חשבון ספירת העומר בשבת - חוצפה של מהדיר

[תולעת ספרים07]

הלא סו"ס הוא מונה יומי ועובר משום חשבונות.

אכן כך - הוא עובר משום חשבון [במידה והוא מונה מידי יום גם שבועי.. שהם..] - ועל כן הוצרכו לומר "מצווה" [למנות גם שבועות] כדי שיהא מותר לחשבן בשבת.

ואפשר שלא ירדתי לסוף דעת כבודו...

[אוצר החכמה]

אם כך לא הבנתי כלום, אם כשזה מצווה גם אתה מודה שאין בעייה כי זה חשבונות של מצווה, אז מה היתה הבעייה מהתחלה (כלומר למימני יומי) הרי וודאי ספירת העומר היא מצווה.

[תולעת ספרים07]

הגאון בא להסביר לנו איך מותר לנו לומר בשבת שהם וכו' - והרי זה חשבון - שאומר היום כך וכך שהם וכו'... ועל זה יצא לחדש שהיות ויש מצווה בדבר לומר מידי יום שהם וכו' [כלומר מצווה למנות גם שבועות] לכן מותר לספור ולחשבן בשבת...

ושוב כנ"ל איני קובע כל מסמרות - בסה"כ מדברים בלימוד...

[אוצר החכמה]

אני חושב שאני יכול לעשות סניגורין להבנת דבריך אע"פ שאיני מסכים להם כלל.
אתה אומר כך.
התורה ציוותה רק למימני יומי. דרך האנשים שאינם זוכרים איזה יום היום ולפיכך עושים חשבונות על בסיס חישוב של שבועות וזה אסור כי נחשב חשבונות שאינן של מצווה.
באו חכמים ואמרו מצווה למימני שבועי וע"י החשבון הופך להיות חשבון של מצווה ומותר.

א. מי אמר שכך הוא דרך האנשים, ושחכמים צריכים לתמוך בדבר.
ב. וודאי גם זה נחשב חשבון של מצווה כי ע"י זה יודע איך למנות יומי, ואין צורך לתקן מניין שבועי כדי להפוך את זה למצווה
ועל כולנה
מימני שבועי נלמד מן הפסוק ובפשטות הוא דאורייתא ואפילו אם נאמר שזה אסמכתא אז זו סיבה מספיק טובה ואין צורך לחפש סיבות נוספות.

כך שגם אם יש קושי קצת בלשון בפשט של אליהוא הוא כרגע היחיד שיש לנו.

[אוצר החכמה]

הגאון בא להסביר לנו איך מותר לנו לומר בשבת שהם וכו' - והרי זה חשבון - שאומר היום כך וכך שהם וכו'... ועל זה יצא לחדש שהיות ויש מצווה בדבר לומר מידי יום שהם וכו' [כלומר מצווה למנות גם שבועות] לכן מותר לספור ולחשבן בשבת...

ושוב כנ"ל איני קובע כל מסמרות - בסה"כ מדברים בלימוד...

אם לזה התכוונת גם אתה מסכים לפשט של אליהוא וכנראה שזה הפשט היחיד שיש לנו.

[תולעת ספרים07]

אני התכוונתי לזה...

התורה ציוותה רק למימני יומי. דרך האנשים שאינם זוכרים איזה יום היום ולפיכך עושים חשבונות על בסיס חישוב של שבועות וזה אסור כי נחשב חשבונות שאינן של מצווה.
באו חכמים ואמרו מצווה למימני שבועי וע"י החשבון הופך להיות חשבון של מצווה ומותר.

------
וראה מה שכתבתי אמש - ליישב לשונו של הגאון..
"...מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי בין בחול בין בשבת ולא מיבעיא הא מצוה אלא [מפני] הא [ד]אמרינן חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת..."

[שמח תשמח]

חכמינו אוצר החכמה היקר.
עפר אני תחת כפות רגליך. הסבלנות שלך מעוררת השתאות.
כל הכבוד!!!

[יאיר]

לך תדע אם הוא לא ניצוץ מנשמת הלל הזקן..

[תולעת ספרים07]

הגאון בא להסביר לנו איך מותר לנו לומר בשבת שהם וכו' - והרי זה חשבון - שאומר היום כך וכך שהם וכו'... ועל זה יצא לחדש שהיות ויש מצווה בדבר לומר מידי יום שהם וכו' [כלומר מצווה למנות גם שבועות] לכן מותר לספור ולחשבן בשבת...

אם לזה התכוונת גם אתה מסכים לפשט של אליהוא וכנראה שזה הפשט היחיד שיש לנו.

אני התכוונתי לזה...

התורה ציוותה רק למימני יומי. דרך האנשים שאינם זוכרים איזה יום היום ולפיכך עושים חשבונות על בסיס חישוב של שבועות וזה אסור כי נחשב חשבונות שאינן של מצווה.
באו חכמים ואמרו מצווה למימני שבועי וע"י החשבון הופך להיות חשבון של מצווה ומותר.

------
וראה מה שכתבתי אמש - ליישב לשונו של הגאון..
"...מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי בין בחול בין בשבת ולא מיבעיא הא מצוה אלא [מפני] הא [ד]אמרינן חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת..."

רבינו רבי אוצר:
אליהוא לא כתב בשום מקום ליישב את לשונו התמוה של נטרונאי גאון ...ולא מיבעיא (מאי) [הא] מצוה

ואני הקטן מבקש ליישב את דבריו בדרך אפשר....
וכך פירושו....
"...מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי בין בחול בין בשבת ולא מיבעיא הא מצוה אלא [מפני] הא [ד]אמרינן חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת.

אין ביני לבין רבי אליהוא כל הבדל משמעותי בהבנת הדברים בכללותו [ולא באתי חלילה לחלוק עליו] – העניין הוא רק איך ליישב את לשונו של נטרונאי גאון - שאין לה כל פשט לכאו' וכפי שכתבתי
מהו זה שכותב רב נטרונאי גאון ..ולא מיבעיא (מאי) [הא] מצוה...???
אני מודע וקשוב היטב לקשיים שיש במה שפירשתי– אך גם לקשיים בלשונו של נטרונאי גאון....
ולכן הצעתי את מה שהצעתי.
ותו לא.

[איסתרא בלגינא]

אין ביני לבין רבי אליהוא כל הבדל משמעותי בהבנת הדברים בכללותו [ולא באתי חלילה לחלוק עליו] – העניין הוא רק איך ליישב את לשונו של נטרונאי גאון - שאין לה כל פשט לכאו' וכפי שכתבתי
מהו זה שכותב רב נטרונאי גאון ..ולא מיבעיא (מאי) [הא] מצוה...???
.

פירושו פשוט...
אחר שהתיר רנ"ג למנות שבועי בשבת לצורך ספירת העומר הוא מוסיף ואומר -
ולא מבעיא הא מצוה - ולא רק מצוה זו,
אלא הא אמרינן - אלא כל שהוא צורך מצוה מותר לעשות חשבונות אלו בשבת מפני ש-
(שבת קנ סע"א) חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת

[מעיין]

לא ראיתי בפנים אבל לפי המובא בדבריך, מלבד החוצפה והגאווה בדברים, הפירוש פירוש מוזר למה שיקרא רב נטרונאי לשבוע שלא נשלם חול, זו אנלוגיה רחוקה מאד, וגם לולי היה לנו את הרי"ץ גיאות שביאר אחרת, ואת הסברך הצודק, לא היינו מקבלים פירוש כזה.

גם אני לא ראיתי הדברים בפנים, ואף שאין טוענין למסית [ולמחוצף, ולחילוני...]
מ"מ להבהרת הדברים, אחרי עיון בסוגי' במנחות, ובלא עיון בפנים בדברי ברודי, אפשר שנתכוון למה שיישב ריב"ז שם להשיב לאפיקורס, 'שבע שבתות' באיקלע יו"ט א' של פסח בשבת, חמשים יום באיקלע יו"ט א' של פסח בימי החול
וז"ל הגמ'

תנו רבנן אלין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד ומתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד שהיו צדוקים אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד מאי דרוש את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים מאי אהדרו את קרבני לחמי לאשי תשמרו שיהיו כולן באין מתרומת הלשכה מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד שהיו בייתוסין אומרים עצרת אחר השבת ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם שוטים מנין לכם ולא היה אדם אחד שהיה משיבו חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אוהב ישראל היה ויודע שעצרת יום אחד הוא עמד ותקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים קרא עליו מקרא זה אחד עשר יום מחורב דרך הר שעירואם משה רבינו אוהב ישראל היה למה איחרן במדבר ארבעים שנה אמר לו רבי בכך אתה פוטרני אמר לו שוטה ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטילה שלכם כתוב אחד אומר תספרו חמשים יום וכתוב אחד אומר שבע שבתות תמימות תהיינה הא כיצד כאן ביום טוב שחל להיות בשבת כאן ביו"ט שחל להיות באמצע שבת

והגמ' מסיק דלכולהו [חוץ...] אית להו פירכא, וריב"ז דילמא כאביי, דמצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי,
וז"ל הגמ'

אמר רבא כולהו אית להו פירכא בר מתרתי תנאי בתראי בין במתניתא קמייתא בין במתניתא בתרייתא דלית להו פירכא אי מדרבן יוחנן בן זכאי דלמא כדאביי דאמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי

והיינו דפסוק שבע שבתות הוא בא למצוה למימני שבועי, ופסוק חמשים יום בא למצוה למימני יומי, ולפי דרך זו יש לפרש [לולי דברי רי"ץ גאות כמובן...] בדברי מר נטורנאי גאון, דלמסקנת הגמ' דמצוה למימני יומי ומצוה למימני שבוע מיירי ב' הפסוקים 'בין בחול בין בשבת' היינו בין שאיקלע יום ראשון של פסח בחול, ובין שאיקלע יום ראשון של פסח בשבת...
ועוד הפעם, פתחתי רק פתח להבהרת הדברים, ואין כוונתי לטעון למסית, ואולי יבא חכם ויקשר על פי דרכי, גם להמשך הדברים ברי"ץ גאות...

[תולעת ספרים07]

אין ביני לבין רבי אליהוא כל הבדל משמעותי בהבנת הדברים בכללותו [ולא באתי חלילה לחלוק עליו] – העניין הוא רק איך ליישב את לשונו של נטרונאי גאון - שאין לה כל פשט לכאו' וכפי שכתבתי
מהו זה שכותב רב נטרונאי גאון ..ולא מיבעיא (מאי) [הא] מצוה...???
.

פירושו פשוט...
אחר שהתיר רנ"ג למנות שבועי בשבת לצורך ספירת העומר הוא מוסיף ואומר -
ולא מבעיא הא מצוה - ולא רק מצוה זו,
אלא הא אמרינן - אלא כל שהוא צורך מצוה מותר לעשות חשבונות אלו בשבת מפני ש-
(שבת קנ סע"א) חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת

משום אל תמנע טוב מבעליו:
בדבריו של רבי איסתרא דברי נטרונאי גאון נמצאנו למדים - פשט מופלא וחדש בדבריו של רב נטורנאי גאון.
שכתב:
מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי בין בחול בין בשבת - ולא מיבעיא הא מצוה אלא הא אמרינן (שבת קנ סע"א) חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת. ע"כ.

כלומר שלדעתו של נטרונאי גאון מותר ומצווה למנות גם בשבת - לומר היום יום וכו' שהם מפני שכך אמרה תורה - והתורה צווחת ואומרת לספור ספירת העומר ואין כל קשיא מאיסור חשבון בשבת [משום ממצוא חפציך וכו'] שהרי התורה אמרה כן - והדבר דומה למה שאמרה תורה להקריב מוסף בשבת - ואין כל קושיא איך מותר להקריב בשבת וכו'...

ומוסיף ואומר נטרונאי גאון שבר מן דין שאין צריך לזה - ויש גם לומר בזה שמותר וגם מצווה לספור גם בשבת קודש - שהרי אמרו שאין כל איסור לחשבת חשבונות של מצווה.
ע"כ דבריו של רבי איסתרא.

אמנם עתה התקשיתי באיפכא מסתברא:
אם כן [וכפי הסברו של רב איסתרא] אם כן אין כל טעם לכאו' לדבריו של רבי נוטרנאי גאון - ולשם מה הוצרך להוסיף שמותר לספור בשבת ואין כל חשש בדבר שהרי חשבונות של מצווה מותרים..
והרי שפיר קאמר ברישא דדבריו שמותר לספור - מפני שהתורה אמרה לספור בשבת - וכמו שאמרה תורה להקריב קרבן מוסף הוא הדין אמרה תורה לספור ספירת העומר - ולשם מה הוצרך רבי נטרונאי גאון להוסיף סיפא דדבריו...
למה הדבר דומה לאחד שיאמר מצווה להקריב קרבן מוסף בשבת ושמא תאמר והרי יש בה משום מעשה חול - אין זה קשיא - משום שמעשה מצווה אין זה נחשב למעשה חול...

ועל כן אומר [בדרך אפשר] שהקטע הזה - ולא מיבעיא הא מצוה וכו' הוא אכן הוספה של רי"צ גאות - וכך קאמר רי"צ גאות - שלא הוצרך לו לרב נטרונאי גאון לומר את מה שאמר שהרי הדבר פשוט הוא שמותר למנות בשבת שהרי אין כל איסור לספור חשבונות של מצווה בשבת וההיתר של חשבונות של מצווה אינו היתר של הודחה והותרה וכו' - אלא לא נאסר כלל חשבונות של מצווה [ואין בה ממצוא חפציך] ולשם מה אמרה הגאון...

וזהו שהוסיף רי"צ גאות וכתב - ולא מיבעיא הא מצוה אלא הא אמרינן (שבת קנ סע"א) חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת...
כלומר שלא הוצרך נטרונאי גאון לומר כן שמותר למנות שבועות בשבת משום מצווה שהרי הדבר פשוט הוא שמותר לחשבן בשבת חשבונות של מצווה.

וכדי ליישב את דבריו רב נטרונאי גאון [מקושיית רי"צ גיאות] לשם מה הוצרך הגאון לומר דבר זה - אפשר יש לפרש שכוונתו של רב נטרונאי גאון היה לפרש כדברי רב מעיין והדבר צריך יישוב...

ועדיין צריך יישוב...

[תולעת ספרים07]

הרי יש לנו את פירושו של אליהוא - שכוונת הגאון לומר שמותר למנות שבועות בשבת ולומר שהם וכו' כיון שאין כל איסור לעשות בשבת חשבונות של מצווה - ויש לנו את פירושו של איסתרא - שכוונת הגאון לומר שמותר למנות שבועות בשבת כיון שכך ציוותה תורה - וכמו שאמרה תורה להקריב קרבן מוסף והוא דוחה שבת הוא הדין ספירת העומר התורה צווחת ואומרת לספור ולחשבן ספירת העומר בין בחול ובין בשבת.
כנלע"ד...

[אליהוא]

...