מן הפסחים ומן הזבחים - השערה תמוהה לשינוי הנוסח במוצאי שבת

[נוטר הכרמים]

בהגדות המצויות כתוב בסוגריים 'במוצאי שבת אומרים מן הפסחים ומן הזבחים', כי בפסח שחל במוצאי שבת אוכלים רק קרבן פסח שדחתה הקרבתו את השבת, אבל לא קרבן חגיגה שאינו קרב בשבת, וע"כ הסדר הוא 'מן הפסחים' - בליל הסדר, 'ומן הזבחים' בהמשך ימות החג.

וראיתי בספר חזון יחזקאל על תנ"ך ואגדה [שי"ל בשנת תשס"ט] שמובא שם שרבינו [הרב אברמסקי] אמר תמיד מן הזבחים ומן הפסחים ואף במוצאי שבת, כי בשנה זו כבר אין אפשרות לאכול הלילה קרבנות, כי לא הקריבום ביום, ולשנה הבאה מי יימר שיחול במוצאי שבת?

וביאר שמה שכתוב בהגדות 'במוצאי שבת' וכו' זה טעות, כי היה כתוב במש' מן הפסחים ומן הזבחים, והכוונה במשנה כלומר, בנוסח המשנה שבגמ' (פסחים קטז,ב), אמנם אנו אומרים 'מן הזבחים ומן הפסחים' כגירסת הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ואין הבדל בין מוצאי שבת ליום אחר, עד כאן.

קשה לקבל את הדברים מכמה סיבות.

א. כבר על נוסח המשנה בגמ' העירו תוס' על אתר והביאו מהמכילתא דגרסינן מן הזבחים ומן הפסחים, שחגיגת ארבעה עשר נאכלת קודם לפסח לפי שהפסח נאכל על השובע, וכן הוא בטור סי' תעג ובספר המנהיג סי' עה ובשבה"ל ובאבודרהם ובאגודה, ודחוק לומר שההגדות 'עשו עסק' ותפסו לעיקר את הנוסח הנדפס.

ב. יתירה מזו, הרי המקור לשינוי בין הימים מקורו בדברי הראשונים, בדברי המהר"י ווייל [סי' קצג], והובא להלכה במג"א ובט"ז.

ואם כי בשערי תשובה שם ס"ק כז הביא מתשובות כנסת יחזקאל סו"ס כג שדרש בשבת הגדול שלא לשנות הנוסח גם במוצאי שבת, מחמת הטענה הנזכרת שמתפללים על שנה הבאה, וגם אם בשנה הבאה לפי הקביעות יחול בשבת, אין בכך כלום, שאז יקדשו ע"פ הראיה, וכ"כ הריעב"ץ שאין לשנות, מ"מ הרי במהרי"ל מובא הטעם בשם מהר"ש לומר מן הפסחים ומן הזבחים בשינוי קצת, וז"ל: ואמר טעם, כי פסחים הם לעולם, אבל זבחים אינם כשע"פ בשבת. ונראה כי זהו טעם לשינוי קבוע. ויתכן שאף שהפוסקים לא קבלו טעמו והעתיקו החילוק בין אם חל במוצ"ש או לאו, מ"מ עכ"פ נוכל לקבל אפשרות שיש טעם בדבר להקדים פסח לזבח, מחמת חשיבות הפסח בשנה זו.

ושוב ראיתי בהגדה שלמה [מבוא, פרק כח הערה 10 שכבר מביא בדומה לזה מי שרצה לחדש שמה שכתוב בהגדה במוצאי שבת וכו' מקור הדבר בט"ס כי היה כתוב בראשי תיבות במש"ב, כלומר, במשנה שבירושלמי הגירסא להיפך, וטעה מישהו וחשב שהכוונה למוצאי שבת. ועל כך מגיב המחבר [החכם ר"ש אשכנזי]: אבל זה שגיאה גסה כי מחדש זה לא ידע מכל המקורות הנ"ל שאין כאן ט"ס כלל אלא חידושו של המהר"י ווייל, ובהגדות שנד' מקודם וכן הרבה שנד' אחריו אין כלל הערה זו בהגדה.

[שבטיישראל]

יצויין שבכל ההגדות שבכת"י ובכל הדפוסים הקדומים לא מצינו שום נפק"מ בין ימות החול ומוצש"ק
וכמו"כ במהרא"ט ובמהרי"ל ולבוש וכו' אינו מוזכר

[שבטיישראל]

הנה דברי הגה"ק ממונקאטש זיע"א, בנמוקי אורח חיים סי' תע"ג סק"א

[צפנת פענח]

מכבר אמרתי ליישב הנוסח עפמ"ש בבני יששכר בשם הרמ"ע ז"ל, דלעתיד לבוא יקריבו כל הקרבנות שנחסרו במשך זמן חורבן הבית, וע"ד מ"ש ואת מוסף יום וכו' הזה נעשה ונקריב וכו'. וא"כ בודאי כשישלימו יקריבו הקרבנות כסדרן שנחסרו, וע"ז סובב והולך בקשתינו, שבמהרה נזכה להקריב ולאכול קרבנות שלדאבוננו אין אנו יכולים להקריב לפני ה'.

[נוטר הכרמים]

להנהלה - מומלץ להעבירו למדור 'פסח'.

[ארי שבחבורה]

בהגדות המצויות כתוב בסוגריים 'במוצאי שבת אומרים מן הפסחים ומן הזבחים', כי בפסח שחל במוצאי שבת אוכלים רק קרבן פסח שדחתה הקרבתו את השבת, אבל לא קרבן חגיגה שאינו קרב בשבת, וע"כ הסדר הוא 'מן הפסחים' - בליל הסדר, 'ומן הזבחים' בהמשך ימות החג.

וראיתי בספר חזון יחזקאל על תנ"ך ואגדה [שי"ל בשנת תשס"ט] שמובא שם שרבינו [הרב אברמסקי] אמר תמיד מן הזבחים ומן הפסחים ואף במוצאי שבת, כי בשנה זו כבר אין אפשרות לאכול הלילה קרבנות, כי לא הקריבום ביום, ולשנה הבאה מי יימר שיחול במוצאי שבת?

וביאר שמה שכתוב בהגדות 'במוצאי שבת' וכו' זה טעות, כי היה כתוב במש' מן הפסחים ומן הזבחים, והכוונה במשנה כלומר, בנוסח המשנה שבגמ' (פסחים קטז,ב), אמנם אנו אומרים 'מן הזבחים ומן הפסחים' כגירסת הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ואין הבדל בין מוצאי שבת ליום אחר, עד כאן.
[/b]

כבר קדם לו בהשערה זו הגאון ר' ברוך עפשטיין זצ"ל בספרו 'מקור ברוך' חלק ג' פרק כ"ו אות ה' - יעו"ש שהאריך בזה.

[בגולה]

והו"ד (המקור ברוך) בפרדס יוסף, בא יב, יא (אות נה בדפו"ח).
ובהערת האמרי אמת שם כתב:

מה שכתב בענין על הזבחים ועל הפסחים, אין כל חדש ואין נכון לדחות דברי הטו"ז ומג"א וב"J שהביאו כן בשם מהר"י וויל, עיין שם ואינו טעות הדפוס.

[היא שיחתי]

לא נוסף כאן כלום אבל בכל אופן
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/avio.html

[מיללער]

למה אומרים זבחים ופסחים בל' רבים ולא ונאכל שם מן הזבח ומן הפסח?

[שבטיישראל]

ראה במצו"ב צילום מתוך "ספר הגר"א" ב"תולדות הגר"א" בעריכת יהודה ליב פישמן (מימון) ש"גנב" את "חידושיו" ההזויים והטיפשיים של ר' ברוך עפשטיין (מקור ברוך ח"ג פכ"ו אות ה) והדפיסם כחידושיו של ....הגר"א !!!

והבוחר יבחר אי צריך לצחוק או לבכות ....

[הוגה ומעיין]

נכתב בזה במצורף, עמ' 3-4 (ניסיתי להעלות בתמונות אך יצא מאוד מטושטש).