פורום אוצר החכמה

פיוטי האזהרות לרשב"ג ועוד, האם נאמרו בתפילות, אם לאו?
ואם נאמרו היכן נאמרו.
במחזורים הרגילים לא ראיתים מודפסים.

האם הראשונים\הפוסקים נעזרים בהם לפסקי הלכות?

ומעניין לעניין, האם יש מחזור לשבועות מדניאל גולדשמידט?

על המנהג לאומרם-ראה בהרחבה בהוצאת האזהרות לרשב"ג עם זוהר הרקיע מהדורת הרב דוד אברהם במבוא אות ב.

הארשב"ץ עצמו עם שתלה עליו את כלי זיינו כותב שם במ"ע ב כי 'זה המשורר לא היה רב בקי בתלמוד', אבל בהערות הרוגצ'ובער שנדפסו שם כתב: מלכותא בלא תגא לומר ולכתוב זה על המשורר הנפלא הזה, עיין מה שכתב עליו הראב"ד בספר הקבלה שלו.

מגיב ומניב כתב:על המנהג לאומרם-ראה בהרחבה בהוצאת האזהרות לרשב"ג עם זוהר הרקיע מהדורת הרב דוד אברהם במבוא אות ב.

הארשב"ץ עצמו עם שתלה עליו את כלי זיינו כותב שם במ"ע ב כי 'זה המשורר לא היה רב בקי בתלמוד', אבל בהערות הרוגצ'ובער שנדפסו שם כתב: מלכותא בלא תגא לומר ולכתוב זה על המשורר הנפלא הזה, עיין מה שכתב עליו הראב"ד בספר הקבלה שלו.

התודה למגיב היקר!
הקיים באוצר?!
לא מצאתיו על אתר!

אולי תופתעו, אבל עדיין אין לי תוכנה של אוצר החכמה, וגם לא שום תוכנה אחרת, ולמרות זאת אני נהנה להשתתף בפורום המכובד הזה בראשות אלוף נעורי איש ספר אוצר החכמה שליט"א. ובכל זאת, אם בני ברקי אתה צור עמי קשר ואשמח להשאיל לכם את הספר.

מגיב ומניב כתב:אולי תופתעו, אבל עדיין אין לי תוכנה של אוצר החכמה, וגם לא שום תוכנה אחרת, ולמרות זאת אני נהנה להשתתף בפורום המכובד הזה בראשות אלוף נעורי איש ספר אוצר החכמה שליט"א. ובכל זאת, אם בני ברקי אתה צור עמי קשר (03/6162520) ואשמח להשאיל לכם את הספר.

ואם לאו ב"ב אנא, נבקש מאיש ספר שיעלה לנו אותו לאוצר.
ואני בהלם איך אתה מסתדר ללא התוכנה הנפלאה הזו?!
ובכל זאת מגיע לך צל"ש על הידע הרחב.

שלושת המחזורים של גולדשמידט, מצויים בהיברובוקס.
שני המחזורים שהוציא חתנו, ר' יונה פרנקל, על פי שיטתו (לפסח ולשבועות), אינם שם, ולא בתוכנה אחרת (למיטב ידיעתי).
במבוא למחזור לשבועות, האריך המהדיר בענינם של האזהרות. וראה גם בספרו של בנימין בר תקוה, שירת ההלכה.

בענין אמירת האזהרות בתפילה, כמדומני שבספרו של הרב טוביה פריינד, 'מועדים לשמחה', על שבועות (חלק ה?), נכתב בענין.

ראה הערת תוספות יומא ח ע"א ד"ה דכולי על אזהרות רבי אליהו הזקן: "מה שעשה רבינו אליהו הזקן זכרונו לברכה באזהרות שלו טבילה בזמנה ועל ארבע גדילים יתד על אזנך תכסה הגדולים מנהגן היה שלא היה מקפיד לכתוב כהלכתן..."
עיי"ש שהוכיח את דבריו.
וראה בתוספות מכות ג ע"ב שרבינו תם תיקן את האזהרות שיהיו על פי שיטתו.

ראה עוד על חיבור זה, מחברו , מהדורותיו ועוד אצל גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים עמ' 99.

יש לציין לקהל החכמים כאן לספר חדש שנדפס מכת"י מרבי משה אבן תבון שתרגום את ספר המצות לרמב"ם לראשונה שנדפס ממנו פירוש הלכתי שלם על אזהרות גבירול.

וגם הוא כותב שש"ראיתי מנהג פשוט לקרוא אזהרות החכם ר' שלמה אבן גבירול ביום מתן תורה לצחותם וקצורם" (אולי זה כעת המקור הקדום לעובדה שקראו בחג השבועות בפיוטי המצוות)

מעניין דבריו בהקדמתו שנראה לו שהמצות עשה עשה בנערותו ומצוות לא תעשה עשה בסוף ימיו בשלמותו.

זכורני שראיתי פעם לא' מן הגאונים או הראש' שכתב שאין אמירת האזהרות מחוייבת כ"כ כמו סדר העבודה ביוהכ"פ, וכעת לא מצאתי כן, אלא מש"כ בסידור הרס"ג -

שמא תחזירו לי אבידתי?

יש לציין שיש גם את האזהרות הראשונות שחיברן רבינו סעדיה גאון הנמצא בסידורו [ועל זה נוסד הפירוש הענקי לרבי ירוחם פישל פערלא זיע"א].

מקור המנהג וטעמו, פי' בס' הפרדס לרש"י, ז"ל -

משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום ולפי שאין רגילין הגולה לדרוש בכל מקום מדרש קדושי עליון כגון ר' אליעזר בר' קליר מקרית ספר ור' שלמה הבבלי וגלות ירושלים אשר בספרד וגלות כנעני עד צרפת גם בארץ רומי יסדו מעינייני ימים טובים אזהרות דחג שבועות וקרובות ויוצרות מעינייני מתן תורה

אני רואה שצדק מי ששיער שרוב הכותבים כאן מבני בניהם של האשכנזים (בדיון לגבי מספר חוטי התכלת). אזהרות ר"ש אבן גבירול נדפסות בכל מחזור ספרדי.

עושה חדשות כתב:זכורני שראיתי פעם לא' מן הגאונים או הראש' שכתב שאין אמירת האזהרות מחוייבת כ"כ כמו סדר העבודה ביוהכ"פ, וכעת לא מצאתי כן, אלא מש"כ בסידור הרס"ג -

סידור רס''ג.png

שמא תחזירו לי אבידתי?

בעמוד ריט כ' הרס"ג שאמירת מזו"ש מחוייבת יותר מאמירת האזהרות.

האם יש במקום כלשהו ניתוח של אזהרות האשכנזים "אתה הנחלת"? (ספירת המצוות המופיעות בו, הגדרת שיטתו מה נספר כמצווה, וכו')
אם לא, האם יש טעם בבירור כזה, או שאין מה לצפות למצוא סדר הגיוני שם?
אם לא, מאוד הגיוני לחשוב שהפיוט הזה הוא קבלי, כדרכם של הפיוטים שהתקבלו אצל האשכנזים. (כדוגמת פיוטי הקליר שהרב אבן עזרא התקיף מאוד את חוסר הדיוק שבהם והמליץ על פיוטי הספרדים שכתובים בשפה ברורה והגיונית, עד שבא האריז"ל ואמר שדווקא פיוטי הקליר הם מיוסדים ע"פ חכמת האמת ואין לומר פיוטי ספרדים שמבחינת תורת הסוד הם משובשים).

אני מעריך שאפי' סודות פיוטי הקליר לא נתגלו ע"י האריז"ל, כ"ש "אתה הנחלת".

ובעצם, זה לא רק פיוטים: כל התפילה שלנו מלאה ב"שיבושים" כביכול, שרבים מהם "תוקנו" ע"י מדקדקים למיניהם במשך הדורות האחרונים. אבל בחסידי אשכנז רואים הרבה פעמים איך כל מילה נאמרה במדויק וזה לא טעות. ואם ריק הוא, מכם הוא ריק.

בויקיפדיה ערך "אזהרות" כמדומה שכתבו הרבה על זה. אבל לי יש רק נטפרי, ושם זה נראה שקיצרו הרבה מהערך. אשמח אם מישהו יוכל בבקשה להעתיק לי באישי את הערך הזה מויקיפדיה.

משולש כתב:האם יש במקום כלשהו ניתוח של אזהרות האשכנזים "אתה הנחלת"? (ספירת המצוות המופיעות בו, הגדרת שיטתו מה נספר כמצווה, וכו')
אם לא, האם יש טעם בבירור כזה, או שאין מה לצפות למצוא סדר הגיוני שם?
אם לא, מאוד הגיוני לחשוב שהפיוט הזה הוא קבלי, כדרכם של הפיוטים שהתקבלו אצל האשכנזים. (כדוגמת פיוטי הקליר שהרב אבן עזרא התקיף מאוד את חוסר הדיוק שבהם והמליץ על פיוטי הספרדים שכתובים בשפה ברורה והגיונית, עד שבא האריז"ל ואמר שדווקא פיוטי הקליר הם מיוסדים ע"פ חכמת האמת ואין לומר פיוטי ספרדים שמבחינת תורת הסוד הם משובשים).

אני מעריך שאפי' סודות פיוטי הקליר לא נתגלו ע"י האריז"ל, כ"ש "אתה הנחלת".

ובעצם, זה לא רק פיוטים: כל התפילה שלנו מלאה ב"שיבושים" כביכול, שרבים מהם "תוקנו" ע"י מדקדקים למיניהם במשך הדורות האחרונים. אבל בחסידי אשכנז רואים הרבה פעמים איך כל מילה נאמרה במדויק וזה לא טעות. ואם ריק הוא, מכם הוא ריק.

האם באמת יש ראשון שמתאים לו למנות מצוות בצורה בלתי הגיונית ע"פ סוד!?

ראב"ע כ' ביסוד מורא - והנה בעלי האזהרות דומים לאדם שסופר כמה הוא מספר העשבים הכתובים בספר רפואות והוא לא יכיר מה תועלת בכל אחד מהם ומה יועילו לו שמותם.

-

כמה פיוטי אזהרות ידועים לנו בשלמותם או באופן חלקי? האם מישהו כינסם לכרך אחד?

עושה חדשות כתב:-

כמה פיוטי אזהרות ידועים לנו בשלמותם או באופן חלקי? האם מישהו כינסם לכרך אחד?

במן הגנזים של השנה היה ציון לכמה מאמרים על זה ואינו תח"י כעת