פורום אוצר החכמה

מה רמוז בפשט של המילים דצ"ך עד"ש באח"ב (לא רמזים בדרך הסוד, אלא בדרך הפשט).
סימן כדי שיהיה סימן, צריך להכיל משמעות כל שהיא, איזו משמעות הכיל הסימן הזה?

ראה מכאן ואילך
viewtopic.php?f=7&t=8327&p=74290&hilit=%D7%93%D7%A6%D7%9A#p74258

אצלינו בבית אמרו 'מכות שלא משאירות סימנים- אינם מכות'...

י. רבינוביץ כתב:מה רמוז בפשט של המילים דצ"ך עד"ש באח"ב (לא רמזים בדרך הסוד, אלא בדרך הפשט).
סימן כדי שיהיה סימן, צריך להכיל משמעות כל שהיא, איזו משמעות הכיל הסימן הזה?

בדרל הפשט זה ראשי תיבות של עשר המכות. כל פירוש אחר הוא רק על דרך הרמז או סוד. כמו כל שאר ראשי התיבות שבעולם.

שטיינער כתב:

י. רבינוביץ כתב:מה רמוז בפשט של המילים דצ"ך עד"ש באח"ב (לא רמזים בדרך הסוד, אלא בדרך הפשט).
סימן כדי שיהיה סימן, צריך להכיל משמעות כל שהיא, איזו משמעות הכיל הסימן הזה?

בדרל הפשט זה ראשי תיבות של עשר המכות. כל פירוש אחר הוא רק על דרך הרמז או סוד. כמו כל שאר ראשי התיבות שבעולם.

אבל כל אחד מבין שלא שייך להבין שיש כאן רק ר"ת סתמיים, כי מה בא לחדש או להוסיף רבי יהודה.
כך שהרמז או הסוד כאן הוא כמעט פשט.

בודאי שאין אלו ראשי תיבות סתמיים, אבל אין זה אומר שיש להם פירוש על פי הפשט.
כמו כן בסימני הש"ס שהרבה פעמים מופיע בש"ס סימנים לסוגיות, מסתמא גם להם יש איזה הסבר על דרכי הרמז.
אגב רבי יהודה היה נותן סימנים לעוד דברים ולא רק לעשר מכות.

יש באוצר כמה ספרים המבארים את הסימנים שבש"ס
מר' דוד פארו מהאדר"ת מחכם בשם ר' פנחס כהן ועוד. (כמדומה שצוינו כולם במבוא למגילת סימנים של האדר"ת)

הביאור הכי יפה שנתיישב על דעתי הוא ביאורו של ר' יהדוה החסיד (הובא בשבלי הלקט ועוד ראשונים):
מכיון שסדר המכות בספר תהלים שונה מזה שבספר שמות, קבע ר' יהודה את הסימן דצ"ך וכו', כדי לדעת שהסדר שבחומש שמות הוא הנכון.

יש הרבה פירושים על כך, אבל אני חושב שניתוח פשוט של הפסוקים מורה בבירור שיש כאן שלושה מחזורים של מכות, ניתן להבחין שבכל מחזור יש שתי מכות עם התראה ושלישית בלי התראה וחוזר חלילה. כמו כן, בולט לעין, כי המכה השלישית בכל מחזור (כנים, שחין וחושך) פגעה פיזית בגופם של המצרים, בעוד הראשונות והשניות היו מרוחקות יותר.
הפירוש הפשטי ביותר לדעתי הוא פירושו של רש"ר הירש.
לפי הרב הירש, גלות מצרים היתה מורכבת משלושה שלבים (מהקל אל הכבד): גרות, עבדות, ועינוי (כמו שנאמר לאברהם: "ידוע תדע... כי גר.. ועבדום.. ועינום..).
כנגד זה יש שלושה שלבים ביציאה. והוצאתי מתחת סבלות - יציאה מהעינוי. והצלתי אתכם מעבודתם - יציאה מהעבדות. וגאלתי - יציאה מהגרות. (לאחר מכן - ולקחתי אתכם לי לעם, שזה כבר שלב התכלית של כל זה).
בכל אחד משלושת המחזורים של המכות, עברו המצרים את שלושת השלבים: גרות, עבדות ועינוי.

דם - גרות: השמטת הבסיס שמבדיל בין האזרח לגר, כאשר היאור - מקור בטחונם העצמי של מצרים - נהפך לדם.
צפרדע - עבדות: השמטת הבסיס להבדל בין אדון לגר, כאשר חיה פחדנית וקטנה כצפרדע, לא פוחדת מהאדון-האדם.
כנים - עינוי: פגיעה גופנית בגופם של המצרים שחשו על בשרם מה פירושו של עינוי.

ערוב - גרות: המצרים הרגישו זרים-גרים בארצם כאשר הארץ השתנתה והפכה למקום משכנם של חיות.
דבר - עבדות: מקור אדנותם של המצרים - הרכוש - הבהמות - התערער.
שחין - עינוי: פגיעה גופנית והמחשת העינוי על בשרם.

ברד - גרות: שינוי האקלים הקיצוני הביא את המצרים לחוש שהם זרים-גרים בארצם.
ארבה - עבדות: פגיעה קשה בתבואה - בהון, מקור תחושת האדנות האנושית.
חושך - עינוי: פגיעה בגופם והמחשת העינוי על בשרם.

כתבתי בקצרה, מהזכרון ובשפתי. מומלץ לראות בפירוש גופו (הכולל גם הוכחות ונימוקים משכנעים לפירוש זה).

כמדומני שאדמו"ר מילובאוויטש זצ"ל פירש פעם שלא נטעה ונאמר שהיות ו"אין מוקדם ומאוחר בתורה" שמא גם המכות לא היו כסדר לכך שנה סימן זה.
ביאור נוסף ישנו בריטב"א שכתב (בפירוש על ההגדה) שדצ"ך לאמת את מציאות הבורא, עד"ש לאמת השגחת הבורא ואח"ב זהו לאמת הנבואה. עיי"ש.
------
לפני שנים רבות עלילות דם היו למרבה הצער דבר מצוי.
בסביבות פסח, הנוצרים היו מאשימים את היהודים בהריגת ילד נכרי כדי לערב את דמו במצה. פעם התנהל ויכוח בנושא, במהלכו הכומר טען שעובדה אכזרית זו מרומזת בהגדה באומרו שהאותיות דצ"ך עד"ש באח"ב הם ראשי- תיבות של:

דם צריכים כולנו, על דבר שהרגנו
בן א-ל חי בשמים.

הרב שייצג את היהודים אמר מיד לכומר שהוא לא פענח נכון את ראשי התיבות וההיפך הוא הנכון. המילים הללו הם רמז ל-

דוברים צוררינו כזב, עלילת דם שקר,
בני אברהם חלילה בזאת.

(מאוצרנו הישן)

מסופר על אחד הרבנים שהתארח בליל הסדר אצל עשיר קמצן ששם על השולחן צלוחיות פחות מכשיעור לקיום מצות ארבע כוסות.
בהגיעם לסימנים, שאל העשיר את הרב מדוע היה צריך רבי יהודה לתת סהם סימנים?
- בכדי שלא ייגמר היין מהכוסות, השיב הרב מיניה וביה...

ראה גם viewtopic.php?f=27&t=7386&hilit=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%9C

חכם באשי כתב:הביאור הכי יפה שנתיישב על דעתי הוא ביאורו של ר' יהדוה החסיד (הובא בשבלי הלקט ועוד ראשונים):
מכיון שסדר המכות בספר תהלים שונה מזה שבספר שמות, קבע ר' יהודה את הסימן דצ"ך וכו', כדי לדעת שהסדר שבחומש שמות הוא הנכון.

viewtopic.php?f=7&t=12457

שמעתי פשט נאה. חסרה תיבה: רבי יהודה "אומר" היה נותן בהם סימנים. שהקב"ה קעקע בגופם, במכת דם - ד', וכן הלאה. לקיים מה שנאמר שלח אותות וגו' בפרעה ובכל עבדיו.

שטיינער כתב:

י. רבינוביץ כתב:מה רמוז בפשט של המילים דצ"ך עד"ש באח"ב (לא רמזים בדרך הסוד, אלא בדרך הפשט).
סימן כדי שיהיה סימן, צריך להכיל משמעות כל שהיא, איזו משמעות הכיל הסימן הזה?

בדרל הפשט זה ראשי תיבות של עשר המכות. כל פירוש אחר הוא רק על דרך הרמז או סוד. כמו כל שאר ראשי התיבות שבעולם.

נראה לי כוונת השואל האם יש משמעות למילים כשהם בר"ת שלהם לא בפתיחתם (שודאי שבפשט דצ"ך הוא דם צפרדע כינים). אלא כוונתו האם למילה "דצ"ך" הנוצרת מהר"ת יש משמעות פשוטה וכן על זה הדרך.

ישראל הר כסף כתב:אבל כל אחד מבין שלא שייך להבין שיש כאן רק ר"ת סתמיים, כי מה בא לחדש או להוסיף רבי יהודה.
כך שהרמז או הסוד כאן הוא כמעט פשט.

וראה בספר פתח האהל פרשת בא מה שתמה כדבריך על סימן זה וז"ל: "בדרך אגב א"א ר' יאודיה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב עכ"ל המגיד ז"ל שיש לתמוה בזה על המגיד גם לרבות ר"י עצמו מאי קמי"ל שאפילו דרדקי דבי רב היו יכולין לתת בהם זה הסימן ומאי אולמיה דר יאוד"ה משאר וכו' ע"כ לשון קושייתו ראה שם מה שביאר על גימטריה ועל פי הסוד.
https://tablet.otzar.org/#/book/25077/p ... /0/end/2/c

י. רבינוביץ כתב:מה רמוז בפשט של המילים דצ"ך עד"ש באח"ב (לא רמזים בדרך הסוד, אלא בדרך הפשט).
סימן כדי שיהיה סימן, צריך להכיל משמעות כל שהיא, איזו משמעות הכיל הסימן הזה?

תמיהני שעדיין לא צוין כאן לדברי התויו"ט על המשנה באבות עשר מכות וכו', מה שדרש בזה בשבה"ג בקראקא.
אך מה אעשה שכבר זמן רב שאני מחפש מי שיסביר לי א"ד ע"ד הפשט [בשפה המדוברת] מכיון שאיני מבין א"ד.
אשמח אם מאן דהו יוכל להסבירו.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

מאמר מר' שלמה לערנער מבורו פארק על מנהג הטפת יין מהכוס בשעת אמירת דצ"ך עד"ש באח"ב

אחד מהעם כתב:אך מה אעשה שכבר זמן רב שאני מחפש מי שיסביר לי א"ד ע"ד הפשט [בשפה המדוברת] מכיון שאיני מבין א"ד.
אשמח אם מאן דהו יוכל להסבירו.

מה לא מובן?

לא ראיתי מציינים כאן שבהגהות מיימוניות על הרמב"ם בנוסח הגדה מביא אוצר פירושים על הסימנים:

א. סידור המכות של ב' בהתראה והשלישי שלא בהתראה
ב. דצ"ך ע"י אהרן במטה, עד"ש ע"י משה שלא במטה באח"ב ע"י משה במטה - בשם הראב"ן
ג. כנם חשך ושחן שימשו כ"א עם חברו וסימניך שכולם קשורים וכו' (הסימן ידוע ונדפס בכמה הגדות) - בשם הריב"א
ד. אשמעינן ר"י שבסדר הזה היו קורין מביאי ביכורים ולא כסדר שכתוב בתהלים - בשם ר"ח (או ר"י החסיד - בראבי"ה)
ה. כל המחלה אשר בגימ' דצ"ך עד"ש באח"ב - מפי השמועה