מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ו' מרץ 19, 2021 1:29 pm

שלום וברכה,

מצורף ספרי החדש, פסח לה', על הלכות קרבן פסח, לעיון והורדה.
אשמח גם להערות על הסוגיות השונות, לבנות ולסתור, וסתירת זקנים בניין.

בברכה,
הראל דביר
hareldvir21@gmail.com
קבצים מצורפים
פסח לה' - הספר המלא.pdf
(4.53 MiB) הורד 615 פעמים


ORI929
הודעות: 335
הצטרף: א' יוני 13, 2010 4:12 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי ORI929 » ו' מרץ 19, 2021 2:08 pm

תודה רבה עלה והצלח

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 19, 2021 2:19 pm

ברוך הבא לפורום.

ברכות להוצאת הספר.

מכירים היינו לשעבר בגדלו ובתפארתו של המחבר במאמריו המשובחים,
ונקוה שעתה ביותר.

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » א' מרץ 21, 2021 9:07 pm

תודה רבה על קבלת הפנים החמה!

מוסיף כאן מאמר חדש שכבר לא נכנס, על שבירת עצם בפסח הבא בטומאה (פורסם בירחון האוצר של חודש זה, ניסן תשפ"א), וכן שלושה מאמרים שלא נכנסו (ופורסמו בעבר בירחון האוצר), על גגין ועליות (הסיבה שלא נכנסו - גם שייכותם לכלל קק"ל ולא רק לפסח, וגם שהספר כבר התארך והתמלאה המכסה).
קבצים מצורפים
קדושת גגות ועליות בירושלים - מאמר מסכם.pdf
(195.44 KiB) הורד 294 פעמים
שיטת הרמב''ם בקדושת גגות ועליות בירושלים ובעזרה.pdf
(348.27 KiB) הורד 274 פעמים
אכילת קרבן פסח על גגות בתי ירושלים ובבתי קומות.pdf
(182.82 KiB) הורד 332 פעמים
שבירת עצם בפסח הבא בטומאה.pdf
(88.88 KiB) הורד 237 פעמים

איש פלוני
הודעות: 757
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm
יצירת קשר:

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי איש פלוני » ב' מרץ 22, 2021 12:21 am

ישר כח גדול מאד.
הספר יצא גם בדפוס?
או רק במהדורה אינטנטית?

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי בתבונה » ב' מרץ 22, 2021 2:06 am

במציאות היציאה מהר הבית לעיר העליונה היתה מעל הקשת (חלקו העתיק של קשת וילסון) דרך שער קיפונוס, וכמו שכותב גם יוספוס וגם למטה היו משתמשים ואפילו יש שם ליד פתח למחילה (שער וורן), כך שאם היה שם דין גגין ועליות כל הפסחים היו נפסלים ביוצא מיד ביציאתם מהר הבית ובהכרח כדברי הרמב"ם שאין גגין ועליות בירושלים,

ואם נניח כתירוצך לגבי קושיא דומה, שבשני מפלסים ששניהם משמשים לדרך, שניהם נתקדשו. ויש טעם בזה כי אין אחד נחשב עליה לחבירו, שסברת דין עליות הוא שהעליה אינה חלק מעיקר הישוב, וא"כ בזמנינו שאין עיקר המגורים בקומת הקרקע וכל הקומות שווים אז כולם כשני מפלסים ששניהם משמשים לדרך, ולא יהיה דין עליות בירושלים לגבי קומות בזמנינו.

לגבי עצם ביאור הגמ' לדעת הרמב"ם השמטת את הפירוש הפשוט של הדרך אמונה שעולה נפלא בפשט הגמ'

(דרך אמונה הלכות מע"ש ונטע רבעי סוף פרק ב ביאור ההלכה ד"ה והחלונות)
...וכן ברפ״ט מק"פ ה״א הסיב את הדין לענין הבתים וכתב אין מוציאין ממנו מן החבורה שיאכל בה כו׳ החלונות ועובי הכותלים כלפנים (מפ' עובי הכתלים תוך הכותל ולא ע״ג החומה כרש"י כמש"כ במרכה"מ) הגגים והעליות אינן בכלל הבית.
ומבואר דמפרש לה לענין הבית שהחבורה שם ולא לענין קדושת ירושלים.
וכן מסיק במרכה"מ פ"ו מביה"ב ה"ט דדעת רבנו דהא דגגין ועליות לא נתקדשו לא נאמר אלא לענין עזרה.
ויל״ע אין יתיישב סוגיית' הגמ׳ דפסחים לפ״ז?
והנה הא דפריך מחלונות ועובי החומה כבר נתבאר דהמשנה מיירי גם לעניין קדושת עזרה כדמוכח בזבחים נ׳׳ו א׳ ושפיר י׳׳ל דמעזרה קפריך, וכן מוכח ממה דמשני דשוה לקרקע עזרה ולא קאמר לקרקע ירושלים, אמנם גם אם נימא דמאכילת ק״פ בירושלים פריך, אפשר דפריך מבית שאסור לעקור חוץ לבית, ובמתני׳ משמע שיכול לאכול בהחלונות ועובי החומה אע״פ שהחבורה נקבעה בבית.
ולכן פריך אם בעזרה אמרי' דגגין ועליות אינן בכלל הבתים ולכן לא נתקדשו א״כ גם באכילת פסח אינן בכלל הבית ואיך אוכל שם. (ומירושלים ל׳׳ק דשם קדשוהו בפ׳׳ע ולא שנטפלין לבית). ומשני בשוין לקרקע עזרה.
אך א״כ תיקשי למה השמיט רבנו בה׳ ק״פ דמיירי דוקא בשוין לקרקע ובבר שורא? לכן נ׳ יותר דס״ל לרבנו דגבי אכילה שבתוך הבית לק״מ דודאי החלונות ועובי החומה שבתוך החומה ורואין את אויר החדר הוא בכלל החדר, וכמש׳כ במרכה״מ. (ורק בעזרה שצריך קידוש שייך למפרך מינה)
אמנם הא דקפריך בתחילת הסוגיא מכזיתא פיסחא והלילא פקע איגרא י׳׳ל דס׳׳ד דאכלו מקצת הפסח בבית ועלו לגומרו בגג והתם כיון שאין רואין אויר הבית א״כ צריך לדון אם נטפל להבית. וכיון דחזינן בעזרה דלא נתקדשו, אלמא דמעצמן אין נטפלין להבית. וא״כ אין אכלו בשני מקומות?
ומשני שרק הלל אמרו באיגרא, ופריך דגם הלל אסור בחבורה אחרת, ומסיק דשלא בשעת אכילה מותר.
ולכן הביא רבנו הדין לענין הבתים, אבל אויר ירושלים ודאי נתקדש הגגין והעליות.

ומה שד' רבנו לפרש כן, אפשר משום דשינויא דשוין לקרקע עזרה ודבר שורא ל׳׳ש לתרץ רק לגבי עזרה שצריכה להיות בשיפוע, וכיון שהחומה שוה להשיפוע הוי כמותה אבל בירושלים שאין דין איך שתהי' א"כ אם המקום מנמיך שם הוא ירושלים ומאי מהני מה שהחלונות שוה לקרקע העזרה או הבר שורא כיון שהקרקע שתחתיו נמוך הו״ל הוא גגין ועליות ולכך פירשה רבנו רק על העזרה.

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ב' מרץ 22, 2021 9:14 am

א. גם אם נקבל את החידוש של שני מפלסים שנחשבים כדרך ולשניהם יש דין קרקע ולא דין עלייה, אנא עבדא לא אמרתי כן אלא כששניהם ציבוריים (מאמר מסכם סוף עמ' רנט), ולא שסתם ככה משתמשים בשניהם. הסברה שעלייה אינה מעיקר היישוב, היא מחודשת מאוד, לענ"ד יותר מהחידוש של שני מפלסים ציבוריים. וברור שמי שכבר השקיע ובנה עלייה, אז הוא גם משתמש בה למגורים, וזה לא למחסן בעלמא (וראה סוף ב"מ הבית והעליה וכו'). ולכן קשה לי לומר שבזמננו יש כבר מהות שונה לגמרי של שימוש בעליות. אף שאני מודה שיש צד לומר כן. והארכתי בנקודה זו בדיוק, במאמר על שיטת הרמב"ם (עמ' קיד הערה ה).

ב. הבאתי את דברי הדרך אמונה במאמר על שיטת הרמב"ם (עמ' קמא), יעו"ש.

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי בתבונה » ב' מרץ 22, 2021 12:47 pm

בתבונה כתב:במציאות היציאה מהר הבית לעיר העליונה היתה מעל הקשת (חלקו העתיק של קשת וילסון) דרך שער קיפונוס, וכמו שכותב גם יוספוס וגם למטה היו משתמשים ואפילו יש שם ליד פתח למחילה (שער וורן), כך שאם היה שם דין גגין ועליות כל הפסחים היו נפסלים ביוצא מיד ביציאתם מהר הבית ובהכרח כדברי הרמב"ם שאין גגין ועליות בירושלים,

א. יתכן לתרץ את החולקים על הרמב"ם שאם שני הקומות הם ציבוריים לשניהם יש דין ירושלים, וכך גם הבאת.
אבל אם כך הייתכן שהדרך לא תחשב גגין ועליות והבתים הנבנים באותה דרך יחשבו עליות?!
בנוסף תירוץ זה שייך רק אם גדר החיסרון בעליות שלא נתקדשו הוא משום שרק הקומה התחתונה נחשב עיקר הישוב, ואז יתכן שבמצב ששני הקומות הם דרכים ציבוריות אז שניהם נחשבות ירושלים.
אבל אם זהו גדר החסרון בעליות, יוצא כמו שהבאת בשם הספר קרבן פסח כהלכתו שבזמנינו שאין חיסרון זה בעליות בגלל שעיקר צורת המגורים היא בקומות, אין דין עליות בהם, וידוע שעד לא מזמן עיקר צורת המגורים לא היתה בקומות (ואף שהנך צודק שהיו עליות כמו שהבאת אבל הם היו לא עיקר כמו בימינו).

ב. אכן הבאת את הדרך אמונה שם אבל קושיותיך שלדעתך אין זה הדרך לעלות לגג, ושזה דוחק בגמ' אדרבה כך הוא הדרך שבסעודה ממושכת אנשים מתאוורים במרפסות ובגגות, פוק חזי מה קורה בחתונות ובאירועים גדולים ולכן זה כלל לא דוחק בגמ' היות וכך דרכו של עולם שבסעודות ממושכות יש חלק שעולין למרפסת או לגג

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ב' מרץ 22, 2021 11:40 pm

א. אה"נ, ייתכן לומר שבית הפתוח לרחוב כזה כבר לא ייחשב לעלייה. וידעתי גם ידעתי שהדברים מחודשים, והלוואי שהיה אפשר לפסוע בדרך יותר מוצקה בלי לחדש חידושים (ואדגיש, שהעניין אינו רק הרמב"ם מול ראשונים אחרים. גם אם נניח שמשום מה הלכה כהרמב"ם, צריך להסביר את שיטת האמורא רב שאמר גגין ועליות לא נתקדשו). לגבי "עיקר הישוב" וכו', בעניי אני לא יודע מה בדיוק הסברה שביסוד החידוש שרשות הרבים מוגבהת לא תיחשב לגגין ועליות. ואינני שש לקבוע בזה מסמרות. ועכ"פ, אפשר בקלות להציע סברה שאינה "עיקר הישוב", והיא הסברה שמקום המשמש *לרבים* נחשב כחלק בסיסי מהעיר, מעצם היותו תשמיש הרבים, ורק ברשות היחיד מתוחמת ונפרדת מרה"ר, שייך דינא דגגין ועליות לא נתקדשו. ולפי זה, אין כל צידוק לקשור בין החידוש של רחוב מוגבה ובין הטענה שהיום מצוי לגור בעליות וכו'.

ב. לענ"ד דבריי בנקודה זו הוצגו ע"י כת"ר בצורה חלקית מאוד (רק טענה אחת מתוך שלוש, וגם זה באופן חסר), וארחיבם ואסבירם. הטענה העיקרית והראשונה שלי, היא שהלשון "כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא" וכן לשון "דאכלי באיגרא" הן לא לשונות שמתארות מעבר מהבית לגג שנעשה תוך כדי האכילה. ולכן קשה לי מאוד להבין את קושיית הגמרא כמושתתת על הלשונות הללו. ועל זה לכאורה לא תירצתם. הטענה השנייה היא שהתירוץ "דאכלי בארעא ואמרי באיגרא" גם הוא לא מובן, שכן אם כל הקושיה נובעת מהנחה (שלא ברור למה להניח אותה) שהאוכלים על הגג התחילו את אכילתם בבית, אז התירוץ הכי פשוט הוא לסלק את ההנחה המוזרה, ואין צורך להביא ממרחק לחמנו ולומר שלא התבצעה שום אכילה על הגג (אני מודה שאפשר לומר שהטענה הראשונה והשנייה אחת הן, לא עקרוני לי לספור אותן כשניים. העיקר העניין עצמו). הטענה השלישית היא היחידה שכתבתם לתרץ, ולענ"ד ירד להציל ולא הציל: הטענה היא שאין דרך האוכלים לעבור ממקום למקום כשהבשר עודנו בין שיניהם. זה לא דרך ארץ, ובטח לא בקדשים, ובטח ובטח שלא בקרבן פסח. העניין הוא לא "שלדעתך אין זה הדרך לעלות לגג", אלא שאין הדרך לעלות כשהאוכל בתוך הפה. והרי מדובר רק על כזית, שזה מה שנדרש ליציאה ידי חובה. אז לומר שמיד אחרי הברכה על הקרבן, עוד לפני בליעת הכזית, כבר הציבור עולה למעלה, זה נשמע לי ציור שאינו מסתבר. מה ההיגיון להתחיל סעודה משפחתית וחשובה במקום אחד ומיד לעבור למקום אחר? ככה נראה ליל הסדר?? מה נשתנה הלילה הזה שבכל הלילות אנו אוכלים בנחת בלי לתזז את עצמנו ממקום למקום, הלילה הזה בחיפזון?

לסיכום: הטענה הראשונה היא שקשה להעמיס בלשון הגמרא את הציור הזה של שינוי מקום באמצע האכילה. הטענה השנייה היא שגם תירוץ הגמרא אינו מרווח לפי הבנה זו בקושיה. הטענה השלישית היא שהעמדה בכגון שאנשים מתהלכים ועולים משום מה לגג שניות בודדות לאחר שהתחילו לאכול, היא העמדה שאינה מסתברת מצד עצמה.

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ב' מרץ 22, 2021 11:47 pm

איש פלוני כתב:ישר כח גדול מאד.
הספר יצא גם בדפוס?
או רק במהדורה אינטנטית?


רק אינטרנטית.

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי בתבונה » ד' מרץ 24, 2021 3:44 am

1. זה הרבה יותר מחודש לחלק בין עליות שהם דרך הרבים לבין הבתים שם.
ואם יש מחלוקת מה בכך? הרי מצינו בבא בתרא עד. שעל סמך בירור המציאות אפשר להכריע במחלוקת ב"ש וב"ה, אז גם אם נניח שיש בזה מחלוקת והמציאות התגלתה הרי שהלכה כמו המציאות בודאי בכגון דא דהוא מחלוקת ראשונים

2. קושיותיך לא מובנות אם הגג לא טפל לבית מה זה משנה מתי הוציאו לגג?! גם אם הוציאו אחר תחילת הסעודה זה מחוץ לחבורה שבבית שהרי קבעו לאכול במקום מסוים וכדברי תוסק.

אמנם היה נראה לי לומר פשוט וכמפורש בתורה על קרבן הפסח "בבית אחד יאכל" וכן כל הדינים שנשנו בהוצאת הפסח מן האגף ולחוץ/ולפנים, עובי הכותל ועובי החלונות וכו' . שהפסח נאכל בתוך בית ולכן שייך לדון עם מן האגף ולחוץ הוא בתוך הבית או בחוץ וכו', אבל מחוץ לבית זה לא נאכל, ואם הגג טפל לבית אז הוא חלק מהבית והפסח נאכל שם, ואם אינם טפילים לבית, ואינם חלק מהבית שגגי העזרה לא נתקדשו, אז זה הוא מחוץ לבית ואין הפסח נאכל שם. ובזה לא צריך לתירוץ הגרח"ק.

ובהבנת הגרח"ק צ"ע מנלן שכוונת רב שחלק מבני החבורות למטה עלו לגגות ירושלים, ולמה לא פירשה הגמ' שמדובר בחבורות שהיו בגגות, נפרדות מהחבורות שהיו בבתים שתחתיהם?
ואולי י"ל שאין דרך כבוד לאכול בגג ורק בגלל שלא היה נוח להם בבית עברו באמצע לגג
נערך לאחרונה על ידי בתבונה ב ד' מרץ 24, 2021 5:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ד' מרץ 24, 2021 1:25 pm

1. אין לי משהו חדש להוסיף בעניין זה. אני מסכים שיותר מחודש וכו', ומסכים שתיאורתית ייתכן שיש מקום להציע ולדון בהכרעה ע"פ עובדות. האם כאן ניתן להכריע בין אמוראים ע"פ עובדות? קשה לי להאמין, ומקווה שנזכה לשמוע את דעת פוסקי הדור וזקניו.

2. ראשית, הגרח"ק כותב להדיא שיצאו במהלך האכילה, וזה כל החידוש בתירוץ שלו ("אכלו מקצת הפסח בבית ועלו לגומרו בגג [...] איך אכלו בשני מקומות"), כך שזה מאוד משנה מתי הוציאו לגג, והוא לא סתם כתב את זה. שנית, הגרח"ק מוכרח לדבריו, שכן מפורש להדיא בדברי חז"ל שאין צורך לאכול דווקא ב"בית" אלא אפשר לכתחילה לגמרי לאכול במקום פתוח, וכמבואר במאמרי המסכם, עמ' רסא-רסב. ולכן לא זו הבעיה של הגג שהוא פתוח ואינו חלק מבית, אלא בעיה אחרת - שלפי פשטות הגמרא היא שהגג לא קדוש, ולפי הגרח"ק בדרך אמונה הבעיה היא אכילת הכזית של הפסח בשני מקומות שונים.

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי בתבונה » ד' מרץ 24, 2021 8:14 pm

1. זה ראיה ברורה כהרמב"ם והרשב"א על סמך מציאות גלויה וברורה, והרי זה מחלוקת ראשונים שהרשב"א סבר שלא על זה נאמר גגין ועליות, וכן הרמב"ם הרי פירש דין הגגין בתחילת פרק ט לגבי הוצאה של הפסח מהבית ועל זה כתב, הגגים והעליות אינן בכלל הבית.

2. כתבו תוס' (פסחים פו: בד"ה יש אם) אפילו למאן דאמר פסח נאכל בשתי חבורות דאחר שנחלק ולקחו כל חבורה חלקה אסור להוציא חלק חבורה זו לחבורה אחר
דהינו על פי דברי תוס' מזמן שלקחו את הפסח לשולחן שזה בתחילת הסדר הם לא יכולים להחלק.
שהרי אמרו חז"ל עה"פ והגדת לבנך בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך וכ"ש פסח בזמן שיש קרבן שהרי עליו הולך הפסוק ועבדת את העבודה הזאת.
(והטעם שהגרח"ק מפרש שהתחילו את האכילה צ"ל שזהו בגלל שהחזון הקשה על התוס', אבל על פי התוס' אין צורך באוקימתא שלו).
והטעם לדבריו למה לא פירשה הגמ' שהיו רק בגג, אולי כי הלשון כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא, היה משמע להם שעלו לקראת ההלל, אלא שבתחילה סברו שהכוונה לחלק הראשון של ההלל כשעדיין סח מצה ומרור מונחים לפניך ואח"כ הגמ' פירשה שהכוונה בחלק השני של ההלל שאחר ברכהמ"ז

הראל דביר. כתב:מפורש להדיא בדברי חז"ל שאין צורך לאכול דווקא ב"בית" אלא אפשר לכתחילה לגמרי לאכול במקום פתוח, וכמבואר במאמרי המסכם, עמ' רסא-רסב.

1. המקורות שהבאת מלבד הירושלמי הם בדעת רבי שמעון שהפסח נאכל בשני מקומות רבדעת רבי שמעון פירו הפסוק בבית אחד יאכל שהכוונה לחבורה ולא למקום אחד שאפר לאכול בשני מקומות, שלר"ש כל החבורה יכולה לעקור, וגם בתוספתא שהבאת מופיע שהפסח נאכל בגגות, (ההמשך בתוספתא רבי שמעון אומר זה ביאור אותה דרשה , וכמו שבמכילתא זה מופיע קודם שנאכל בחבורה אחת אבל בשני מקומות ואח"כ רבי שמעון אומר כיצד, (ויש גרסאות שלא מופיע רבי שמעון אומר)
ולהלן דברי המכילתא שמשם הבאת ראיה (וכעין זה בתוספתא)
בבית אחד יאכל בחבורה אחת הכתוב מדבר. אתה אומר בחבורה אחת, או אינו אלא בבית אחד כמשמעו. כשהוא אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, שומע אני שהוא נאכל בבתים הרבה. הא מה תלמוד לומר בבית אחד יאכל -בחבורה אחת. מכאן אמרו, הפסח נאכל בשני מקומות ואין נאכל בשתי חבורות. רבי שמעון בן יוחאי אומר, בשני מקומות כיצד? היו בבית אחד ובקעה עליהם הקורה ויוצאים לחוץ. היו בחצר וירדו גשמים עליהם, ונכנסו בתוך הבית. נמצא אוכלים אותו בשני מקומות.

ורבי יהודה הרי חולק ומפרש שהפסח נאכל רק בבית אחד, והלכה כרבי יהודה.
לגבי הירושלמי שהבאת שמתרץ את פקע איגרא בגג מבוצר לאויר חצר, והבאת ראיה שחצר טובה לפסח זו ראיה חזקה יותר, מטבע לשון שמופיע בירושלמי מעשרות ושם מפרשים כולם שהכוונה לגג המוקף בחצר ואין לו כניסה שלא דרך החצר, ולא שמדובר בגובה משותף, וכן בסוגיא שם בירושלמי מפרש עובי החלונות כלפנים לחלונות שעל האגוף, וזה גובה גבוה ולא גובה הקרקע ודינו כלפנים. וכן הלשון גג מבוצר לאויר חצר מופיע לגבי עובי החומה בשורא ובר שורא. ושם לא מדובר בחצר, אלא שהכוונה כמשל ומטבע לשון, והכוונה כפי שהבאת בשם הצל"ח ושפת אמת שגגין הם כמחילות שאם הם פתוחים רק לקודש דינם כקודש.
ומימילא גם לגבי קרבן פסח לגבי פסח גג שהכניסה אליו מתוך הבית, ולא כמו שאר הגגות בעבר שהיו עולים עם סולם מבחוץ. וזה מטבע לשון מוכרת כמו בבר שורא שהכניסה היא מבפנים, (גם חלון בפשטות בלשון חז"ל זה גומחה לא מפולשת)

2. בלא"ה אין ראיה שיתכן שחצר תהיה בכלל בית וגג לא יהיה בכלל בית בפרט אם גגים הפתוחים לקודש לאו כקודש וחצר ובית הפתוח לקודש כן כקודש

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ה' מרץ 25, 2021 8:14 am

בתבונה כתב:1. זה ראיה ברורה כהרמב"ם והרשב"א על סמך מציאות גלויה וברורה, והרי זה מחלוקת ראשונים שהרשב"א סבר שלא על זה נאמר גגין ועליות, וכן הרמב"ם הרי פירש דין הגגין בתחילת פרק ט לגבי הוצאה של הפסח מהבית ועל זה כתב, הגגים והעליות אינן בכלל הבית.

2. כתבו תוס' (פסחים פו: בד"ה יש אם) אפילו למאן דאמר פסח נאכל בשתי חבורות דאחר שנחלק ולקחו כל חבורה חלקה אסור להוציא חלק חבורה זו לחבורה אחר
דהינו על פי דברי תוס' מזמן שלקחו את הפסח לשולחן שזה בתחילת הסדר הם לא יכולים להחלק.
שהרי אמרו חז"ל עה"פ והגדת לבנך בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך וכ"ש פסח בזמן שיש קרבן שהרי עליו הולך הפסוק ועבדת את העבודה הזאת.
(והטעם שהגרח"ק מפרש שהתחילו את האכילה צ"ל שזהו בגלל שהחזון הקשה על התוס', אבל על פי התוס' אין צורך באוקימתא שלו).
והטעם לדבריו למה לא פירשה הגמ' שהיו רק בגג, אולי כי הלשון כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא, היה משמע להם שעלו לקראת ההלל, אלא שבתחילה סברו שהכוונה לחלק הראשון של ההלל כשעדיין סח מצה ומרור מונחים לפניך ואח"כ הגמ' פירשה שהכוונה בחלק השני של ההלל שאחר ברכהמ"ז

הראל דביר. כתב:מפורש להדיא בדברי חז"ל שאין צורך לאכול דווקא ב"בית" אלא אפשר לכתחילה לגמרי לאכול במקום פתוח, וכמבואר במאמרי המסכם, עמ' רסא-רסב.

1. המקורות שהבאת מלבד הירושלמי הם בדעת רבי שמעון שהפסח נאכל בשני מקומות רבדעת רבי שמעון פירו הפסוק בבית אחד יאכל שהכוונה לחבורה ולא למקום אחד שאפר לאכול בשני מקומות, שלר"ש כל החבורה יכולה לעקור, וגם בתוספתא שהבאת מופיע שהפסח נאכל בגגות, (ההמשך בתוספתא רבי שמעון אומר זה ביאור אותה דרשה , וכמו שבמכילתא זה מופיע קודם שנאכל בחבורה אחת אבל בשני מקומות ואח"כ רבי שמעון אומר כיצד, (ויש גרסאות שלא מופיע רבי שמעון אומר)
ולהלן דברי המכילתא שמשם הבאת ראיה (וכעין זה בתוספתא)
בבית אחד יאכל בחבורה אחת הכתוב מדבר. אתה אומר בחבורה אחת, או אינו אלא בבית אחד כמשמעו. כשהוא אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, שומע אני שהוא נאכל בבתים הרבה. הא מה תלמוד לומר בבית אחד יאכל -בחבורה אחת. מכאן אמרו, הפסח נאכל בשני מקומות ואין נאכל בשתי חבורות. רבי שמעון בן יוחאי אומר, בשני מקומות כיצד? היו בבית אחד ובקעה עליהם הקורה ויוצאים לחוץ. היו בחצר וירדו גשמים עליהם, ונכנסו בתוך הבית. נמצא אוכלים אותו בשני מקומות.

ורבי יהודה הרי חולק ומפרש שהפסח נאכל רק בבית אחד, והלכה כרבי יהודה.
לגבי הירושלמי שהבאת שמתרץ את פקע איגרא בגג מבוצר לאויר חצר, והבאת ראיה שחצר טובה לפסח זו ראיה חזקה יותר, מטבע לשון שמופיע בירושלמי מעשרות ושם מפרשים כולם שהכוונה לגג המוקף בחצר ואין לו כניסה שלא דרך החצר, ולא שמדובר בגובה משותף, וכן בסוגיא שם בירושלמי מפרש עובי החלונות כלפנים לחלונות שעל האגוף, וזה גובה גבוה ולא גובה הקרקע ודינו כלפנים. וכן הלשון גג מבוצר לאויר חצר מופיע לגבי עובי החומה בשורא ובר שורא. ושם לא מדובר בחצר, אלא שהכוונה כמשל ומטבע לשון, והכוונה כפי שהבאת בשם הצל"ח ושפת אמת שגגין הם כמחילות שאם הם פתוחים רק לקודש דינם כקודש.
ומימילא גם לגבי קרבן פסח לגבי פסח גג שהכניסה אליו מתוך הבית, ולא כמו שאר הגגות בעבר שהיו עולים עם סולם מבחוץ. וזה מטבע לשון מוכרת כמו בבר שורא שהכניסה היא מבפנים, (גם חלון בפשטות בלשון חז"ל זה גומחה לא מפולשת)

2. בלא"ה אין ראיה שיתכן שחצר תהיה בכלל בית וגג לא יהיה בכלל בית בפרט אם גגים הפתוחים לקודש לאו כקודש וחצר ובית הפתוח לקודש כן כקודש


1. הדיון מוצה, רק אוסיף שבמאמרי הראשון מהשלושה, הבנתי ברשב"א שגגין ועליות שבירושלים לא נתקדשו, ורק גגות העזרה התקדשו בקדושת ירושלים. וכבר קדמוני כמה אחרונים בזה.
2. אז נסכם: כת"ר לא התייחס במסודר לשלושת הקשיים שלי בהסבר הגרח"ק (שעלו לגג תוך כדי אכילת הכזית הראשון), אבל גם כת"ר נייד מהסבר זה מסיבותיו הוא, שהן שוות או דומות או שונות לשלי. וכת"ר מציע הסבר חדש, שקושיית הגמרא על רב שאמר גגין ועליות לא נתקדשו, היא שאמנם רב דיבר רק על המקדש ולא על ירושלים שבה הם כן התקדשו, אבל מדבריו מוכח שגג נחשב רשות אחרת (עד כאן זה כמו הגרח"ק), ועל זה קשה מ"כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא", שממשפט זה משמע שעלו לגג רק לקראת ההלל, דהיינו, משמע שקבעו לאכול בבית אך לפני האכילה עלו לגג. *לפני האכילה* ובשונה מהגרח"ק שהסביר שעלו *באמצע האכילה*. עכת"ד כת"ר.

בעניי, קשה לי לקרוא ככה את הגמרא. אם כבר בקושיה הגמרא למדה מלשון הפתגם דכזיתא פסחא, שהעלייה היא רק לקראת ההלל, אז קצת מוזר להבין את הקושיה. מי הכריח את המקשן להבין שעלו דווקא לפני האכילה? ובשלמא לפי ההבנה הרגילה בגמרא, המקשן מניח שהכל היה על הגג. אבל אם המקשן כבר מתבסס על הבנה מתוחכמת שהעניין התחיל בקומת הקרקע ורק אח"כ עלו לגג, אז לא ברור מה הההכרח שלו להקשות, כלומר מה ההכרח לקבוע את עיתוי העלייה לגג דווקא לפני האכילה. והתירוץ שאכלו בבית הוא לא סתם תירוץ, אלא דבר שמתבקש מאוד שהמקשן כבר ידע אותו. שנית - "מאי לאו דאכלי באיגרא ואמרי באיגרא". לפי דברי כת"ר הקושיה אינה מעצם האכילה באיגרא, שהיא בסדר גמור מצד עצמה, אלא הקושיה היא דווקא מכך ששינו מהקביעות לאכול בקומת הקרקע. ותמוה שהעיקר חסר מן הספר, שקבעו בקרקע ושינו מהקביעות. ומה שמוזכר הוא דבר שדווקא אין בו בעיה מצד עצמו. פשט בגמרא שגורם לחלק הכי חשוב להיות חלק שלא כתוב וצריכים להשלים אותו מעצמנו, זה דוחק. שלישית - מבחינה מעשית, קצת משונה לומר שהחלוקה והאכילה נעשות במקומות שונים. מה הטעם לחלק דווקא בחדר ולאכול דווקא בגג? אני לא יכול לומר שזו לא דרך ארץ ללכת עם אוכל בפה ממקום למקום, כי כאן מדובר על הליכה לפני האכילה, אבל עדיין מדובר בציור קצת משונה. המציאות הפשוטה יותר היא שמחלקים את הבשר במקום שבו אוכלים ובמקום שבו נמצא הבשר, וכל התנועתיות הזאת לא מובנת לי. אם רוצים לאכול בגג אז כבר להעלות מראש את כל הכבש לגג. מה פתאום לתזז את כולם ללכת ממקום למקום עם בשר ביד.

קושיה צריכה להיות מוכרחת, מתבקשת, הגיונית. כאן צריך להתאמץ - גם מבחינה פרשנית וגם מבחינה מציאותית-אנושית - כדי "להשתכנע" בקושיה, וזה הדוחק.

*לסיכום - שלוש הקושיות שלי על הבנת הגרח"ק נוסחו קצת שונה, ובעצם שלושתן מפריעות לי גם כאן, בהבדלים מסוימים.*

(יש להוסיף שהחזו"א אינו היחיד שהתקשה בחידוש התוס' שאיסור הוצאה חל עוד לפני האכילה, והסכימו לו אחרונים נוספים, ויעוין בזה בשער הקרבן על הל' קרבן פסח פי"ז הערה 51. אם צריך אצרף כאן. ולפי החזו"א ודעימיה, חזרנו להכרח להבין דווקא כהגרח"ק).

לגבי טענת כת"ר שהמקורות המכשירים חצר לפסח הם כר' שמעון (שהרמב"ם בפ"ט מק"פ ה"א פסק כר' יהודה ולא כמותו) - אני שומע, טענה נכונה שכתבתי את דבריי מבלי לחוש בה, וצריך עוד לעיין בזה, ולפי שעה מקבל. וייש"כ ותודה. מכל מקום, לא כ"כ ברורה לי האמירה שחצר היא מטבע מושאלת. ולכאורה הפשטות היא שחצר זה חצר, ולכל היותר נאמר שגם שטח פתוח בלי שימושי חצר, נקרא כאן חצר. אבל ברור שאין הכוונה בדווקא לבית סגור בקירות. ועוד, ששתיקת הרמב"ם בהל' ק"פ פ"ט ה"א משמעה שאין דין אכילה דווקא בבית לאפוקי חצר. ואף שכתבתי במאמרי שאין מדבריו הכרע, כעת נראה לי יותר ששתיקתו משמעה שאין דין מיוחד השולל חצר, וכל כי האי הוה ליה לפרש.

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ה' יולי 29, 2021 6:30 pm

בנוגע להצעת הגרח"ק ועוד, שעלו מהבית לגג תוך כדי אכילה, אציין כאן לדברי הירושלמי, שלכאורה עולה מהם שאת הפסח אכילו בהסיבה ולא בעמידה. וכך איתא שם (פסחים י, א): 'אמר רב לוי ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחירות'. ואף שאפשר לדון אם מדובר דווקא על הקרבן או לא, מ"מ כן פשטות הדברים.

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ג' אפריל 12, 2022 2:15 pm

העליתי כעת מהדורה חדשה של הספר, שגם הודפסה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... c2#p754241.

בתבונה
הודעות: 1301
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי בתבונה » ה' אפריל 14, 2022 10:52 pm

הרמבם פסק כרבי יהודה שהפסוק b]בבית[/b] אחד יאכל לומדים שיש דין לאכול באותו בית .
וזה שייך כי יש דין לאכול בתוך בית
ואם גגין ועליות של המקדש לא נתקדשו רואים שהגגין אינם חלק מהבית ואי אפשר לאכול את הפסח שם
והסברא והמציאות שהיתה בירושלים מוכיחה כהרמבם כפי שהסברתי לעיל מקשת וילסון ודברי יוספוס
ולעיל הוכחתי זאת מתוספתא שלדעת רבי שמעון שחלק על רבי יהודה בביאור הפסוק בבית אחד יאכל סובר שם שהפסח נאכל בגגות והרי נחלקו בדין הפסח ולא בדין גגין ועליות אלא מוכח כדבריי
והם כל הדינים שנשנו בהוצאת הפסח מן האגף ולחוץ/ולפנים, עובי הכותל ועובי החלונות וכו' .
וזה פשוט

הראל דביר.
הודעות: 68
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: ספר פסח לה' על הלכות קרבן פסח - לעיון והורדה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ג' יולי 05, 2022 1:56 pm

כעת פורסמו כמה עשרות הערות שקיבלתי על פסח לה' ופורסמו בירחון האוצר (חבל שלא הכנסתי גם את ההערות שנכתבו כאן על סיוע המציאות לשיטת הרמב"ם בגגין ועליות, הערות שקשה לי לקבל אותן כראיות הלכתיות גמורות, אבל בהחלט הערות חשובות שמצריכות דיון. לא זכרתי את זה בעת הכנת הקובץ לירחון האוצר), וכן סקירה של הרב עזריה אריאל על הספרים פסח לה' ולקראת מקדש, ראו: viewtopic.php?f=52&t=59316&p=763601#p763601


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים