מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
ללמוד התורה
הודעות: 12
הצטרף: ב' ינואר 23, 2023 3:03 pm

הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי ללמוד התורה » ה' מרץ 30, 2023 7:08 pm

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי
חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו. מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש (תוספתא)
אמר להן ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר [דברים טז ג] למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך העולם הבא להביא את ימות המשיח:
תני ר' חייה כנגד ארבעה בנים דיברה תורה בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאול. בן חכם מהו אומר [דברים ו כ] מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה יי' אלהינו אותנו אף אתה אמור לו [שמות יג יד] בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים. בן רשע מהו אומר [שם יב כו] מה העבודה הזאת לכם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו [שם יג ח] בעבור זה עשה ה' לי לי עשה לאותו האיש לא עשה. אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להגאל משם לעולם. טיפש מה אומר [שמות יג יד] מה זאת אף את למדו הלכות הפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת. בן שאינו יודע לשאול את פתח לו תחילה א"ר יוסה מתניתא אמרה כן אם אין דעת בבן אביו מלמדו:
רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב וכו'. ובירושלמי אומר שכך היו כותבים במטה (האלהים), וזהו 'אשר תעשה בו את באותות' (שמות ד, יז). (כל בו סי' נא: אבודרהם – סדר ההגדה ופירושה).
ר"ג היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרורים פסח על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מצה על שם שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר [שמות יג ח] והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יי' לי בצאתי ממצרים לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם לנצח לגדל למי שעשה לנו את כל הניסים האלו והוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו הללויה.
וחותם בגאולה רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה ואינו חותם רבי עקיבה אומר כן ה' אלהינו יגיענו לרגלים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך ששים בעבודתך ובחידוש בית מקדשך ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים אשר הגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך על גאולתינו ברוך אתה ה' גאל ישראל
כוס חמישי גומרים עליו את הלל ואומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון. (ירושלמי, הובא בראשונים)

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי עץ הזית » ה' מרץ 30, 2023 8:57 pm

ללמוד התורה כתב:כוס חמישי גומרים עליו את הלל ואומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון. (ירושלמי, הובא בראשונים)
בבבלי יש שלוש גירסאות:
רש"י ורשב"ם לפנינו: רביעי גומר עליו את הלל ואומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון.
תוס' לפנינו, וכן הוא בחלק מהראשונים בשם הרשב"ם: רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון.
גירסת הגאונים ורוב הראשונים: חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון.
בירושלמי שלפנינו לא הוזכר מזה כלום, אבל לא אופתע אם אכן יש ראשונים אשכנזים שהביאו מהירושלמי כאחת הגירסאות בבבלי, אבל הגירסא שכתבת איני מאמין שכתובה במקום כל שהוא (חמישי גומרים עליו את ההלל? את ההלל ודאי גומרים על הרביעי!).

ללמוד התורה
הודעות: 12
הצטרף: ב' ינואר 23, 2023 3:03 pm

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי ללמוד התורה » ה' מרץ 30, 2023 10:26 pm

הובא בהשמטות מתלמוד ירושלמי.

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי עץ הזית » ה' מרץ 30, 2023 11:05 pm

ללמוד התורה כתב:הובא בהשמטות מתלמוד ירושלמי.
אם כוונתך לנדפס בסוף הירושלמי תחת הכותרת "תורתן של ראשונים לירושלמי מסכת פסחים" - גם שם לא מצאתי לשון זו, ומה שהובא שם לכאורה מהירושלמי על קיום כוס חמישי הוא מהראב"ד, ולענ"ד לא התכוון הראב"ד שהכוס החמישי נזכר בירושלמי שם אלא הביא מהירושלמי רק את הטעם לארבע כוסות, והוסיף (לא בשם הירושלמי) את הטעם לכוס החמישית על דרך טעם הירושלמי לארבע כוסות.
ובכל אופן הלשון שציטטת ודאי לא קיימת.
נערך לאחרונה על ידי עץ הזית ב ו' מרץ 31, 2023 3:18 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

תורת המן
הודעות: 492
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי תורת המן » ו' מרץ 31, 2023 3:14 am

עץ הזית כתב:
ללמוד התורה כתב:הובא בהשמטות מתלמוד ירושלמי.
אם כוונתך לנדפס בסוך הירושלמי תחת הכותרת "תורתן של ראשונים לירושלמי מסכת פסחים" - גם שם לא מצאתי לשון זו, ומה שהובא שם לכאורה מהירושלמי על קיום כוס חמישי הוא מהראב"ד, ולענ"ד לא התכוון הראב"ד שהכוס החמישי נזכר בירושלמי שם אלא הביא מהירושלמי רק את הטעם לארבע כוסות, והוסיף (לא בשם הירושלמי) את הטעם לכוס החמישית על דרך טעם הירושלמי לארבע כוסות.
ובכל אופן הלשון שציטטת ודאי לא קיימת.

עי' בספר האורה לבית מדרשו של רש"י ז"ל, חלק א [פט] דין לשתות בין הכוסות:
ירושלמי, תנו רבנן חמישי גומרין עליו את ההלל, דברי רבי טרפון.

ובהערה מר"ש באבער שם:
אורה הערה.png
אורה הערה.png (41.8 KiB) נצפה 2496 פעמים

הרי דעתו - כנראה השערה בעלמא - שאינו בירושלמי רק ניתוסף המלה ירושלמי ע"י סופר אחד.

והביא שם שמספר האורה הועתק לספר הפרדס סי' קלז. ושם הגירסא: "ירושלמי, ת"ר חמישי גומרין עליו את הלל הגדול". ונראה דכעי"ז צ"ל בספר האורה דהרי מיד לאח"כ כתב בס' האורה:
ואף על גב דבכל דוכתא לא אשכחן דתקינו רבנן אלא ד' כוסות, מכל מקום כיון ששנינו בזה המשנה חיצונה כוס חמישי מתקנת רבנן הוא, מיהו לא חובה אלא רשות, ומשום הכי לא אדכרי אלא ארבע כוסות, ומנהג דעלמא כרבי טרפון לומר עליו הלל הגדול.
ולפי מה שכתוב לפנינו, הלל הגדול מאן דכר שמיה?

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי עץ הזית » ו' מרץ 31, 2023 3:23 am

תורת המן כתב:הרי דעתו - כנראה השערה בעלמא - שאינו בירושלמי רק ניתוסף המלה ירושלמי ע"י סופר אחד.
לעניות דעתי השערתו מוכרחת, כי אם באמת זה היה כתוב בירושלמי המורחב אז גם הראבי"ה היה מביא את זה.

jonkarni
הודעות: 39
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 9:58 am

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי jonkarni » ה' מאי 25, 2023 12:40 am

אם אתה מעוניין בנוסח ארץ ישראל הקדום, כך הוא היה:

הודו ליי כי טוב. [ועונים:] כי לעולם חסדו.
מרשות רבותינו. [ועונים:] מרשות השמים.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם
אשר קידש את ישראל עמו מכל העמים ורצה בהם מכל הלשונות
ויתן להם ([בשבת:] שבתון למנוחה ו)מועדים לשמחה
([בשבת:] את יום השבת הזה) את יום מקרא קדש הזה
את יום חג המצות הזה לשמחה וליום טוב ולמקראי קדש
כי בו עשה יי אלהינו נסים וגבורות לאהביו ונפלאות לבני ידידיו.
ברוך אתה יי מקדש ישראל ([בשבת:] והשבת) וחג המצות
ומועדי שמחה והזמנים ומקראי קדש.
([במוצאי שבת יוסיף:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לקדש
בין שבת קדש ליום מקרא קדש בין טמא לטהור בין הים לחרבה
בין המים העליונים למים התחתונים בין ישראל לגוים
בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכתוב
והייתם לי קדושים כי קדוש אני יי ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי
ברוך אתה יי המבדיל בין קודש לקודש.)
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
הודו ליי כי טוב. [ועונים:] כי לעולם חסדו.
וכולכם ברוכים.
[ויסב על מקום הסבתו וישתה.]

[רוחיץ ידיו במים ומברך ואומר:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו
על מצות נטילת ידים.
[אם יוגש לו ממיני הירקות או הגרעינים או תורמוסים יברך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי האדמה.
[ואם יוגש לו ממיני הפירות יברך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי העץ.
[ויברך אחר כך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר ברא הרים ובקעות
ונטע בהם עץ כל פרי ברוך אתה יי על הארץ ועל פרי העץ.
[ומנהג ארץ ישראל הוא שיביאו אורז בסוכר בלתי־מעורב בחיטים ויברך עליו:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא מיני מעדנים.
[ויברך אחר כך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר ברא מיני מעדנים
לעדן בהם נפשות רבות ברוך אתה יי על הארץ ועל מעדניה.
[וכן מנהג ארץ ישראל להגיש ביצה מטוגנת ויברך עליה (כפי שמברך על בשר):]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא מיני נפשות.
[ויברך אחר כך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר ברא נפשות טהרות
להחיות בהם נפש כל חי ברוך אתה יי חי העולמים.
[אם יוגש לו מאכלים מדגנים יברך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא מיני מזונות.
[ויברך אחר כך:]
[נוסח ברכה אחת מעין ברכת המזון:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם
על מחיית כל
דת וברית וצבי ומלכות צלע
ומרבה טובו עמנו
ברוך אתה יי על הארץ ועל מזונותיה
[אם יוגשו לו שאר מיני אוכלים ומשקים יברך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

מנשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבכל הלילות אנו מטבלין פעם אחת
הלילה הזה שתי פעמים.
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה
הלילה הזה כלו מצה.
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל
הלילה הזה כלו צלי.

[לפי דעתו שלבן אביו מלמדו.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח ואומר:]

בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחירים. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק. ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אתו ויעקב ובניו ירדו מצרימה. (יהושע כד, ב-ג)

ברוך שומר הבטחתו שלישראל ברוך הוא.
שהקודש מחשב את הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים
שנאמר:
ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. (בראשית טו, יג)

היא שעמדה לאבותינו ולנו
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו
אלא בכל דור ודור עומדים עלינו לכלתינו
והקודש ברוך הוא מצילינו מידם.

צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו.
שפרעה לא גזר אלא על הזכרים
לבן בקש לעקר את הכל, שנאמר:
ארמי אבד אבי וירד מצרימה – אנוס על פי הדִּבֵּר.
ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב.
וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.
ונצעק אל יי אלהי אבותינו וישמע יי את קולינו
וירא את עניינו ואת עמלינו ואת לחצינו.
ויוציאינו יי ממצרים – לא על ידי מלאך לא על ידי שרף לא על ידי שליח
אלא הקודש ברוך הוא בעצמו.
ביד חזקה – שתים, בזרוע נטויה – שתים, במורא גדול – שתים,
באתות – שתים, ובמופתים - שנים.
אלו עשר מכות שהביא המקום ברוך הוא על המצרים במצרים.
והוציאנו משם, שנאמר: ואותנו הוציא משם.

רבן גמליאל אומר:
כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו:
פסח מצה ומרורים.
פסח - על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים.
שנאמר: ואמרתם זבח פסח הוא ליי אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקוד העם וישתחוו. (שמות יב, כז)
מרורים - על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצרים.
שנאמר: וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. (שמות א, יד)
מצה - על שם שנגאלו.
שנאמר: ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמיה וגם צדה לא עשו להם. (שמות יב, לט)
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יי לי בצאתי ממצרים.
(שמות יג, ח)

לפיכך אנו חייבים להודות להלל לשביח לפאר לרומם לגדל לנציח
למי שעשה לנו ולאבותינו את כל הנסים האלו והוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו הללויה.

הללויה; הללו עבדי יי; הללו את שם יי; יהי שם יי מבורך, מעתה ועד עולם; ממזרח שמש עד מבואו, מהולל שם יי; רם על כל גויים יי; על השמים כבודו; מי כיי אלהינו; המגביהי לשבת; המשפילי לראות, בשמים ובארץ; מקימי מעפר דל; מאשפות ירים אביון; להושיבי עם נדיבים; עם נדיבי עמו; מושיבי עקרת הבית; אם הבנים שמחה, הללויה;

בצאת ישראל ממצרים; בית יעקב מעם לועז; היתה יהודה לקדשו; ישראל ממשלותיו; הים ראה וינוס; הירדן יסוב לאחור; ההרים רקדו כאלים; גבעות כבני צאן; מה לך הים כי תנוס; הירדן תסוב לאחור; ההרים תרקדו כאלים; גבעות כבני צאן; מלפני אדון חולי ארץ; מלפני אלוה יעקב; ההופכי הצור אגם מים; חלמיש למעינו מים;

ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם
אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים
והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצות ומרורים
כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו לרגלים הבאים לקראתינו לשלום
שמחים בבנין עירך ששים בעבודתך
לאכל מן הפסחים ומן הזבחים שהגיע דמם על קיר מזבחך לרצון
ונודה לך על גאולתינו
ברוך אתה יי גואל ישראל.
[ושותה הכוס השני.]

[ורוחיץ ידיו במים ומברך ואומר:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות רחיצת ידים.

[לאחר מכן ייקח מצה אפויה על אפר, והיא מצה משומרת
ויכרוך אותה במרור [ובשר צלי אש] ויראה לנוכחים ויברך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר צוה את אבותינו לאכל מצות מרורים בשר צלי אש להזכיר את גבורותיו ברוך אתה יי זוכר הברית.
[ויאכל הוא ממנה בתחילה, ויטעים ממנה לכל מי שנמצא בשולחן.
לאחר מכן ייקח מן המצה אשר לפניו ויברך:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ.

[יש הנוהגים להקדים ברכת 'זוכר הברית' לברכת 'רחיצת ידים'.
ויש הנוהגים להקדים 'המוציא', ליקח חסה ומצה מקופלות – ולקחת המרור ולכרוך אותו,
ולא יטעמו כלום עד זמן שיטבלום בדוכה (=חרוסת) ושיברך עליהם 'זוכר הברית'.]
[ויאכלו וישתו כל צרכם.]

[לאחר המזון ירחצו ידיהם ויברכו:]
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו
על מצות שטיפת ידים.
[ימזגו לו כוס שלישי ויברך עליו ברכת המזון:]
...
[ושותה הכוס שלישי.]
[מוזגין לו כוס רביעי ואומר עליו את שאר ההלל:]

לא לנו יי לא לנו; כי לשמך תן כבוד, על חסדך ועל אמתיך; למה יאמרו הגוים, איה נא אלהיהם; ואלהינו בשמים, כל אשר חפץ עשה; עצביהם כסף וזהב; מעשה ידי אדם; פה להם ולא ידבירו; עינים להם ולא יראו; אזנים להם ולא ישמעו; אף להם ולא יריחון; ידיהם ולא ימישון; רגליהם ולא יהלכו; לא יהגו בגרונם; כמוהם יהיו עושיהם, כל אשר בוטיח בהם; ישראל בטח ביי; עזרם ומגנם הוא; בית אהרן בטחו ביי; עזרם ומגנם הוא; יראי יי בטחו ביי; עזרם ומגנם הוא; יי זכרנו יברך; יברך את בית ישראל; יברך את בית אהרן; יברך יראי יי, הקטנים עם הגדולים; יוסף יי עליכם; עליכם ועל בניכם; ברוכים אתם ליי, עשה שמים וארץ; השמים שמים ליי; והארץ נתן לבני אדם; לא המתים יהללויה; ולא כל יורדי דומה; ואנחנו נברך יה; מעתה ועד עולם, הללויה;

אהבתי כי ישמע יי, את קולי תחנוני; כי הטה אזנו לי, ובימי אקרא;
אפפוני חבלי מות; ומצרי שאול מצאוני; צרה ויגון אמצא; ובשם יי אקרא, אנא יי מלטה נפשי; חנון יי וצדיק, ואלהינו מרחם; שומר פתאים יי; דלותי ולי יהושיע; שובי נפשי למנוחיכי; כי יי גמל עליכי; כי חלצתה נפשי ממות; את עיני מן דמעה; את רגלי מדחי; אתהלך לפני יי, בארצות החיים; האמנתי כי אדבר; אני עניתי מאד; אני אמרתי בחפזי, כל האדם כוזב; מה אשיב ליי, כל תגמולוהי עלי; כוס ישועות אשא; ובשם יי אקרא; נדרי ליי אשלם; נגדה נא לכל עמו; יקר בעיני יי, המותה לחסידיו; אנא יי כי אני עבדיך; אני עבדך בן אמתיך, פיתחתה למוסירי; לך אזבח זבח תודה; ובשם יי אקרא; נדרי ליי אשלם; נגדה נא לכל עמו; בחצרות בית יי; בתוכיכי ירושלים, הללויה;

הללו את יי כל גוים; שבחוהו כל האומים; כי גבר עלינו חסדו; ואמת יי לעולם, הללויה;

הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו;
יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו;
יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו;
יאמרו נא יראי יי כי לעולם חסדו;
מן המצר קראתי יה. עניני במרחביה; יי לי לא אירא מה יעשה לי אדם; יי לי בעוזרי ואני אראה בשונאי; טוב לחסות ביי מבטוח באדם; טוב לחסות ביי מבטוח בנדיבים; כל גוים סבבוני בשם יי כי אמילם; סבוני גם סבבוני בשם יי כי אמילם; סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים בשם יי כי אמילם; דחה דחיתני לנפול ויי עזרני; עזי וזמרתיה. ויהי לי לישועה; קול רנה וישועה באהלי צדיקים. ימין יי עשה חיל; ימין יי רוממה. ימין יי עושה חיל; לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה; יסר יסרנייה ולמות לא נתנני; פתחו לי שערי צדק. אבוא בם אודה יה; זה השער ליי. צדיקים יבואו בו;
אודך כי עניתני ותהי לי לישועה;
אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה;
מאת יי היתה זאת היא נפלאת בעינינו;
זה היום עשה יי נגילה ונשמחה בו;
אנא יי הושיענא;
אנא יי הצליחנא;
ברוך הבא – בשם יי;
ברכנוכם – מבית יי;
אל יי - ויאר לנו;
אסרו חג בעבותים - עד קרנות המזבח;
אלי אתה ואודך - אלהי ארוממך;
הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו;


[וחותמים:]
יהללוך יי אלהינו כל מעשיך וחסידיך יודו ויברכו את שמך
על שירי דויד בן ישי עבדך
יתרומם שמך וזכרך תמיד
לעולם ועד
ברוך אתה יי
האל המלך המהולל המשובח
המפואר המקורש המיוחד
בפי עליונים ובפי תחתונים
ובפי כל הנשמות
אל מלך נאמן חי וקיים
שמך וזכרך תמיד לעולם ועד
ברוך אתה יי מהולל התשבחות.

במסתרים
הודעות: 1741
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי במסתרים » ה' מאי 25, 2023 1:37 am

מה כל האכילות הללו לפני ההגדה

jonkarni
הודעות: 39
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 9:58 am

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי jonkarni » ד' מאי 31, 2023 12:59 am

האכילות הללו הן מעין מה שבא בתוספתא ברכות ד,ח:
כיצד סדר סעודה? אורחין נכנסין ויושבין על ספסלים, ועל גבי קתדראות, עד שיתכנסו. נתכנסו כולן נתנו להם לידים, כל אחד ואחד נוטל ידו אחת. מזגו להם את הכוס... הביאו לפניהם פרפראות... עלו והסבו, ונתנו להם לידים, אע"פ שנטל ידו אחת נוטל שתי ידיו. מזגו להם את הכוס... הביאו לפניהם פרפראות... הבא אחר שלש פרפראות אין לו רשות ליכנס.

דרך אגב, ישנם לפחות ארבעה כתבי יד הכוללים לפחות שבע ברכות של מתאבנים (שאר כתבי היד מקוטעים, אחד מביא את ברכת בורא פרי האדמה וברכת המעדנים ונקטע, ויש עוד כמה כתבי יד עם נוסחים מעין אלו שהובאו).

במסתרים
הודעות: 1741
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי במסתרים » ד' מאי 31, 2023 1:36 am

טוב, אבל בליל הפסח?
במשנה יש סדר הלילה ואין זכר לאכילות נוספות.

"... מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
הודו ליי כי טוב. [ועונים:] כי לעולם חסדו.
וכולכם ברוכים.
[ויסב על מקום הסבתו וישתה.]"
למה אין זה הפסק בין הברכות לשתיה?

האם גם ההוספות המוסגרות [ ] הן מכתה"י?

jonkarni
הודעות: 39
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 9:58 am

Re: הגש"פ נוסח תלמוד ירושלמי

הודעהעל ידי jonkarni » ב' יוני 05, 2023 1:12 am

זה אכן לא תואם דווקא למשנה.
היו שרצו לראות בשיטה דלהלן (תוספתא פסחים י, ט) מקור לדברים:
ר' יהודה או' אפי' לא אכל אלא פרפרת אחת, אפי' לא טבל אלא חזרת אחת, חוטפין מצה לתינוקות, בשביל שלא ישנו.

אך כמו שאמרתי, כן הוא ברבות מהגדות א"י.

ולעניין שאלת ההפסק, גם אני נסתפקתי בדבר, אך כך מפורש בכתב יד בודד (אלא ששם כתוב בערבית).

ישנה בעיה קשה והיא שברוב ההגדות אין הוראות כלל.
בעניין הזה, כתב היד הזה הינו היחיד שמפרט את מקום השתיה (וכן הוא המצב בכתבי היד מקידושים המועדים האחרים. מתוך 19 מופעים של הקידוש, ב-7 מופיעה האמירה הנ"ל לאחר הקידוש וב-5 מופיע האמירה הנ"ל רק לפני הקידוש (ברבים מהשאר האמירה לא מופיעה כלל, ואפשר שמדובר בקיצור), אולם רק בכתב היד המדובר פורט היכן שותים).


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים