שביעי של פסח נקרא 'חג ויושע' - מאמרו של פליישר
פורסם: ב' אפריל 18, 2022 3:30 pm
לפני כמה שנים פירסמתי מאמר (האוצר, גליון יד) בענין שירת הים בשביעי של פסח, ואמירת התיקון, וזמן קריעת הים, ועוד.
רשמתי לעצמי בשולי המאמר שבספרי תפילה ופיוט לפי מנהג א"י הקדום נקרא יום שביעי של פסח בשם 'חג ויושע' [כך גם בסידור רבנו שלמה ברבי נתן], ושהחוקר עזרא פליישר הרחיב בענין זה. אני מחפש היכן פליישר עסק בכך. התוכלו בבקשה לעוזרני?
פליישר הזכיר זאת בספרו תפילה ומנהגי תפילה א"י בתקופת הגניזה, עמ' 168, ועמ' 194-195, אך אני שואל האם בעוד מקומות הוא עסק בכך, והאם יש מקום בו הוא הרחיב בנושא?
נ. ב. רק להזכיר: המאמר שכתבתי פותח בבעיות שיכולות להתעורר כשמאמצים מנהגים חדשים (ומביא לדוגמא את אמירת 'לחיים' לפני קידוש, או עריכת 'חלאקה' לילד), מביא שלפי רוב המפרשים קריעת הים לא אירעה בחצות (למעט שיטה שחידשנו, וכן דעת הפנים יפות), דן מדוע התורה העלימה את תאריך קריעת הים, מסכם את הדעות לגבי שירה על מפלת הרשעים, מבאר שמנהג 'שירת הים' הוא מאוחר מאוד ונראה שהוא גלגול של מנהג אמירת ה'תיקון', וטוען שלפי"ז עדיף לומר את 'שירת הים' לפנות בוקר. בפרק האחרון סוכמו המקורות בנוגע למנהג אחר – אמירת ה'תיקון' בליל שש"פ, והויכוח האם חובה לשמש מיטתו בלילה זה, ויכוח שנוגע לשאלה האם ראוי לומר תיקון במשך הלילה כולו. בסיכומו של דבר עולה שיש לבחון ולהתייעץ עם ת"ח לפני אימוץ המנהג המחודש של אמירת 'שירת הים', כיון שיש כמה שיקולים ודיונים בנושא, וכן לבחון מהי השעה המועדפת לאמירת השירה. [המאמר אינו מתנגד למנהג, אלא רק מעלה שיקולים לכאן ולכאן, ומסביר את הצורך לבחון את הנושא לפני 'אימוץ' המנהג].
רשמתי לעצמי בשולי המאמר שבספרי תפילה ופיוט לפי מנהג א"י הקדום נקרא יום שביעי של פסח בשם 'חג ויושע' [כך גם בסידור רבנו שלמה ברבי נתן], ושהחוקר עזרא פליישר הרחיב בענין זה. אני מחפש היכן פליישר עסק בכך. התוכלו בבקשה לעוזרני?
פליישר הזכיר זאת בספרו תפילה ומנהגי תפילה א"י בתקופת הגניזה, עמ' 168, ועמ' 194-195, אך אני שואל האם בעוד מקומות הוא עסק בכך, והאם יש מקום בו הוא הרחיב בנושא?
נ. ב. רק להזכיר: המאמר שכתבתי פותח בבעיות שיכולות להתעורר כשמאמצים מנהגים חדשים (ומביא לדוגמא את אמירת 'לחיים' לפני קידוש, או עריכת 'חלאקה' לילד), מביא שלפי רוב המפרשים קריעת הים לא אירעה בחצות (למעט שיטה שחידשנו, וכן דעת הפנים יפות), דן מדוע התורה העלימה את תאריך קריעת הים, מסכם את הדעות לגבי שירה על מפלת הרשעים, מבאר שמנהג 'שירת הים' הוא מאוחר מאוד ונראה שהוא גלגול של מנהג אמירת ה'תיקון', וטוען שלפי"ז עדיף לומר את 'שירת הים' לפנות בוקר. בפרק האחרון סוכמו המקורות בנוגע למנהג אחר – אמירת ה'תיקון' בליל שש"פ, והויכוח האם חובה לשמש מיטתו בלילה זה, ויכוח שנוגע לשאלה האם ראוי לומר תיקון במשך הלילה כולו. בסיכומו של דבר עולה שיש לבחון ולהתייעץ עם ת"ח לפני אימוץ המנהג המחודש של אמירת 'שירת הים', כיון שיש כמה שיקולים ודיונים בנושא, וכן לבחון מהי השעה המועדפת לאמירת השירה. [המאמר אינו מתנגד למנהג, אלא רק מעלה שיקולים לכאן ולכאן, ומסביר את הצורך לבחון את הנושא לפני 'אימוץ' המנהג].