מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

"וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 18, 2014 8:10 am

בשבת לז, ב בעובדא דרשב"י ובנו ר' אלעזר במערה: איתרחיש ניסא איברו להו חרובא ועינא.

ונתעוררתי בס"ד לפרש בדרך הרעיון ענין בריאה מיוחדת זו של עץ החרובים, למה זכה החרוב בדווקא.

איתא בתענית כג, א בעובדא דחוני המעגל: חזיה לההוא גברא דהוה נטע חרובא, אמר ליה, האי עד כמה שנים טעין, א"ל עד שבעים שנין, א"ל פשיטא לך דחיית שבעים שנין, א"ל אנא עלמא בחרובא, כי היכי דשתלי לי אבהתיה אנא נמי אישתיל לבראי.

ומבואר שנטיעת חרוב היא לא על מנת ליהנות מפירותיו מיד, אלא רק לאחר שבעים שנה. ונמצא שלפי טבעו של עולם שימי שנותינו בהם שבעים שנה אין הנוטע חרוב נהנה מפירותיו.

והנה שיטתו של רשב"י המבוארת בברכות לה, ב היא: אפשר אדם חורש בשעת חרישה... תורה מה תהא עליה, אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים. ומסיק בגמ' שם: אמר אביי הרבה עשו כר"י ועלתה בידן כרשב"י ולא עלתה בידן.

הרי דסבר רשב"י שצריך לעסוק בתורה בלבד ולא לעסוק בדרך ארץ כלל, וזוהי נחלת יחידי סגולה הצדיקים הגמורים העושים רצונו של מקום, אשר זוכים ומלאכתן נעשית ע"י אחרים כמו שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם.

ויעויין עוד בגמ' בשבת שם: נפקי חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, כל מקום שנותנים עיניהם מיד נשרף. וכן ראה בגמ' בשבת יא, א: מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה, א"ר יוחנן לא שנו אלא כגון ר"ש בר יוחי וחביריו שתורתן אומנותן.

ומעתה נראה דזהו מה שנרמז באילן החרוב, שכל מציאותו והויתו הוא שאת פירותיו אוכלים מי שלא נטעו את האילן, וזה התגלמות של מלאכתו נעשית ע"י אחרים. ולזה זכו בישבם במערה שהגיעו לדרגות עילאיות של תורתו אומנתו ועושין רצונו של מקום בניתוק גמור מעניני עוה"ז וחיי הגשמיות.

ולכן חרוב בכל מקום מסמל את מדת ההסתפקות והריחוק מעסק העוה"ז, ראה ברכות יז,ב על רבי חנינא בן דוסא: כל העולם כולו ניזונים בזכות חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. ובב"מ נט,א בעובדא דר' אליעזר בן הורקנוס בתנור של עכנאי - עץ החרוב יוכיח, ראה בספר מעלות התורה ובספר תולדות אדם ועוד משם רבינו הגר"א שאמר זאת כסימן על מדת ההסתפקות והריחוק מהנאות העוה"ז.

ועוד נראה בס"ד, דאמנם היה די לו לר' חנינא בקב חרובים מע"ש לע"ש דהיינו בימות השבוע שאז יפה היא ההסתפקות במועט שבמועט, אבל בש"ק לעונג שבת לא היה די לו בזה. וראה דבר נפלא במדרש תלפיות ענף חרוב שבמערת רשב"י, וז"ל: כתב לי החכם השלם... ששמע מפה קדוש מדבר מורינו הרב רבי משה גאלאנטי זצ"ל שקיבל מהזקנים איש מפי איש עד רשב"י שהאילן החרוב שהיה לרשב"י במערה בכל ע"ש היה נהפך לאילן של תמרים. (ועד"ז מבוארים ג"כ דברי המד"ר רות דאיתא שם שהיו אוכלין חרובים ותמרים)[1].

ומצאתי דבר מופלא המובא בשם רבינו בחיי (וראה ענף יוסף על עין יעקב שבת שם בשם מדרש), וז"ל: כשם שהלולב אין פריו אלא לסוף שבעים שנה, כך עולם הבא אינו אלא לסוף שבעים שנה שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה. הרי שגם התמרים הם כמו חרובים בענין זה דההנאה מפרים היא למי שזכה ומלאכתו נעשית ע"י אחרים, וזה נפלא בס"ד.

ועוד מצאתי בס"ד, בפי' רבינו הגר"א ליונה עה"פ וירע אל יונה רעה גדולה, וז"ל: שקינא באנשי נינוה שזכו לשני שולחנות בחייהם, וע"ז בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ששב בחייו... ויש קונה עולמו בע' שנה ולא יזכה אלא בעולם הבא. וזהו וחנינא בני די לו בקב חרובין כי חרובים אין אוכלים מפירותיו אלא לאחר ע' שנה כמ"ש אצל חוני המעגל לכך ניזון בקב וכו', עכ"ל. והן הן הדברים.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 18, 2014 8:12 am

---------------------
[1] ושמא י"ל דמה שנהפך לתמרים בדווקא הוא משום דתמרים הוו מידי דסעיד כדאיתא בריש פרק כיצד מברכין, ויקיימו בזה דין סעודת ש"ק.

ועוד י"ל לפי דברי הירושלמי תענית ד,ה: א"ר חנינא קודם מ' שנה עד שלא גלו ישראל לבבל נטעו תמרים בבבל שיהו להוטים אחר מתיקה שהיא מרגלת הלשון לתורה, וראה פסחים פז,ב: לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה. ועי' מד"ר רות ה,טו שבועז אכל מיני מתיקה אחר המזון שהיא מרגלת לשון לתורה.

והאדמו"ר בעל פני מנחם מגור אמר בזה, דכיון שלא מצינו שהמרגלים דברו רע על התמרים ולא הביאו מהם, לכך התמרים קודמים לכל הפירות לברכה, וגם מרגילים את הלשון לתורה, יען כי אין בפירות אלו הפגם של דבה רעה של המרגלים, ודפח"ח.

ובאמת הרי התמרים היו הדבה טובה של המרגלים, שהרי הודו בפיהם כי הארץ זבת חלב ודבש היא (יג,כז), והיינו דבשן של התמרים.

וראה עוד בספר משך חכמה פרשת חוקת שדייק בלשון הפס' (כ,ה): לא מקום זרע ותאנה וגפן, שלא הזכירו זית שמן ודבש שכל זה היו טועמין במן שטעמו כצפיחית בדבש ולשד השמן, ולכן לא זכרו זאת, ומשום זה נשאו המרגלים רק אשכול ומהתאנים ורימונים, ולא מן הזיתים והתמרים שזה טעמו במן, יעו"ש.

ולפי האמור, הרי אדרבה בזה שבחו את ארץ ישראל, אלא שיתכן ששבחוה רק בזה, יען כי זה לא היה רבותא לגבייהו שכבר טעמו כן במן.

ועי' בשו"ת שיח יצחק סי' רצד שכתב בענין אכילת תמרים בל"ג בעומר, וז"ל: לחידוש לאותן דזהירי למיעבד סעודתא ביום ל"ג בעומר בשביל הילולא דרשב"י, ובפרט בארץ ישראל, שלא הנהיגו לאכול חרובין ותמרים בסעודה זו, למען ספר הנס שהיה לרבי שמעון בן יוחאי במערה, שאילן החרוב נהפך להם לחרובין בכל ערב שבת, כמובא במדרש תלפיות ערך חרובין, ואני הוכחתי ב"ה כן מירושלמי דתרומות, וצ"ע.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1364
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 21, 2014 3:53 pm

תודה רבה על הדברים הנפלאים.
דומני שבארץ צבי להגה"ק מקאז'יגלוב הי"ד נמצאים דברים דומים לטעמיה דמר אודות החרובין שנהפכו לתמרים (בכל מקרה כדאי לעיין שם, ע"פ הזכור לי מהעבר הלא כ"כ קרוב הוא כותב חידושים נפלאים, ומצדד לומר שבמירון יש חיוב מדאורייתא לברך על הפירות).
אציין שבירושלמי שביעית רפ"ט איתא 'רשב"י ור"א בריה עבדון טמירין במערתא תלת עשרה שני' והוון אכלין חרובין דגרדונא' (-יבשים, ערוך). גירסא זו נמצאת בירו' כי"ל, וכ"ה בבר"ר (עט, ו) 'חרובין של גרודא'. ולמרבה הפלא בדפוסי הירו' (ונציה ווילנא) כתוב 'רבי שמעון בן יוחי עבד טמיר במערתא תלת עשר שנין במערת חרובין דתרומה'. השיבוש כמובן ניכר לעין, אך ראוי להתבונן כיצד נשתלשלה הטעות. ואולי זה נובע מקהלת רבה (י, ח) 'רשב"י ור' אלעזר בריה הוון טמירין במערתא דפקע תלת עשר שנין בשמדא, והוון אכלין חרובין ותמרים'. יתכן שהתמרים נהפכו בשלב מסויים ל'תרמים', ואח"כ ניסו לתקן ועשו מהן 'תרומה'.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 22, 2014 8:53 pm

ייש"כ ר' יענק'ל, וגם מז"ט להולדת הבן. תזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.
הפרשנות לט"ס בירושלמי מעניינת במיוחד.

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי איש רגיל » ו' מאי 23, 2014 1:12 am

נפלא עד מאד.
ייש"כ.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2016 9:14 pm

נוטר הכרמים כתב:דברי הירושלמי תענית ד,ה: א"ר חנינא קודם מ' שנה עד שלא גלו ישראל לבבל נטעו תמרים בבבל שיהו להוטים אחר מתיקה שהיא מרגלת הלשון לתורה, וראה פסחים פז,ב: לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה. ועי' מד"ר רות ה,טו שבועז אכל מיני מתיקה אחר המזון שהיא מרגלת לשון לתורה.

ומהו באמת ביאור הענין האמור שהמתיקה מרגלת הלשון לתורה?

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' מרץ 21, 2016 9:38 pm

כנראה ההסבר הוא, שהמתיקות מרחיבה דעתו של אדם וממילא "מרגילה לשונו לתורה".
(הגם שלכאורה ניתן לטעון שזה סותר את המדרש המפורסם, עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לפיו וכו'.)
השווה זאת למנהגו של רבינו תם, שהשתעשע במטבעות זהב כשרצה לפקח דעתו בסוגיה קשה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' מרץ 21, 2016 9:44 pm

ע"ע פסחים פח ע"א עולא איקלע לפומבדיתא, קריבו ליה טירינא דתמרי... אמר מלא צנא דדובשא בזוזא, ובבלאי לא עסקי באורייתא.
וע"ע בישעיהו ז כב-כה וברש"י.

אבא יודן
הודעות: 1253
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי אבא יודן » א' אפריל 10, 2016 5:28 pm

זה לשוני ברו"ר ה טו
שהוא מרגלת לשון לתורה
וכ"ה בפסדר"כ י"ד ד"ה א"ר חנינא; איכ"ר פת' לד; י. תענית פ"ג; ילקוט ירמיהו רפא
ועיין אהל משה תענית ט ב מלא צנא ודובשא ובבלאי לא עסקי בתורה. שציין להא דהכא.
ועיין תוספות כתובות ק"ד א מתד"א רבא כו כב בשינוי לשון וצע"ג
וראיתי פעם במפרשי אבות חילוק בזה וכעת לא מצאתיו
ונראה עפ"י מש"כ בזוטא יד ג-ד "מי מוריש את עצמו מי שהוא מרבה באכילה ושתיה ובשנה שנאמר כי זולל וסובא יורש...ואל תרבו באכילה ובשתיה ובשנה" ובאמת כך הגירסא גם ברבא שם כא ואל ירבה בבשר ויין יותא מדאי ...יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אפריל 11, 2016 3:42 pm

נוטר הכרמים כתב:ומצאתי דבר מופלא המובא בשם רבינו בחיי (וראה ענף יוסף על עין יעקב שבת שם בשם מדרש), וז"ל: כשם שהלולב אין פריו אלא לסוף שבעים שנה, כך עולם הבא אינו אלא לסוף שבעים שנה שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה. הרי שגם התמרים הם כמו חרובים בענין זה דההנאה מפרים היא למי שזכה ומלאכתו נעשית ע"י אחרים, וזה נפלא בס"ד.

ולפי"ז, יש לעורר על אלו הנוטלים לולב מעץ שנתן פריו לפני שהגיע לשבעים שנה, ויש לחשוש שלא יצאו י"ח וחשש ברכה לבטלה.

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: "וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו" - רעיון נאה

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' יולי 21, 2017 8:45 am

מאמר שהתפרסם בעבר, ומצאתי אותו אצלי כעת;
חרוב לשבעים שנה.docx
(47.54 KiB) הורד 689 פעמים


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים