פורום אוצר החכמה

פרי יהושע כתב:אולי אם דרכו כך חשיב כשתיה לגביה

השש בדברי תורה כתב:יש לי וידיאו שבו מציג הגאון רבי ישראל הלוי בעלסקי ז"ל איך להסב דרך חירות וגם בנוח. הוא מסביר שלמד מנהגו מאת ציור של סעודת רומיים.

דרומי כתב:אכן גם לי הוקשתה קושיא זו מאז ומקדם

וזה דומה לשאלה כיצד חסה נחשבת 'מרור', בשעה שבכל השנה אוכלים אותה ולא מרגישים שום מרירות

השש בדברי תורה כתב:

השש בדברי תורה כתב:יש לי וידיאו שבו מציג הגאון רבי ישראל הלוי בעלסקי ז"ל איך להסב דרך חירות וגם בנוח. הוא מסביר שלמד מנהגו מאת ציור של סעודת רומיים.

https://drive.google.com/open?id=1lNy50 ... PjXCLSYYDw

דרומי כתב:אכן גם לי הוקשתה קושיא זו מאז ומקדם

וזה דומה לשאלה כיצד חסה נחשבת 'מרור', בשעה שבכל השנה אוכלים אותה ולא מרגישים שום מרירות

סגי נהור כתב:

דרומי כתב:אכן גם לי הוקשתה קושיא זו מאז ומקדם

וזה דומה לשאלה כיצד חסה נחשבת 'מרור', בשעה שבכל השנה אוכלים אותה ולא מרגישים שום מרירות

ויש ליישב חדא בחברתה, שהאידנא אנו אוכלים מרור דרך חירות ומסבים על שום שמיררו המצרים כו', והכל א"ש.

הגרח כתב:ידוע שיש חסידויות שהחתנים אוכלים עם האדמור ולא מסיבים משום כבוד האדמור ויש לדון האם נצרך לזה הלכות כבוד רבו שלמדו תורה כמבואר בשוע הא שזו הלכה סוביקטיוית כלומר שהוא תופס אותו באופן הזה שיש עליו אימת רבו וצ"ע

אבא יודן כתב:לא הצלחתי בשום פנים

לעומקו של דבר כתב:אגב, מועיל מאוד, ולא להיעלב, לשים סינר.
או להניח מגבת על החולצה/פראק/עס חלאט.

[א]. מי שיכול להסב על ספה כאשר רגליו על המשך הספה ויד שמאלו נשענת על מסעד הספה השמאלי מקיים מצוות הסיבה לכתחילה.
[ב]. מי שיש לו ספה אך אינו יכול להשעין את ידו על המסעד [כגון ספה ארוכה שאדם אחר כבר יושב על צידה השמאלי], יתכן שיכול לעשות הסיבה גם ללא מסעד היד אלא ישעין את מרפקו על הספה עצמה. אמנם בגמרא (פסחים קח.) נאמר 'זגינן אבירכא דהדדי' [-עשינו הסיבה, כל אחד על ברכי חבירו]. משמע שצריך דבר גבוה קצת להשען עליו, ואם כן יש להניח כרית [עדיף כרית גבוהה קצת או שתי כריות] על הספה ולהשעין את מרפקו עליה.
[ג]. מי שיש לו כסא עם משענות לידים יכול להשען ביד שמאלו על משענת היד, ואת רגליו להניח על גבי שרפרף המונח לפניו מימינו, וכך גופו נמצא במצב הקרוב לשכיבה.
[ד]. מי שיש לו כסא כנ"ל ואין לו אפשרות להניח שרפרף, אולי יוצא אף אם רגליו מונחות על הארץ כדרך ישיבה, וביד שמאלו נשען הוא על מסעד הכסא כנ"ל.
[ה]. מי שיש לו רק כסא בלי משענות ליד, צריך למצוא על מה להשעין את מרפקו השמאלי שכן אין לעשות הסיבה באויר. לכן ישים משמאלו כסא נוסף ומוטב אם יוסיף כרית על גביו שתגביה את מרפקו כנ"ל אות ב.
[ו]. כמו כן יכול להשעין את מרפקו על שלחן או דבר אחר המונח משמאלו, ובלבד שיהיה בגובה נח, דהיינו לא נמוך מן הכסא שיושב עליו ולא גבוה מגובה מרפקו בצורה שמפריעה לנוחות ההסיבה. וכפי שנתבאר באות ב נראה כי החפץ שמשעין עליו את מרפקו צריך להיות גבוה מן הכסא שיושב עליו.

[א]. אין דרך נכונה ונוחה לעשות הסיבה על גבי משענת הגב של הכסא [גם אם מסובבים אותו].
[ב]. נראה לכאורה כי אין להטות את הראש כלל. אמת שבמשנה ברורה נקט 'מטה ראשו' אולם כבר העירו שלשון זו אינה נמצאת בראשונים, ואכן צורת הסיבה זו אינה דרך חירות כלל.

תוכן כתב:אני לא חושב שיש במה להסתפק, שההסיבה שאנו עושים היום אינה הסיבה כלל, אלא הוא זכר להסיבה. ונפק"מ דמי שלא שתה בהסיבה אינו חייב לשתות שוב.

שלמה בן חיים כתב:

תוכן כתב:אני לא חושב שיש במה להסתפק, שההסיבה שאנו עושים היום אינה הסיבה כלל, אלא הוא זכר להסיבה. ונפק"מ דמי שלא שתה בהסיבה אינו חייב לשתות שוב.

פשששששששששששששש. מענין שלכל גדולי הפוסקים לא היה את כושר ההכרעה שלך, וד"ל.

הרואה כתב:שמעתי מר' אליהו זילברמן שליט"א ואיני יודע על מה הסתמך (אולי ע"פ קבלה), שעיקר ההסיבה זה להרים את הרגליים.

רעואל המדייני כתב:נראה לחדש כי כך היא צורת ההסיבה הנכונה: רגליו של האדם שוכבות על גבי המיטה, פלג גופו העליון של האדם [מהחזה ולמעלה] זקוף, וידו השמאלית מונחת על גבי מסעד המיטה [כגון שיש בספות, וכן בכסאות עם משענות לידים] באופן שהמרפק מונח על המסעד, הזרוע [שבין המרפק לכתף] זקופה, והקנה [שבין המרפק לכף היד] שוכב על המסעד. בצורה זאת ההסיבה נוחה מאד וניתן להרגיש שהיא דרך חירות.
בעתיקות הקדמוניות מתקופת הממלכה הפרסית והממלכה הרומאית וכדומה יש ציורים של מלכים ואנשים מסובים בסעודותיהם, ופשוט כי חז"ל התכוונו לצורת ההסיבה שהיתה מקובלת בזמנם. אם כן נוכל ללמוד מציורי הנכרים את צורת ההסיבה. בתמונות שראיתי צורת ההסיבה היא כפי שתיארנו למעלה.

שלמה בן חיים כתב:מפורש ברמ"א שאין לשתות בקש, ראה סימן תעב סעיף טו 'ואין ליקח כוס שפיו צר מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד'

נשר כתב:

השש בדברי תורה כתב:יש לי וידיאו שבו מציג הגאון רבי ישראל הלוי בעלסקי ז"ל איך להסב דרך חירות וגם בנוח. הוא מסביר שלמד מנהגו מאת ציור של סעודת רומיים.

אולי מישהו יועיל לתרגם את עיקרי הדברים שם. או לפחות למקד האיזו שניה רואים את הצורה הנכונה לשיטתו.

אפשר כתב:באחד מהאשכולות עלה סרטון מהג"ר ישראל בעלסקי, שם טען שהוא התקשה בזה כמה שנים, ובתחילת הסרטון הוא מראה באופן מצחיק דרכי הסיבה שהיה נוהג בצעירותו, אח"כ סיפר שלפני ארבעים שנה [מהשעה שהוא דיבר שם] היה בועידת אגודת ישראל במלון אחד, ושם על הקיר היה מצוייר מכל הני מילי 'מעלייתא' שהבאתם לעיל, ומאז למד צורת הסיבה מהי, ומראה שם פעמיים בסרטון איך לעשות, היינו יד שמאל על השלחן עליו משעין ראשו, [סוג תנוחה שכ"א מאיתנו עושה עשרות פעמים ביום, ובפרט כשאתה מאזין לחברותא שלך בשיעמום], וביד ימין שותה. יצויין שהוא החזיק את הראש, ולא כבתמונות דלעיל שרק היד על הצד והראש תלוי באויר, אלא אצלו הראש היה מוחזק על ידי יד, היינו המרפק על השלחן, והראש על פיסת היד.
[נראה ברור דלא בעינן כלל פלג גופו התחתון מורם על מיטה, וגם הוא לא סבר כך, וזה לא מוסיף רק מגרע, ההסיבה היא לענין תנוחת הגוף, שבמקום שהבן אדם צריך לייצב את עצמו, הוא יכול למקם א"ע בצורה תלויה, התירגום של 'האנג אובר', ודו"ק].