מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אחינו אחינו אחינו

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
עושה חדשות
הודעות: 12558
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 10, 2016 1:52 pm

מחזור ויטרי סי' ש -
קודם שיאמר הברכה יאמר: אחינו אחינו אחינו. החלו לומר עשרת הדברות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה רבנו בהר סיני. ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. בבא כל ישר' לראות: ברכו: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה. ברוך אתה י"י נותן התורה: ויאמר: וידבר: אנכי:

יש מקבילות?

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי פלגינן » ו' יוני 10, 2016 5:20 pm

עי' בקובץ של הרב טרגר שהועלה כאן viewtopic.php?f=28&t=22283 עמ' 29-30. וכן ציין גולדשמידט במחזו"ו שלו.
עוד ראה ברכות שנשתקעו לר"צ גרונר, עמ' קסב.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' יוני 13, 2016 3:21 pm

פלגינן כתב:עי' בקובץ של הרב טרגר שהועלה כאן viewtopic.php?f=28&t=22283 עמ' 29-30. וכן ציין גולדשמידט במחזו"ו שלו.
עוד ראה ברכות שנשתקעו לר"צ גרונר, עמ' קסב.

כמו שהביא שם ממדרש רבה דברים שכן בירך מרע"ה בשעת מתן תורה, והיינו כדברי הפסיקתא שכשקוראין מתן תורה בכל שנה מעלה הכתוב כאילו קיבלוה. (ובהקדם שכל דיני קריאת התורה הם כעין מתן תורה).

עושה חדשות
הודעות: 12558
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 14, 2016 9:37 am

נוסחאות נוספות כעין ברכת התורה.
מס' סופרים פי"ג -
ביחיד כשהוא משכים לקרוא אומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם הנותן תורה מן השמים חיי עולמים ממרומים, ברוך אתה י"י נותן התורה

בתוספתא כפשוטה הביא נוס' מסידור מן הגניזה -
בא"י אמ"ה אשר בחר בעדרי צאנו והודיעם דרכי רצונו בא"י נותן התורה

ספרי ניצבים -
והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע מה היה אומר ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו כך היו דבריו של יהושע

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' יוני 14, 2016 9:56 am

עושה חדשות כתב:נוסחאות נוספות כעין ברכת התורה.

מרתק
אך יש להדגיש כמובן שבשני המקורות הראשונים שהם נוסח לדורות של ברכת התורה
ואילו המקור השלישי שהוא ברכה שבירך יהושע בן נון.
בעיון שני, במקור זה משמע שיהושע אמר שבח להשי"ת אבל לא שבירך ברכת התורה.
זאת בשונה ממדרש רבה דברים י"א ו' שם מדובר להדיא על ברכת התורה:
וְזֹאת הַבְּרָכָה, הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה אֵין מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת עַד שֶׁלֹא יְבָרֵךְ, תְּחִלָּה מְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא, וּמשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, תְּחִלָּה בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ קָרָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵיזוֹ הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בַּתּוֹרָה הַזֹּאת וְקִדְשָׁהּ וְרָצָה בְּעוֹשֶׂיהָ.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יוני 14, 2016 11:21 am

זכורני שנ' וידר אסף עוד נוסחאות בזה באחד ממאמריו

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 30, 2019 7:52 pm

אצרף מה שכתבתי היום, וחיפשתי ומצאתי אשכול זה. ענינא דיומא ממש והוספות חשובות.

הראני הגרא"א דסלר שליט"א שבמחזור ויטרי בסדר חג השבועות (סימן ש) מובא כדלהלן:
קודם שיאמר הברכה יאמר: אחינו אחינו אחינו. החלו לומר עשרת הדברות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה רבנו בהר סיני. ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. בבא כל ישר' לראות: ברכו: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה. ברוך אתה י"י נותן התורה: ויאמר: וידבר: אנכי.

הרי לנו נוסח ומטבע שונה של ברכת התורה ייחודי לעליית עשרת הדברות במתן תורה. וזה אומר דרשני.

ונראה לבאר, דהנה מקור מטבע מיוחד זה הוא בדברים רבה (פרשת וזאת הברכה פרשה יא סימן ו):
וזאת הברכה הלכה אדם מישראל שעלה לקרות בתורה אין מותר לו לקרות עד שלא יברך, תחלה מברך ואח"כ קורא ומשה בשעה שזכה לקבל התורה תחלה בירך ואח"כ קרא, אמר ר"א איזו היא הברכה שבירך משה בתורה תחלה בא"י אמ"ה אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה.

והנה המדרש שם ממשיך ודורש את נוסח הברכה:
ולא אמר בעמליה ולא אמר בהוגיה אלא בעושיה באלו שהן עושין את ד"ת.

והיינו שישנה כאן הדגשה על קיום ועשיית התורה בפועל.

והנה בקריאת התורה של עשרת הדברות מצינו שתי נוסחאות באופן הקריאה, טעם העליון וטעם התחתון.

וכתב בזה החזקוני, וז"ל:
יש ברוב הדברות שתי נגינות, ללמד שבעצרת שהיא דוגמת מתן תורה, ומתרגמינן הדברות, קורין דברת לא יהיה לך וכל דברת זכור בנגינות הגדולות, לעשות כל אחת מהן פסוק אחד, שכל אחד מהן דברה אחת לעצמה, ודברות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה קורין בנגינות הקטנות לעשות ד' פסוקים שהם ד' דברות.
אבל בחודש שבט כשקורין בפר' יתרו כשאר שבתות השנה, קורין לא יהיה לך וזכור בנגינות הקטנות לעשות מכל אחת מהן ד' פסוקים, ודברות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה קורין בנגינות הגדולות לעשותן פסוק אחד, לפי שלא מצינו בכל המקרא פסוק משתי תיבות חוץ מאלו. ובשבועות דוקא כמו שפי' למעלה. גם בדברות אנכי ולא יהיה לך יש נגינה גדולה לעשותן שתיהן פסוק אחד, לזכרון שבדבור אחד נאמרו כי שמור וזכור בדבור אחד נאמרו,
והביא דבריו במג"א או"ח סי' תצד.
ואמנם כן הוא מנהג רבינו הגר"א לקרוא בחג השבועות בטעם העליון, ובפר' יתרו בטעם התחתון, וכשיטת החזקוני.

ומטו משמיה דהגאון הגדול רבי שלמה פישר שליט"א שהביא מקור וביאור נחמד לדברי החזקוני, דהנה איתא בברכות ה, א:
מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זה מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורתם זה גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.

וקשה הלא עשרת הדברות הם ג"כ בכלל תורה, ולמה החשיבתם הגמ' לב' דברים לוחות ותורה. ודוחק לומר, דהיינו משום שעשרת הדברות ניתנו בנפרד, ולכן חשיב תורה ודברות כ"א בפנ"ע, שהרי גם התורה איכא מאן דסבר דניתנה מגילות מגילות, ולסוף ארבעים שנה צירפם משה רבינו יחד, ואם תלוי במה שניתן לחוד צריך להחשיב את התורה עצמה כפי מספר המגילות שניתנו.

אלא ע"כ שהקב"ה נתן את עשרת הדברות למשה רבינו בב' אופנים. א] בפסוקים וטעמים כשאר פסוקי התורה. ב] נתן למשה רבינו עשרת הדברות מחולקים לדברות, ולא לפסוקים, וזהו טעם העליון, וע"כ נחשב דברות לחוד ותורה לחוד. ומאחר שבמעמד הר סיני שמענו עשרת הדברות בדברות ולא בפסוקים, לכן בחג השבועות קורין את עשרת הדברות, בדברות ולא בפסוקים.

ושמעתי שהגר"ש שליט"א אמרו לפני הגרי"ז והסכים לדבריו, ושוב מצאתי בספר ברכת אברהם (ברכות ה, א) שהביא הדברים בשם חכ"א שליט"א, ומעיד ששמע וראה בעיניו הסכמת מרן הגרי"ז לדבריו.

ונראה עוד להטעים בזה, דהנה מפורש בדברי חז"ל כי בעשרת הדברות כלולים כל מצוות התורה, כדאיתא בזוה"ק (רעיא מהימנא פרשת צו דף לג עמוד ב),
עשר דברות דאינון כלל תרי"ג פקודין.

ובמדרש אגדה (בובר, פרשת נשא פרק ז),
עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות שהיו כתובים בלוחות מלאה קטרת. שבאלו עשרה דברות יש בהם תרי"ג מצות, כנגד הקטרת, לבד הקו"ף שהוא מתחלף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק.

ובפי' רש"י עה"ת פר' משפטים, (כד, יב),
את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו.

ובפירושו לשיר השירים (ה, טו),
לחיו - דברות הר סיני שהראה להם פנים מסבירות ושוחקות... ידיו - הלוחות שנתן מימינו ומעשה ידיו המה: גלילי זהב - אלו הדברות שבהן הנחמדים מזהב ומפז רב... ממלאים בתרשיש - שכלל בעשרת הדברות תרי"ג מצות.

ועוד האריכו בזה הקדמונים כמו הראב"ן במאמר השכל והאברבנאל ועוד. ועי' מהרש"א ח"א ברכות יא, ב.
וראה עוד בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן קמט), וז"ל,
לרבינו האיי ז"ל. וששאלתם הא דאמור רבנן לא יאחז אדם תפילין בראשו וס"ת בזרועו זה ס"ת שאמרו כגון שכתוב בו מן אנכי ה' אלהיך עד וכל אשר לרעך, שהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות שבתורה.
וכ"כ בספר הערוך (ערך תפל) בשם רבינו חננאל.

וכיו"ב בהא דאיתא בסנהדרין (כא, ב) לגבי מלך ישראל דכתיב בו וכתב לו את משנה התורה וגו', כותב לשמו שני תורות וכו' עושה אותה (לס"ת) כמין קמיע ותולה בזרועו וכו', ובהגהות הרש"ש שם כתב, לולא דמסתפינא הייתי אומר, דס"ת זו לא היתה תורה שלימה אלא מספר המצוות בקיצור ע"כ. ובהדר זקנים עה"ת להרא"ש (פר' יתרו) דר"ל ספר קטן שהיו כתובין בו עשרת הדברות לבד, ולזה קרי תורה כיון שיש בו תרי"ג אותיות].

ולפי האמור דכל התורה כולה כלולה בעשרת הדברות, נראה לומר, דמה"ט ישנה קריאה בפנ"ע בטעם העליון כאשר קורים את עשרת הדברות לא בתורת עשרה מצוות פרטיות, אלא בתורת תורה שלמה שניתנה חתומה ביומא דעצרתא.

ומעתה מבואר נפלא שדווקא כאשר קוראים את עשרת הדברות לא כמקרא – פסוקים אחדים מן התורה שבכתב, אלא כעשרת הדברות הכוללים את כל מצוות התורה, וכאילו אנו מקבלים עלינו עתה בשעה זו את עשרת הדברות וכל המצוות התלויות והרמוזות בהם, זהו המקום לברכה מיוחדת זו 'אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה'.

עושה חדשות
הודעות: 12558
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אחינו אחינו אחינו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 25, 2022 11:48 pm

בדברי הגרש"פ הנ"ל, ראה עוד בס' משנת המועדים (ר"א גרבוז) שבועות סי' טז.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים