פורום אוצר החכמה

גאולה בקרוב כתב:כפל לכאורה בקערת הסדר, מקום למרור ולחזרת.

בהנחה שהאריז"ל התכוון בחזרת לחסה ולא לחריין האשכנזי, כנראה שהכוונה מקום למרור של מצות מרור ולמרור של מצות כורך. וצ"ע שינוי הלשון מרור מול חזרת.

משולש כתב:אגב, מזה שהאריז"ל לא שם חומץ או מי מלח בקערה זה סימן שהוא מטביל את הכרפס בחרוסת??? (כי להוסיף סימנים מחוץ לקערה זה לא כל כך הגיוני).

לעומקו של דבר כתב:אין כמו הרב ציננער שליט"א, המקבץ מנהג סטוטשין ודינוב ושות', ואף מקדיש לכל עיירה מזרח אירופית ציור משובב נפש משלה, בחי' מטבע של אש, כזה ראה וקדש.
ושמעתי שי"ל השנה הגדת נטעי גבריאל בשיתוף "הציבור החרדי", בל יחסר המזג.

משולש כתב:כיון שבכל ההגדות הנפוצות מדפיסים שתי צורות לסדר את הקערה: האריז"ל והגר"א, ולא מזכירים כלל שיש סדר נוסף לקערה לדעת רוב הפוסקים, וכמובא במהרי"ל, דרכי משה, מטה משה, ושל"ה, ומובא בהגהת הרמ"א על שו"ע עם הסכמה שבשתיקה מכל הנו"כ, חוץ מבאר היטב, ומשנ"ב. (ואגב, למרות שבאר היטב מאריך להסביר את סדר האריז"ל, המשנ"ב לא מצטט אותו בכלל, אלא כותב "ועיין באחרונים סדר הקערה של האריז"ל". ולא מצטט מהם שום דבר. ומשמע מדבריו שהמנהג המומלץ למי שקורא את המשנ"ב לסדר כהרמ"א).

לעומקו של דבר כתב:

משולש כתב:כיון שבכל ההגדות הנפוצות מדפיסים שתי צורות לסדר את הקערה: האריז"ל והגר"א, ולא מזכירים כלל שיש סדר נוסף לקערה לדעת רוב הפוסקים, וכמובא במהרי"ל, דרכי משה, מטה משה, ושל"ה, ומובא בהגהת הרמ"א על שו"ע עם הסכמה שבשתיקה מכל הנו"כ, חוץ מבאר היטב, ומשנ"ב. (ואגב, למרות שבאר היטב מאריך להסביר את סדר האריז"ל, המשנ"ב לא מצטט אותו בכלל, אלא כותב "ועיין באחרונים סדר הקערה של האריז"ל". ולא מצטט מהם שום דבר. ומשמע מדבריו שהמנהג המומלץ למי שקורא את המשנ"ב לסדר כהרמ"א).

הילפותא שלך משתיקת הנושאי כלים ומאי פירוט המ"ב, לא משהו.

משולש כתב:

לעומקו של דבר כתב:

משולש כתב:כיון שבכל ההגדות הנפוצות מדפיסים שתי צורות לסדר את הקערה: האריז"ל והגר"א, ולא מזכירים כלל שיש סדר נוסף לקערה לדעת רוב הפוסקים, וכמובא במהרי"ל, דרכי משה, מטה משה, ושל"ה, ומובא בהגהת הרמ"א על שו"ע עם הסכמה שבשתיקה מכל הנו"כ, חוץ מבאר היטב, ומשנ"ב. (ואגב, למרות שבאר היטב מאריך להסביר את סדר האריז"ל, המשנ"ב לא מצטט אותו בכלל, אלא כותב "ועיין באחרונים סדר הקערה של האריז"ל". ולא מצטט מהם שום דבר. ומשמע מדבריו שהמנהג המומלץ למי שקורא את המשנ"ב לסדר כהרמ"א).

הילפותא שלך משתיקת הנושאי כלים ומאי פירוט המ"ב, לא משהו.

אם אני מבין אותך נכון, הנו"כ באמת סברו לסדר כאריז"ל נגד הרמ"א, רק לא העירו על זה כי מילתא דפשיטא היא שדברי הרמ"א (ומהרי"ל ודרכי משה ומטה משה ושל"ה ולבוש ואליה רבה ועוד רבים) בטלים ומבוטלים לעומת האריז"ל. וכן פשיטא שכולם יודעים את דברי האריז"ל גם בלי שאף אחד יזכיר, שהרי מקטנם ועד גדולם כולם לומדים דף יומי בשער הכוונות.
וגם שו"ע הרב מביא את דעת הרמ"א כשיטה עיקרית ואח"כ מביא שיש חולקים ונוהגים "מטעם הידוע להם" לסדר אחרת וכו' (ואגב, הוא לא מזכיר שם אריז"ל).

אברהםזית כתב:פלא שאף אחד טרח לדעת מה מקור הסדר של האר"י ז"ל !.

אברהםזית כתב:פלא שאף אחד טרח לדעת מה מקור הסדר של האר"י ז"ל !
הוא נמצא בפרי עץ חיים ע"פ רבי חיים הכהן בשם האר"י ז"ל [עץ חיים]
ביאור:
1. רבי חיים הכהן הוא תלמיד מהרח"ו ז"ל והוא רבי חיים הכהן במדמשק בעל מקור חיים וטור ברקת ועוד. ובכלל לא קיבל והכיר את האר"י ז"ל.
2. רבי חיים ויטאל לא חתם כלל על סידור הסדר של פסח זה וגם לא בנו רבי שמואל ויטאל, ואינם מזכירים אותו.
3. כידוע, הספר פרי עץ חיים הוא עירבוביא לא בר סמכא, מת"ר ניירות, מספר הכוונות לר"א פנציירי מחברי מהרח"ו בדמשק, ומספר הגניזה עולת תמיד שערך רבי יעקב צמח, הוספות רבי יעקב צמח, הוספות הרמ"ע מפאנו ונערך בהתחלה ע"י רבי נתן שפירא [והוסיף בפע"ח מחיבורו 'מאורות נתן' שחיבר עם רבי יעקב וילנא - חבר רבי יהודה חסיד [לא החסיד] שעלו לארץ, והיו בבית מדרשו של רבי אברהם רוויגו ורבי בנימין הכהן תלמידי הרמ"ז] ונערך שנית ע"י רבי מאיר פאפיראש תלמידו של רבי יעקב צמח.
4. כוונת 'עץ חיים' אינו מספרו הגדול 'עץ חיים' של רבי חיים ויטאל, אלא מאחד משעריו הנקרא ספר הכוונות [לעומת שער המקורי למהרח"ו שקרא בשם שער התפלה]
5. סדר של או ע"פ האר"י ז"ל, אינו בכלל מהאר"י ז"ל.

בקרו טלה כתב:

אברהםזית כתב:פלא שאף אחד טרח לדעת מה מקור הסדר של האר"י ז"ל !.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:

אברהםזית כתב:פלא שאף אחד טרח לדעת מה מקור הסדר של האר"י ז"ל !.

מה השאלה, רבינו האר"י מסביר במפורש בפרי עץ חיים מדוע כך וכך.

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:

בקרו טלה כתב:

אברהםזית כתב:פלא שאף אחד טרח לדעת מה מקור הסדר של האר"י ז"ל !.

מה השאלה, רבינו האר"י מסביר במפורש בפרי עץ חיים מדוע כך וכך.

פע"ח אינו רבינו האר"י.

אז מי אתה רוצה יותר ממהרח"ו.
כל רבינו האר"י זה מהרח"ו ואכמ"ל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עמ' קנח ואילך הדברים ברורים כשמש.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:פע"ח זה גם לא מהרח"ו, ועיין מבשרת ציון ובספרי הקט עתה באתי.