זהירות משמיעת ספירת העומר!

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 01, 2016 10:50 pm

הערני חכ"א שליט"א:

בר"ה כח: מבו' דהכוונה לצאת מדין שומע כעונה אינו דין מיוחד אלא מדין מצוות צריכות כוונה.

והנה בשו"ע סי' תפט כ' מי ששואל אותו חבירו וכו' יאמר לו אתמול היה וכו' שאם יאמר היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה.

ומשמע שלשואל אין בעיה רק לאומר, וצ"ע מה ההבדל ביניהם.

ועמד בזה הגר"ז שם, וכ' -
אבל השואל יכול לספור בברכה אף ששמע כבר הסיפור מהמשיב מכל מקום בשעה ששמע היה בדעתו לחזור ולספור שהרי בשביל כך הוא שומע ונמצא שהיה בדעתו בפירוש שלא לצאת בשמיעה זו אבל המשיב לא היה בדעתו בפירוש בשעת התשובה שרוצה לחזור ולספור שנית אחר כך אף שבאמת כן הוא מכל מקום כיון שלא היה בדעתו בפירוש יצא ידי חובתו להאומרים שאין צריכות כונה

ולפ"ז יש לזהות חומרה חדשה...
מי שנכנס לשטיבלאך לחפש תפילת ערבית, ותוך כדי כך שמע את ספירת העומר ממנין המסיים תפילתו, והרי אין כאן כוונה להדיא שלא לצאת, וכמי ששואל את חבירו, אלא הוי ב'סתם' ודמי להנשאל הנ"ל שאם יענה היום כך וכך, כבר אינו יכול לספור בברכה.
וצ"ע.
ואם ננטה מד' הגר"ז, הן נצטרך להשיב מהו החילוק בין השואל לנשאל, וכנ"ל.

רבותיי
הודעות: 271
הצטרף: א' אפריל 12, 2015 4:35 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי רבותיי » ב' מאי 02, 2016 9:54 am

להלן ציטוט משו''ע הרב סימן תפט סעיף יב
מי שרוצה לדקדק לספור בצאת הכוכבים והוא מתפלל ערבית מבעוד יום עם צבור המתפללין ערבית עם סמוך לחשיכה וסופרים בבין השמשות טוב שיספור עמהם בלא ברכה ויחשוב בדעתו אם אשכח לספור בלילה הריני סומך על ספירה זו לצאת בה ידי חובתי ואם לא אשכח בלילה הרי דעתי עכשיו שלא לצאת בספירה זו שאף להאומרים שמצות אין צריכות כוונה לצאת בהן ידי חובתו מכל מקום כשמכוין בפירוש שלא לצאת בהן ידי חובתו בודאי אינו יוצא בעל כרחו ולפיכך כשיזכור בלילה יספור בברכה.
אבל אם לא התנה בדעתו בפירוש שלא לצאת בספירה זו כשיזכור בלילה אלא ספר סתם אף שלא בירך עכשיו וגם לא ענה אמן אחר ברכת הציבור לא יברך כשיספור בלילה שמא היה כבר לילה כשספר בבין השמשות וכבר יצא ידי חובתו להאומרים שמצות אין צריכות כונה ואף להאומרים שמצות צריכות כונה מכל מקום הספירה בזמן הזה מדברי סופרים ויש אומרים שמצות מדברי סופרים לדברי הכל אין צריכות כוונה כמו שנתבאר בסי' תע"ה.
ואפילו לא ספר עמהם כלל אלא ששמע הספירה מן אחד ומן הציבור שספרו ולא נתכוין כלל להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בשמיעה זו אלא שמע לפי תומו לא יברך כשיספור בלילה שהשומע כעונה ואפילו אם היה מחשב אין אני מתכוין לצאת בספירה זו אין זה כלום להאומרים שמצות אין צריכות כוונה כלל אלא אם כן מחשב אני מתכוין שלא לצאת בה.

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 02, 2016 10:58 am

יש"כ.
א. האם הגר"ז הוא יחידאה בענין זה, (שהשומע בלי כוונה לצאת ג"כ יוצא), או שהפשטות כדבריו.
ב. כנ"ל, לענין החילוק שלו בין המחשב "אין אני מתכוין לצאת", או שחושב "אני מתכוין שלא לצאת".
ג. האם מועיל בכל זה לעשות גילוי דעת בתחילת ימי הספירה - כל מה שאספור ואשמע בלי כוונה מפורשת למצווה, הריני מכוין שלא לצאת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 9921
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מאי 03, 2016 10:11 am

ע"ע במש"כ הגר"ז בסי' ריג ס"ד !
ידוע לי על גאון וצדיק אחד שמשום שחושש לגר"ז, מקפיד לספור לפני כולם.
ועי' תשובות והנהגות ח"ג סי' עח.

ובאמת גם במ"ב לכאורה יש משהו כעין זה, עי' תפ"ט ס"ק יז. אלא ששם יש כוונת משמיע עכ"פ, ואולי יש לחלק בין מקום שאין אפי' כוונת משמיע.

מה שנכון נכון
הודעות: 7033
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' מאי 03, 2016 10:30 am

לכאורה כונת המ"ב שם היא לעצם הספירה שספר בעצמו עם הציבור מבעו"י ולא ליציאה יד"ח בברכה, דהרמ"א קמ"ל שמה שענה אמן על ברכת הש"ץ אינו מעכב לומר שעל כרחו יצא יצא יד"ח בספירה שספר עימו, כיון שהיתה כונתו להדיא שלא לצאת, וע"ז העיר המ"ב דלכאורה סגי במה שלא כיון, שהרי מצ"כ, ואי"צ כונה הפכית ברורה, ויישב דלענין לברך שוב בלילה יש לחוש לשיטת שמאצ"כ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 9921
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מאי 03, 2016 10:56 am

צודק. טעיתי. יש"כ!

עת לעשות
הודעות: 39
הצטרף: ג' ינואר 15, 2013 1:15 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עת לעשות » ג' מאי 03, 2016 11:16 am

א"כ למה תיקנו שהחזן משמיע קודם הברכה וספירת היום בקול רם, הרי בזה מכשיל את כל מי שאינו יודע שצריך כוונה הפכית,
ולמה לא תיקנו שיאמרו הציבור עם הבעל תפילה יחד את הספירה ויצאו יד"ח כולם

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מאי 03, 2016 11:39 am

לכאורה כשהחזן משמיע והכל עומדים לספור בעצמם שפיר מכוונים שלא לצאת. והרי שומעים לחזן לדעת מנין הימים, והוי כשואל את חבירו.

רבותיי
הודעות: 271
הצטרף: א' אפריל 12, 2015 4:35 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי רבותיי » ג' מאי 03, 2016 3:19 pm

עת לעשות כתב:א"כ למה תיקנו שהחזן משמיע קודם הברכה וספירת היום בקול רם, הרי בזה מכשיל את כל מי שאינו יודע שצריך כוונה הפכית,
ולמה לא תיקנו שיאמרו הציבור עם הבעל תפילה יחד את הספירה ויצאו יד"ח כולם

וזה [שהחזן סופר לפני כולם] כבר מוזכר בראשונים...

ברקים רב
הודעות: 498
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי ברקים רב » ג' מאי 03, 2016 9:38 pm

סגי נהור כתב:לכאורה כשהחזן משמיע והכל עומדים לספור בעצמם שפיר מכוונים שלא לצאת. והרי שומעים לחזן לדעת מנין הימים, והוי כשואל את חבירו.

ומה עם הברכה?
איש_ספר כתב:ע"ע במש"כ הגר"ז בסי' ריג ס"ד !

בדבריו שם לכאו' לא שביק חיי לכל ברכה. אך יש לציין שדבריו הם במוסגר, וכתב אחיו רי"ל בהערות שבסוה"ס שכל מקום המוסגר הוא דבר שלא היה מוחלט אצלו ודעתו היתה לשוב ולשנות הענין.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 04, 2016 12:13 am

ברקים רב כתב:
סגי נהור כתב:לכאורה כשהחזן משמיע והכל עומדים לספור בעצמם שפיר מכוונים שלא לצאת. והרי שומעים לחזן לדעת מנין הימים, והוי כשואל את חבירו.

ומה עם הברכה?

מה ההבדל? כיוון שעומדים תכף ומיד לברך ולספור ודאי דעתם שלא לצאת, ואינו דומה לשומע הברכה או הספירה ודעתו עסוקה בענין אחר.

ברקים רב
הודעות: 498
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי ברקים רב » ד' מאי 04, 2016 12:28 am

סגי נהור כתב:
ברקים רב כתב:
סגי נהור כתב:לכאורה כשהחזן משמיע והכל עומדים לספור בעצמם שפיר מכוונים שלא לצאת. והרי שומעים לחזן לדעת מנין הימים, והוי כשואל את חבירו.

ומה עם הברכה?

מה ההבדל? כיוון שעומדים תכף ומיד לברך ולספור ודאי דעתם שלא לצאת, ואינו דומה לשומע הברכה או הספירה ודעתו עסוקה בענין אחר.

השועה"ר אומר את דבריו גם במי שנטל פרי בידו כדי לברך ושמע את חברו מברך, שיש לחוש שמא כבר יצא י"ח. וראה מש"כ לעיל.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1205
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' מאי 04, 2016 1:39 am

יצוין לביאור הלכה (רעג, ד"ה וכגון), המפלפל כגון דא, אודות מי ששמע קידוש משכנו שקידש בביתו בקול רם, ולא כיון לצאת ידי חובתו, האם יצא?
(בשו"ע שם מבואר דיצא רק אם נתכוון לצאת, ובביאור הלכה דן מדוע לא יצא אף בלא כוונה לצאת, כיון בדרבנן אין צריך כוונה. ועיקר טענתו לדחות הוא בגלל שקידוש דאורייתא דלא יצא בתפילה. משמע לפ"ז דבספירת העומר דרבנן יודה לשו"ע הרב. ועיי"ש עוד במה שציין בזה האם אכן בדרבנן אינו צריך כוונה).

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 04, 2016 1:56 am

ברקים רב כתב:השועה"ר אומר את דבריו גם במי שנטל פרי בידו כדי לברך ושמע את חברו מברך, שיש לחוש שמא כבר יצא י"ח. וראה מש"כ לעיל.

ראיתי שדנו בזה הרבה ולא עיינתי בדבריהם. ושמא יש לחלק, דהתם לא עמד והמתין לחבירו שיברך אלא שמעו פתאום, משא"כ כאן שעומד וממתין לש"ץ והרי בכוונתו לברך תכף לאח"ז, ואולי כאן חשיב שפיר כמתכוון שלא לצאת. ודוחק קצת.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 9921
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מאי 04, 2016 2:50 am

שמעתי שאדמו"ר רש"ב מגור בעל לב שמחה היה אוטם אזנו בשעה שהש"ץ מברך וסופר, ובנו האדמו"ר שליט"א ביאר הנהגתו עפ"ד שועה"ר הנזכר.

(האם אצל האדמורי"ם לא נהוג שיספרו בעצמם כמנהג הרבנים?)

גבול ים
הודעות: 581
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי גבול ים » ד' מאי 04, 2016 3:26 am

דברי הרב אם רק אם ספיה"ע בזה"ז מדרבנן, אבל אם היא מה"ת וכשיטת הרש"ש קיי"ל דבדאורייתא מצ"כ, ולכן לכה"פ יצטרך לספור שוב בלא ברכה.

ארזי ביתר
הודעות: 1608
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' מאי 04, 2016 10:25 am

איש_ספר כתב:האם אצל האדמורי"ם לא נהוג שיספרו בעצמם כמנהג הרבנים?

האדמו"רים ודאי סופרים בעצמם, ואינם יוצאים יד"ח מהש"ץ. מע"כ התכוון לשאול האם לא נהוג שיספרו לפני הקהל. בענין זה, ע"פ רוב כן נהגו לספור ראשונים, אך לא בכל הקהילות. ואין בידי את ההגדרה, מי כן ומי לא.

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 04, 2016 10:41 am

תודה לכולם על המקורות והסברות.

כעת נתגלגל לידי שיעור נפלא בענין זה, שנכתב ע"י הג"ר משה אפרים ליברמן (ביתר עילית) מח"ס שמירת המועד כהילכתו ועוד ספרים חשובים. לא ביקשתי את רשותו אבל אקווה שלא תהיה לו קפידא על פרסום דבריו:
בעניין שמע ספירת העומר מחבירו ולא נתכוון לצאת

הנה בכל מצוה יש ב' חלקים למצוה, חדא גוף מעשה המצוה שודאי שזהו העיקר ובלעדה ודאי לא קיים המצוה, אך יש חלק נוסף והוא הכוונה והיינו כוונה לעשות מצות ה', והוא הנקרא בגמ' מצוות צריכות כוונה. ונחלקו בזה בגמ' ר"ה כח ע"א-ב אם מעכב כוונה לקיום המצוה, אך לכו"ע לכתחילה צריך לכוון, וכש"כ החיי"א בקיצור ספר חרדים שהמקיים מצוה ואינו מכוון לשם מצוה לכו"ע ביטל מצוה דועבדו בכל לבבכם.

ובעיקר כוונה זו נחלקו בגמ' אם הוא לעיכובא או לא, ולעניין הלכה עי' בשו"ע סי' ס' סעיף ד' דקי"ל שמצוות צריכות כוונה, וע"ש מג"א סק"ג בשם הרדב"ז שכ' דהני מילי במצוה מן התורה אבל במצוה דרבנן אין הכוונה מעכבת. ולעניין ספירת העומר דעת השו"ע בסי' תפ"ט סעיף ב' שספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן [עי' ביה"ל שם סעיף א' ד"ה לספור] וכן הכריע בשו"ע הרב בסעיף י"ב. ולפי זה בספירת העומר יוצא אפילו בלי כוונה, וכ"כ בא"ר בכוונת השו"ע בסעיף ד' [ע"ש שעה"צ ס"ק כ"ו].

והנה כל זה לעניין מי שספר בעצמו בלי כוונה, וכגון שחבירו שאלו ואמר לו היום וכו' ולא התכוון לצאת, אבל במי ששמע מחבירו ולא התכוון לצאת יש לעיין האם גם בזה יוצא במצוה דרבנן או דילמא שבזה כו"ע מודו דבעינן כוונת שומע ומשמיע. והנה עי' ב"י סי' רי"ג שכתב בפשיטות שגם כוונת השומע בשומע מאחר אינו אלא מדין מצות צריכות כוונה, וכן מבואר להדיא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תנ"ח וברבינו יונה ברכות יב ע"א בשם הרשב"ם, ובפמ"ג שם משב"ז סק"ג כתב להוכיח כן מהמבואר בראש השנה כח ע"ב שהגמ' שם דנה אם מצוות צריכות כוונה וכתבו להוכיח ממה דתנן שם כז ע"ב היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר אם כוון לבו יצא הרי שמצוות צריכות כוונה, ולמדנו שאע"פ ששומע המצוה מאחר אפ"ה רק למ"ד מצוות צריכות כוונה צריך לכוון לצאת בתקיעת הבעל תוקע. אולם החת"ס [בהוצאה חדשה ונדפס גם בספר הזכרון פחד יצחק] כתב לדחות דשאני שופר שעיקר המצוה הוא השמיעה וא"צ לדין שומע כעונה אלא שעיקר המצוה הוא לשמוע קול השופר וזה הרי עושה בעצמו ולכן הדבר תלוי בדין מצוות צריכות כוונה, אבל בשאר מצוות שיוצא ע"י אחר כיון שעושה חבירו שליח לצאת ממנו אינו יוצא בלי שיתכוון שיוציאנו, וכ"כ בישועות יעקב סי' ס' סק"ג. עכ"פ לדעת הפמ"ג בכל מצוה דרבנן יוצא מחבירו גם בלי כוונה וכ"כ בשו"ע הרב לגבי ספירת העומר בסי' תפ"ט סעיף י"ב שהשומע חבירו סופר אע"פ שלא התכוון לצאת אינו יכול לספור שוב עם ברכה.

אך לכאורה יש עצה למי ששומע חבירו סופר שיתכוון להדיא לא לצאת ואז אינו יוצא גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה. אך באמת יש לדון בזה טובא, דהנה בעיקר הטעם לחלק בין מצוות דאורייתא למצוות דרבנן לגבי כוונה כתב הגרע"א בסי' ס' בשם הפמ"ג שהוא משום שעיקר ההכרעה שמצות צריכות כוונה הינו מספק, ולכן במצוה של תורה מחמירים מספק ואילו במצוה דרבנן מקילים מספק, אולם מדברי הא"ר מבואר שיש חילוק בעיקר הדין דאורייתא לדרבנן שרק בדאורייתא צריך כוונה אבל במצוה דרבנן לא תיקנו חז"ל שצריך כוונה וכן מבואר להדיא בשו"ע הרב סי' תע"ה סעיף כ"ב.

והנה בביאור הטעם שמועיל לכוון שלא לצאת גם למ"ד מצות אין צריכות כוונה לכאורה מצינו מחלו' הראשונים, שמדברי התוס' סוכה לט ע"א (ד"ה עובר) מבואר שהיינו טעמא שכל שמכוון שלא לצאת הוי ליה בעל כרחיה ובע"כ ודאי אינו יוצא ידי מצוה, והיינו שאינו קשור כלל לנידון כוונה במצוות אלא שהוא סברא מן הצד, שאע"פ שמצד כללי מצוות יש לו אפשרות לצאת ממעשה זו, מ"מ בע"כ אין אדם יוצא בשום מצוה. אולם מדברי הרשב"ם המובא ברבינו יונה ברכות יב ע"א הוכיח בחי' ר' ראובן סוכה סי' ט' שלדעתו אין זה הטעם שהרי כתב שבטעה הו"ל כמכוון שלא לצאת אע"פ שאין זה בע"כ. ונראה לבאר דבריו ע"פ המבואר בשפ"א ר"ה לג ע"ב שהטעם שמצוות א"צ כוונה משום שסתמא לשמה קאי [וע"ע במאירי בהקדמה לבית הבחירה ובשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ט'] וא"כ כל שמכוון להדיא שלא לצאת ל"ש סתמא לשמה ואינו יוצא.

ולכאורה בשלמא לפי' התוס' שפיר י"ל שגם בדרבנן אע"פ שא"צ כוונה לצאת מ"מ כוונת הפכית מעכב שגם בדרבנן אינו יוצא במצוה בע"כ, אבל לדעת הרשב"ם שיסודו מדין מצות צריכות כוונה והיינו שלדעתו לכו"ע מצוות צריכות כוונה אלא שנחלקו אם צריך לכוון להדיא או דסגי בסתמא לשמה, ולפי זה י"ל שכל זה במצוה דאורייתא, אבל במצוה דרבנן דחזינן דאפילו למ"ד דבמצוה מן התורה צריך כוונה, והיינו דליכא סברא דסתמא לשמה ורק ע"י כוונה בפועל חל על המצוה שנעשה לשם מצוה, אפ"ה במצוה דרבנן לא צריך כוונה, ומשמע לפי זה שבמצוה דרבנן לא צריך כלל כוונה, וא"כ גם כוונה הפכית לא יועיל. ובאמת כבר דן בזה הפמ"ג בפתיחה כוללת פ"ג ס"ה אם במצוות דרבנן מועיל כוונה הפכית ע"ש וע"ע פמ"ג סי' תרנ"א משב"ז סק"ה.

אך באמת יש ראייה לסברת התוס' דהנה עי' בטו"א ר"ה שם שתמהו על שיטת הראשונים שמועיל כוונה שלא לצאת, מהא דאי' בעירובין צה ע"א שרק למ"ד מצוות צריכות כוונה יש עצה למוצא תפילין בשבת בשדה להכניסם בדרך לבישה ואין בזה משום בל תוסיף והיינו באופן שאינו מכוון לצאת, אבל למ"ד אין מצוות צריכות כוונה אין אפשרות להכניסם משום איסור בל תוסיף כיון שגם בלי כוונה יוצא ידי המצוה. ותמה הטו"א שלדעת הני ראשונים שכוונה הפכית מועיל לכו"ע א"כ לכו"ע יש עצה להכניס התפילין באופן שמכוון שלא לצאת. וכתבו האחרונים [חי' ר' שלמה ראש השנה ובקו"ש] ליישב הקושיא ע"פ המבואר בתוס' סוכה הנ"ל שמה שאינו יוצא המצוה כשמכוון שלא לצאת אינו אלא משום שבע"כ אין אדם יוצא במצוה, ונמצא שלא חסר שום דבר בגוף המצוה, וכדי לעבור בבל תוסיף הרי א"צ לצאת חובת המצוה, דהרי בין כך אינו יוצא ואינו אלא שצריך לעשות המעשה מצוה כתיקונה, ולכן בשלמא למ"ד מצות צריכות כוונה ובלי כוונה חסר במעשה מצוה שפיר יש עצה שלא לעבור בל תוסיף ע"י שאינו מכוון לצאת, אבל למ"ד מצוות אין צריכות כוונה ואינו אלא שבמכוון שלא לצאת בע"כ אינו יוצא בזה לא הועיל כלום כדי שלא לעבור בבל תוסיף. וכמובן דזה רק שייך לדעת התוס' בסוכה אך לדעת הרשב"ם שע"י שמכוון שלא לצאת חסר בסתמא לשמה ובכה"ג לכו"ע הכוונה מעכבת, א"כ שפיר היה מועיל כוונה שלא לצאת שלא יעבור בבל תוסיף. ונמצא שיש ראייה גדולה לשיטת התוס'. ויש להוסיף מה שכתב הריטב"א בפסחים ז' ע"ב שאפילו לשיטות שאינו מועיל כוונה שלא לצאת מ"מ ביוצא מחבירו לכו"ע מועיל כוונה הפכית שאין אדם מוציא חבירו בע"כ ע"ש.

וא"כ גם בספירת העומר מועיל כוונה שלא לצאת בשומע מחבירו, וכ"כ בשו"ע הרב סי' תפ"ט סעיף י"ב. אך יש להעיר שכל זה במכוון להדיא שלא לצאת, אבל העומד בתפילה בבית הכנסת ושומע החזן מברך וסופר ולא כוון להדיא לא לצאת ממנו לכאורה כבר יצא ואין לו תקנה. אך היה אפשר לומר שכיון שדרכו לברך בעצמו יש אומדנא דמוכח שאינו רוצה לצאת מחבירו. ומצינו כה"ג בב' מקומות במשנ"ב בהל' ספירת העומר חדא בביה"ל במי שדרכו להקפיד לא לספר בבין השמשות שאז אפילו אם יאמר הספירה בבין השמשות כתשובה לשואל יש אומדנא שאינו רוצה לצאת, וכ"כ בשעה"צ לגבי מי שדרכו לספור ימים ושבועות וספר רק ימים ע"ש.

אך יעוי' בשו"ת מנחת אלעזר שדן במי שדרכו לומר תהילים כל יום בבוקר וביו"ט או בר"ח נזדמן לפניו לומר פסוקי הלל האם כבר יצא חובת הלל או שנאמר דהו"ל ככוון להדיא שלא לצאת כיון שיודע שרוצה אח"כ לברך בשעת קריאת הלל בבית הכנסת, וע"ש שהוכיח ממה דאי' בפסחים קיד ע"ב שלמ"ד מצות א"צ כוונה האוכל חסה לכרפס כבר יצא ידי חובת מרור אע"פ שעיקר המצוה הוא לאכול מרור בזמנו ובודאי אינו רוצה לצאת ידי חובת מרור באכילת כרפס, אפ"ה חזינן דלא חשוב כאילו כוון להדיא שלא לצאת, וכן הוכיח מהמבואר בסי' תפ"ט שהשואל לחבירו מהו הספירה וחבירו עונהו כבר אינו יכול לברך אע"פ שודאי יש אומדנא דמוכח שאינו רוצה לצאת, ובפרט דהרי אסור לו לצאת שהרי לא בירך וקי"ל ערום לא יתרום. [ובאמת שהט"ז חלק על השו"ע מהאי טעמא אבל הפוסקים לא נקטו כדבריו]. וע"כ שכדי להחשיב כמכוון שלא לצאת בעינן כוונה להדיא שלא לצאת ולא סגי באומדנא ויאוש שלא מדעת.

והביאור בזה נראה דיעוי' בגיטין לז ע"א שאין כותבין פרוזבול אלא אם יש ללוה קרקע ואם אין לו קרקע מזכה לו המלוה קרקע כל שהוא שבתוך שדהו, וע"ש בר"ן שכ' דהא דמועיל לזכות לו אינו אלא כשאינו עומד שם וצווח אבל כשעומד וצווח אינו מועיל שאין אדם זוכה בקרקע בע"כ. וצ"ע שא"כ גם באינו עומד שם ברור שאינו רוצה לזכות במשהו קרקע זה כיון שע"י זה נתחייב לשלם כל החוב. ולכאורה מוכרח מזה שכדי להחשיבו דבר שנעשה בעל כרחיה צריך להיות שיודע מזה וצועק שאינו רוצה, אבל מה שברור לנו שאילו היה יודע היה מתנגד אינו מחשיבו כבעל כרחיה, ולכן ה"ה בנידו"ד כל שאינו חושב להדיא שאינו רוצה לצאת בו בע"כ יוצא אע"פ שאנו ידועים בוודאות שאין רצונו לצאת מזה. וא"כ צ"ע מ"ש משמיעת הקהל ספירת העומר מהחזן שנחשב כמכוון להדיא שאינו רוצה לצאת.

אך היה מקום לומר שכיון שהוא עומד כאן כדי לצאת בעצמו אין לך כוונה הפכית גדולה מזו, אך יעוי' בשו"ע הרב סי' רי"ג סעיף ד' "ולדברי האומרים שמצות של דבריהם א"צ כוונה אע"פ שלא נתכוין המברך להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בה יוצא בין בברכה אחרונה בין בברכה ראשונה כגון מי שנטל פרי בידו לאכלו או מצוה לעשותו וקודם שהספיק לברך שמע ברכה זו מפי אחר המברך לעצמו אין צריך לברך", הרי מבואר להדיא שגם במי שאוחז פרי כדי לברך עליו ובודאי אינו רוצה לצאת בשל חבירו כיון שסו"ס לא כוון להדיא שלא לצאת יוצא בשל חבירו, וא"כ לכאורה ה"ה השומע ספירת מפי הש"ץ אע"פ שברור שאינו רוצה לצאת מנו כיון שסו"ס לא חישב ע"ז להדיא יוצא ושוב אינו יכול לברך. ועל מדוכה זו כבר ישב הגאון ר' מאיר אריק ז"ל בספרו מנחת פתים סי' ו', עי"ש.

אך לכאורה מצינו כעניין זה מפורש בשו"ע סי' ו' שיש שנהגו שכל אחד שומע ברכת השחר מחבירו לענות אמן ואח"כ מברך בעצמו, ומבואר שלא יצא במה ששמע מחבירו. ובשו"ע הרב שם כתב הטעם כיון שלא התכוון לצאת, ותמוה שלדעתו בעינן כוונה שלא לצאת, וכבר עמד בזה בתהלה לדוד שם. ובאמת ל' השו"ע הוא שמכוון שלא לצאת ומשמע שאינו אוקימתא אלא שכך הוא ממילא, והביאור בזה נראה שכל שבדעתו לברך לאחר שיגמור חבירו לברך הרי זה ממילא כמכוון שלא לצאת והיינו שהוא כאומר שעל אף שאני שומע ברכה זו מאחר ברצוני לברך לבד, ואינו דומה למי שבמקרה שומע מאחר שאע"פ שברצונו לברך לבד לא הכניס ברכת האחר בתוך מחשבתו שאפילו שומע מאחר רוצה לברך לבד.

ואמנם מצינו בדברי השו"ע הרב מרגניתא טבא שמיישב הענין כחומר דז"ל בסי' תפ"ט סעיף י"ד "אבל השואל יכול לספור בברכה אף ששמע כבר הסיפור מהמשיב מכל מקום בשעה ששמע היה בדעתו לחזור ולספור שהרי בשביל כך הוא שומע ונמצא שהיה בדעתו בפירוש שלא לצאת בשמיעה זו אבל המשיב לא היה בדעתו בפירוש בשעת התשובה שרוצה לחזור ולספור שנית אח"כ אף שבאמת כן הוא מ"מ כיון שלא היה בדעתו בפירוש יצא ידי חובתו להאומרים שאין צריכות כונה", ומבואר שכדי להיחשב ככוונה שלא לצאת לא סגי במה שיודעים שאין הוא רוצה לצאת אלא שצריך שיחשוב בפועל שאינו רוצה, ולכן חילק הגר"ז שהשומע מאחר אע"פ שאנו יודעים בוודאות שרוצה לברך בעצמו מ"מ כיון שלא חשב אז שאינו רוצה לצאת בע"כ יצא ידי חובתו ושוב אינו יכול לברך, אבל השומע מחבירו כדי שיוכל לברך כיון שכל התכלית ששאל איזה ספירה היום הוא כדי שיוכל לברך נמצא שהוא כאילו כוון להדיא שאינו רוצה לצאת, וא"כ ה"ה השומע מהחזן חשוב שפיר כמכוון שלא לצאת שהרי הטעם שהחזן מברך וסופר לפני הקהל אי' בספרים [עי' שערי פסח להגר"י טשזנר שליט"א] שהוא משום שאין כל הציבור יודע איזה ספירה הוא היום לכן תקנו שהחזן סופר ומודיע לכולם, ונמצא שכל התכלית של שמיעה לספירת החזן הוא כדי שיוכל לספור לבד ולכן הו"ל כמכוון להדיא לא לצאת ושפיר יכול לספור אח"כ בברכה.

אך עכ"פ באופן שיושב בבית הכנסת ועדיין לא ספר ושומע לא' שסופר אם לא כוון להדיא לספור הרי מפורש בשו"ע הרב שאינו יכול לספור אח"כ בברכה. ועי' בספר ספירת העומר פ"ח סט"ז שהביא עצה לזה שיאמר מתחילת ימי הספירה שכל שישמע מאחר שלא בכוונת ספירה אין רצונו לצאת ממנו, ודבר זה מועיל כעין מה שמצינו בנדרים כג ע"ב שהרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בר"ה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר, והובא בשו"ע יו"ד סי' רי"א סעיף ב', אך עי' בהגהת הגרע"א שביאר הטעם שמועיל שהוא מדין טעות שכיון שאילו היה יודע שעשה המודעה לא היה עושה הנדר הו"ל כאין פיו ולבו שווים וזה שייך רק בנדר שע"י שנעשה בטעות לא חל הנדר כדילפי' מהאדם בשבועה שצריך שיהא פיו ולבו שוין, אבל העושה מצוה בטעות ודאי אינו מעכב דסו"ס עשה המצוה וכיון שלא כיוון בשעת המצוה שאינו רוצה לצאת יוצא. וכ"כ להעיר בשערי זבולון סי' ס"ג ובשו"ת נתיבות האדם סי' י"ג [ועי' בשו"ת באר שרים או"ח ח"ב סי' רט"ו] וכן דעת הגרשז"א ז"ל בהליכות שלמה פסח פרק י"א.

הפוך בה והפוך בה וכולה בה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 04, 2016 10:52 am

מה שלא הבנתי בכל הדיון הוא שלכאורה כוונת משמיע בכל מקרה צריך, ואע"פ שמבואר בר"ה שם שהש"ץ וודאי כוונתו להוציא את כולם היינו דווקא בשופר שמוציא את הציבור, אבל בספירת העומר שאין כוונת אף אחד לצאת ממנו וודאי אין כוונתו להוציא?

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 04, 2016 11:12 am

ארזי ביתר כתב:
איש_ספר כתב:האם אצל האדמורי"ם לא נהוג שיספרו בעצמם כמנהג הרבנים?
האדמו"רים ודאי סופרים בעצמם, ואינם יוצאים יד"ח מהש"ץ. מע"כ התכוון לשאול האם לא נהוג שיספרו לפני הקהל. בענין זה, ע"פ רוב כן נהגו לספור ראשונים, אך לא בכל הקהילות. ואין בידי את ההגדרה, מי כן ומי לא.

מנהג האדמורי"ם ורבני הקהילות בזמה"ז ידוע, בענין מנהג מצרים צירפתי ב' קבצים:
נהר מצרים - ספירת העומר.PDF
(272.93 KiB) הורד 55 פעמים
נהר פקוד - ספירת העומר.PDF
(748.44 KiB) הורד 63 פעמים

לעומקו של דבר
הודעות: 3528
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' מאי 04, 2016 3:56 pm

אוצר החכמה כתב:מה שלא הבנתי בכל הדיון הוא שלכאורה כוונת משמיע בכל מקרה צריך, ואע"פ שמבואר בר"ה שם שהש"ץ וודאי כוונתו להוציא את כולם היינו דווקא בשופר שמוציא את הציבור, אבל בספירת העומר שאין כוונת אף אחד לצאת ממנו וודאי אין כוונתו להוציא?


בברכה הש"ץ כן מכוון להוציא. (אלא שאולי הוא מכוון להוציא רק את מי שרוצה לצאת?)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 04, 2016 7:41 pm

אבל השו"ע הרב לא מדבר על הברכה בדווקא אלא על הספירה.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 04, 2016 8:59 pm

אוצר החכמה כתב:מה שלא הבנתי בכל הדיון הוא שלכאורה כוונת משמיע בכל מקרה צריך, ואע"פ שמבואר בר"ה שם שהש"ץ וודאי כוונתו להוציא את כולם היינו דווקא בשופר שמוציא את הציבור, אבל בספירת העומר שאין כוונת אף אחד לצאת ממנו וודאי אין כוונתו להוציא?

לא ידעתי מנא ליה הא, ובשוע"ר מפורש שלדעתו אין צריך כוונת משמיע, שכן כתב: ואפילו לא ספר עמהם כלל אלא ששמע הספירה מן אחד ומן הציבור שספרו ולא נתכוין כלל להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בשמיעה זו אלא שמע לפי תומו, לא יברך כשיספור בלילה, שהשומע כעונה, עכ"ל.
ותליא כמובן בחקירות האחרונים בהבנת דין שומע כעונה.

גימפעל
הודעות: 2083
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי גימפעל » ה' מאי 05, 2016 6:03 pm

ראיתי בספרו (החדש) של רש"ד לוין 'הלכות ספירת העומר משלחן ערוך כ"ק אדמו"ר הזקן עם מקורות וביאורים' שמביא את ה'דברי נחמיה', ששמיעה מש"ץ הוא כאילו היה בדעתו בפירוש שלא לצאת בשמיעה זו, וכמו גבי שואל מחבירו ששומע ממנו בשביל שבדעתו לחזור ולספור, (וכמו שכתב לעיל הרב סגי נהור),

ולגבי המובא מסימן ריג הוא מבאר ששם רק לכתחילה לא יברך שוב אבל בדיעבד יכול לחזור ולברך,
ומה שבהלכות ספיה"ע גם בדיעבד אינו יכול לחזור ולברך, הוא משום ששומע מן הש"ץ במניין שמתפלל בו הוא נותן לבו לשמוע ברכתו,

משא"כ בסי' ריג מיירי במי שנטל פרי בידו לאכלו או מצוה לעשותו, וקודם שהספיק לברך שמע ברכה זו מפי אחר המברך לעצמו, היינו שאינו מקשיב לברכת האחר, אלא שבדרך אגב הגיעה הברכה לאזניו, ובזה לא החמיר אלא לכתחילה,

ולפי"ז גם בשמעו ברכת ספירת העומר מש"ץ במניין שהוא לא מתפלל בו אינו מקשיב אל ברכת הש"ץ, אלא שבדרך אגב הגיעה לאזניו ברכה זו, ובזה אין חוששים אלא לכתחילה ולא בדיעבד.

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 14, 2016 11:45 pm

עושה חדשות כתב:...נתגלגל לידי שיעור נפלא בענין זה, שנכתב ע"י הג"ר משה אפרים ליברמן (ביתר עילית) מח"ס שמירת המועד כהילכתו ועוד ספרים חשובים....
בעניין שמע ספירת העומר מחבירו ולא נתכוון לצאת
...והנה כל זה לעניין מי שספר בעצמו בלי כוונה, וכגון שחבירו שאלו ואמר לו היום וכו' ולא התכוון לצאת, אבל במי ששמע מחבירו ולא התכוון לצאת יש לעיין האם גם בזה יוצא במצוה דרבנן או דילמא שבזה כו"ע מודו דבעינן כוונת שומע ומשמיע. והנה עי' ב"י סי' רי"ג שכתב בפשיטות שגם כוונת השומע בשומע מאחר אינו אלא מדין מצות צריכות כוונה, וכן מבואר להדיא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תנ"ח וברבינו יונה ברכות יב ע"א בשם הרשב"ם, ובפמ"ג שם משב"ז סק"ג כתב להוכיח כן מהמבואר בראש השנה כח ע"ב שהגמ' שם דנה אם מצוות צריכות כוונה וכתבו להוכיח ממה דתנן שם כז ע"ב היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר אם כוון לבו יצא הרי שמצוות צריכות כוונה, ולמדנו שאע"פ ששומע המצוה מאחר אפ"ה רק למ"ד מצוות צריכות כוונה צריך לכוון לצאת בתקיעת הבעל תוקע. אולם החת"ס [בהוצאה חדשה ונדפס גם בספר הזכרון פחד יצחק] כתב לדחות דשאני שופר שעיקר המצוה הוא השמיעה וא"צ לדין שומע כעונה אלא שעיקר המצוה הוא לשמוע קול השופר וזה הרי עושה בעצמו ולכן הדבר תלוי בדין מצוות צריכות כוונה, אבל בשאר מצוות שיוצא ע"י אחר כיון שעושה חבירו שליח לצאת ממנו אינו יוצא בלי שיתכוון שיוציאנו, וכ"כ בישועות יעקב סי' ס' סק"ג. עכ"פ לדעת הפמ"ג בכל מצוה דרבנן יוצא מחבירו גם בלי כוונה וכ"כ בשו"ע הרב לגבי ספירת העומר בסי' תפ"ט סעיף י"ב שהשומע חבירו סופר אע"פ שלא התכוון לצאת אינו יכול לספור שוב עם ברכה...

לכאו' דברי הבה"ג דלהלן, המובאים בראש' ובפוס', מוכיחים להדיא דכוונת שומע נצרכת גם למ"ד מצוות אי"צ כוונה,
ז"ל -
[פסק] ומיתבעי ליה לבור לאודועי לסופר דהוא לא קא מברך דלכוין סופר דעתיה לאפוקי נפשיה ולאפוקי לבור דתניא (ר"ה כח ב) נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע נתכוון משמיע ולא נתכוון שומע לא יצא עד שיתכוין שומע ומשמיע, ואפילו למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה נהי דאין צריכות כוונה לצאת לשמוע צריכות, דקתני גבי קרית שמע (ברכות יג א) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא אם לאו לא יצא, ומותבינן תיובתא למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה דהכא קא מצריך ליה כוונה, ואמר מאי אם כיון לבו, לקרות, לקרות, הא קא קרי, בקורא להגיה.

לא כך?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מאי 15, 2016 12:19 am

סגי נהור כתב:
אוצר החכמה כתב:מה שלא הבנתי בכל הדיון הוא שלכאורה כוונת משמיע בכל מקרה צריך, ואע"פ שמבואר בר"ה שם שהש"ץ וודאי כוונתו להוציא את כולם היינו דווקא בשופר שמוציא את הציבור, אבל בספירת העומר שאין כוונת אף אחד לצאת ממנו וודאי אין כוונתו להוציא?

לא ידעתי מנא ליה הא, ובשוע"ר מפורש שלדעתו אין צריך כוונת משמיע, שכן כתב: ואפילו לא ספר עמהם כלל אלא ששמע הספירה מן אחד ומן הציבור שספרו ולא נתכוין כלל להוציאו וגם הוא לא נתכוין לצאת בשמיעה זו אלא שמע לפי תומו, לא יברך כשיספור בלילה, שהשומע כעונה, עכ"ל.
ותליא כמובן בחקירות האחרונים בהבנת דין שומע כעונה.


לא הבנתי. השאלה שלי היתה שהרי בגמרא ר"ה מבואר שצריך כוונת משמיע לכו"ע עיי"ש כט ע"א והובא בשו"ע תקפט סעיף ט

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » א' מאי 15, 2016 12:34 am

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי. השאלה שלי היתה שהרי בגמרא ר"ה מבואר שצריך כוונת משמיע לכו"ע עיי"ש כט ע"א והובא בשו"ע תקפט סעיף ט


זה דוקא במצוות דאורייתא ולא בדרבנן. עיין שו"ע סי' ס ס"ד ובמג"א, ובשוע"ר שם ס"ה ובסי' תעה סכ"ט.

והרי בתק"ש גם בשוע"ר פסק שצריך כוונת שומע ומשמיע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' מאי 15, 2016 6:40 am

סימן ס מדבר על מצוות צריכות כוונה. ובזה חילקו הפוסקים בין דאורייתא לבין דרבנן היינו שבדאורייתא אנו מחמירים כמ"ד מצוות צריכות כוונה אבל בדרבנן מקילין כמ"ד אין צריכות כוונה.
כוונת משמיע להוציא צריך גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה כמבואר בפירוש בתוספות ר"ה כח ב ד"ה אבל נתכוון וכפשטות הגמרא כט א ולכן אין שייך בזה חילוק בין דאורייתא לבין דרבנן.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » א' מאי 15, 2016 11:58 am

אוצר החכמה כתב:סימן ס מדבר על מצוות צריכות כוונה. ובזה חילקו הפוסקים בין דאורייתא לבין דרבנן היינו שבדאורייתא אנו מחמירים כמ"ד מצוות צריכות כוונה אבל בדרבנן מקילין כמ"ד אין צריכות כוונה.
כוונת משמיע להוציא צריך גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה כמבואר בפירוש בתוספות ר"ה כח ב ד"ה אבל נתכוון וכפשטות הגמרא כט א ולכן אין שייך בזה חילוק בין דאורייתא לבין דרבנן.

לפו"ר לא מצאתי כן לא בתוס' ולא בגמרא, אלא איפכא.

בתוס' מבואר שהתרצן לא היה יכול לדחות הקושיא "משמיע היכי משכחת לה" דאיירי כגון שלא נתכוון משמיע להוציא, כיון דמשמע מסוף הסוגיא דלא בעי כוונה להוציא (ואולי כוונתך למחוק המוסגר?).
ובגמרא שם מקשינן על רב זירא דא"ל לשמעיה איכוון ותקע לי, דאפילו אי בעינן כוונת שומע ומשמיע לא בעינן אלא דומיא דשומע, היינו לעצמו. פירוש, שאפילו למ"ד צריכות כוונה א"צ כוונת משמיע להוציא (וכ"ש למ"ד אין צריכות). וע"ז מתרצים תנאי היא וכו'.

איפה טעיתי?

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 11:05 pm

עושה חדשות כתב:לכאו' דברי הבה"ג דלהלן, המובאים בראש' ובפוס', מוכיחים להדיא דכוונת שומע נצרכת גם למ"ד מצוות אי"צ כוונה,
ז"ל -
[פסק] ומיתבעי ליה לבור לאודועי לסופר דהוא לא קא מברך דלכוין סופר דעתיה לאפוקי נפשיה ולאפוקי לבור דתניא (ר"ה כח ב) נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע נתכוון משמיע ולא נתכוון שומע לא יצא עד שיתכוין שומע ומשמיע, ואפילו למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה נהי דאין צריכות כוונה לצאת לשמוע צריכות, דקתני גבי קרית שמע (ברכות יג א) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא אם לאו לא יצא, ומותבינן תיובתא למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה דהכא קא מצריך ליה כוונה, ואמר מאי אם כיון לבו, לקרות, לקרות, הא קא קרי, בקורא להגיה.

לא כך?

ואם כן, יש להק' סתירה בד' הב"י, דבסי' קצג כ' בפשיטות -
וכתב המרדכי (סי' קנח) בשם רבינו מאיר סופר מברך ובור יוצא צריך שיתכוין שומע ומשמיע וגם סמ"ג (עשין כז קי.) כתב סופר מברך ובור יוצא פירוש והוא שיהא שם דעת שומע ומשמיע כדתניא בפרק שלישי דראש השנה (כח:) ואפילו למאן דאמר מצות אין צריכות כוונה לצאת לשמוע צריכות כוונה

ואילו בסימן תקפט כתב -
והר"ן (ז: ד"ה והרב אלפסי) כתב שיש סבורים לומר דלא פליגא דרבי זירא אדרבא דלא אמר רבי זירא איכוין ותקע לי למצוה אלא שצריך כוונה לשמוע ולהשמיע לשם תקיעת שופר כל דהו אפילו שלא לשם מצוה ולעולם כוונת מצוה לא בעינן אבל בעינן כוונה לשמוע ולהשמיע ויש שדנין כן מלשון הרי"ף, והרז"ה (המאור ז. ד"ה לפום) הקשה דודאי מדאוקימנא להא דרבי זירא כרבי יוסי דאמר דביחיד לא יצא עד שיתכוין שומע ומשמיע משמע דרבי זירא בעי כוונת מצוה כרבי יוסי ואף רש"י (כט. ד"ה איכוון) פירש כן תקע לי להוציאני ידי חובתי משמע דסבירא ליה דרבי זירא פליגא אדרבא: לפיכך כתב הרמב"ן (מלחמות שם) דרבי זירא סבר מצות צריכות כוונה כלומר לצאת וכוותיה נקטינן

עמדו בזה?

עושה חדשות
הודעות: 5534
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 16, 2016 8:24 pm

איש_ספר כתב:שמעתי שאדמו"ר רש"ב מגור בעל לב שמחה היה אוטם אזנו בשעה שהש"ץ מברך וסופר, ובנו האדמו"ר שליט"א ביאר הנהגתו עפ"ד שועה"ר הנזכר.

זהירות משמיעת ספיה''ע.png
זהירות משמיעת ספיה''ע.png (35.3 KiB) נצפה 2034 פעמים

ראיתי בספר רץ כצבי שהאריך מאד בנידון זה במו"מ עם כמה חכמים שליט"א, וצירפתי את הנוגע ישירות להנהגת ה'לב שמחה' הנ"ל.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מאי 17, 2016 3:03 pm

בקשר לדיון מה הפירוש "לכוון שלא לצאת", מצאתי כעת מדברי שו"ע הרב עצמו שמבאר מהי "כוונה", שאין פירושה מה שהאדם מהרהר בשעת מעשה, אלא - רצונו ותכליתו באותו מעשה. ואפשר לזה בלא זה, כמו שהולך ומבאר, וז"ל:
"...ענין כוונת הלב אינו פירושו על המחשבה, כמו שאמרו רז"ל "צריך לכוין לבו", וכן מה שאמרו רז"ל "אחד בפה ואחד בלב", ובוודאי כשמדבר במחשבה מדבר, אך שאין כוונת ורצון בתחילת דיבוריו לאותו דבר שמדברו, אלא לדבר אחר כוונתו.

לכן, אף [ש]בשעה שלמד כל מחשבתו ודיבוריו באותו ענין שלמד, מכל מקום עיקר כוונת התחלת הלימוד הוא לשמה לייחד הקב"ה ושכינתו כו', ומכוסה בלב הוא בשעה שמחשבתו טרודה בענין אחר, וכמשל מי שלומד איזה מסכת ואחר כך לומד מסכת אחרת, אף [ש]בשעה שלומד האחרת אין במחשבתו מסכת שלמד כבר, מכל מקום כשישאלוהו יזכר מיד, וזאת המידה מסותרת מאוד בלב, ולכן אמרו הכוונה בלב ולא בראש, לפי שכוונת הלב למעלה מן המחשבה, והבן.

ובזה מובן דברי הרא"ש בהל' ספר תורה שכתב ליישב הקושיא מגט, דשאני גט שצריך ליכתב כל תורף הגט לשמה. ולכאורה תמוה, דודאי בגט אין צריך לכוין אלא קודם כתיבתו לומר לשמה ולשם גירושין, ובשעת כתיבתו כשהוא כותב אין זה במחשבתו כלל, רק לכתוב האותיות, שלא נזכר בפוסקים שצריך לכוון גם בעת הכתיבה. ולפי הנ"ל אתי שפיר, שאין צריך לכוון בלב אלא בתחילת כתיבתו, וכשהוא כותב אף שאין מכווין בעת הכתיבה, על עיקר כוונתו הוא כותב, ודו"ק. ואין זה אלא בישראל, וזה לא יעשה הנכרי שאין לו כוונה כו', והבן.

בזכרוני שיש בענין זה דיון בספרי הפוסקים, וצוינו בפסקי תשובות (סוף ח"א?). ואינו תחת ידי לעיין כעת.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' מאי 17, 2016 3:19 pm

סגי נהור כתב:
אוצר החכמה כתב:סימן ס מדבר על מצוות צריכות כוונה. ובזה חילקו הפוסקים בין דאורייתא לבין דרבנן היינו שבדאורייתא אנו מחמירים כמ"ד מצוות צריכות כוונה אבל בדרבנן מקילין כמ"ד אין צריכות כוונה.
כוונת משמיע להוציא צריך גם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה כמבואר בפירוש בתוספות ר"ה כח ב ד"ה אבל נתכוון וכפשטות הגמרא כט א ולכן אין שייך בזה חילוק בין דאורייתא לבין דרבנן.

לפו"ר לא מצאתי כן לא בתוס' ולא בגמרא, אלא איפכא.

בתוס' מבואר שהתרצן לא היה יכול לדחות הקושיא "משמיע היכי משכחת לה" דאיירי כגון שלא נתכוון משמיע להוציא, כיון דמשמע מסוף הסוגיא דלא בעי כוונה להוציא (ואולי כוונתך למחוק המוסגר?).
ובגמרא שם מקשינן על רב זירא דא"ל לשמעיה איכוון ותקע לי, דאפילו אי בעינן כוונת שומע ומשמיע לא בעינן אלא דומיא דשומע, היינו לעצמו. פירוש, שאפילו למ"ד צריכות כוונה א"צ כוונת משמיע להוציא (וכ"ש למ"ד אין צריכות). וע"ז מתרצים תנאי היא וכו'.

איפה טעיתי?


הרי גם אתה מסכים (שזה מה שמוכח מתוספות) שאין לזה קשר למצוות צריכות כוונה (שאנחנו מסופקים איך לפסוק) כך שאין לחלק בין דאורייתא לדרבנן. ובזה פשוט שהלכה כר' זירא וכר' יוסי כמו תמיד שהלכה כדברי האמוראים ואיך שנהגו למעשה האמוראים.

בעה"מ שהביא למעלה עושה חדשות הוא באמת חולק וס"ל שהוא עניין אחד ולדבריו יש מקום לדיון, אבל כאמור תוספות מוכח שלא ס"ל כן.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' מאי 17, 2016 11:39 pm

אוצר החכמה כתב:הרי גם אתה מסכים (שזה מה שמוכח מתוספות) שאין לזה קשר למצוות צריכות כוונה (שאנחנו מסופקים איך לפסוק) כך שאין לחלק בין דאורייתא לדרבנן. ובזה פשוט שהלכה כר' זירא וכר' יוסי כמו תמיד שהלכה כדברי האמוראים ואיך שנהגו למעשה האמוראים.

בעה"מ שהביא למעלה עושה חדשות הוא באמת חולק וס"ל שהוא עניין אחד ולדבריו יש מקום לדיון, אבל כאמור תוספות מוכח שלא ס"ל כן.

כוונתך שמוכח כן מההו"א של תוס', כלומר מזה שסבר בקושייתו שהתרצן (דס"ל מצוות אין צריכות כוונה) היה יכול לומר "כגון שלא נתכוון משמיע להוציא"? אבל הרי אפשר שזה גופא בא לשלול במסקנתו, שראינו להלן שלמ"ד זה - שאין צריכות כוונה - א"צ אפילו כוונת משמיע להוציא.

עכ"פ מראשונים אחרים (עיין ר"ן בארוכה, וראה תשובת מהריב"ל המצוינת בגליון הש"ס) משמע להדיא דלמ"ד מצוות א"צ כוונה א"צ כוונת משמיע להוציא ידי חובה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 18, 2016 7:10 am

אני לא חושב שאפשר להסביר כך את דברי תוספות. מה יש צורך לתירוץ כזה בדברי הגמרא שומע דומיא דמשמיע, כל מה שהיה לו לומר זה שלרבא אין ציור למה לא התכוון. וראה גם את דברי מהר"ב רנשבורג בעמוד הבא.


לדברי הר"ן שהביא עושה חדשות כבר התייחסתי לעיל וכמו שכתבתי הבעה"מ הוא הדעה היחידה כאן שטוען שלא צריך כוונת משמיע. כי אמנם הרמב"ן והרי"ף לפי הבנת הרמב"ן גם הבינו שתלוי זה בזה, אבל המסקנה שלהם מזה היא שצריך גם כוונת שומע וגם משמיע. כי הרי"ף כתב שהלכה כר' זירא.

כל זה ללא שהספקתי לעיין בדברי המהריב"ל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 18, 2016 7:22 am

יש לי עוד משהו שאינו מובן לי.
מה נזכרים בזה בספירת העומר.
בכל יום שאומרים בו הלל הש"ץ מברך על ההלל וכל הקהל מברך אחריו.. חשש ברכה לבטלה שהרי יצאו.
בכל נטילת לולב אחד מברך בקול השני שומע ואח"כ מברך גם הוא.
אנשים באים לביהכ"נ ושומעים מישהו מברך על הטלית ועונים אמן ומייד לאחר זה מברכים בעצמם.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 18, 2016 12:01 pm

אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שאפשר להסביר כך את דברי תוספות. מה יש צורך לתירוץ כזה בדברי הגמרא שומע דומיא דמשמיע, כל מה שהיה לו לומר זה שלרבא אין ציור למה לא התכוון. וראה גם את דברי מהר"ב רנשבורג בעמוד הבא.


לדברי הר"ן שהביא עושה חדשות כבר התייחסתי לעיל וכמו שכתבתי הבעה"מ הוא הדעה היחידה כאן שטוען שלא צריך כוונת משמיע. כי אמנם הרמב"ן והרי"ף לפי הבנת הרמב"ן גם הבינו שתלוי זה בזה, אבל המסקנה שלהם מזה היא שצריך גם כוונת שומע וגם משמיע. כי הרי"ף כתב שהלכה כר' זירא.

כל זה ללא שהספקתי לעיין בדברי המהריב"ל.

לא הבנתי כ"כ מה שכתבת בדעת התוס'. ומדברי שאר הראשונים שפסקו כרב זירא בתק"ש דאורייתא (וכן הלכה) ברור עכ"פ שבמידי דרבנן אם נפסוק דלא כרב זירא שוב הדר דינא שא"צ כוונת משמיע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 12728
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 18, 2016 12:35 pm

אבאר.
הגמרא שואלת על רבא שס"ל מצוות א"צ כוונה איך יכול להיות לפי זה שצריך כוונת שומע ומשמיע, הרי גם אם לא מכוון יוצא. והגמרא מבארת שגם רבא מודה שיש מצב שהוא לא יוצא למשל אם חשב שהוא חמור בעלמא. וממילא הכוונה שצריך כוונת שומע היא כוונה שזה שופר ולא חמור.
שואלת הגמרא השומע יכול להיות שחשב שזה חמור אבל מה הכוונה שהמשמיע לא כיוון הרי הוא ידע שהוא תוקע בשופר. וכאן בא ושואל תוספות אולי הכוונה היא שידע שזה שופר אבל לא התכוון להוציא את השומע. ולכאורה מה השאלה? הרי זה בדיוק מה שרבא אומר שלא צריך שיהיה. על כרחך שסבר תוספות שעל הכוונה הזאת רבא לא אמר שכיוון שמצוות אין צריכות כוונה אין צריך אותה.

ועכשיו נראה מה ענה תוספות. לפי הבנתי אפשר לפרש שני פירושים בתשובה.
1. שבגמרא לקמן מבואר שממשמיע דומיא דשומע רואים שנושא הברייתא הזו הוא כוונת המשמיע לצאת. כך שהתשובה שהברייתא התכוונה לכוונה להוציא היא תשובה נכונה מבחינת דעת רבא שצריך את זה אבל לא נכונה בפשט הברייתא ולכן הגמרא שואלת איך יתכן לפי רבא שלא יתכוון המשמיע לצאת בעצמו הרי יודע שאינו קול חמור.
2. דומה אבל קצת שונה, שהרי הגמרא לקמן מבארת שהברייתא הזו חולקת על ר' זירא וממילא היא בכלל לא סוברת כוונה להוציא אז וודאי שאי אפשר לומר שלזה התכוונה ועל כרחך שגם בכוונה לצאת יש מקרה שרבא מודה ושוב הרי הוא יודע שאינו חמור.
לפי שני הפשטים אין שום סיבה להניח שתוספות חזר בו מסברתו שלעניין להוציא רבא מודה. וכמו שכתבתי אילו זו היתה תשובת התוספות כל מה שהיה צריך לומר הוא שהקושיה לא קשה כי לרבא שמצוות אין צריכות כוונה אין צריך גם כוונה להוציא ופליג על ר' זירא. וכיוון שתוספות לא אומר את זה נראה שס"ל שרבא לא פליג על ר' זירא.


לעניין שאר הראשונים. אין הבדל לדעת הראשונים בין דאורייתא לדרבנן. אלא כיוון שאנו מסופקים אם לפסוק כראשונים שפוסקים שמצוות צריכות כוונה כי כך הוא אליבא דר' זירא אם לא. אנו מחמירים בדאורייתא ומקילים בדרבנן. ועל זה כתבתי שבעצם שיטת תוספות היא שאפילו אם נפסוק כרבא שמצוות אין צריכות כוונה כוונה להוציא הוא עניין אחר ולפי זה אין מקום לדיון. ופלא בעיני שלא דנו בזה.

סגי נהור
הודעות: 1567
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מאי 18, 2016 8:20 pm

בדעת התוס', לא הבנתי למה אי אפשר לפרש בתירוצו שלהלן בסוגיא רואים שאפילו למ"ד צריכות כוונה ברור מהברייתא שא"צ כוונת משמיע להוציא, ועאכו"כ לרבא.

בדברי שאר הראשונים, לא הבנתי במה אתה חלוק עלי. מה לא נכון במה שכתבתי: מדברי שאר הראשונים שפסקו כרב זירא בתק"ש דאורייתא (וכן הלכה) ברור עכ"פ שבמידי דרבנן אם נפסוק דלא כרב זירא שוב הדר דינא שא"צ כוונת משמיע.

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: זהירות משמיעת ספירת העומר!

הודעהעל ידי עוד יהודי » ב' מאי 23, 2016 5:10 pm

יש להוסיף את תשובת מהרשד"ם סימן א' שכתב לבטל את המנהג שכל אחד אומר ברכות השחר בקול וכולם שומעים, כי גם אם אחרים מתכוונים שלא לצאת הם גורמים לברכה שאינה צריכה. [ובשו"ע סו"ס ד' כמדומני שכתב שבמקום שנוהגים כן אי"צ לחשוש לכך]. והיינו שהיה פשוט לו שגם בלי כונה יוצאים ורק כונה הפכית עוזרת אבל יש חשש של ברכה שאינה צריכה במה שלא יוצא וגורם שיצטרך לברך שוב.

ובאמת המנהג בברכת שהחיינו בליל יוהכ"פ שהחזן מתחיל לברך והציבור לא ממתין עוד סוף הברכה אלא מברך יחד עימו. וכנראה הוא מהחשש הנ"ל.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים