מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:18 pm

מפני מה לא אמרו המלאכים שירה, ואילו ישראל אמרו שירה?

איתא בגמ' מגילה י,ב ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה - בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה.

ובסנהדרין לט,ב: לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים, דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להן הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני.

וכבר נודע להקשות בזה, אם עיכב הקב"ה את המלאכים מלומר שירה משום שמעשי ידיו טובעין בים, למה לא נתעכבו משה ובני ישראל מלומר את שירת הים.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:19 pm

שירת ישראל על הצלתן או על איבוד המצרים?

והיה מקום לחלק ולומר שעם ישראל שנצלו מידי המצרים, הרי איבוד מצרים הוא נס הצלתן ואי אפשר להפריד בין הדביקים, וכיון שהם אמרו שירה על הנס, לא גרע מענין השירה על הנס איבוד המצרים, ואדרבה מכלל השירה היא לפרט את מעשי הנס לחלקיו, ולספר באופן ההצלה. ורק מלאכי השרת שבאו לומר שירה, שלא עמהם נעשה הנס, אין להם להתעלם ממעשי ידיו שטובעין בים, ועליהם ישנה הטענה מעשי ידי טובעין בים.

וכן נראה בדברי המלבי"ם בתהלים (קד,לד-לה) יערב עליו שיחי, ר"ל השיר יהיה על חיי ועודי, לא על אבדן הרשעים, כי שיר כזה לא יערב לה' כמ"ש מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה ולכן אשירה רק על הצלתי ושיר כזה יערב לה' ,

אולם לא כן מבואר במדרש שוחר טוב מזמור ד, 'דבר אחר למנצח בנגינות. זהו שאמר הכתוב בטוב (צדיק תעלוז) [צדיקים תעלוץ] קריה [ובאבוד רשעים רנה], מה כתיב למעלה מן הענין, קומה ה' הושיעני אלהי, ועכשיו אנו מנגנין לפני הקדוש ברוך הוא כשיאבדו הרשעים, וכן אתה מוצא וירא ישראל את היד הגדולה, מיד אז ישיר משה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:19 pm

ישוב לפי שינויא דגמ' 'אבל אחרים הוא משיש'

ברם, לכאורה בשינויא דגמ' מגילה שם דמשני 'אמר רבי אלעזר, הוא אינו שש, אבל אחרים משיש', מיושבת ג"כ קושיא זו דעכ"פ ישראל במפלת הרשעים אויביהם לא גריעי מאחרים, ואך דין הוא בשירת המלאכים ולא בשירת ישראל, ובאמת הרי גם בקרא דדה"י דמייתי בגמ' 'בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו' מבואר בעליל ששיייכא הודאה במפלת רשעים, רק שלא נאמר בזה כי טוב.

ומצינו בדומה לזה במהרש"א בח"א בסנהדרין שם בסוף דבריו, 'ועוד יש לומר דודאי בראש השנה וביוה"כ דספרי חיים ומתים דכל ישראל פתוחים לפניו איך ישראל אומרים שירה אבל המלאכים אומרים, אבל ביום ז' של פסח שנטבעו המצריים בים אין שירה לפניו מאת המלאכים משום מעשה ידיו טובעים, אבל ישראל יאמרו שירה כדמסיק דאחרים משיש...

ובגמ' בברכות ט,ב: מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא - דבעינא למימר, מאי טעמא תקנוהו רבנן לאחר שמונה עשרה ברכות, לימרו מעיקרא. אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי, הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר שמונה עשרה פרשיות, לפיכך תקינו רבנן לאחר שמונה עשרה ברכות. הני שמונה עשרה, תשע עשרה הוין אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא, דאמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי, מאה ושלש פרשיות אמר דוד, ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה.

והמהרש"א בח"א שם הקשה 'למה שכתבו האחרונים בשם המדרש שאין אומרים הלל ביום אחרון של פסח משום שאמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, והרי הכא אמרו בהיפך דלא אמר דוד הלל עד שראה במפלתן של רשעים. גם בפ"ב דערכין אמרינן טעם אחר דלכך אין אומרים הלל ביום אחרון דפסח משום דאין חלוקים בקרבנותיהן ודו"ק.

ובצל"ח שם בסמוך (י,א) הביא דברי המהרש"א ותמה עליו 'ולא ידעתי איך נעלם ממאור עינינו המהרש"א שהוא מפורש בגמרא במסכת מגילה, ואם ירצה המהרש"א לחלק בין הלל לשירה, קשה, תינח לעיל דאמר שלא אמר הללויה עד שראה מפלתן של רשעים, אבל כאן בדברי ר' יוחנן משום רשב"י קאמר שדוד אמר שירה כשראה מפלתן של רשעים'.

ונראה שכוונתו לישוב המפורש בדברינו לעיל, וכבר תפס עליו הגרע"א בהגהותיו שם מדברי המהרש"א בסנהדרין, והכניס הכל בכוונת דבריו בברכות, וז"ל: עיי' במהרש"א בחידושי אגדות בפ"ד דסנהדרין דמסיק שם בתירוצו האחרון דהך סברא דמעשה ידי טובעים בים היינו רק לענין שאין שירה לפניו מן המלאכים אבל מ"מ ישראל אומרים שירה דאחרים הוא משיש, ולדבריו צ"ל הא דלא נאמר בצאת לפי החלוץ כי טוב היינו משום דהי' משמע שטוב הדבר לפניו ית' ובאמת אינו שמח במפלתן של רשעים אבל מ"מ שייך לומר שירה והלל, ולזה הכונה הוכיח המהרש"א כאן דמ[ד]אצרכי' בערכין לטעם דאין חלוק בקרבנות ע"כ משום דבלא"ה הי' רא[ו]י שישראל אומרים שירה, ומש"ה שפיר אמר דוד הללוי' בתר מפלתן של רשעים ודו"ק.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:20 pm

שירת מלאכי השרת אינה על איבוד המצרים, אלא שירתן הקבועה!

אולם בתחילת דברי המהרש"א שם נקט ליישב באופן אחר, ואלו דבריו, 'ויש לחלק דבלילה שדרך המלאכים לומר שירה בכל לילה באותה לילה לא אמרו אבל ביום ז' אמרו אחר שאמרו ישראל, ואיתא נמי במדרש שביום ח' אמרו ישראל שירת אז ישיר כמו שכתב רש"י בחומש סוף פרשת בשלח'.

ומבואר בדבריו שהשירה שבקשו המלאכים לומר באותו הלילה היא לא על קריעת ים סוף, אלא שירתן הרגילה שבכל לילה, וכן נראה ללמוד מדברי המדרש (איכה רבה פתיחתות), וז"ל: אמר ר"ל בשלשה מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא ולא הניחן, ואלו הן, בדור המבול ובים ובחורבן בית המקדש, בדור המבול מה כתיב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם, בים כתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, ובחורבן בית המקדש כתיב על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני, אל תאספו אין כתיב כאן אלא אל תאיצו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ניחומין אלו שאתם אומרים לפני ניאוצין הן לי למה כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלהים צבאות.

ממה שכלל שירה זו יחד עם השירות שרצו לומר בזמן המבול ובעת חורבן בית המקדש נראה בעליל דמיירי בשירתן הקבועה, ולא שרצו לייחד שירה על מאורע זה של טביעת המצרים.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:21 pm

באותו הלילה לא אמרו המלאכים שירה, אבל אמרו למחרתו ביום

והנה כדבריו שרק באותו הלילה לא אמרו מלאכי השרת שירה לפני הקב"ה, אבל ביום שלמחרתו אמרו, כן מפורשים הדברים במד"ר (פרשת בשלח כג,ז) להדיא, וז"ל: ד"א אז ישיר משה, הה"ד (תהלים סח) קדמו שרים אחר נוגנים, א"ר יוחנן בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקדוש ברוך הוא א"ל לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הה"ד ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה דתימא (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר, וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ב"ה א"ל הקדוש ברוך הוא יקדמו בני תחלה הה"ד אז ישיר משה, אז שר לא נאמר אלא אז ישיר שהקב"ה אמר ישיר משה ובני ישראל תחלה, וכן דוד הוא אומר קדמו שרים אלו ישראל שעמדו על הים דכתיב אז ישיר משה, אחר נוגנים אלו המלאכים וכו', יעו"ש.

ויסוד החילוק בין שעת המפלה עצמה לשעה שלאחר מכן, למדנו גם בדברי הזוה"ק כמו שכתב בשפ"א בברכות שם שהזוה"ק בכמה מקומות מתרץ כאן קודם דאשתלים קיסטא אבל בתר דשלים כתיב באבוד רשעים רנה ע"ש ח"א (דף ס"א: וקכ"א ב) ובכמה דוכתי.

וכן חילק הרב חיד"א בס' ראש דוד (פר' בשלח) דה"מ בעידנא דריתחא באותה שעה שנידונים, אבל אחר שנגמר הדין ונגלה הנס שרי לומר שירה, וגם דוד לא אמר שירה אלא לאחר מפלתן של רשעים, עיי"ש.

וכ"כ בתורה תמימה בפרשת בשלח בהערות פ"יד הערה ט והוסיף שבזה מדויק לשון הגמרא בסנהדרין באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה וכו', והיינו רק באותה שעה לבד לא הניחם הקדוש ברוך הוא, מפני שאז היתה הטביעה ממש. וכן צ"ל בברכות ט' ב' ק"נ פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים והלל הוי כמו שירה כדילפינן בפסחים לענין חיוב הלל בליל ראשון של פסח מפסוק השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ולכאורה קשה ג"כ איך אמר שירה במפלתן של רשעים, והא חזינן שהקב"ה מקפיד על זה, וצ"ל ג"כ דלאו בעצם שעת המפלה אמר כן.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:21 pm

נוסח המדרש: 'לגיונותי טובעין בים', ומיירי בצער בני ישראל

אלא שבדברי המדרש מבואר טעם וסיבה אחרת לגמרי לאי אמירת השירה, לא משום צער המצרים שטובעין בים, אלא משום צער בני ישראל שהיו נתונים בצרה בשעת קריעת ים סוף, ואמנם זה ודאי שלא היה דבר זה בכוונת המהרש"א שא"כ לא היה מקשה מדברי הגמ' בברכות מידי, ופשוט .

ובפשוטו יש להבין שה'עת צרה' היינו קודם שנכנסו ישראל לים, ועל דרך שמצינו בגמ' סוטה לז,א: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה... באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני, אמר לפניו: רבונו של עולם, ומה בידי לעשות? אמר לו דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו'.

אולם העיר אחי הרה"ג ר' אשר אליהו שליט"א, דאיתא בחז"ל שאף בקריעת ים סוף עצמה היה בחינה של 'טביעת לגיונותי בים', בתרגום יונתן סו"פ כי תצא (כה,יח): וְאַתּוּן בֵּית יִשְׁרָאֵל הֲוֵיתוּן לְעִיַין וּמְשַׁלְהִין מִסּוּגֵי שִׁעֲבּוּדָא דְמִצְרָאֵי וּמִן דְּלוּחֵי גְּלִילֵי יַמָּא דַּעֲבַרְתּוּן בְּמִצְעֵיהוֹן. ומבואר שאף בני ישראל נצטערו בהעברת הים.

ויתירה מזו שמעינן בדברי בעלי התוס' המובאים בספר מושב זקנים פר' בשלח (יד,כח), והא לך אריכות דבריו הנפלאים:
ויסר את אופן מרכבותיו – נ"ל כי בעוד שהיו ישראל בים רדפו מצרים אחריהם בים ורצו להורגם, והב"ה עשה טיט בים והיו נטבעים בים בטיט, ולא היו יכולים להתקרב אצל ישראל, ועדיין לא כסה הים עליהם, כי עדיין היו ישראל בים. וכשיצאו האחרון שבישראל מן הים, אז אמר הב"ה נטה ידך על הים.

ולפי"ז יתיישב לי מה שהיה ק"ל מה שאנו אומרים באמת ויציב ים סוף בקעת וזדים טבעת וידידים עברו בים ויכסו מים צריהם, למה שינה הסדר היה לו לומר וידידים עברו בים וזדים טבעת ויכסו כו' דהא ישראל עברו קודם לכן ואח"כ נטבעו המצרים. ועוד, למה הפסיק וידידים בין זדים טבעת ובין ויכסו, ואלו שני ענינים אחד הוא.

ולפי מה שפירש יתיישב בטוב, וזדים טבעת היינו מה שנטבעו בים בטיט קודם שלא עברו ישראל, ואין זו טביעה של מיתה, אלא כמו (ירמיה לח,כב) הטבעו בבוץ רגלך, וכן (תהילים סט,ג) טבעתי ביון מצולה, וכן פר"ש ואין שייך טביעה אלא בטיט, ואח"כ ידידים עברו ואח"כ ויכסו מים צריהם.

ואח"כ מצאתי בשם ר' יהודה החסיד ז"ל שפי' וזדים טבעת דהיינו פסל מיכה שעבר בים כדכתיב (זכריה י,יא) ועבר בים צרה, והיו טובעים רשעי ישראל שהיו אדוקים בפסל מיכה, עד שהוצרכו לשוברו והיה שבור לחתיכות, עד בימי שפוט השופטים התיכוהו לפסל, ואחר ששברוהו ידידים עברו.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:23 pm

תמיהות ה'תורה תמימה' והערות בדבריו

ובתורה תמימה שם כתב עוד, וז"ל:
לפי"ז צ"ע במש"כ מקצת פוסקים בשם מדרש הרנינו [הובא בב"י או"ח סי' ת"צ] טעם שאין גומרים הלל בחוה"מ וביו"ט האחרון של פסח מטעם מעשה ידי טובעים בים וכו', והלא חזינן דמשה וישראל אמרו שירה בשביעי של פסח וגם אנו קוראים השירה באותו היום, והיינו מטעם שכתבנו שאין קפידא שלא לומר רק בלילה, וגם מבואר במכילתא דביום שביעי של פסח אמרו גם המלאכים שירה. ולבד זה לא ידעתי מה דחקום לאלה הפוסקים ומדרש הרנינו לטעם זה אחרי דבערכין י' ב' מפורש הטעם מה שאין גומרים ההלל בחוה"מ ובשביעי של פסח כמו בסכות, מפני שימי הפסח אינם חלוקים בקרבנותיהם כמו חג הסכות והלל שלם בא ביום קרבן מיוחד, וטעם זה יותר נכון מטעם המדרש, משום דלטעם המדרש אינו מבואר כ"כ איזה חילוק בין הלל שלם לחצי הלל, הא זה וזה שירה הוא, וצ"ע.

וממוצא דבר תראה דמש"כ בשו"ת חות יאיר סי' רכ"ה טעם מה שאין אנו נוהגין לומר ביוצר לשביעי של פסח והחיות ישוררו משום הא דלא הניח הקדוש ברוך הוא למלאכים לומר שירה - אין טעם זה מספיק כלל, לפי מה שבארנו דעיקר הקפידא בשירת המלאכים היתה רק על הלילה אבל ביום אמרו גם המלאכים ומשה וישראל, כמבואר
.
והנה דברי הפוסקים שהביא בטעם שאין גומרים ההלל בחוה"מ ובשביעי של פסח, כן מפורש בדברי הרבה מן הקדמונים, ומה שהקשה שהרי בגמ' בערכין מבואר טעם אחר, כבר נגע בזה המהרש"א בדבריו שהבאנו לעיל, יעויין בדבריו ודברי הגרע"א.

ואמנם צודקת שאלתו לפי צורת הדברים כפי שהובאו בב"י, וכן במשנ"ב שם, ובדברי כמה קדמונים, (מהרי"ל, ספר המנהגים סי' קכה, ועוד) שהרי זה טעם נפרד לגמרי, על שש"פ, וממילא גם על חוה"מ שלא יהיה עדיף מיו"ט אחרון, ושוב הביאו הטעם של 'אין חלוקים בקרבנותיהם'.

אולם המעיין היטב בלשון ספר כלבו (סי' נב)
'ויש נותנים טעם בדבר לפי שפסח כל הימים שוים בקרבנותיהם ולפיכך אין מברכין אלא על יום ראשון ושני שגם הוא ספק ראשון, אבל בשביעי אף על פי שהוא קדש מפני שהוטבע פרעה וכל חילו בים בו ביום על דרך שאמרו ז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא השיב להם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני לפיכך אין קורין אותו אלא בדילוג',
יווכח לראות כי אמנם אין זה טעם נפרד אלא זה תוספת נופך, כי הטעם של חלוקים בקרבנותיהם מהני רק על ימי חוה"מ, שאין חילוק ביניהם ליו"ט ראשון, ומאחר שאף אין חלוקים בקרבנותיהם, אין טעם לגמור בהם את ההלל, אולם על שביעי של פסח שחולק מקום לעצמו בשל קריעת ים סוף הוצרכו לטעם זה.

ומה שהלין על דברי החוות יאיר, תמה תמה אקרא דהחוו"י בעצמו כבר עמד בכל זה בתשובתו שם, וז"ל:
ואף כי גם בזה יש לפקפק דהא לא השתיק הקדוש ברוך הוא את המלאכים מלומר שירה רק בלילה שבה נטבעו מצרים בים והיינו דכתיב ולא קרב ז"ה א"ל ז"ה ויליף מג"ש שגבי שירת המלאכים נאמר וקרא זה אל זה אף על פי דהא דהכא ר"ל שירה על גאולת ישראל ושם על קדושה דיומא קאי כמ"ש בסמוך מש"כ ביום המחרת גם ישראל גם המלאכים אמרו שירה על מפלת השונא כמ"ש אז ישיר וגו' גם המלאכים כמבואר במדרש על קדמו שרים אחר נוגנים וגו'.

ולא עוד אלא שעמד גם בתמיהתו על דברי הראשונים בשם המדרש בטעם שאין גומרים את ההלל בימי הפסח, וכתב:
ומה שאין גומרין את הלל בימי פסח יש טעם אחר ומהרי"ל כתבו בשם רש"י והוא ש"ס ערוך שם והוא מפני שאין ימי פסח חלוקים בקרבנותיהן מ"מ אין בנו כח לחלוק על מדרש הרנינו. ואפשר דמפני ששיתק הקדוש ברוך הוא את המלאכים ובחלה נפשו בשירתם בשעת מפלת המצריים למדנו שאין נאה להשלים השיר בכל ימי הפסח.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 16, 2012 10:24 pm

מקורות בדברי הראשונים לטעמו של החוות יאיר

ובאמת כדברי החוות יאיר בענין השמטת 'והחיות ישוררו' כבר מצינו בראשונים, בתשב"ץ קטן סי' קיט: אמנם בשביעי של פסח אין אומרים והחיות ישוררו משום דבשביעי של פסח לא אמרו מלה"ש שירה כדאיתא בערכין (דף י) ובקשו המלאכים לומר שירה א"ל הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני. וכן בספר מנהגים דבי מהר"ם: ואין אומ' והחיות ישוררו והטעם כדאומ' מעשי ידי טובעי' כו'. וכן ב'סדר טרוייש' סי' י: ומנהג רוב העולם שאין אומר בו אופן ולא והחיות ישוררו מטעם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומר' שירה לפני, אבל שמעתי מפי חכמי' וגם מו' אבי ז"ל היה מסכים עמהם שאין להניחם עתה בשביל כך דפשיט' דאין החיות מניחות עתה לשורר, וגם עתה באותו זמן לא נאמר כ"א למלאכי' ואיש כל הישר בעיניו יעשה הן להניחו הן לאומרו.

ועוד מצינו בפוסקים בכמה דוכתי שנקטו הטעם של 'מעשי ידי טובעין בים' אף שלא בליל שש"פ בשעת הטביעה, בספר שבולי הלקט הל' שמחות סי' כב: וסדר התפלה בבית האבל כך מנהג שלנו. בתפלת שחרית מתחילין הזמירות מברוך שאמר עד ומהללים לשם תפארתך ואין קורין שם השירה והטעם נראה לי כדאמרינן במגילה פ"ק אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני.

וכ"כ בס' המנהיג (הל' ט' באב סי' כח): שמעתי שבארץ ישראל מדלגים שירת הים בט' באב, וכן בבית האבל אינו נכון לומר שירת הים, וכ"כ בארחות חיים ח"א (הל' ט"ב אות יט) שאין אומרים השירה בט"ב. והטור (סי' תקנט) כ' יש מקומות שנוהגים שלא לומר השירה בט"ב.

ובשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רמו: במיורקא לא הי' אומרים ישמחו השמים ביום שירה והיו סומכין בזה על מדרש אגדת מגלה וכן (בערכין) [בסנהדרין] ולא קרב זה אל זה שמלאכי השרת היו רוצין לומר שירה אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרי' שירה. אבל בכאן אינם נמנעין מלאמרו ואתה עשה כמנהג המקום ואל תשנה.

ובחק יעקב או"ח (סי' תצ), שכתב שמה"ט אין אומרים בז' וח' דפסח רק זמן חירותנו, ולא זמן שמחתנו, יעו"ש.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1877
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ג' אפריל 17, 2012 1:29 am

מן הראוי להביא, פירוש נחמד, המובא בספר 'מאור ושמש' (רמזים לז' של פסח), וזהו תוכ"ד:
ושמעתי בשם הרב הקדוש המנוח דק"ק ניקלשבורג ז"ל על הגמרא (מגילה י, ב) ביקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה.
דהיינו שמלאכי השרת בקשו לומר שירה כדי שישמעו מצרים נעימות הקול שלהם ותצא נשמתם, כמו שהיה בסנחריב וחיילותיו ששמעו שירה ממלאכי השרת ויצאה נשמתן (סנהדרין צה, ב).
אמר הקב"ה, מעשי ידי טובעים בים: כלומר, שהמצריים טבעו את מעשי ידי - שהם ישראל - בים, דהיינו שהשליכו אותם ליאור, וצריך אני להפרע מהם מדה כנגד מדה שיטבעו בים,
ואתם אומרים שירה, כלומר אתם רוצים להרגם על ידי אמירת שירה?

(הובא ג"כ ב'חנוכת התורה' על שם הרבי ר' העשיל מקראקא)

כמובן, שלפי פירוש זה לא קשה על משה וישראל שאמרו שירה, ודו"ק.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי אליהוא » ג' אפריל 17, 2012 11:31 am

התי' הראשון הוא בעצם שתיים. א. שהניצול עצמו משורר. ב. שהם שרו על הצלה והמלאכים בקשו לשיר על האבידה.
שמעתי ליישב שהמלאכים בקשו לומר שירה משא"כ ישראל שאמרו מאליהם וע"ד קנאין פוגעין.

ובנותן טעם לציין להאמור בקובץ המצויין אורייתא על השואה [הוזכר בעבר], בשם א' מבני הא"א שנשאל בשואה על אמירת הלל, מעשי ידי טובעים וכו', והשיב [בערך] בשמים אכן לא משוררים, אבל אנו עלינו מטול לשיר בכל עת.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 13, 2015 12:23 am

מענין לענין.
ראיתי בסידור רס"ג שהוא מכנה את חג שביעי של פסח (בתרגום מערבית) "חג ההשמדה"!!!
והרי זה מקור לתרתי, חדא דהחג הוא על קרי"ס, (וכמקובל), ועוד דהתוכן של החג על קרי"ס זה השמדת המצרים.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 12, 2016 10:59 pm

מן הראוי להזכיר את ד' הצל"ח בשם ר"ל פישל'ס שביאר ע"פ הזוהר, ליישב כל הענין מתי יש לשמוח על מפלתן של רשעים, ומתי יש להשתומם על מעשה ידים הטובעים בים. ונדפס דבר זה שלא במקומו אלא בהשמטות. ז"ל -
והקושיא שהקשה מהרש"א במס' ברכות, מצאתי בזוהר פרשת נח דף ס"א ע"ב דפוס אמשטרדם, וז"ל, אבל בזמנא אחריתא ליתא חדוא קמיה קב"ה כזמנא דאתאבידו חייבי עלמא וכו' הה"ד ובאבוד רשעים רנה, הני מילי כד מטי ההוא זמנא דאוריך לון ולא תאבין לגביה מחובייהו, אבל אי אתאבידו עד דלא מטא זמנייהו כדין לית חדוא קמיה על דאתאבידו, ואי טעמא איהו עד לא מטא זמנייהו אמאי עביד בהו דינא, אלא בגין דמשתתפי בהדייהו דישראל לאבאשא לון, ובגין כך עביד בהו דינא ואוביד לון מעלמא בלא זמנא, ודא הוא דאבאיש קמיה, ובגין כך איטבע מצראי בימא, עד כאן הצורך לענינינו. ותוכן כוונתו, דהמצריים בקשו להרע לישראל בשביל כך נטבעו בים הגם שעדיין לא נתמלא סאתם, ולכן לא חדי קב"ה באבודם ואין אומרים הלל. וא"כ מתורץ קושיית מהרש"א הנ"ל, הא דקאמר דוד המלך הללויה במפלתן של רשעים, היינו היכא דנתמלא סאתם יש חדוותא כלפי שמיא, אבל במצריים דלא נתמלא סאתם אלא בשביל שבאו להרע לישראל ובשביל כך נטבעו, אין לומר הלל. ועל פי הזוהר שהבאתי יש לפרש פירוש הפסוק בפרשת בשלח [שמות י"ד, י"ד] ה' ילחם לכם, פירש"י לכם בשבילכם. כלומר שעדיין לא נתמלא סאתם ולא הגיע זמן לאבדם, רק בשביל ישראל דהיו מציקים להם. וזו ה' ילחם לכם, בשבילכם, ואתם תחרישון, מלומר הלל, וק"ל (עד כאן דברי כבוד הרב הגדול מוהר"ר ליב פישלס הנ"ל).

ולפ"ז מבו' דלעולם מפלת הרשעים היא רינה וחדוה ושמחה וכו', (וכבר יש מהאחרו' שכ' דלא קי"ל כברוריה דאמרה יתמו חטאים ולא חוטאים), והמצריים שאני דלא נתמלאה סאתם, וטבעו מעשי הידים קודם זמנם לצורך ישראל.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 17, 2016 9:42 pm

עושה חדשות כתב:מענין לענין.
ראיתי בסידור רס"ג שהוא מכנה את חג שביעי של פסח (בתרגום מערבית) "חג ההשמדה"!!!
והרי זה מקור לתרתי, חדא דהחג הוא על קרי"ס, (וכמקובל), ועוד דהתוכן של החג על קרי"ס זה השמדת המצרים.

אני מצרף צילום מהסידור, כדי שיגידו היודעים האם אפשר להציע תרגום אחר -
קבצים מצורפים
סדור רס''ג - חג ההשמדה.png
סדור רס''ג - חג ההשמדה.png (12.12 KiB) נצפה 14576 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אפריל 18, 2016 8:54 am

עושה חדשות כתב: (וכבר יש מהאחרו' שכ' דלא קי"ל כברוריה דאמרה יתמו חטאים ולא חוטאים),


גם לגבי ברוריה מרש"י בתהילים עולה שהסבירה כפשט הפסוק שחטאים היינו השקועים בחטא וחוטאים אלו מי שיצרו פחז עליו (וכבר העירו על זה בהרחבה)

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 30, 2016 11:08 pm

עושה חדשות כתב:מן הראוי להזכיר את ד' הצל"ח בשם ר"ל פישל'ס שביאר ע"פ הזוהר, ליישב כל הענין מתי יש לשמוח על מפלתן של רשעים, ומתי יש להשתומם על מעשה ידים הטובעים בים. ונדפס דבר זה שלא במקומו אלא בהשמטות. ז"ל -
והקושיא שהקשה מהרש"א במס' ברכות, מצאתי בזוהר פרשת נח דף ס"א ע"ב דפוס אמשטרדם, וז"ל, אבל בזמנא אחריתא ליתא חדוא קמיה קב"ה כזמנא דאתאבידו חייבי עלמא וכו' הה"ד ובאבוד רשעים רנה, הני מילי כד מטי ההוא זמנא דאוריך לון ולא תאבין לגביה מחובייהו, אבל אי אתאבידו עד דלא מטא זמנייהו כדין לית חדוא קמיה על דאתאבידו, ואי טעמא איהו עד לא מטא זמנייהו אמאי עביד בהו דינא, אלא בגין דמשתתפי בהדייהו דישראל לאבאשא לון, ובגין כך עביד בהו דינא ואוביד לון מעלמא בלא זמנא, ודא הוא דאבאיש קמיה, ובגין כך איטבע מצראי בימא, עד כאן הצורך לענינינו. ותוכן כוונתו, דהמצריים בקשו להרע לישראל בשביל כך נטבעו בים הגם שעדיין לא נתמלא סאתם, ולכן לא חדי קב"ה באבודם ואין אומרים הלל. וא"כ מתורץ קושיית מהרש"א הנ"ל, הא דקאמר דוד המלך הללויה במפלתן של רשעים, היינו היכא דנתמלא סאתם יש חדוותא כלפי שמיא, אבל במצריים דלא נתמלא סאתם אלא בשביל שבאו להרע לישראל ובשביל כך נטבעו, אין לומר הלל. ועל פי הזוהר שהבאתי יש לפרש פירוש הפסוק בפרשת בשלח [שמות י"ד, י"ד] ה' ילחם לכם, פירש"י לכם בשבילכם. כלומר שעדיין לא נתמלא סאתם ולא הגיע זמן לאבדם, רק בשביל ישראל דהיו מציקים להם. וזו ה' ילחם לכם, בשבילכם, ואתם תחרישון, מלומר הלל, וק"ל (עד כאן דברי כבוד הרב הגדול מוהר"ר ליב פישלס הנ"ל).

ולפ"ז מבו' דלעולם מפלת הרשעים היא רינה וחדוה ושמחה וכו', (וכבר יש מהאחרו' שכ' דלא קי"ל כברוריה דאמרה יתמו חטאים ולא חוטאים), והמצריים שאני דלא נתמלאה סאתם, וטבעו מעשי הידים קודם זמנם לצורך ישראל.

ועי' סוטה ד"ט בענין האם מצרים נתמלאה סאתם.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 01, 2016 10:38 pm

נוטר הכרמים כתב:...מצינו בגמ' סוטה לז,א: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה... באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני, אמר לפניו: רבונו של עולם, ומה בידי לעשות? אמר לו דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך ...

הראני חכ"א מדרש נפלא.
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) פסיקתא עמוד 487 -
כתיב ופרעה הקריב (שמות י"ד) מהו הקריב שהקריבם לתשובה. דבר אל בני ישראל ויסעו (שם /שמות/ ט"ו) א"ר ברכיהו יום שביעי של פסח היה והיו מתיראים לירד לים כי יום טוב היה, ומנין, שכך אתה מוצא שאמרו לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר (שם /שמות/ ה'), מה עשה פרעה שלח עמהם שומרים, לאחר שלשה ימים מה עשו ישראל הרגו מהם הרבה, ומה שנשתייר חזרו והגידו לפרעה שברחו ישראל שנאמר ויוגד למלך מצרים כי ברח העם (שם /שמות/ י"ד) מה שהלכו ישראל בג' ימים חזרו השומרים ביום ומחצה ופרעה הלך ג"כ יום ומחצה הוא ששה, כיון שקדש יום שביעי השונא רודף והים סגור ולא היו יכולים לברוח שלא יחללו השבת, א"ל הקדוש ברוך הוא למשה בני בסכנה ומתיראים לחלל שבת, אמור להם שירדו

מתון
הודעות: 351
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי מתון » א' מאי 01, 2016 11:17 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:מענין לענין.
ראיתי בסידור רס"ג שהוא מכנה את חג שביעי של פסח (בתרגום מערבית) "חג ההשמדה"!!!
והרי זה מקור לתרתי, חדא דהחג הוא על קרי"ס, (וכמקובל), ועוד דהתוכן של החג על קרי"ס זה השמדת המצרים.

אני מצרף צילום מהסידור, כדי שיגידו היודעים האם אפשר להציע תרגום אחר -

במוסף 'הקולמוס' היה מאמר בענין שם זה לשביעי של פסח, ושם שבראשונים אחרים נקרא "חג ויושע". ומזה שאמנם החג כמקובל על נס הקרי"ס, אבל העיקר הוא שישראל עברו בים ונוושעו

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 10, 2017 12:02 am

עושה חדשות כתב:מן הראוי להזכיר את ד' הצל"ח בשם ר"ל פישל'ס שביאר ע"פ הזוהר, ליישב כל הענין מתי יש לשמוח על מפלתן של רשעים, ומתי יש להשתומם על מעשה ידים הטובעים בים. ונדפס דבר זה שלא במקומו אלא בהשמטות. ז"ל -
והקושיא שהקשה מהרש"א במס' ברכות, מצאתי בזוהר פרשת נח דף ס"א ע"ב דפוס אמשטרדם, וז"ל, אבל בזמנא אחריתא ליתא חדוא קמיה קב"ה כזמנא דאתאבידו חייבי עלמא וכו' הה"ד ובאבוד רשעים רנה, הני מילי כד מטי ההוא זמנא דאוריך לון ולא תאבין לגביה מחובייהו, אבל אי אתאבידו עד דלא מטא זמנייהו כדין לית חדוא קמיה על דאתאבידו, ואי טעמא איהו עד לא מטא זמנייהו אמאי עביד בהו דינא, אלא בגין דמשתתפי בהדייהו דישראל לאבאשא לון, ובגין כך עביד בהו דינא ואוביד לון מעלמא בלא זמנא, ודא הוא דאבאיש קמיה, ובגין כך איטבע מצראי בימא, עד כאן הצורך לענינינו. ותוכן כוונתו, דהמצריים בקשו להרע לישראל בשביל כך נטבעו בים הגם שעדיין לא נתמלא סאתם, ולכן לא חדי קב"ה באבודם ואין אומרים הלל. וא"כ מתורץ קושיית מהרש"א הנ"ל, הא דקאמר דוד המלך הללויה במפלתן של רשעים, היינו היכא דנתמלא סאתם יש חדוותא כלפי שמיא, אבל במצריים דלא נתמלא סאתם אלא בשביל שבאו להרע לישראל ובשביל כך נטבעו, אין לומר הלל. ועל פי הזוהר שהבאתי יש לפרש פירוש הפסוק בפרשת בשלח [שמות י"ד, י"ד] ה' ילחם לכם, פירש"י לכם בשבילכם. כלומר שעדיין לא נתמלא סאתם ולא הגיע זמן לאבדם, רק בשביל ישראל דהיו מציקים להם. וזו ה' ילחם לכם, בשבילכם, ואתם תחרישון, מלומר הלל, וק"ל (עד כאן דברי כבוד הרב הגדול מוהר"ר ליב פישלס הנ"ל).

ולפ"ז מבו' דלעולם מפלת הרשעים היא רינה וחדוה ושמחה וכו', (וכבר יש מהאחרו' שכ' דלא קי"ל כברוריה דאמרה יתמו חטאים ולא חוטאים), והמצריים שאני דלא נתמלאה סאתם, וטבעו מעשי הידים קודם זמנם לצורך ישראל.

יל"ד בזה מד' הגמ' במגילה י: וכן יש להביא מד' הגמ' שם טז. ושם ע"ב על שירה דעשרת בני המן. וע"ע מש"ח שמות יב-טז, ובבית יוסף סי' תרצב עמש"כ לגבי ברכת הרב את ריבנו.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' אפריל 09, 2017 10:00 pm

ולפי מה שאמרו כאן לעיל דשאני שירה קבועה כשירת המלאכים, משירה המחודשת לשעת הנס כאז ישיר, מיושב הא דילפ' לקריאת מגילה בפורים, לעומת מה דאין אומרים הלל בשבעי ש"פ, ומשום דשאני שירה מחודשת לצורך הנס משירה קבועה שאינה מתאימה בזמן שמעשי ידיו טובעים בים.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 28, 2017 4:23 pm

נוטר הכרמים כתב:ויתירה מזו שמעינן בדברי בעלי התוס' המובאים בספר מושב זקנים פר' בשלח (יד,כח), והא לך אריכות דבריו הנפלאים:
ויסר את אופן מרכבותיו – נ"ל כי בעוד שהיו ישראל בים רדפו מצרים אחריהם בים ורצו להורגם, והב"ה עשה טיט בים והיו נטבעים בים בטיט, ולא היו יכולים להתקרב אצל ישראל, ועדיין לא כסה הים עליהם, כי עדיין היו ישראל בים. וכשיצאו האחרון שבישראל מן הים, אז אמר הב"ה נטה ידך על הים.
ולפי"ז יתיישב לי מה שהיה ק"ל מה שאנו אומרים באמת ויציב ים סוף בקעת וזדים טבעת וידידים עברו בים ויכסו מים צריהם, למה שינה הסדר היה לו לומר וידידים עברו בים וזדים טבעת ויכסו כו' דהא ישראל עברו קודם לכן ואח"כ נטבעו המצרים. ועוד, למה הפסיק וידידים בין זדים טבעת ובין ויכסו, ואלו שני ענינים אחד הוא.
ולפי מה שפירש יתיישב בטוב, וזדים טבעת היינו מה שנטבעו בים בטיט קודם שלא עברו ישראל, ואין זו טביעה של מיתה, אלא כמו (ירמיה לח,כב) הטבעו בבוץ רגלך, וכן (תהילים סט,ג) טבעתי ביון מצולה, וכן פר"ש ואין שייך טביעה אלא בטיט, ואח"כ ידידים עברו ואח"כ ויכסו מים צריהם.
ואח"כ מצאתי בשם ר' יהודה החסיד ז"ל שפי' וזדים טבעת דהיינו פסל מיכה שעבר בים כדכתיב (זכריה י,יא) ועבר בים צרה, והיו טובעים רשעי ישראל שהיו אדוקים בפסל מיכה, עד שהוצרכו לשוברו והיה שבור לחתיכות, עד בימי שפוט השופטים התיכוהו לפסל, ואחר ששברוהו ידידים עברו.

ז"ל הרוקח בפי' לתפילה:

וזידים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר למה אנו אומ' שתי טביעות טיבעת ויכסו, ועוד למה אומרים וזידים טיבעת ואחר כך וידידים העברת, והלא ישראל עברו תחילה ואחר כך מרכבות פרעה וחילו טבעו, כדכתיב לגוזר ים סוף והעביר ישראל וניער פרעה, וכן אומרים במעריב המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואחר כך בתהומות טיבע. אלא כשבאו ישראל והמצריים לים מיד יצא הים וטיבע הנשאר בעיר מצרים, כדכתי' כי ה' נלחם להם במצרים, ועברו ישראל הים ואחר כך וניער פרעה וחילו בים סוף.

יש משהו דומה גם בפי' הר"י בר יקר, בנוסח קטוע קצת.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ג' מאי 14, 2019 5:31 pm

מעניין לעניין: ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה עי' מהרש"א (לעיל ט' ב) שהקשה מכאן על מ"ש ז"ל מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה ע"ש אבל כבר הקשה כן בזוה"ק בכמה דוכתי ומתרץ כאן קודם דאשתלים קיסטא אבל בתר דשלים כתיב באבוד רשעים רנה ע"ש ח"א (דף ס"א: וקכ"א ב) ובכמה דוכתי:
(שפת אמת ברכות י.)

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 21, 2022 1:40 pm

ספר מהרי"ל (מנהגים) סדר התפילות של פסח
[ה] אומרים זמן חירותנו, חג המצות הזה, גם בימים האחרונים. מהרא"ק: יש אומרים בימים האחרונים של פסח זמן שמחתנו, משום שמחת טביעת מצרים בים, עכ"ל. אכן בימי מהר"י סג"ל לא שמעתי שום שינוי. וא"א זמן בימים טובים האחרונים דפסח דכלם רגל אחד הם.

הארי החי
הודעות: 224
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: 'מעשי ידי טובעין בים' - מאמר מקיף למה ישראל אמרו שירה?

הודעהעל ידי הארי החי » ה' אפריל 21, 2022 3:13 pm

תורה מפוארת כתב:מעניין לעניין: ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה עי' מהרש"א (לעיל ט' ב) שהקשה מכאן על מ"ש ז"ל מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה ע"ש אבל כבר הקשה כן בזוה"ק בכמה דוכתי ומתרץ כאן קודם דאשתלים קיסטא אבל בתר דשלים כתיב באבוד רשעים רנה ע"ש ח"א (דף ס"א: וקכ"א ב) ובכמה דוכתי:
(שפת אמת ברכות י.)

ועי' גם בס' ישועות מלכו (בסוף הספר) שכתב לחלק דבשעת מעשה אמרי' מעש"י טובעין בים, ולאחר מעשה אפשר לומר שירה (אלא דצ"ע מהמדרש דלכך אין אנו אומרים הלל בז' ש"פ משום מעש"י טובעין בים כו' וי"ל).


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים