וז"ל היעב"ץ
י"ד בו הוא י"ט של דבריהם. כניסת פיסחא זעירא. ראוי שלא לומר בו תחנון עכ"פ. וטעם פסח ב' שהוקבע באייר גילו לי מן השמים לפי שבו כלתא חחר שהוציאו ממצרים (לכן הלינו פט"ו שעדיין סעדו בו סעודה א' ממנו בערב ובבוקר פסק) לפיכך ע"כ נמשך גם יצי"מ ואכילת מצה. ולכן בפסח שני מצה וחמץ עמו בבית כמו שהיה בפסח ראשון. הרי דבר ברור לפניך במה שלא אמר אדם דבר מעולם מלבד שי"ל עוד לפי שניסן ראוי להיות אדר בשנת העבור אבל לזה יקשה שנת העבור עצמה. עכ"ל.
האם מישהו יכול לפענח את מה שכותב היעב"ץ.
יישר כוח מראש.
אגב, לא מצאתי ולו אחד שמביא את היעב"ץ מדוע נקבע פסח שני ליום טוב.