אילן החרובים דרשב"י

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי כתונת_פסים » א' אפריל 21, 2013 7:44 pm

איך ניזונו רבי שמעון ורבי אלעזר בנו כשנתחבאו במערה מאילן החרובים שנברא בנס (שבת לג:), הרי יש בו איסור ערלה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13458
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אפריל 21, 2013 7:47 pm

כלומר שפשוט לך שאם בוראים אדם מבוגר (הדיון של החכ"צ) אי אפשר לצרף אותו למניין כי הוא קטן!

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי כתונת_פסים » א' אפריל 21, 2013 7:55 pm

גולם שאני שהרי במציאות שהוא גדול ויש לו סימנים כגדול, משא"כ עניין ערלה אינו קשור לכאו' לסימנים.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי היימישער » א' אפריל 21, 2013 8:23 pm

עץ שנעקר וניטע מחדש יש בו דיני ערלה, כך שאין זה דומה לגולם.
אכן דין מפורש הוא שאילן העולה מאיליו שלא במקום ישוב - פטור מערלה, יעויין מס' ערלה פ"א מ"ב ובמפרשים שם בשם הירושלמי.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13458
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אפריל 21, 2013 8:34 pm

מה זה קשור לעץ שנעקר וניטע מחדש הוא לא היה קודם.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי היימישער » א' אפריל 21, 2013 8:51 pm

מעץ שניטע מחדש מוכח שאין חיוב הערלה בגלל שהעץ צעיר כ"א בגלל שזה עתה ניטע,
וא"כ אף אם נאמר שהעץ שגדל בנס גדל מלכתחילה כעץ גדול, עדיין בשלש השנים הראשונות ליניקתו מקרקע זו הוא חייב בערלה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13458
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אפריל 21, 2013 10:23 pm

זה עניין של איך שמסתכלים על נס, לפי הבנתי נס גלוי משנה את עצם המציאות בעצמה ולא רק מתמודד עם בעיית חוקי הטבע. כך שנס יכול ליצור מצב אמיתי שעץ הוא בן שלוש שנים למפרע. (וזה בשונה מדרך הטבע שאינו יכול ליצור דבר למפרע ולכן הוא לעולם מכאן ולהבא למפרע)

לייטנר
הודעות: 3963
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי לייטנר » א' אפריל 21, 2013 10:36 pm

לכאורה זה אינו שונה מהותית ממה שהשיבו לרבי שמעון בן חלפתא לגבי הירכיים שנפלו מהשמיים.

יאיר
הודעות: 9279
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי יאיר » א' אפריל 21, 2013 10:39 pm

[וכן אדה"ר נברא כבן 20 והעולם כבן "מליוני/מילארדי" שנים בקומתו ובצביונו].

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי היימישער » א' אפריל 21, 2013 10:44 pm

אוצר החכמה כתב:זה עניין של איך שמסתכלים על נס, לפי הבנתי נס גלוי משנה את עצם המציאות בעצמה ולא רק מתמודד עם בעיית חוקי הטבע. כך שנס יכול ליצור מצב אמיתי שעץ הוא בן שלוש שנים למפרע. (וזה בשונה מדרך הטבע שאינו יכול ליצור דבר למפרע ולכן הוא לעולם מכאן ולהבא למפרע)

לא זכיתי להבין לאן יעלם חיוב הערלה של העץ שזה עתה התחיל לינוק מקרקע זו,
ומהיכ"ת לחדש חידוש כזה, הרי ברשב"י - כפי שכתבתי לעיל - ממילא לא שייכא ערלה?

דניאל
הודעות: 907
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי דניאל » א' אפריל 21, 2013 10:55 pm

חיפשתי באוצר החכמה חרובים ונס ומצאתי כמה שמדברים על השאלה הזו.
מתרצים גם כמו שהיימישער כתב (אם כי נדמה שהדין אינו כ"כ פשוט להלכה). וגם שאילן של נס פטור וזה על פי התוספתא שמביא הרד"ק במלכים שאלישע אמר שהשמן של הנס פטור ממעשרות.
אגב, מובא בגמרא שחרוב עושה פירות לשבעים שנה וא"כ בהכרח שנברא להם אילן זקן...

חכם באשי
הודעות: 9988
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי חכם באשי » א' אפריל 21, 2013 11:17 pm

זכור לי, שבעלון 'עלים לתרופה' לפני כמה שנים, בגליון שקודם ל"ג בעומר, דנו בהרחבה בשאלה זו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13458
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אפריל 22, 2013 12:06 am

דניאל כתב:חיפשתי באוצר החכמה חרובים ונס ומצאתי כמה שמדברים על השאלה הזו.
מתרצים גם כמו שהיימישער כתב (אם כי נדמה שהדין אינו כ"כ פשוט להלכה). וגם שאילן של נס פטור וזה על פי התוספתא שמביא הרד"ק במלכים שאלישע אמר שהשמן של הנס פטור ממעשרות.
אגב, מובא בגמרא שחרוב עושה פירות לשבעים שנה וא"כ בהכרח שנברא להם אילן זקן...


זה לא כ"כ דומה לשמן, שמן נס פטור כיוון שנוצר בנס ולא גדל בקרקע (לאיזה שנה תשייך אותו או מתי הגיעו הזיתים שלא היו לעונת המעשרות) משא"כ כאן שהדיון הוא שנטוע אחר הנס. אא"כ תטען שאם ניטע בנס לא מיקרי ונטעתם כל עץ מאכל כי מי נטעו למאכל ולא גרע מעשוי לגדר שפטור מערלה. אבל זה טענה קצת שונה.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי היימישער » ב' אפריל 22, 2013 12:56 am

שמן נוגע גם לחנוכה, יש מגדולי האחרונים שמקשים איך יכלו להדליק את הנרות בשמן של נס והלא שמן זית בעינן,
ובגלל קושיא זו העדיפו את המהלך שלא כלה השמן או שאר מהלכים מעין זה לפיהם לא נוצר שמן חדש אלא שדי היה בשמן שנמצא כדי להדליק בו שמונה ימים.

מחולת המחנים
הודעות: 2459
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' אפריל 22, 2013 1:53 am

אם כבר נגענו בענין אילן החרובים של רשב"י, יש לשאול ג"כ איך נהנה מהאילן שהרי אסור ליהנות ממעשה נסים, וכמו שלמדו חז"ל ממעשה המים דדוד שהוזכר כבר למעלה.

זרע הארץ
הודעות: 122
הצטרף: א' דצמבר 23, 2012 1:35 am

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי זרע הארץ » ב' אפריל 22, 2013 3:03 am

יש ע"ז קונטרס נפלא של הרב יצחק אוהב ציון עם תשו' הגר"ח קנייבסקי.

איש
הודעות: 148
הצטרף: א' מאי 30, 2010 1:57 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי איש » ב' אפריל 22, 2013 11:47 pm

כתונת_פסים כתב:איך ניזונו רבי שמעון ורבי אלעזר בנו כשנתחבאו במערה מאילן החרובים שנברא בנס (שבת לג:), הרי יש בו איסור ערלה.

לא הבנתי הנידון: מנין שלא חיכו 3 שנים כדין ערלה? אי משום פיקוח נפש הרי זה עצמו התשובה מדוע לא חששו לערלה.

היימישער
הודעות: 614
הצטרף: ד' ספטמבר 05, 2012 8:17 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי היימישער » ג' אפריל 23, 2013 1:14 am

מחולת המחנים כתב:אם כבר נגענו בענין אילן החרובים של רשב"י, יש לשאול ג"כ איך נהנה מהאילן שהרי אסור ליהנות ממעשה נסים, וכמו שלמדו חז"ל ממעשה המים דדוד שהוזכר כבר למעלה.

העץ הינו מעשה ניסים, אבל החרובים שעליו כבר גדלים בדרך הטבע.

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ה' אפריל 25, 2013 3:27 am

איש כתב:
כתונת_פסים כתב:איך ניזונו רבי שמעון ורבי אלעזר בנו כשנתחבאו במערה מאילן החרובים שנברא בנס (שבת לג:), הרי יש בו איסור ערלה.

לא הבנתי הנידון: מנין שלא חיכו 3 שנים כדין ערלה? אי משום פיקוח נפש הרי זה עצמו התשובה מדוע לא חששו לערלה.


איך לא חשבתי על זה קודם.
שרשב"י ובנו אכלו מאכלות אסורות משום פיקוח נפש.
נפלא!!!

אדג
הודעות: 1520
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי אדג » ה' אפריל 25, 2013 1:56 pm

כמו שרמזו, שזהו גמרא מפורשת בסנהדרין נט, ב, ש"אין דבר טמא יורד מן השמים". וכיון שחרוב מוציא פירותיו אחת לשבעים שנה, אם כן בהכרח שאכלו מפירות אותו אילן כל י"ג שנה במערה, וכולם מעשה ניסים היו וכשרים.

(כל זה ע"פ המפורש בש"ס, וע"פ מה שיש בספרים יש לפרש באופן אחר, ואני לא באתי לפרש אלא פשוטו של מקר"ה).

יין המשמח
הודעות: 434
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 9:19 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי יין המשמח » ו' אפריל 26, 2013 12:19 am

גם באם נאמר שהאילן היה ערלה, הרי רשב"י ובנו שעשקו בתורת הקבלה במשך שנים אלו, האין זה מוזר שיאכלו איסורים (ואפי' בפיקו"נ).

מחולת המחנים
הודעות: 2459
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' אפריל 26, 2013 1:43 am

דבריהגר"ח קנייבסקי על שאלה זו בעלון תורה ברמה
קבצים מצורפים
תורה ברמה.pdf
(206.12 KiB) הורד 156 פעמים

יאיר
הודעות: 9279
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי יאיר » ו' אפריל 26, 2013 9:21 am

מחולת המחנים כתב:דבריהגר"ח קנייבסקי על שאלה זו בעלון תורה ברמה

יישר כח!!
קבצים מצורפים
לחץ עלי!.gif
לחץ עלי!
לחץ עלי!.gif (97 KiB) נצפה 1511 פעמים

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ו' אפריל 26, 2013 3:36 pm

יישוב הקושיא בנגלה ועל פי חסידות

אילן כירק
יש מי שישב ע"פ שו"ת הרדב"ז (ח"ג סוס"י תקלא, הובא בס' מאמר מרדכי (סי' רג סק"ג) ובברכי יוסף (או"ח סי' רג, ויו"ד סי' קצד סק"ד)), שאילן העושה פירות מיד תוך שנה הראשונה אין בו משום ערלה, שאינו נקרא אילן אלא נחשב כמו ירק. ולפי זה נמצא שבירך רשב"י בורא פרי האדמה על חרובין אלו.
סיפור המעשה בירושלמי
ויש מציין להירושלמי (שביעית פ"ט) שאולי משמע שרשב"י התחבא במערה שכבר הוכן לו שם חרובין ומעין מלפני זמן. אבל בהקדמת תיקוני זוהר מסופר כתלמוד בבלי שלנו.
אילן העולה מאיליו
ובס' שערים המצויינים בהלכה (וס' חלק הלוי ועוד) מיישב ע"פ סתירה בין המשנה והתוספתא אם אילן העולה מאיליו חייב או פטור מערלה, והירושלמי (ערלה ה"א) מחלק שעולה מאליו במקום ישוב חייב, ובחורשין או טרשין פטור. והרי רשב"י נתחבא הרחק ממקום יישוב.
וכן פסק הרמב"ם (מעשר שני פ"י ה"ו) והשו"ע (יו"ד סי' רצד סכ"ז).
אבל קשה, שבירושלמי "אמר רבי אלעזר הדא תימא בשאינה עושה כדי טפילתה, אבל אם היתה עושה כדי טפילתה חייבת", וכן נפסק בשו"ע. ופירש בזה הפרישה: "הטעם דכדי טפילה חייבת, היינו משום דאז ניחא ליה באילן זה, ובמחשבתו אחשביה, והוי כאילו נטע וקרי ביה ונטעתם".
וא"כ קשה, הרי אילן רשב"י ודאי הניב פירות כדי טפילה, ובודאי אחשבוה, שקבעו רשב"י ובנו רבי אלעזר סעודתם במשך שלש עשרה שנה! (אבל יש לצדד, שלא שייך כאן ענין 'אחשביה' שיהא בגדר 'נטעתם', שהרי ידעו בודאי שנברא זה בנס. או יש לצדד (ע"פ הפני משה) שהתחבאותם של רשב"י ובנו מיראת המלכות הוי כבית האסורין שאינו גדר יישוב).
ע"ד החידוד
וע"ד החידוד היה אפשר ליישב, בשלמא בנו רבי אלעזר ברבי שמעון שפיר אכל החרובין, לשיטתו שערלת חוץ לארץ אינו מן התורה (קדושין לח, ב), ואף שגדל אילן זה בארץ ישראל בגליל אצל מירון, הרי זהו כשאלת "חטים שירדו בעבים", שאינו נקרא "מושבותיכם" (מנחות סט, ב), אבל איך אכל רבי שמעון אותם החרובין, שלשיטתו גם ערלה בחו"ל אסור מן התורה?
עוד היה אפשר ליישב בפשטות, דשאני אילן חרוב, שאינו טוען פירות עד שבעים שנה, כידוע סיפורו של חוני המעגל (תענית כג, א), היינו שמעולם לא חל איסור ערלה בעץ החרוב באופן טבעי (רק אם הבריך והרכיב ממנו), והרי נברא עץ זה כמו שנושא פירות בטבע, שפירותיו הרי הן כסימנים לבגרות אילן דרשב"י, שנברא בגידול שלאחר שלש שנות ערלה. וזה תלוי בחקירת רבינו אם חיוב ערלה הוא איסור גברא או איסור חפצא (לקו"ש חכ"ב ע' 104).
גדר שינוי בנס
אבל רבינו (התוועדויות תשמ"ב ע' 1395) מביא התירוץ, שאילן שנברא בנס אינו כעץ טבעי, ולכן לא נתחייב בערלה, וגם לא בתרומות ומעשרות.
(ויש להעיר שרבינו מביא שם מנהג בית אבא מילדותו, שהיו אוכלים חרובין בל"ג בעומר לזכר אילנו של רשב"י).
אבל לכאורה הרי זה סותר ענין השמן שנתרבה בנס חנוכה, איך קיימו ישראל מצות הדלקה המנורה בחנוכה בשמן ניסי, הרי לא היה זה 'שמן זית' אמיתי, שלא נתגדל מפרי עץ הזית?
והגר"ח תירץ, שאין הכוונה שנתוסף השמן, אלא הנס היה באיכות אופן ההדלקה, שלא כלה ממנו רק שמינית השמן כל יום.
אבל לפי הט"ז ועוד מפרשים משמע שניתוסף שמן בנרות, שמצאו נרות המנורה כל יום מלאים, וכלשון הפיוט 'מנותר קנקנים' .
ורבינו הקשה שאם לא נתוסף השמן, הרי 'כלי שרת אין מקדשין אלא מלאים' (מנחות פח, ב)?
והרי מוכח מזה ששמן שנעשה בנס נחשב לדינא כמציאות ממש.
וכן מוכח שנס בלתי טבעי נידון כמציאות ממש מההשתמשות למצוה בשמן נסי ב'שמן המשחה, שנמשחו בו מלכים וכהנים גדולים, וכולו קיים לעתיד לבוא' (כריתות ה, א).
בשר היורד מן השמים
אבל לאידך גיסא קשה מזה שה'מלאכים צלו בשר לאדם הראשון' (סנהדרין נט, ב), אף שלא הותר לאדם לאכול בשר, ותירצו בגמרא ש'בשר הבא מן השמים' אינו בשר ממשי, ומסיק הגמרא בעובדא דרשב"א שירדו שני חתיכות בשר מן השמים, ובא ושאל בביהמ"ד והתירוהו לו?
גדר מציאות נס להלכה
ויש להקדים במשנת 'עשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות'' (אבות פ"ה), שהקשו (רמב"ם, המאירי, מגן אבות ועוד) למה רק עשרה נסים אלו? ומה עם 'עשרת הנסים שנעשו לאבותינו במצרים, ושעל הים', ול'עשרה נסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש' (משנה ה), ואין לתרץ תנא ושייר, שהרי מנינא למעוטי אתא?
החילוק בין 'נבראו' ל’נעשו'
ולולי דמסתפינא יש לחלק בין תופעות נסים שהם שונים זה מזה: שבמשנת 'עשרה נסים נבראו בין השמשות', מיוחדים בזה, שרק דברים אלו נבראו בגדר בריאה ממש, כמפורש בבליעת קורח ב'פי הארץ' 'ואם בריאה יברא ה'', וכן 'אילו של אברהם' היה כשר להקריב לה' אף שלא נולד מבהמה (פרדס יוסף בראשית לז, ב).
ולכן אין בעשרה נסים אלו הזהירות והאיסור שלא ליהנות ממעשי נסים. ומדויק לשון הגמרא (שבת לג, ב) "אתרחיש להו ניסא ואיברי להו חרובא ועינא דמיא".
אבל עשרת המכות שבמצרים, ושאר הניסים (חוץ מנסים פרטיים דלהלן) נעשו רק בשינוי הטבע, לא גדר בריאה ממשית.
'הוא אשר נתן לכם ה' לאכלה'
וזה מיוסד על הערת רבינו כ"שנעשה הנס במיוחד בשביל זה" דקי"ל "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא" (ברכות נח, א), שהקב"ה עושה את הנס לצורך הנאת האדם, ולא לחובתו, שהנותן בעין יפה נותן.
וכפירוש החיד"א על 'ויאמרו איש אל רעהו מן הוא כי לא ידעו מה הוא', שלא היתה זו רק שאלת תמיהה, אלא ששאלו ישראל ממשה פסק הלכה, שאם זהו מעשה נסים ('מן' ר"ת 'מעשה נסים') – הרי אסור להנות ממנו?
ועל זה ענה להם משה: 'הוא אשר נתן לכם ה' לאכלה', שה'מן' זוהי בריאה חדשה שיוכלו לאכלו, לא שינוי הטבע. ולכן תיקן עליו משה ברכת המזון, שנברא המן בנס מציאותי, ליהנות ממנו.
וכן לאנשים פרטים מצינו נסים שהיו בריאה ממש, כמו אליהו שאכל עוגת אשה הצרפית, ובנו של רבי יוסי שאמר "תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא", וכן תקרות בית האלמנה שהאריך רבי חנינא בן דוסא, וכן בתו ש'נכנסה להביא מרדה, שמלומדת בנסים היתה'.
ובפשטות, הרי זהו הטעם של "גמירי אין דבר טמא יורד מן השמים" .
כמה דרכים למקום
אבל בנוגע לבשר שצלו המלאכים לאדם הראשון, נס זה אינו רק בלתי טבעי, אלא בריאה חדשה, שאם לא כן, הרי נאסר לו לאכול.
וכן לא נברא העץ לתקלת רשב"י ורשב"א שייאסר עליהם מצד ערלה, אלא להנאתם, ולכן שם לא נעשה הנס באופן של מציאות ממשית,
ולפי זה, לא היה רשב"י מברך "בורא פרי העץ" על אותם החרובים .
אבל בנוגע ל"תחש שנברא רק לשעה" (שבת כז, ב) – נס זה נברא באופן טבעי כדי שיוכלו ישראל לכסות בו את המשכן.
וכן שמן הנס של חנוכה ושל שמן המשחה באו לזכות את ישראל, וכדי שיוכלו לקיים את המצוה כהלכתה, נברא כשמן זית אמיתי .
מה שאין כן במידת פורעניות, של מכות מצרים, ואשת לוט שנעשית נציב מלח, שלא באו להיטיב לאדם, אלא להרע, בזה נחלקו רבי אליעזר רבי יהושע ורבי עקיבא אי הוי גדר מציאותי או לא.
השמן שנתרבה בכלים הריקים של אשת עובדיה
אבל לכאורה קשה מהשמן שנתרבה בברכת אלישע, למה נפטר ממעשר? (תוספתא – רד"ק מלכים ב' ד, ז), הרי שמן זה היה בריאה ממשית שתוכל אשת עובדיה למכור לשלם חובותיה ולחיות בנותר שמן זה?
ובספר 'ימות המשיח בהלכה' מאת ידידי מנוער הרה"ג אברהם גערליצקי שליט"א, דן בענין זה בהרחבה (ח"א עמ' שמח, וח"ב סי' יד) בנוגע לברכת אכילת המן,
ומפרש שם , ששמן אשת עובדיה נפטר ממעשר מפני שנתרבה משמן שכבר נתעשר. ועוד , שדבר הנברא בנס פטור ממעשר מצד שבא מן ההפקר.
ולהעיר שבתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה נר שבת בחומץ , אבל (להיעב"ץ) הוצרך להדליק נר אחר (חוץ מנר החומץ) לקיים מצות הבדלה. וכן הזהיר רב מרי מלאכול קמח נסי שבספינה, שכנראה לא נעשה הנס בשבילם.
ורבי אליעזר הדיר את בתו מהחיטים שנתרבו בנס ש'אין נהנין ממעשה נסים, שינכו מזכיותיו' (רש"י) . ומכל מקום התירה ליהנות מהם "כאחד מעניי ישראל" .

[קיבלתי בדוא"ל]

אורייתא!
הודעות: 532
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי אורייתא! » א' אפריל 28, 2013 1:24 am

שאלתי שאלה זו לפני שנים... את מרן הגרע"י שליט"א
ותוכד"ד ענה לי שרבינו חננאל בחגיגה (טז ע"א) כתב בענין בתולה שעיברה באמבטי, שדבר זה הוא בגדר מעשה נסים, ואין אמו טמאה לידה, שנא' אשה כי תזריע וכו'.
וה"ה הכא.
נערך לאחרונה על ידי אורייתא! ב א' אפריל 28, 2013 9:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי רחמים » א' אפריל 28, 2013 9:25 pm

על דרך הפנמיות י''ל שענין העורלה הוא בגלל הקללה שיש באדמה ובגלל חטא אדם הראשון והוא עינין העורלה בעץ ובאדם כידוע אבל החרובין שנבראו לרשב''י היו מתוקנים לגמרי ללא שום חלק רע וכמו קורבנות שנבלעו באיברים כמן וממילא ברור שלא שייך בהם עורלה. ויעויין עוד כאן:
viewtopic.php?f=17&t=13314&p=124367#p124364

בקרו טלה
הודעות: 1943
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מאי 15, 2017 1:02 am

זרע הארץ כתב:יש ע"ז קונטרס נפלא של הרב יצחק אוהב ציון עם תשו' הגר"ח קנייבסקי.

תורתו מגן לנו עמ' 22 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 5150056966
ועי' בספרו בוצינא קדישא עמ' 92 ואילך

כדכד
הודעות: 1447
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 18, 2017 4:51 pm

ראיתי פעם לתרץ כמדומני בספר "דף על הדף" לשבת ל"ג ש"כי תבאו אל הארץ ונטעתם" דווקא הניטע בידי אדם ולא בידי שמים.
יש שם תרוצים נוספים (כגון שחרוב הוא מאכל בהמה ולא אדם ופטור מערלה, וזה אינו נכון להלכה למעשה) אך זה המרווח שבהם.
נדמה לי שראיתי תרוץ נוסף ש"איברי להו חרובא" הינו מקודם לצרכם שמסבב הסיבות ידע שיגיעו לשם

הגיונות
הודעות: 602
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי הגיונות » ה' מאי 18, 2017 5:24 pm

כתונת_פסים כתב:איך ניזונו רבי שמעון ורבי אלעזר בנו כשנתחבאו במערה מאילן החרובים שנברא בנס (שבת לג:), הרי יש בו איסור ערלה.

ליקוט שלם של תשובות לשאלה זו ראיתי בספרו של הרב שמרלר - 'אורייתא'.

וכמדומני ששם ראיתי מתרצים שבאמת העץ הועבר ממקומו הישן למקומו של רשב"י (ולא היה זה עץ חדש ממש).

הגיונות
הודעות: 602
הצטרף: ש' ינואר 28, 2017 7:44 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי הגיונות » ה' מאי 18, 2017 5:25 pm

מחולת המחנים כתב:אם כבר נגענו בענין אילן החרובים של רשב"י, יש לשאול ג"כ איך נהנה מהאילן שהרי אסור ליהנות ממעשה נסים, וכמו שלמדו חז"ל ממעשה המים דדוד שהוזכר כבר למעלה.

וכיצד אכלו בנ"י את המן? אלא ע"כ שאם הנס נועד במיוחד לצורך אכילה ניתן לאכול...

גם אודות שאלה זו כבר נלקטו ריבוי תשובות בספרו של הרב שמרלר שציינתי בהודעתי למעלה.

קראקובער
הודעות: 1495
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אילן החרובים דרשב"י

הודעהעל ידי קראקובער » ו' מאי 19, 2017 10:33 am

הגיונות כתב:
מחולת המחנים כתב:אם כבר נגענו בענין אילן החרובים של רשב"י, יש לשאול ג"כ איך נהנה מהאילן שהרי אסור ליהנות ממעשה נסים, וכמו שלמדו חז"ל ממעשה המים דדוד שהוזכר כבר למעלה.

וכיצד אכלו בנ"י את המן? אלא ע"כ שאם הנס נועד במיוחד לצורך אכילה ניתן לאכול...


לפי"ז שלא כדרך אכילתו באמת היה אסור....ולפי המהרש"ל שאליבא דרבי שמעון שלוקין על חצי שיעור ה"ה שלוקין על שלכד"א יתכן שדווקא יתיר בכה"ג.

(וע"ד הלצה יש לתרץ הקושיא של ערלה שלמ"ד הנוטע לרבים פטור ה"ה רשב"י ובנו שכל העולם ניזון בזכותם והעץ חרובים הוי כנוטע לרבים...)


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים