פורום אוצר החכמה

רעיון זה מובא הרבה באחרונים, במהרש"א כתובות, בהפלאה בכמה מקומות, דרשות חתם סופר ועוד, [ואף מובא בראשונים - יעויין בשיט"מ בכתובות ז, ב בשם גליון תוס' ובספר הרוקח סי' שנג]. והנה כעת מצאתי בערוך השלחן אבן העזר הלכות קידושין סימן לד סעיף ד שהביא את זה בשם הרמב"ן, וזה לשונו
וי"א דזהו החופה והקדושין של כלל ישראל שנתקדשו להקב"ה בשעת מתן תורה דהחופה הוא הר סיני שכפה עלינו את ההר כגיגית ועמדנו תחת ההר כתחת החופה והקדושין היא מתן תורה [רמב"ן]
האם ידוע למישהו היכן יש כזה רמב"ן? (מדור בית המדרש ב'עוז והדר http://portal.oz-vehadar.com/forums/top ... /#new-post)

אולי תמצא כאן בדברי הבית אפרים מקור לדבר, עיינתי מקופיא ובזכרוני שצריך להיות כאן מוזכר.

נוטר הכרמים כתב:רעיון זה מובא הרבה באחרונים, במהרש"א כתובות, בהפלאה בכמה מקומות, דרשות חתם סופר ועוד, [ואף מובא בראשונים - יעויין בשיט"מ בכתובות ז, ב בשם גליון תוס' ובספר הרוקח סי' שנג]. והנה כעת מצאתי בערוך השלחן אבן העזר הלכות קידושין סימן לד סעיף ד שהביא את זה בשם הרמב"ן, וזה לשונו
וי"א דזהו החופה והקדושין של כלל ישראל שנתקדשו להקב"ה בשעת מתן תורה דהחופה הוא הר סיני שכפה עלינו את ההר כגיגית ועמדנו תחת ההר כתחת החופה והקדושין היא מתן תורה [רמב"ן]
האם ידוע למישהו היכן יש כזה רמב"ן? (מדור בית המדרש ב'עוז והדר http://portal.oz-vehadar.com/forums/top ... /#new-post)

כפי הנראה, מקורו של ה'ערוך השלחן' הוא,
מהשיטה מקובצת כתובות דף ז, ב:



וה'ערוך השלחן' חשב, שכל הקטע [בשיטה מקובצת] עד הסוף, הם מדברי הרמב"ן.

אבל באמת העתקת דברי הרמב"ן מסתיימת לפני המילים "וכתוב בגליון תוס' חופה וקידושין",
כמבואר למעיין בפנים בחידושי הרמב"ן [כתובות ז, ב].
ומשם ואילך העתיק השיטה מקובצת מ'גליון תוספות'.

נמצא שמה שהעתיק ה'ערוך השלחן', הוא 'גליון תוספות', ולא 'רמב"ן'.

זכור לי שהמהרש"א בשבת טורח להבין פשט בכפה עליהם הר כגיגית האם עשה חור מתחת להר ואולי הדברים תלויים בזה.

לומד_בישיבה כתב:זכור לי שהמהרש"א בשבת טורח להבין פשט בכפה עליהם הר כגיגית האם עשה חור מתחת להר ואולי הדברים תלויים בזה.

בביאור המציאות של כפיית הר כגיגית
במהר"ל פירשו (גור אריה, פרשת יתרו ד"ה שנתלש) שכפיית ההר כגיגית אינה כפשוטה שכפו עליהם את ההר, אלא שהקב"ה הביא שבני ישראל ישיגו שהתורה היא הכרחית לקבלה, ואם לא יקבלוה שם תהא קבורתם שאין אלו חיים בלי קבלת התורה.
אמנם בתרגום יונתן בן עוזיאל מבואר שכפיית ההר היא כפשוטה, שכתב (שמות יט יז): וזקפיה באוירא והוה זייג הי כאספקלריא ואתעתדו תחותי טוורא. ולכאורה פירוש דבריו, שההר היה זקוף עליהם והיה צלול כזכוכית. ומדוע נזקק לדבר זה, שהיה כזכוכית?
אלא מפני שבני ישראל היו בתחתית ההר כפשוטו, ואיך יראו את כל הניסים שעל ההר? לכך הוזקקו אף לנס זה שההר נעשה שקוף.

אברמוב, ייש"כ על ההערה. עכ"פ בודאי במדרשי חז"ל רבים מבואר שזה היה כפשוטו ממש, וכן בדברי הקדמונים שזה נחשב כחופה. בדברי מהר"ל בגו"א לא נתפרש להדיא שזה לא היה גם כפשוטו, אף שכך משמע בדבריו, ויותר נתפרש כן בדברי המשך חכמה על אתר.

בהאי ענינא