והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
עושה חדשות
הודעות: 5848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 17, 2016 11:10 pm

רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק לו -
"עצרת היא", כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן

האם יש לזה משמעות שהימים הללו הם כחוה"מ? או שזה רק הסבר איך שבועות מתקשר לפסח?
--פעם שמעתי מהגר"מ שפירא שביאר כי עד פטירת תלמידי ר"ע באותו הזמן, היו ימים אלו כחוה"מ ממש, והאריך בזה טובא. ולכאו' חידוש הוא!

סעדיה
הודעות: 906
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי סעדיה » ב' אפריל 18, 2016 12:44 am

עושה חדשות כתב:--פעם שמעתי מהגר"מ שפירא שביאר כי עד פטירת תלמידי ר"ע באותו הזמן, היו ימים אלו כחוה"מ ממש, והאריך בזה טובא. ולכאו' חידוש הוא!

כך ראיתי בשמו בספר אפיקי מים סי' ט"ז וכמדומני שהדברים (איך שמובא שם) לא ניתנו להיאמר.

עושה חדשות
הודעות: 5848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 18, 2016 11:37 am

סעדיה כתב:כך ראיתי בשמו בספר אפיקי מים סי' ט"ז

מצו"ב.
קבצים מצורפים
אפיקי מים - יו''ט של ל''ג בעומר - חוה''מ של ימי הספירה.PDF
(251.37 KiB) הורד 90 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 5848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 21, 2016 11:17 pm

שמעתי שמנהג קרלין לומר חסל סידור פסח בחג השבועות.

סעדיה
הודעות: 906
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי סעדיה » ב' אפריל 25, 2016 3:30 am

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:--פעם שמעתי מהגר"מ שפירא שביאר כי עד פטירת תלמידי ר"ע באותו הזמן, היו ימים אלו כחוה"מ ממש, והאריך בזה טובא. ולכאו' חידוש הוא!

כך ראיתי בשמו בספר אפיקי מים סי' ט"ז וכמדומני שהדברים (איך שמובא שם) לא ניתנו להיאמר.

אפרש שיחתי: לפי"ד יוצא שזאת לפנים בישראל - מי שמת לו מת אחרי חצות של ער"פ ישב שבעה ימים אחרי חג השבועות!

עושה חדשות
הודעות: 5848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 24, 2016 11:25 pm

רבינו בחיי מוסיף על הרמב"ן הנ"ל עוד נקודה, ז"ל בספר כד הקמח - עצרת:
והנה ז' ימי הסכות שמיני של חג אחריהם הרי הוא כז' ימי הפסח שממנו אנו מונין שבעה שבועות ויום חמשים של מתן תורה אחריהם והימים הספורים באמצע הם כחולו של מועד בין הראשון והשמיני ועל כן קורין רז"ל לחג שבועות עצרת כח' של חג שקראו הכתוב כן. הא למדת ששמיני של חג זה שקול כיום מתן תורה ושניהם נקראים עצרת, היום הזה קראו הכתוב עצרת על שם שהשכינה עוצרת לישראל להקריב לפניו פר אחד כי צדיק אוכל לשובע נפשו. ויום מתן תורה קורין אותו חכמי האמת עצרת לפי שבו ביום נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה היו נעצרים לחלקו וקבלו עליהם אלהותו וגזירותיו, ועל כן הוקבע החג הזה ביום שמיני לפי שהוא שמינית אף על פי שהיא העשירית, והמשכיל יבין כי כנסת ישראל בת זוגו של שבת ומזה תמצא סוד הכתוב האומר עצרת היא פירושו עצרת של היא כלומר של שבת הנקראת היא שנאמר (שמות לא) ביני ובין בני ישראל אות היא כי היא אצולה מן השבת הגדול. ומה שהיה עצרת של מתן תורה רחוק מז' ימי הפסח ויהיה עצרת של שמיני חג סמוך לשבעת ימי הסכות כבר משלו רז"ל משל נאה למלך שהיו לו בנות נשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון אמר המלך אני ואתם נשמח יום אחר, כך בפסח על ידי שישראל יוצאין מן החורף לקיץ לפיכך רחוקה ממנו נ' יום דאית ביומיא דייזלון וייתון אבל בחג על ידי שישראל יוצאין מן הקיץ לחורף טרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים יום דלית ביומא דייזלון וייתון

וע"ע בפי' מאירת עינים לר"י דמן עכו וכן בפי' הר"מ אבוסאולה מש"כ בד' הרמב"ן הנ"ל בפ' אמור שם.

וע"ע תורת המנחה ליום הכיפורים - דרשה פ.

עושה חדשות
הודעות: 5848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 14, 2016 4:09 pm

ז"ל דעת זקנים פ' פנחס -
ומן הראוי היה להיות חג העצרת חמשי' יום אחר סוכות כמו ששבועות חמשים יום אחר הפסח אלא שאחר הפסח באין ימי הקיץ ואין טורח לעלות לרגל אבל אחר סוכות באין ימי הגשמים והיה טורח לעלות לפיכך קבעו ית' מיד אחר סוכות משל למלך שנושא שתי נשים אחת ממקום קרוב ואחת ממקום רחוק לאותה שהיא ממקום קרוב אומר לה עכשיו נעשה השידוכין ולאחר שלשה חדשים אחזור הנה ונעשה הנשואין כי קרוב אלי המקום ולאותה שהיא ממקום רחוק אומר לה נעשה עכשיו השידוכין והנשואים ביחד כי רחוק המקום ולא אוכל לטרוח לשוב פה פעם אחרת וזהו שייסד הפייט בשמיני חג העצרת חקר לאספו עד שבעה מפני טורח יולדת השבעה וישראל נקראו כן שנאמר אומללה יולדת השבעה על שם שילדה שבעה מלכים לגיהנם.
שו"ר בתנחומא שם -
ולמה התירו חכמים להפטר מן הסוכה ביום טוב האחרון, אלא כל שבעת ימי החג היו מתפללין לטללים, ויום האחרון מתפללין על הגשמים, לכך נפטרים מן הסוכה, כדי שיתפללו בלב שלם על הגשמים, ואעפ"כ יום טוב האחרון עולה לימות החג, למה שכך כתיב עצרת תהיה לכם, והיתה ראויה להיות אחר החג חמשים ימים, כשם שעצרת אחר הפסח חמשים ימים, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חורף הוא, ואינן יכולים להניח בתיהם ולבא לכאן, אלא עד שהן אצלי יעשו עצרת, מנין ממה שקראו בענין ביום השמיני עצרת.
וכן בפסיקתא ובילקוט -
את מוצא כשם שעצרת של פסח רחוקה חמשים יום אף זאת היתה צריך להיות רחוק חמשים יום. ולמה היא סמוכה לחג, א"ר יהושע בן לוי למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנים הרבה, מהם נושאים במקום רחוק, מהם נושאים במקום קרוב, כשהיו מבקשים אותם שהיו נושאין במקום קרוב באין אצלו, וכשהיו מבקשים לילך היה מנוחם. למה כן, שהדרך קרובה ובכל יום שהם מבקשים לילך ולחזור היו הולכים ובאין, אבל אותם שהיו נושאים במקום רחוק באין אצלו וכשהיו מבקשים לילך היה כובשן עוד יום אחד אצלו. כך בפסח ימי הקיץ והם עולין בעצרת לירושלם אחר חמשים יום, אבל עכשיו אחר החג ימות הגשמים הן והדרכים טרחות. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא עד שהם כאן יעשו את העצרת הוי ביום השמיני עצרת תהיה לכם.
וע"ע עבודת ישראל (קוזניץ) - דברים לשמיני עצרת.

עושה חדשות
הודעות: 5848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 09, 2017 11:58 pm

וכך אי' בשיר השירים רבה -
א"ר יהושע בן לוי ראויה היתה העצרת של חג שתהא רחוקה חמשים יום כנגד העצרת של פסח, אלא עצרת של חג על ידי שהן יוצאים מן הקיץ לחורף לית ביומיהו דייזלון וייתון, משל למה"ד למלך שהיו לו בנות הרבה, מהן נשואות במקום קרוב, ומהן נשואות למקום רחוק, יום אחד באו כלם לשאול שלום המלך אביהם, אמר המלך אלו שנשואות במקום קרוב אית בעונתה למיזל ולמיתי, ואלין שנשואות במקום רחוק לית בעונתה ליזיל ולמיתי, אלא עד דאינון כלהון אצלי הכא נעבד כלן חד יום טב ונחדי עמן, כך עצרת של פסח עד דאינון נפקין מהחורף לקיץ אמר הקדוש ברוך הוא אית ביומא למיזל ולמיתי, אבל עצרת של חג על ידי שהן יוצאין מהקיץ לחורף, ואבק דרכים קשה, וידות דרכים קשות, לפיכך אינה רחוקה חמשים יום, אמר הקדוש ברוך הוא לית ביומיא למיזל ולמיתי, אלא עד דאינון הכא נעבד כלן חד יום טב ונחדי, לכך משה מזהיר לישראל ואומר להם (במדבר כ"ט) ביום השמיני עצרת תהיה לכם, הוי אומר מה יפו פעמיך בנעלים.

אבי 1000
הודעות: 221
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: והימים הספורים בינתים כחולו של מועד

הודעהעל ידי אבי 1000 » ב' אפריל 10, 2017 12:43 am

עושה חדשות כתב:רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק לו -
"עצרת היא", כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן

האם יש לזה משמעות שהימים הללו הם כחוה"מ? או שזה רק הסבר איך שבועות מתקשר לפסח?
--פעם שמעתי מהגר"מ שפירא שביאר כי עד פטירת תלמידי ר"ע באותו הזמן, היו ימים אלו כחוה"מ ממש, והאריך בזה טובא. ולכאו' חידוש הוא!


מילתא דבדיחותא

נמצא שיש ב' טעמים לכך שנוהגים לא להסתפר ולא לישא אחת מטעם אבלות ואחת מטעם ימי מועד.
ואולי דברי המדרשים שייכים כשהיה העומר אך לדברי הסוברים שבטלה המצוה [תוס' ור"ן] א"כ גם בטלו ימי המועד שבהכרח הדברים נכרכים זה בזה.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים