. .יש - תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי
. .והיתה - הגדה בבלית והגדה ירושלמית
. .ובשניהם ה ה ל כ ה נקבעה כבבלי.
בהגדת מתיבתא מסכם את הידוע מההגדות העתיקות ובהן ההגדה המכונה "העתיקה ביותר"(?). ומתברר ששנים רבות אחר החורבן עדיין היו שנהגו נוסח זה . להלן הצילום ובו מודגשים וממוספרים השינויים הבולטים:
( הדברים נדונו גם עי אחרים ובהם בהגדות של גולדשמיד והגדה שלמה).
1- שלושת השאלות במה נשתנה כמו בירושלמי .
2 - מתחיל בגנות כדעת שמואל : בעבר הנהר ישבו וכו ולא בעבדים היינו כדעת רב וכמנהגינו.
3 - תוספת של 3 פרפראות [מאכלים] וברכותיהם המיוחדות - כירושלמי.
4 - נוסח הקידוש שונה וחתימתו ארוכה כבנוסח מסכת סופרים .
5 - ברכת המצה משולבת יחד עם המרור כמנהג הלל וכנוסח הרמבם.
כפי שניתן לראות יש שם שני תירוצים מדוע לכאורה ר' נטרונאי גאון התנגד בחריפות רבה לנוסח זה, שמקורו בירושלמי ?
א - שלא התכוון לנוסח הזה ויש רגליים חזקות לדבר.
ב - שאכן התנגד לנוסח הזה למעטים שעדיין החזיקו בו, משום שנראה היה [עכ"פ לאנשים מבחוץ] כאילו הם מתנגדים למדרשי ולמסורת תושבע של חזל - ומשום כך מכנה אותם "קראים" וכו.