פורום אוצר החכמה

משך זמן אפיית המצה הוא לא יותר מח"י רגעים. מה מקור ההנהגה הזו? הרי גם אם נסכים ששהיות מצטרפות, אבל בזמן העסק פשיטא שאינו מחמיץ. אם כן מדוע מחמירים (אלו שמחמירים) שלא יהא מהטלת המים עד התנור לא יותר מח"י רגעים?

א. ברור לכל מעיין שזוהי חומרא-יתרה.
ב. ידוע לכל מי שמכיר מאפיות-מצות, שבפועל זמן הכנת מצה הוא הרבה פחות מזה, ומה שעושים כל חי רגעים - הוא הפסקת העבודה וניקיון שמא נותרו פירורי בצק וכו'.

בפשטות, חוששים (חששא רחוקה) שהבצק יונח בלא עסק יותר מח"י רגעים.

שמא יש פירורים שנשארו בלי עסק ויתחמצו, ויתערבו שוב בבצק.

כמדומני יש מהחת"ס שמאז שמגיעה הבצק לשולחן העריכה עד להכנסתה לתנור הוא משך דקה וחצי.
בחבורות המהודרות משתדלים להקפיד על כך.

המקור לחי רגעים הוא משנ"ב מפורש בסימן תנ"ט איני זוכר בדיוק באיזה ס"ק.

ולשאלתך החשש הוא מפירורים שדבוקים בכלים שבהם אין עסק ויעבור חי רגעים.