פורום אוצר החכמה

יש איסור לכאורה מפסח לעצרת, מנהגי אבילות, אבל נהוג אצל הספרדים חג המימונה, האם זה מבטל את מנהגי האבל, ואולי חלקם?

שלח כתב:יש איסור לכאורה מפסח לעצרת, מנהגי אבילות, אבל נהוג אצל הספרדים חג המימונה, האם זה מבטל את מנהגי האבל, ואולי חלקם?

יום איסרו חג שייך לחג ואין אומרים בו תחנון, ולכן מראש כאשר נהגו את מנהגי האבלות נהגו אותם מאחרי איסרו חג.

יש הרבה פוסקים שאוסרים שירים וריקודים ג"כ בחול המועד פסח.

כתונת_פסים כתב:יש הרבה פוסקים שאוסרים שירים וריקודים ג"כ בחול המועד פסח.

תוכל להביא ציטוטים ו/או מראי מקומות ? תודה.

משנה ברורה סימן תצג ס"ק יד וז"ל: אבאר בקצרה. דלכו"ע נוהגין איסור ל"ג ימים אך יש בזה מנהגים שונים [ויש לכל אחד טעם למנהגו כמבואר בבה"ל] יש שבחרו אותן מיום ב' של פסח עד ל"ג בעומר ומשם והלאה עד שבועות לא קבלו עלייהו שום איסור אמנם עד ל"ג בעומר אין מתירין שום יום. ויש שניכו ממ"ט ימי העומר ט"ז ימים הראשונים דהיינו עד יום שני של ר"ח אייר ומשם והלאה עד שבועות שהוא ל"ג ימים אין מתירין שום יום יעו"ש.

כמו כן עיין פמ"ג מ"ז בזה"ל. ריקודים ומחולות של רשות יש לאסור בחוה"מ פסח - עתה ראיתי שעמד בזה בשו"ת משנה הלכות ח"ח סימן קפ"ח יעוש.
--
ובכל אופן הקושיא מאלו החוגגים מימונה אינו קשיא, כי העיקר הוא לנהוג ל"ג יום אבלות בין פסח לעצרת וכפי המבואר במ"ב שם. ואלו החוגגים את המימונה ישלימו את הל"ג יום באופן אחר.

על פי דברים אלו אפשר לומר כיון שיום איסרו חג הוא יום שיש מצווה לשמח בו הרי שממילא הוי שמחה של מצווה ומותר בשירים וניגונים ויעויין בשו"ע אורח חיים סימן תכט סעיף ב
ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג, והוא אסרו חג, (גמרא ורש"י פרק לולב).

ובפרט שכל עיניני האבילות בעומר הם עינין של קבלת מנהג ולכן הם נהגו והם נהגו.

ידוע בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצקו"ל שמותר לשמוע שירים באסרו חג.

מה שכמובן יותר קשה שהרי השנה חגגו את היו"ט דמימונה ביום שאחרי איסרו חג

לעומקו של דבר כתב:מה שכמובן יותר קשה שהרי השנה חגגו את היו"ט דמימונה ביום שאחרי איסרו חג

של ארץ ישראל

צביב כתב:

לעומקו של דבר כתב:מה שכמובן יותר קשה שהרי השנה חגגו את היו"ט דמימונה ביום שאחרי איסרו חג

של ארץ ישראל

אכן

בעיקר בא"י נוהגים מימונה לפי שבארה"ב עוד לא נהגו הפוליטיקאים בחג זה

בחו''ל יום כ''ג ניסן הוא אסרו חג, ויש סברא שקשור ליום טוב דפסח
האם בארץ ישראל אין סברא כלל שלא יהא נמנה בימי אבילות

(ואם יסוד המנהג הוא כפי שנהגו אבותינו, הרי אצלם יום כ''ג היה אסרו חג

צביב כתב:בחו''ל יום כ''ג ניסן הוא אסרו חג, ויש סברא שקשור ליום טוב דפסח
האם בארץ ישראל אין סברא כלל שלא יהא נמנה בימי אבילות

(ואם יסוד המנהג הוא כפי שנהגו אבותינו, הרי אצלם יום כ''ג היה אסרו חג

כל מה שהם נהגו אסרו חג בכ"ג זה רק בגלל שזה ספק כב. לנו אין שייכות בכג עם איסרו חג. (אא"כ מי שמחמיר כחזו"א בערים חדשות בא"י להמנע ממלאכה ביו"ט שני).

ראיתי פה מאתר הידברות של הרב זמיר כהן


האם מותר לשמוע שירים במימונה
שני כ"ד ניסן התשע"ו|
שאלה:
שלום כבוד הרב, האם מותר ללכת למימונה שהוזמנתי אליה אם יהיו שם שירים ברקע? בגלל ספירת העומר

תשובה:

שלום רב,

בדרך כלל יום המימונה חל באותו יום של אסרו חג (דהיינו היום שאחרי סיום חג הפסח). וממילא לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח.

מקורות: ראה בספר "רבנו" (עמוד רמב) שהביא בשם הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהתיר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח. וכן דעת הרב מאיר מאזוז שליט"א בשו"ת מקור נאמן חלק ב' (סימן תסב). וכן ראה עוד בספר כי בא מועד על ספירת העומר (עמוד מב סעיף פו) ובשו"ת ישא יוסף חלק ד' (סימן קיז).

בברכה,

הלל מאירס

משמע שאם זה לא איסרו חג, כמו שיצא השנה המימונה בכג ניסן לכולי עלמא אסור

המימונה הונהגה במקור בחו"ל ששם נהגו בשמיני של פסח וממילא המימונה הייתה כמו השנה בכ"ג בניסן.
ומכיוון שכל עניין האבלות ובפרט ההימנעות משמיעת נגינה בימי הספירה מושתת על מנהג הרי שביום זה לא נהגו להימנע.

על מה סמכו העולם לשמוע תזמורת וכלי שיר בחול המועד הרי אנו עומדים בימי הספירה, והכי איפסקא הלכה בפמ"ג (תצג מ"ז סק"ס) להחמיר, אך שמועה שמעתי שהגרי"ש אלישיב התיר, האם ידוע לחברי בית מדרשינו על מה הושתתו הסמך להתיר ?
(כמובן להנוהגין ימי אבילות עד ל"ג בעומר מדינא, ולא הנוהגים מר"ח עד שבועות ודו"ק)

וכי שייך אבלות במועד?

לא נוהגים מנהגי אבלות בחול המועד (וראה גם בשו"ת אז נדברו חלק י', סימן כג).

הגיונות כתב:לא נוהגים מנהגי אבלות בחול המועד (וראה גם בשו"ת אז נדברו חלק י', סימן כג).

אולי ליישב בדוחק את השאלה י"ל שכוונתו על איסרו חג איך יש מקילים בכלי זמר.

ידוובני כתב:וכי שייך אבלות במועד?

דברים שבצנעא נוהג.

משולש כתב:

ידוובני כתב:וכי שייך אבלות במועד?

דברים שבצנעא נוהג.

מהכי תיתי שכלי זמר בחוה"מ נחשב כדברים שבצינעא, והלא בחוה"מ סוכות השתתף כל ערב בשמחת בית השואבה?.