רבי מאיר בעל הנס נקבר מעומד?

[טברייני]

ישנה אגדה ומסורת שרבי מאיר נקבר מעומד
כמוזכר כאן:
viewtopic.php?f=7&t=4657&p=36467&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93#p36467
וכאן:
viewtopic.php?f=7&t=24375&p=244286&hilit=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93#p244286

אשמח לדעת מהו מקור המסורת!

מדוע נקבר כן?

ומה נעשה עם דברי ר' יוחנן (ב"ב קב ע"א וע"ב) שקבורה בעמידה זוהי קבורת חמורים?

[קו ירוק]

ר"ז קורן אמר לי פעם שה'מעומד' זה שיבוש, וצריך לומר שהוא ציווה שיקברוהו על הצד - על הדרך. אבל אינני בענין כעת.

[טברייני]

ר"ז קורן אמר לי פעם שה'מעומד' זה שיבוש, וצריך לומר שהוא ציווה שיקברוהו על הצד - על הדרך. אבל אינני בענין כעת.

אם לא ביומא דהילולא, מתי הוא הזמן להיות בענין?!
אשמח אם תוכל בהזדמנות לבאר הענין.

[טברייני]

לאחר שיטוט במרשתת, מצאתי זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=QZcaZpXolDM
הרב מוצפי מבאר שעל מסורת זו שאל מהרח"ו את האר"י ואישר לו זאת.

ומאריך לבאר טעם הענין, האזן שם ותרווה נחת.

[קו ירוק]

א. ראיתי בחיפוש באוצה"ח בספר ענף עץ אבות עמ' מח (57 באוצה"ח) שמה שאומרים על רבי מאיר הוא טעות והוא רבי ירמיה.
ושם בעמ' קכג (130 באוצה"ח): הודה לי רבי (האר"י) שהוא רבי ירמיה ולא רבי מאיר.

ב. והרמב"ן בתורת האדם (שער הסוף, ענין ההוצאה) מביא להירושלמי בכתובות פי"ב ה"ג (ובכלאיים פ"ט ה"ג): "ר' ירמיה מפקד אלבישוני חוורין חפתין, יהבון מסאני ברגלי, וחוטרא בידי, ויהבוני על סטרי, אין אתא משיחא הא אנא מעתד" כלומר ר' ירמיה ציווה השכיבוני על צידי כדי שאוכל לקום מהר לקראת משיח שיבא אל הסנהדרין (והיא בטבריא).

ג. ויתכן שמכאן יצא לאומרים שהוא קבור מעומד כדי שיזדמן לו ללכת מיד לקראת משיח.
ומסורת זו איננה ותיקה כ"כ, שהרי את מצבת השיש המעומדת על קברו עשו רק בשנת תרכ"ז, viewtopic.php?f=7&p=453069&sid=1cf69408d5c7b3763f1ea14732574a90#p362797
אלא שהרמב"ן מביא בגירסת הירו' לפנינו שר' ירמיה ציווה ישכיבוהו על הצד ולא בעמידה.

ד. אך הנה עיקר הגירסא הזאת 'על סטרי' או 'על סיטרא', מוטלת בספק, ראה בספר 'על הירושלמי' מר' שאול ליברמן, עמ' 24 (אוצה"ח 23) שהביא גירסת הראשונים 'אסטרטא' כלומר שיקברוהו בצד הדרך (סטרטיא), כדי שיבא מיד לקראת משיח. ותמך יסודותיו שזו הגירסא הנכונה, כי בב"ר פרשה ק' אמרו האי מעשה בלשון אחר: "והבו יתי על אורחא" = על האורח/הדרך.

ה. לפ"ז המדובר לא על רבי מאיר, אלא הוחלף רבי ירמיה ברבי מאיר, ולא זו בלבד שלא מצאנו רמז בחז"ל שיקברוהו בעמידה - אלא גירסא שיקברוהו על הצד, אבל הגירסא האמיתית נראית שיקברוהו על הדרך! ואכן רבי ירמיה קבור על הדרך ממש. (מלון גני חמת הידוע לשימצה לצד כביש 90 שעל הכינרת).
דברי הנ"ל הינם ע"פ דברי חכ"א שיחי'.

ו. שוב ראיתי בספר הגלגולים לרח"ו הקדמה לז שכ': ונראה לענ"ד כי הודה לי מורי ז"ל על ר' מאיר שהוא קבור מעומד כמו שאומרים בני אדם.
הנה כי כן השערת בני אדם זו, הינה הרבה יותר מוקדמת משנות התר"כ (וכמו שמעיד הרח"ו), אלא דרפיא בידיה דהרח"ו אם האריז"ל הסכים עמו ע"ז. ושוב יש מקום לפקפק בזה כמו שהערתי לעיל.
והסברו של הרב מוצפי בדעת רח"ו לא יכולה להיות חזקה יותר מדברי רח"ו בעצמו שכותב שרפיא בידיה, ולא שכך האריז"ל אמר לו.

[אִיךְ-מֶיְין]

יש הטוענים שר' מאיר בעה"נ הקבור בטבריה אינו התנא רבי מאיר. אלא רבינו מאיר מבעלי התוספות שנעשה לו נס ונקבר שם...

[ארזי הלבנון]

לאחר שיטוט במרשתת, מצאתי זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=QZcaZpXolDM
הרב מוצפי מבאר שעל מסורת זו שאל מהרח"ו את האר"י ואישר לו זאת.

ומאריך לבאר טעם הענין, האזן שם ותרווה נחת.

כדאי לעיין בספרו 'תורה בציון' או בשו"ת 'מבשרת ציון', שם מאריך לבאר ולהוכיח הכל בטוטו"ד.

[אִיךְ-מֶיְין]

יש הטוענים שר' מאיר בעה"נ הקבור בטבריה אינו התנא רבי מאיר. אלא רבינו מאיר מבעלי התוספות שנעשה לו נס ונקבר שם...

מתוך קולמוס:

רבי מאיר.jpg (859.98 KiB) נצפה 6108 פעמים

[קו ירוק]

לכאו' היות והנדידה לגליל החלה אחרי ימי רבי עקיבא, אפשר שרבי מאיר הנקבר סמוך לחמת, הוא רבי מאיר סתם. ולא רבי מאיר בעה"נ חתנו של ר"ח בן תרדיון.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר בניהו בן יהוידע על ראש השנה דף יז/ב
דף י"ח ע"א היה רבי מאיר אומר שנים שעולים למטה וכו'. נראה לי בס"ד לפי זה היינו טעמא למנהג ישראל שנודרים בעת צרה נדרים לעילוי נשמת רבי מאיר זכותו יגן עלינו אמן ומוצאין בזה תועלת והצלחה, היינו כי מאריה דהאי הלכתא שתועיל תפלה ליחיד גם אחר גזר דין הוא ר' מאיר בעל הנס זיע"א ולכן נודרים ומבקשים בזכותו שהוא יהיה מליץ טוב על פי סברתו. ובזה יובן הטעם דר' מאיר בעל הנס זיע"א נקבר מעומד לרמוז כי הוא עמוד גדול עומד לישראל להושיען בעת צרה על פי סברתו. ובזה יובן רמז הכתוב במשלי ד' [כ'] בני לדברי הקשיבה לאמר"י הט אזנך, לאמר"י אותיות למאיר הוא רבי מאיר דסבירא ליה שתועיל התשובה ליחיד גם אחר גזר דין ודוק