ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 3962
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' מאי 12, 2014 12:17 am

בשו"ע סי' תפט סעיף ו
אם פתח ואמר בא"י אמ"ה אדעתא דלימא היום ד', שהוא סבור שהם ד', ונזכר וסיים בה', והם ה'; או איפכא, שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה, וטעה וסיים בה', אינו חוזר ומברך.

יעויין במשנה ברורה דהאחרונים תמהו על דין זה, דבשלמא ברישא שסיים בה' והוא ה' ניחא דיצא שהרי סיפר כדין אף על גב דבשעת ברכתו סבור שהוא ד' לאו כלום הוא שהרי אף בלא בירך כלל יצא, אבל בסיפא מאי מהני לן שבשעת ברכה ידע איזה יום הוא הלא עכ"פ בפיו סיפר יום שאינו. והסכימו דבזה צריך לספור מחדש ולברך דברכתו ראשונה היתה לבטלה כיון שסיים אחריה יום אחר אם לא שנזכר תוך כדי דיבור לספירתו שאז חוזר וסופר כדין והברכה עולה לו.

אמנם צ"ב בפסקו של מרן המחבר שכתב להדיא שאינו חוזר ומברך. ועי' בביאור הלכה כאן, וז"ל,
הנה הט"ז תירץ דאין כונת המחבר וסיים על הספירה גופא אלא על הברכה ור"ל שבתחלת הברכה כשאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חישב אדעתא שיספור אח"כ ד' ורק בעת סיום הברכה נדמה לו שהיום הוא יום חמישי לעומר וסיים גמר הברכה אדעתא לספור ה' לעומר אינו חוזר ומברך דבזה אזלינן בתר פתיחה ובדין הראשון שצייר המחבר הוא נמי בכהאי גוונא ושם הטעם דאזלינן בתר חתימה ומשום דהוא מלתא דרבנן אזלינן בתרוייהו לקולא ואינו חוזר ומברך, ודין זה העתיקו האחרונים להלכה (עיין בדה"ח וא"ר). אך הט"ז הוליד מזה דין חדש דהיכא דהפתיחה והחתימה היה אדעתא לספור יום ה' ואחר שגמר הברכה נודע לו שהיום יום ד' חוזר ומברך, ובדין זה לא הסכימו עמו כמה אחרונים עיין במ"ב ובשעה"צ.

ובאמת דברי הט"ז והדין החדש שהוליד מדברי המחבר מפליאים ביותר, דבאופן שסופר הספירה כראוי, מהיכי תיתי שתעכב ידיעת הספירה הנכונה בשעת הברכה, ומה שייכות הברכה לספירה המסוימת של אותו היום בדווקא שאחר שנחייבו לברך שנית.

וביותר, היאך יתכן אחר שכבר יצא יד"ח הספירה [אף בלא שמברך לפני הספירה כלל], שיברך שוב על ספירה שאינו מחויב בה. [ועי' שער הציון ס"ק מא שהביא דין האחרונים (מאמר מרדכי וחק יוסף, וכן משמע מהגר"ז), דלא כט"ז הנ"ל, והוסיף 'עיין במאמר מרדכי וחק יוסף דהברכה אינו קאי על היום אלא הודאה לה' על עצם המצוה, וכיון שתוך כדי דיבור נזכר וסיים כהוגן שפיר דמי', ולפלא שלא הביאו הטענה השנית דאלימא טובא].

והעירוני לבאר דברי המחבר על מכונם בלי גמגום בס"ד, דמש"כ המחבר 'אינו חוזר ומברך' גם באופן דמיירי בסיפא "שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה, וטעה וסיים בה'", היינו שאינו חוזר ומברך בשנית, כאשר בא עתה לספור בשנית את המנין האמיתי שהוא ארבעה, דלא נימא שכיון שסיים את הברכה וספר בטעות חמשה נתקלקלה הברכה ויברך שנית ויספור, אלא סופר לאלתר ארבעה, אבל בודאי לא נתכוין המחבר לאפוקי שלא יספור כלל.

ובאמת חידוש גדול השמיענו המחבר, דהנה בדברי הפוסקים שהביא המשנ"ב ('מגן אברהם ודרך החיים והגר"ז וחק יוסף ושאר אחרונים'. שעה"צ) איתא, 'והסכימו דבזה צריך לספור מחדש ולברך דברכתו ראשונה היתה לבטלה כיון שסיים אחריה יום אחר אם לא שנזכר תוך כדי דיבור לספירתו שאז חוזר וסופר כדין והברכה עולה לו, ע"כ. והנה כפי שנראה בלשון המשנ"ב אנו דנים שיעור תוך כדי דיבור מעת ספירתו המוטעית ולא מעת הברכה, ואף שמעת הברכה כבר יש יותר מכדי דיבור – כל הספירה המוטעית, וכבר עמד ע"ז בפמ"ג להקשות על המג"א.

ובדעת המג"א נראה לומר, שהספירה המוטעית אינה נחשבת להפסק כלפי הברכה, כיון שהיה עסוק בקיום מצות הספירה, ואף שבאמת אמירת הספירה בטעות אין בה צורך כ"כ, מ"מ כיון שזה מענין הברכה שהרי מצד הברכה היא עולה על גם ספירה שאינה מכוונת, וכנ"ל בדברי האחרונים דלא כט"ז, ודוק.

ועכ"פ הא מיהת יש ליישב דסבר המחבר כמג"א, והשמיענו שאינו חוזר ומברך על ספירתו, ובאו דבריו דבר דבור על אופניו.

מה שנכון נכון
הודעות: 7271
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 12, 2014 12:24 am

עיין בה"ל סימן תרצ ס"ו ד"ה הקורא.

נוטר הכרמים
הודעות: 3962
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' מאי 12, 2014 12:36 am

מה שנכון נכון כתב:עיין בה"ל סימן תרצ ס"ו ד"ה הקורא.

ייש"כ.

בסוף דבריו שם מציין הביה"ל לסו"ס תכב במשנ"ב וביה"ל לענין הלל, ושם מבואר בדבריו לענין שלא קרא הפסוקים כסדרן דלא ברירא מילתא לחזור ולברך, ומעתה י"ל דרק לגבי קריאת המגילה דקראה למפרע לא יצא בודאי, ואין ע"ז שם קריאת המגילה, לכן יחזור ויברך, ומשא"כ בספירה שהברכה אינה מתייחסת לספירת יום מסוים, ויתכן דשם ספירה עלה, אלא שהיא מוטעית, ולזה מהניא התיקון תוכ"ד לספירה.

מה שנכון נכון
הודעות: 7271
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מאי 12, 2014 12:40 am

וע"ע במ"ב סימן תקפח סק"ט ושה"צ ס"ק טז. ובמ"ב סימן תרנא ס"ק נו.

המתקיף
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:36 pm

Re: ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי המתקיף » ב' מאי 12, 2014 12:45 am

מתוך פירורים משלחן גבוה:
שאלה
צריך עיון, מאי שנא ממי שברך על השופר וקודם שהתחיל לתקוע לקחו לו את השופר והביאו לו שופר אחר שצריך לחזור ולברך (משנ"ב תקפה ד) , ואף כאן היתה כוונתו בברכה על "ספירה אחת" ולבסוף היא "ספירה אחרת", והרי זה כשופר אחר, ומדוע אינו חוזר ומברך.

תשובה
המברך על ספירת העומר, אין לנו בכלל דבריו המפורשים אלא ספירה של עומר ולא ספירה אחרת שאינה של עומר. ומה שחשב בלבו מנין ימים מוטעה אין במחשבתו זו כלום, ואין בכוחה לגרע את מה שאמר בפירוש שרוצה לספור העומר, כי אף הוא נתכוון לספירה הנכונה אלא כסבור הוא שזה מנין הימים. על כן כיון שהוציא מפיו לבסוף מנין נכון, עולה לו ברכתו כהוגן. אבל האוחז שופר בידו ומברך, מעשיו מוכיחים שכוונתו בברכה לשופר זה, שהרי הוא אוחזו בידו ועליו הוא מברך. על כן אם נטלו ממנו את השופר בין ברכה לתקיעה והביאו לו שופר אחר, צריך לחזור ולברך.

חשבונות רבים
הודעות: 577
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ב' מאי 12, 2014 8:35 am

ייש"כ ר נוטר.
אולם דבריך דחוקים בעיני דהא עולה מפשטך שהרישא והסיפא של דברי המחבר אינם אותו הדין דבאופן שספר ספירה הראויה אומר המחבר שיצא יד"ח ולא יספור שוב ובאופן שלא ספר ספירה הראויה כוונת המחבר שיצא יד"ח הברכה אם יספור מייד ספירה הראויה. ואמאי נקטינהו בחדא מחתא?

ומה שהקשה כת"ר על הט"ז אחר מחכ"ת לא ירד כלל לעומק דעתו, כי לפי הט"ז הכל מיירי אם יצא יד"ח הברכה או לא ומיירי שעדיין לא ספר כלל, ופשוט.

נוטר הכרמים
הודעות: 3962
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכה על ספירה מוטעית <הצעת פשט בדברי המחבר המוקשים>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' מאי 12, 2014 8:42 pm

חשבונות רבים כתב:ייש"כ ר נוטר.
אולם דבריך דחוקים בעיני דהא עולה מפשטך שהרישא והסיפא של דברי המחבר אינם אותו הדין דבאופן שספר ספירה הראויה אומר המחבר שיצא יד"ח ולא יספור שוב ובאופן שלא ספר ספירה הראויה כוונת המחבר שיצא יד"ח הברכה אם יספור מייד ספירה הראויה. ואמאי נקטינהו בחדא מחתא?

ומה שהקשה כת"ר על הט"ז אחר מחכ"ת לא ירד כלל לעומק דעתו, כי לפי הט"ז הכל מיירי אם יצא יד"ח הברכה או לא ומיירי שעדיין לא ספר כלל, ופשוט.

צודק בתרתי, יישר כח.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד