירה לאופן המקובל היום, שהרב מתמנה כשליח למכור את החמץ לגוי.
כאמור, בימינו נהוג בערים הגדולות, שרוב הרבנים אינם מוכרים את החמץ בעצמם לגוי, אלא מעבירים את השליחות לרב אחר, שהוא מוכר את החמץ לגוי. בדרך כלל נאמר בטופס המינוי שחותם המוכר אצל הרב, שהוא ממנה את הרב למכור את החמץ בעצמו או ע"י שלוחו.
שליחות במכירת חמץ
מעתה לאור מה שנתבאר לעיל, שבמילי אין שליח עושה שליח, ולדעת המהרי"ט אף הבעלים אינו יכול למנות שליח במילי, צריך לבאר, אם מועילה השליחות של בעל החמץ למכור חמצו לגוי, ושל הרב שנתמנה שליח, למנות רב אחר כשליח למכור את החמץ לגוי".
אין בקובץ המצורף תשובה המניחה לגמרי את הדעת.