פורום אוצר החכמה

כתב הרמב"ם פ"ז הלכות חו"מ ה"א "אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח" ומקורו מהגש"פ.

וכתב עוד שם ה"ד " והוא שידרוש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה. וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח" וצ"ע מהיכן יצא לו דין זה שיהיה דין מיוחד להאריך בדרש פרשה זו?
ועצ"ע אמאי אנחנו מפסיקים לדרוש בפסוק "ויוצאנו ה' ממצרים וכו' ? ועדיין נשארו ב' פסוקים בפרשה שלא דרשנו, וחז"ל אמרו בפירוש שיגמור כל הפרשה, וצ"ע