פורום אוצר החכמה

מן המרחב כתב:כל המסתכל במקור הדין רואה שכתוב במפורש שגם היחיד אומר"

" ...דתניא ר' שמעון בן יהוצדק אומר, ימים שמונה עשר ולילה אחד, יחיד גומר בהן את ההלל, ואילו הן, ...ויום טוב הראשון של פסח ולילו, ובגולה אחד ועשרים יום ושני לילות.
ומצוה הן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן, ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו, וכשהוא קורא אותו בביתו אינו צריך לברך, שכבר בירך ברבים."

אין בזה שמץ ראיה כי הם וודאי סברו שמברכים על הלל גם של ההגדה
אלא שמי שלא סובר כן יש ב' טעמים או טעם הראשונים שהביא הטור בגלל שמחלקים, וממילא העיצה שיגיד הכל ומברך, ואם כן אף ביחיד.
אמנם רב האי גאון הלא באר שאין אומרים ברכה על הלל בליל זה שהוא מדין שירה ולא מדין קריאה,
ומה שמ"מ כתוב במ"ס שמברכים כתב הרשב"א (הובא בר"ן) שביה"כ שאני (אף שמש"כ הוא ראיה שלא כדבריו, מ"מ הוא יישב עיקר המנהג של מ"ס ועוד צ"ע),
וממילא היסוד שהברכה בביה"כ היא מדין גדלו לה' אתי, וההלל מדין 'ונרוממה' ואינו ברכת המצות שאינה מתאימה להלל של שירה
ועל כן פשיטא שאינו רק בביה"כ
וכ"מ מלשון השו"ע
וכן הסברא הפשוטה
והבו דלא להוסיף עלה
ועוד סב"ל

ע"ע במצו"ב

בס"ד
מש"כ באמרי יצחק לא הביא את הירושלמי שהוא יסוד הענין.
וככלל לא הביאו את דברי הראשונים שבטור. והרמב"ן והריטב"א.

ומה שהקשה בדברי משולם למה לא הביאו במעשה רב לק"מ כידוע, ומה שהניח שברכת ההלל שבבית הכנסת 'מוציא' את ההלל שבהגדה, וכן הקשה על ביאור הגר"א לגבי חנוכה שמברכים בבית ובפסח לא, ומה הראי' לגבי ברכה- במחכ"ת לא נאמר שברכת ההלל מוציא את ההגדה, לא זו כוונת הטור, משום שלאחר שקראו ההלל בבית הכנסת כבר יצאו י"ח הלל, ואם קורא ההלל בשנית הוא כנוטל לולב בהלל או במוסף, שלא שייך בברכה כי כבר קיים המצוה. ולא נאמר שברכת הלולב "מוציא" את הנטילה של מוסף. וה"ה הכא שיצא י"ח ההלל ביותר שבח ע"י פרסומי ניסא, כבר קיים המצוה ואי"צ לכוין "להוציא" את ההלל שבהגדה. ומה שאומרים הלל בהגדה כי כך תיקנו הסדר, וכנ"ל בלולב. משא"כ בחנוכה, הדלקת הנרות שבבית אינן אותן הנרות, ואם יש חובה להדליק בבית ודאי שטעון ברכה.

וחוזרים אנו על מש"כ שאלו ההולכים לאורו של הגר"א -(ומקורו איתן בדברי הירושלמי ולא שייך בזה סב"ל כי להדיא כך בירושלמי) אם לא יזדמן להם מנין באיזה אופן בשנה זו, לא יקראו הלל לפני ההגדה כלל, אלא יברכו על ההלל שבהגדה. ונראה שעדיף שלא ישוחו עד מלך מהולל בתשבחות (או א-ל מלך גדול בתשבחות וכו' כגירסת הגר"א).

שערי זבולון

יוצא פוניבז' כתב:בכל אופן אין סברות אלו כדאים להניח דברי הריטב"א המפורשים.

וצ"ע בדברי הרשב"א בברכות די"א.

עושה חדשות כתב:

יוצא פוניבז' כתב:בכל אופן אין סברות אלו כדאים להניח דברי הריטב"א המפורשים.

וצ"ע בדברי הרשב"א בברכות די"א.

יש"כ על המ"מ.
ז"ל הרשב"א

ובודאי אלו רצה לקרות כלו בבת אחת בבית הכנסת או בביתו אז חייב לברך עליו כההיא דמסכת סופרים ודירושלמי.

ומש"כ שם בהמשך דבריו היינו שלא לברך בבית היינו על שולחנו וכמש"כ להדיא, אבל כל שאומרו בבית אחר תפילתו קודם הסעודה אין בזה חשש כלל.

אם יאמר הלל אחרי הקידוש, יכול לאמר על הכוס,
( לכוון בקידוש גם על כוס זו)
אח''כ הגדה בכוס שלישי, ברכת המזון בכוס רביעי,
שוב הלל המצרי והלל הגדול ונשמת בכוס חמישי,
( ואז צ''ע אם יחתום שוב בברכת השיר, ולכאורה יחתום)

( בזה גם יהיה הקידוש סמוך לסעודה יותר, ע''י תוספת רביעית יין)

נוצר תאנה כתב:האם אומרים הלל של ביהכ"נ בליל פסח במנינים שבחניות מרפסות וכדו'?

לשונות הרבה מן הראשונים מוכיחות שהתקנה היתה על בית הכנסת דוקא [כמובן כהשיטות שביחיד אינו אומר] וטעמו לכאורה כי הוא מקום ההתכנסות הקבועה ויש בו הפרסומא ניסא כמו שדימהו הגר"א להלכות הדלקת נר חנוכה
אך יש ליתן טעם חדש לפי המבואר להדיא בדברי הרמב"ן שהזכירו כאן [שהלל של ליל פסח הלל של מצוה הוא כשחיטת הפסח] וכן מובא מס' המכתם ביחוה דעת - כי תקנת הלל של ליל פסח הוא משום שחיטת הפסח [וכנראה הלל של הסדר הוא הלל של אכילת הפסח], לפי זה אולי תקנוהו בבית הכנסת דוקא שהוא בחי' מקדש מעט וכשם שבהדלקת בית הכנסת יש שדימוהו להדלקת המנורה של מקדש.

קיבלתי

דיון רחב בזה עם דעות פוסקי זמנינו מאליבא דהלכתא
מצורף