כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' מאי 01, 2014 1:07 pm

המ"ב כתב שיש למהר ולספור כדי שייחשב לתמימות, האם כוונת המ"ב רק הלילה הראשונה או שמא כוונתו בכל לילה שצריך להקדים כדי שיהא נחשב לתמימות.

מה שנכון נכון
הודעות: 7033
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' מאי 02, 2014 1:51 am

ראה בב"י בשם האבודרהם שהבאתי כאן.

viewtopic.php?f=17&t=13201#p171403

נוטר הכרמים
הודעות: 3906
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 11, 2014 12:09 am

מרשימותיי בענין זה.
סעיף א. בביאור הלכה ד"ה אחר תפילת ערבית. כתב בספר מור וקציעה בטעם דסופרין אחר התפלה משום דבדורות הראשונים היה המנהג להתפלל ערבית קודם הלילה ובסיום המעריב התחילה הלילה ואז היו סופרין כדין בתחלת הלילה. אכן בחק יעקב ס"ק ט"ז כתב דמדינא צריך להקדים ק"ש ותפלה שהוא תדיר.

והנה בדברי הביאור הלכה לא נתבאר טעמו של הגריעב"ץ להקדים ספירת העומר, ומה ישיב באשר לדין קדימה של תדיר דק"ש ותפילה. אכן בדבריו שם מבואר כמה וכמה טעמים, מתחילה מקדים דספירת העומר דאורייתא, ולכן מן הדין להקדימה לתפילה שהיא מדרבנן, ואף להשיטות שהיא מדרבנן, מ"מ יש לה עיקר מפורש בתורה משא"כ תפילה אין לה אלא רמז בדרך אסמכתא, ולכן פשיטא דקדמה לתפילה אף שתפילה תדירה, והויא כמו מקודש ותדיר לגבי תפילה. וכאן מבאר טעם הקדמת התפילה כמו שמביאו הביה"ל.

ואח"כ מוסיף, וז"ל, ואעפ"כ אין מנוס מלהקדימה ככל האפשר מיד בתחילת הלילה, וכדמסיק הטור וזמן הספירה מתחילת הלילה, והיינו משום דבכל המצוות קיי"ל שהוי ימצוה לא משהינן, וילפינן מקרא אין מחמיצין את המצוות... וכן הדין במצוות שזמנן בלילה שחיובן חל מיד בהתחלת הלילה.

ויתר על כן במצוה זו דמצוותה דווקא בכניסת הלילה תיכף, מטעם נוסף מיוחד בה, משום דבעינן תמימות... הא ודאי א"א לאחרה, עכ"ל.

ולפי כל האמור בדבריו מבואר דלא חש כלל לטעמא דתדיר בתפילה משום הטעם דתפילה אין לה עיקר מפורש מה"ת, ואילו בק"ש דליכא האי טעמא, צ"ל דמ"מ עדיין יש כאן הטעם של תמימות המיוחד בספיה"ע. ויתכן לפרש זאת בתרי אנפי, הא' דמעלת קיום תמימות דספיה"ע דמפורש בקרא דוחה מעלת תדיר. הב' דכל מעלת תדיר לא נאמרה בכה"ג, דמעלת תדיר היינו דווקא באופן שאין סיבה להעדיף מצוה אחת על גבי חברתה, אזי אמרינן תדיר קודם, אבל כאן מצד תמימות יש סיבה להעדיף הספירה ובכה"ג לא אמרינן תדיר קודם.

ויתירה מזו י"ל כאן, שאין כאן רק עדיפות לקיים המצוה של ספיה"ע תחילה, אלא בכך שדוחה את קיום המצוה הוא פוגם את קיום ה'תמימות', ובדין תדיר נאמר דין קדיחה ולא דין דחיה.

ובסברת החק יעקב דלא סבר הכי, בפשוטו נראה דבכללות פליג בסברת תדיר, דהנה בהל' בדיקת חמץ כתב המשנ"ב (סי' תלא סק"ח), אכן אם הוא רגיל להתפלל לעולם ביחידי יבדוק תחלה דכיון דרגיל בכך לא חיישינן כ"כ שמא ישכח. והח"י כתב דלעולם יתפלל תחלה דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.

ובטעם החולקים שם כתב הגר"ז בשולחנו שם (סעיף ו ובקונט' אחרון סק"א), לפי שזמן ק"ש ותפילה הוא כל הלילה או עכ"פ עד חצות, ואע"פ שמצוה מן המובחר להתפלל ולקרוא ק"ש בתחילת הלילה [משום זריזין מקדימין למצוות], מ"מ לא עבר על תקנת חכמים אם אמרם בהמשך הלילה, משא"כ בדיקת חמץ שזמנה לכתחילה הוא בתחילת הלילה דווקא, ואם לא בדק בתחילת הלילה עבר על תקנת חז"ל.

ומעתה היה מקום לומר שהחק יעקב בתרווייהו אזיל לטעמיה דסבר דכללא דתדיר קודם נאמר בכל גווני, ואף באופן כזה שיש עדיפות מצד מצוה אחת לקיימה תחילה שאיננה במצוה אחרת.

אכן יש לדון בזה, דהנה כאן מבואר בדברי הגריעב"ץ דפירש דברי הטור הנ"ל דמצוותה בתחילת הלילה דזה לא קאי רק על הלילה הראשון של הספירה אלא על כל לילה מימי הספירה, וכן מטו לדייק מלשון השו"ע 'ואם שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה', ומבואר דלכתחילה יש לספור בתחילת הלילה, ולפי"ז בודאי שדין ההקדמה משום תמימות מתקיים בכל לילה ולילה מן הספירה, וכן נראה שנקטו להלכה גדולי האחרונים (חיי"א כלל קלא, כ; שו"ע הגר"ז כאן; קיצוש"ע סי' קכ, א).

אולם באמת אין זה מוכרח, דבדברי כמה אחרונים נראה שדין תמימות מתקיים רק ביחס לכללות ה'שבע שבתות' כפשטיה דלישנא דקרא, ודין הקדימה אמור רק ביחס ללילה הראשון. (עי' בלבוש כאן, ובאריכות בשו"ת ראשי בשמים סי' כז).

וכיוצא בזה גם לגבי בדיקת חמץ אין הסברא הנ"ל של הגר"ז מוסכמת, דאף שמחד גיסא כתב המשנ"ב שם בסקי"א, שצריך להפסיק - אף דהתחיל בהיתר. וטעמם דעיקר מצוה לכתחלה קבעו חכמים בתחלת הלילה וע"כ צריך להפסיק כדי שיתקיים המצוה כתקונה, וציין להגר"א ושאר אחרונים, הרי שבלשונו בסק"א 'ראוי להתחיל לבדוק כדי שלא יתרשל או שלא ישכח' נראה שזמן בדיקת חמץ לכתחילה הוא כל הלילה, ואין ענין הקדימה אלא מפני חשש בעלמא שמא יתרשל או ישכח, וזו מן הסתם אינה סברא להקדים הבדיקה אף לתפילה .

ומעתה יתכן שאין סברת החק יעקב משום דפליג בסברת קדימת תדיר, אלא פליג על סברת תמימות בספירת העומר, וכן בבדיקת חמץ ס"ל סבר דאין התקנה לבדוק דווקא בתחילת הלילה.

ועוד בענין זה, יעויין בשו"ת אגרות משה ח"ד סי' צט, ובשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' נו אות ב, ובשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' נג אות ג, ובשו"ת אור לציון ח"ג פט"ז תשובה א.

רוצה לידע
הודעות: 174
הצטרף: ו' אפריל 25, 2014 10:09 pm

Re: כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הודעהעל ידי רוצה לידע » ב' מאי 12, 2014 7:32 am

מקפידין שלא להוסיף מחול על הקודש בשבועות מטעם תמימות תיהנה האם זה תליו בהחקירה מהו תוספות שבת/יו''ט אי שע''י התוספות נסתיין יום שישי במוקדם וכבר התחיל יום השבת או לא אלא שחלק מיום השישי נתקדש בקדושת שבת

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 16, 2017 2:44 pm

ז"ל העמק דבר פרשת אמור:
וקראתם בעצם היום הזה. כבר ביארנו דעצם בא לדייק או יום ולא לילה, או במקום שא"א לפרש כן ע"כ בא לדייק למעוטי תוספת, וכן בזה המקרא א"א לפרש ולא לילה שהרי חג של עצרת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה', אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבעוד יום, ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע"י, ולא כמש"כ המג"א הטעם משום דכתיב תמימות, דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי, ותו דתמימות בשבועות כתיב, ואין מונין שעות אלא לימים, אלא העיקר הוא כמש"כ דמעצם הוא דנפקא ליה הכי.
ועי"ש בהרח"ד מה שהוסיף.

שבטיישראל
הודעות: 1640
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: כדי שיהא תמימות צריך להתפלל קרוב לצאת הכוכבים

הודעהעל ידי שבטיישראל » ד' אפריל 19, 2017 9:48 pm

עושה חדשות כתב:ז"ל העמק דבר פרשת אמור:
וקראתם בעצם היום הזה. כבר ביארנו דעצם בא לדייק או יום ולא לילה, או במקום שא"א לפרש כן ע"כ בא לדייק למעוטי תוספת, וכן בזה המקרא א"א לפרש ולא לילה שהרי חג של עצרת קדוש מבערב כמו כל מועדי ה', אלא בא ללמדנו שלא לעשות מקרא קודש אלא בלילה ולא מבעוד יום, ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבע"י, ולא כמש"כ המג"א הטעם משום דכתיב תמימות, דאם כן בכל לילה שבין פסח לעצרת נמי, ותו דתמימות בשבועות כתיב, ואין מונין שעות אלא לימים, אלא העיקר הוא כמש"כ דמעצם הוא דנפקא ליה הכי.
ועי"ש בהרח"ד מה שהוסיף.

הבעיה רק שהמדובר במנהג די מאוחר ומקורו מר"י פולק בעל שיטת החילוקים שהנהיג כן משום תמימות וכמ"ש המג"א.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד