עמוד 1 מתוך 2

צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 12:25 am
על ידי עושה חדשות
כידוע הראש' נתנו טעמים למה סופרים את הימים שעברו ולא את הימים שנשארו, וכן בעלי הדרוש ביארו למה סופרים את כמות הימים (חמישה ימים וכד') ולא מונים את היום עצמו (היום יום חמישי), ועוד כיו"ב.

ויש לשאול (על דרך אם תימצי לומר) -
מה הדין במי שאמר היום יום עשירי.
ומה הדין במי שאמר היום יום י' בעומר,
(והפוס' הרי הזהירו על אמירת היום ל"ג בעומר, האם כוונתם דוקא בזה או גם במי שיאמר היום טו"ב בעומר).
ומה הדין במי שאמר היום 7 ועוד 3.
ומה הדין במי שאמר היום 5 כפול 2.
ומה הדין במי שאמר היום 27 פחות 17.
ומה הדין במי שאמר היום 39 יום קודם עצרת.
(ומה הדין במי שאמר היום תפארת שבגבורה...)

מה לעיכובא ומה לא.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 8:17 am
על ידי בברכה המשולשת
אמירת לעומר/בעומר אינה מעכבת
גימטריא פשוטה (בדוגמא: י') לא גריעא מלספור בארמית

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 9:06 am
על ידי הכהן
בברכה המשולשת כתב:אמירת לעומר/בעומר אינה מעכבת
גימטריא פשוטה (בדוגמא: י') לא גריעא מלספור בארמית

מעניין אותי מתי התחילו להשתמש באמירת אותיות במקום מספרים. אני חושב שזה שימש לכתיבה במקום ספרות (אין הבדל בקריאה בין 10 לעשר) ובעיקר כדי לחסוך במקום או ליישר השיטה, ולכן יכול להיות ד' על ארבע.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 9:50 am
על ידי עזריאל ברגר
מי שאמר "היום יוד חית לעומר" וכיו"ב - מחלוקת הפוסקים.
מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
מי שאמר "היום טוב לעומר" ואפילו מי שאמר "היום לג בעומר" - שלא אמר למד גימל אלא לג - צע"ג האם איכא למאן דאמר שיצא (כך שמעתי פעם, שהדבר צע"ג).
מי שאמר "היום שבעה ועוד שלשה ימים לעומר" - נלפענ"ד שלא יצא, דגרע טפי ממי שאמר "היום שבוע ושלושה ימים" שהוא במחלוקת.

ומי שאמר רמזים שונים, כגון "היום כך וכך לפני שבועות" או "היום לומדים דף פלוני במסכת סוטה/שבועות" - ברור לי שלא יצא, דגרע טפי ממי שאמר "אתמול היה כך וכך"!

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 10:07 am
על ידי הכהן
עזריאל ברגר כתב:ומי שאמר רמזים שונים, כגון "היום כך וכך לפני שבועות" או "היום לומדים דף פלוני במסכת סוטה/שבועות" - ברור לי שלא יצא, דגרע טפי ממי שאמר "אתמול היה כך וכך"!

"היום לומדים דף פלוני" גרע מ"היום ב' אייר" שאין לו כל קשר לספירה

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 11:28 am
על ידי אוצר החכמה
אני חושב שכוונתו היה כיוון שהוא מונה את המספר האמיתי (כי שבועות וסוטה בהם מט דפים ומיירי שלומד כל יום את הדף של ספיע"ה, כי התחיל רק ביום השני.)

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 11:51 am
על ידי ברזילי
במשנ"ב כתב שמי שספר היום ארבעים חסר אחת יצא. לא בדקתי במקורותיו, אבל מסתבר שהוא רק משום שכך רגילות הדיבור, לומר ארבעים חסר אחת במקום שלושים ותשע (דאל"כ, וה"ה לכל פעולה חשבונית אחרת, מה הדין בסופר "היום שורש שלישי של אלף"?, "היום המספר שהוא פתרון המשואה הדיפרנציאלית הזו והזו" וכו')

וכמו כן יש לשאול, מה בין "היום ארבעים חסר אחת" ל"מחר יהיה ארבעים יום", או "אתמול היה שלושים ושמונה", שבהם פשוט שלא יצא? (אמנם זה תלוי בפירוש המלה "היום" בספירת העומר, אם היא הנושא של המשפט או רק תיאור זמן, ואכמ"ל). ולהנ"ל ניחא.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 6:04 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 8:41 pm
על ידי ברזילי
אפרקסתא דעניא כתב:למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.
פשוט, כי השו"ע כותב "מי ששואל אותו חבירו... יאמר לו אתמול היה כך וכך" וכו', וברור לי שהבה"ל לא חשב שדברי ריצ"ג חלוקים על השו"ע. כמדומני שעסקנו בריצ"ג הזה במק"א בפורום, ופשוט לענ"ד שכוונתו היא לא שאמירת אתמול היה כו"כ משלימה את חסרון המצוה של אתמול, אלא שהיא מועילה לענין תמימות, שאם מנה את אתמול שוב ספירתו תמימה למרות שחיסר את מצות היום שעבר.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 8:50 pm
על ידי עושה חדשות
אבל זה ודאי שיש לחלק בין המזכיר בכל רמז שהו את המספר של "היום" (דף במס' סוטה, גבורה שבתפארת, קנין בקניני התורה, משוואות מתמטיות וכו'), דמ"מ אולי הוי כעין ידות וכינויים, משא"כ האומר שאתמול היה כך וכך, הרי לא הזכיר כלום מה היום.
(ולא הבנתי לעומק את דברי ר' ברזילי על הנושא של המשפט ותיאור זמן).

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 8:54 pm
על ידי סעדיה
ברזילי כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.
פשוט, כי השו"ע כותב "מי ששואל אותו חבירו... יאמר לו אתמול היה כך וכך" וכו', וברור לי שהבה"ל לא חשב שדברי ריצ"ג חלוקים על השו"ע. כמדומני שעסקנו בריצ"ג הזה במק"א בפורום, ופשוט לענ"ד שכוונתו היא לא שאמירת אתמול היה כו"כ משלימה את חסרון המצוה של אתמול, אלא שהיא מועילה לענין תמימות, שאם מנה את אתמול שוב ספירתו תמימה למרות שחיסר את מצות היום שעבר.

ואפי' אם נגיד שהוא יוצא בזה ידי ספירת יום אתמול, ג"כ אי"ז ענין לדברי השו"ע האומר שאינו יוצא בזה ידי ספירת היום.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 9:08 pm
על ידי ברזילי
עושה חדשות כתב:(ולא הבנתי לעומק את דברי ר' ברזילי על הנושא של המשפט ותיאור זמן).
בקצרה, את המשפט היום יום אחד בעומר ניתן להבין בשתי משמעויות שונות לחלוטין: (א) המלה היום מתארת שם-עצם-מופשט, מתיחסת ליחידת הזמן שמשקיעה פלונית עד שקיעה שאחריה (ובאופן בלתי מפורש מובן לכל שהכוונה ליום שאנו נמצאים בו כעת), והמשפט בא לתאר את אותו העצם. לפי פירוש זה, כוונת המשפט לבטא תכונה מסויימת של אותו היום. (ב) הנושא של המשפט הוא "כמה הם ימי העומר", ופירושו הוא שברגע זה ("היום") יש בימי העומר יום אחד. נראה שבכיוון אחד לפחות תלויה בזה מחלוקת האחרונים אם המלה היום מעכבת.

לפי הפירוש הראשון, אכן יש הבדל מהותי בין מי שמתאר את יום העכשיו למי שמדבר על יום האתמול. לפי הפירוש השני, משמעות הספירה היא לומר כמה ימים עברו בספירת העומר, וא"כ יש מקום לומר שאין הבדל בין "היום שנים" ל"אתמול אחד" (אבל עדיין אפשר שצריך ספירה כדרך הסופרים).

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 9:21 pm
על ידי סעדיה
כמדומני שאפשר להכריע עפ"י הנוסח שבסידור רס"ג, ודו"ק.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 9:37 pm
על ידי ברזילי
כנראה רצונך לומר שנוסח הספירה בארמית (מנהג תימן עד היום), האידנא חד יומא בעומרא, נראה כצד שני דלעיל. אני נוטה לצד השני בלאו הכי, כפי שאפשר היה אולי להבין ממש"כ, בעיקר משום שסופרים במספר מונה ולא מספר סודר, ולכן אין הספירה מתארת יום מסויים אלא קבוצת ימים.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 10:12 pm
על ידי כח הטענה
עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
יש מקור?

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 10, 2016 10:21 pm
על ידי ברזילי
כח הטענה כתב:
עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
יש מקור?
יש שמועה בשם החזו"א להיפך (מי שאמר "היום יום ראשון לספירה" יכול לברך על ספירתו שיספור כהוגן לאחר מכן, כי ראשון אינו אחד), אולי בארחות רבנו.

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 11, 2016 1:48 pm
על ידי עזריאל ברגר
כח הטענה כתב:
עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
יש מקור?

אולי טעיתי,
אבל בשו"ע אדה"ז כותב (תפט,ז) שגם האומר "היום יום ב לעומר" וגם האומר "היום ג ימים לעומר" - שניהם במחלוקת של ספירה באותיות אב, ולכן נראה שאם אמר "היום יום שני לעומר" - יצא.

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 11, 2016 1:56 pm
על ידי כח הטענה
עזריאל ברגר כתב:
כח הטענה כתב:
עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
יש מקור?

אולי טעיתי,
אבל בשו"ע אדה"ז כותב (תפט,ז) שגם האומר "היום יום ב לעומר" וגם האומר "היום ג ימים לעומר" - שניהם במחלוקת של ספירה באותיות אב, ולכן נראה שאם אמר "היום יום שני לעומר" - יצא.
כפי שהזכירו למעלה, א' ב' ג' וכדו' משמשים כמספרים אבל ראשון שני שלישי לא. אפשר לומר שילד הוא בן ו' שנים אבל לא שהוא בן שישי (או שישית).

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 11, 2016 3:42 pm
על ידי עזריאל ברגר
כח הטענה כתב:כפי שהזכירו למעלה, א' ב' ג' וכדו' משמשים כמספרים אבל ראשון שני שלישי לא. אפשר לומר שילד הוא בן ו' שנים אבל לא שהוא בן שישי (או שישית).

לא ראיתי זאת למעלה, ואינני מסכים עם זה.

Re: צורת הספירה

פורסם: ש' מאי 14, 2016 11:38 pm
על ידי עושה חדשות
לדינא, מי שספר בליל שבת האחרון "היום שבע כפול שלש",
האם יצא יד"ח ספירת הימים, ספירת השבועות, יד"ח שתיהם, או אף אחד.

Re: צורת הספירה

פורסם: ש' מאי 14, 2016 11:41 pm
על ידי הכהן
לגבי עצם העניין, ראיתי בש"ק ב"חוט שני" שהתייחס לזה. כמדו' שאומר שחשבון פשוט כמו ארבע כפול שתים הוי ספירה, אבל חשבון מורכב כמו ארבע כפול שלוש פחות שתים לא הוי ספירה.
הספר לא לפני כך שיתכן והציטוט לא מדוייק.

Re: צורת הספירה

פורסם: ב' מאי 23, 2016 8:00 am
על ידי סעדיה
ברזילי כתב:
עושה חדשות כתב:(ולא הבנתי לעומק את דברי ר' ברזילי על הנושא של המשפט ותיאור זמן).
בקצרה, את המשפט היום יום אחד בעומר ניתן להבין בשתי משמעויות שונות לחלוטין: (א) המלה היום מתארת שם-עצם-מופשט, מתיחסת ליחידת הזמן שמשקיעה פלונית עד שקיעה שאחריה (ובאופן בלתי מפורש מובן לכל שהכוונה ליום שאנו נמצאים בו כעת), והמשפט בא לתאר את אותו העצם. לפי פירוש זה, כוונת המשפט לבטא תכונה מסויימת של אותו היום. (ב) הנושא של המשפט הוא "כמה הם ימי העומר", ופירושו הוא שברגע זה ("היום") יש בימי העומר יום אחד. נראה שבכיוון אחד לפחות תלויה בזה מחלוקת האחרונים אם המלה היום מעכבת.

לפי הפירוש הראשון, אכן יש הבדל מהותי בין מי שמתאר את יום העכשיו למי שמדבר על יום האתמול. לפי הפירוש השני, משמעות הספירה היא לומר כמה ימים עברו בספירת העומר, וא"כ יש מקום לומר שאין הבדל בין "היום שנים" ל"אתמול אחד" (אבל עדיין אפשר שצריך ספירה כדרך הסופרים).

נר' להוכיח כהצד השני - ש'היום' ר"ל עכשיו - מהמבואר בפי' הראב"ד והגר"א על תו"כ דבספירת שנות השמיטה/יובל מונים 'היום כך וכך שנים וכו''.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' מאי 24, 2016 10:55 pm
על ידי עושה חדשות
סברת הכנסת הגדולה דאם מנה בר"ת יצא, וראיותיו -
כנסת הגדולה - ספירת העומר בראשי תיבות.png
כנסת הגדולה - ספירת העומר בראשי תיבות.png (76.32 KiB) נצפה 11612 פעמים

Re: צורת הספירה

פורסם: ה' מאי 11, 2017 10:48 pm
על ידי עושה חדשות
ברזילי כתב:
כח הטענה כתב:
עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
יש מקור?
יש שמועה בשם החזו"א להיפך (מי שאמר "היום יום ראשון לספירה" יכול לברך על ספירתו שיספור כהוגן לאחר מכן, כי ראשון אינו אחד), אולי בארחות רבנו.

ארחות רבינו.png
ארחות רבינו.png (23.01 KiB) נצפה 11152 פעמים


==

צריך גם להגדיר יותר טוב, למה אמירת "אתמול היה כך" ל"ח כספירה.

==

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 235#p83431

Re: צורת הספירה

פורסם: ה' מאי 11, 2017 11:10 pm
על ידי עושה חדשות
עוד בענין הנ"ל, מהגרשז"א, הגריש"א, הגראל"ש, והגרנ"ק:

הגראל''ש.png
הגראל''ש.png (71.48 KiB) נצפה 11141 פעמים


הגרשז''א.png
הגרשז''א.png (31.19 KiB) נצפה 11141 פעמים


הגריש''א.png
הגריש''א.png (26.06 KiB) נצפה 11141 פעמים


הגרנ''ק.png
הגרנ''ק.png (67.24 KiB) נצפה 11141 פעמים


==

וע"ע במצו"ב:

ארבעים חסר ארבע.PDF
(249.48 KiB) הורד 359 פעמים

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 17, 2017 12:52 pm
על ידי גביר
אגב אעיר שבספר מצוות ספירת העומר [ישנו באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx? ... 5171247593 ] עמ' עא שהביא הנוסח שבשיבולי הלקט ובתניא 'היום לעומר יום אחד' וכן הלאה והעיר 'שלא ראינו מי שנוהג כן', אבל באמת כן הוא נוסח רומי [שהוא כידוע הנוסח של שיבולי הלקט והתניא] וכך מודפס בסידורים שבנוסח זה.

ספר: היום ארבעים חסר אחת שהם וכו'- יצא?

פורסם: ד' מאי 09, 2018 11:33 am
על ידי אריה הכהן
בשו"ת פרי הארץ, (לרבי ישראל מאיר מזרחי, י"ל בקושטא שנת תפז' – ח"א סי' י') הביא בשם מהר"י מולכו, דאם ביום השלושים ותשע לעומר, אמר בלשון 'היום ארבעים חסר אחת לעומר' יצא. וראייתו מהא דאמרינן במתניתין בפרק אלו הן הלוקין (מכות, כב' ע"א): כמה מלקין אותו? ארבעים חסר אחת, שנא' (דברים כה'): 'במספר ארבעים' מנין שהוא סמוך לארבעים. ופי' רש"י: והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר (שם). וסמיך ליה ארבעים יכנו ודרשינן כמאן דכתיב, במספר ארבעים מנין שהוא סוכם את הארבעים כדמפרש בגמ', דמדלא כתיב, יכנו ארבעים במספר, אלא במספר ארבעים יכנו שמעינן דהכי קאמר מנין הסוכם הארבעים, חשבון המשלים סכום של ארבעים שגורם לקרות אחריו ארבעים והיינו שלשים ותשע, עכ"ל. הרי דמצינו לישנא דקרא בכהאי גוונא וכו'. וכ"ש אם אמר ארבעים חסר אחת דהוי לישנא מעליא טפי, שכן מצינו בלשון המשנה בשבת (פרק ז' מ"ב): אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. (עי' בתיו"ט שם) וכן גבי מלקות וכו', ע"ש עוד מה שכ' בזה הענין. וכן פסקו הבאר היטב (סי' תפט' ס"ק י') והמשנה ברורה (שם ס"ק יא').
והנה נסתפקו באחרונים האם דין זה נאמר רק לגבי יום השלושים ותשע, מכיון דמצינו כך בלישנא דקרא וחז"ל, או גם ביום י"ט לעומר אם אמר היום עשרים חסר אחת לעומר וכן ביום כ"ט לעומר?
ובאמת בהגה' רבי עקיבא איגר (שם) כתב וז"ל: אם סיפר בדרך עשרים חסר א' יצא, שו"ת פרי הארץ להרי"מ מזרחי סי' י', עכ"ל. מבוא' בדבריו שלמד מדברי ספר פרי הארץ, דלאו דוקא ביום השלושים ותשע, אלא גם ביום י"ט אם אמר היום עשרים יום חסר אחת יצא. וכ"מ בספר הליכות שלמה ח"א פט"ו, דבר הלכה, מו' ע"ש. (א"ה עי' גמ' נזיר ה' ע"א, ל' חסר אחת).
בשו"ת באר משה (ח"ג סי' פב') כתב, ע"ד אחד ששאל את חבירו כמה היום לעומר (עי' שו"ע סי' תפט' סעי' ד'), והוא השיב לו חמשה ימים חסר אחד, ואז היה יום ד' לעומר ובדעתו היה להשיב כמתלוצץ, שוב תיכף כשיצא הדברים מפיו עלה ספק בלבו אולי יצא ידי חובה ואינו יכול (שוב באותו בלילה) לספור בברכה? והשבתי לו דלכאו' שפיר נסתפק, כי בהגה' רעק"א כתב, שאם ספר בדרך עשרים חסר אחת יצא. אבל עכ"פ בנידון דידן שהשיב לו 'חמשה ימים חסר אחד' ברור שיצא אם כיוון, אבל בשאלה שלנו בודאי לא יצא דהלא במה שהשיב חמשה חסר אחד כיוון שלא לצאת, ולכן השיב לו בכוונה בזה"ל בכדי לא לומר ארבעה, ע"ש. אמנם בספר כף החיים (תפט' לו') כתב להדיא וז"ל: אבל אם שאלו חבירו כמה לעומר ומשיבו ארבעים חסר אחת, אפשר דלא הוי מנין כלל ויחזור לספור בברכה. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

Re: צורת הספירה

פורסם: ה' מאי 10, 2018 12:32 pm
על ידי דרומי
שאלה אקטואלית לשנה זו:

בליל שבת לפני 'קבלת שבת' או לאחריה (לפני ערבית), עולה הרב ודורש מדברותיו לפני הציבור.

האם מותר לו להגיד 'היום היום האחרון לספירת העומר', או 'אנו נמצאים ביום המסיים את ספירת העומר'?

לכאורה לא אמר כאן שום מספר!

Re: צורת הספירה

פורסם: ש' מאי 12, 2018 9:43 pm
על ידי דרומי
יש בספרים מי שמדבר על השאלה האחרונה שכתבתי?

Re: צורת הספירה

פורסם: א' מאי 13, 2018 10:59 pm
על ידי משוש דורים
דרומי כתב:יש בספרים מי שמדבר על השאלה האחרונה שכתבתי?


בעמוד זה יש צילום מדברי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, (אני לא יודע מאיזה ספר זה, אולי הליכות שלמה), שכותב שאין בזה בעיה, שהרי לא אמר שום מספר.

Re: צורת הספירה

פורסם: ב' מאי 14, 2018 10:58 am
על ידי דרומי
יישר כח על ההפניה. משום מה לא שמתי לב לכך.

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 12:10 am
על ידי עושה חדשות
ירחון האוצר אייר ע''ט - הגר''א מיטלמן - עיי''ש עוד.png
ירחון האוצר אייר ע''ט - הגר''א מיטלמן - עיי''ש עוד.png (106.93 KiB) נצפה 9053 פעמים

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 10:15 am
על ידי עזריאל ברגר
דרומי כתב:שאלה אקטואלית לשנה זו:

בליל שבת לפני 'קבלת שבת' או לאחריה (לפני ערבית), עולה הרב ודורש מדברותיו לפני הציבור.

האם מותר לו להגיד 'היום היום האחרון לספירת העומר', או 'אנו נמצאים ביום המסיים את ספירת העומר'?

לכאורה לא אמר כאן שום מספר!

ואם הוא נאלץ להזכיר מספר - הוא יכול לומר "היום אנחנו נספור כך וכך", שבתוך דבריו מובלע שהוא מתכוון שלא לצאת ושלא להוציא.

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 1:24 pm
על ידי אוהב עמו
כמדומני ששמעתי מהגר"מ יעקבזון ר"י חמד לדון בסופר על ידי התפסה, דהיינו היום לעומר כמספר הכיסאות כאן בחדר האם חשיב ספירה או לא.

ובעיקר דברי החוט שני לא זכיתי להבין מה ההבדל בין חשבון פשוט לכזה שאינו פשוט, ועו"ק וכי 2+1+1 הינו יותר מורכב מ 840.4 לחלק ב220.1? (התשובה היא 4 בשני המקרים)

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 1:39 pm
על ידי אוצר החכמה
אני חושב שסברתם היא שלהרבה אנשים חמש ועוד 1 זה כמו לשמוע שש. אבל שלושים ושש חלקי 4 זה לא כמו לשמוע תשע. וצריך עיון אם יהיה בזה שינוי בין אדם לאדם.

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 1:50 pm
על ידי מה שנכון נכון
אוהב עמו כתב:כמדומני ששמעתי מהגר"מ יעקבזון ר"י חמד לדון בסופר על ידי התפסה, דהיינו היום לעומר כמספר הכיסאות כאן בחדר האם חשיב ספירה או לא.

ואיך הדין באומר היום לעומר כמנין שקיעות החמה שהיו מתאריך ט"ז ניסן.

Re: צורת הספירה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 1:58 pm
על ידי עדיאל ברויאר
ברזילי כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.
פשוט, כי השו"ע כותב "מי ששואל אותו חבירו... יאמר לו אתמול היה כך וכך" וכו', וברור לי שהבה"ל לא חשב שדברי ריצ"ג חלוקים על השו"ע. כמדומני שעסקנו בריצ"ג הזה במק"א בפורום, ופשוט לענ"ד שכוונתו היא לא שאמירת אתמול היה כו"כ משלימה את חסרון המצוה של אתמול, אלא שהיא מועילה לענין תמימות, שאם מנה את אתמול שוב ספירתו תמימה למרות שחיסר את מצות היום שעבר.


יש להעיר שאין אלו דברי ריצ"ג אלא דברי רב האיי, כפי שריצ"ג עצמו מציין שם. נוסח מלא יותר של התשובה נדפס בתשובות הגאונים אסף תרפ"ט, עמ' 213-212.

Re: צורת הספירה

פורסם: ג' אפריל 21, 2020 7:24 am
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:וכן בעלי הדרוש ביארו למה סופרים את כמות הימים (חמישה ימים וכד') ולא מונים את היום עצמו (היום יום חמישי), ועוד כיו"ב.
אני מחפש כעת מי מבאר ומה מבארים, תודה למסייעים.

ספירה ב+

פורסם: ג' מאי 05, 2020 8:42 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
נשאלתי ע"י ביתי מה הדין היום 27 יום אדם שיאמר היום 25+2 לעומר האם יצא י"ח?

Re: ספירה ב+

פורסם: ג' מאי 05, 2020 9:10 pm
על ידי עזריאל ברגר
נכב"ב. אוחד.