פורום אוצר החכמה

העיר פלוני שמא האריז"ל כלל רות בתיקון כדי לצאת ידי המנהג של קריאת רות בשבועות, נפק"מ שאנן בני אשכנז שקוראים בבוקר אין בו צורך. ואני הק' השבתי שהרי כמה קריאות יש בתיקון שלמנהג כל ישראל קוראים בבוקר: קרה"ת והפטריות (יתרו, יחזקאל, חבקוק בחו"ל) ואעפ"כ כללם האריז"ל בתיקונו. ועוד, שמנהג הספרדים היום שאומרים רות בבוקר בין תפילות הבוקר או אחרי מנחה (עם האזהרות). אלא שלא ידעתי אם הוא מנהג פשוט בין הספרדים ומה זמנו. (ואחרי ככלות הכל, הכל לפלפולא בעלמא, שבדבר כיו"ב אין מי שיש לו את הכתפיים להשמיט ע"ס סברות בעלמא).

אשמח לחוו"ד.

דומני שר' המבורגר במאמרו המקיף על 'תיקון ליל שבועות' בשרשי ח"ג, עמד על זה.

כאמור, הנה זה.
[המאמר ארוך ומקיף, ויתכן שיש עוד התייחסויות לכפילויות שיש בתיקון. מומלץ מאוד לעיון].

פלגינן כתב:כאמור, הנה זה.
[המאמר ארוך ומקיף, ויתכן שיש עוד התייחסויות לכפילויות שיש בתיקון. מומלץ מאוד לעיון].

לזכרוני הוא לא עסק בזה שם.
לענ"ד אכן הסברא שכתבת מסתברת. ולזכרוני בתיקון של ר"ש אלקבץ ושל הרמ"ק מגילת רות איננה נזכרת.

איך שלא יהיה יש כאן איזה עניין, הלא לפי הסוד לכל יש חפץ גם בסדר הדברים, ואם רצה האריז"ל לתקן אמירת רות בעצרת כי לא היו קורין אותה בבתי כנסיות, יכל לצוות לאומרה אחר סדר התיקון, או אחר תפילת השחר. (בפרט שהלא לפי האר"י מלבד סדר התיקון יש ללמוד בלילה רק סתרי תורה, לא כן?)

הסברא ברורה לחלק בין נביאים שיש מקום לקרוא כולן בתוך התיקון, שהן חובת היום, ובלילה חלק מהתיקון, לבין מנהג של קריאת רות בלילה או ביום, שאין טעם לקרוא גם בלילה וגם ביום ומי שרוצה יכול לוותר על זה, ואלי אפי' רצוי לא להנהיג כך, אבל כבר הביאו מאמרו של הרב המבורג בנושא ואין מה להוסיף.

בנושא אחר, ידוע מה שהאריכו שמקובל מתלמידי תלמידי האר"י שלא ללמוד משניות בלילה, האם זה דווקא משניות, או גם גמרא?, כי החיד"א כתב ילמד מדרש האם זה דווקא?

שמעתי שזה כולל רק משניות, שהן השפחה דמטרניתא, שבהן משוקעות הלכה שבע"פ אבל הגמ' שזה כבר טעמי המשניות, אינן מפריעים לקישוטי כלה.

מקובל ללמוד משניות ביכורים כך נדפס במחזורים האם זה נכלל בזה, או רק משעת התיקון דווקא?,

אם יש חומר כתוב או מקורות או סברות אשמח להתוודע אליהן


בברכת אשר בחר בנו ונתן לנו תורתו מתוך האש הגדולה

המבורגר לא הביא ראיות, רק דוגמא מתרי"ג מצוות שהובא מליקוטי חבר בן חיים. ופשוט לחלק אחר שתרי"ג מצוות אינו מעיקר התיקון.
---
אחר ההתבוננות לא הבנתי, בתיקון יש את שני הקריאות של שני הימים, את שני המפטירים של שני הימים, ואת שני ההפטרות של שני הימים. ובאף אחד מהם לא חששו לכפילות (וכש"כ אי"ס למעלה) . מה פתאום להניח שדווקא בקריאת רות יש לחשוש לכפילות. (חשש שמעצמו הוא די משונה, ועיי"ש אצל המבורגר שצידד שאם קוראים בפעם השניה בצהריים, יש פחות חשש כפילות מאשר אם קוראים בבוקר. וצ"ע)
---
מה שכן אולי היה מקום לחלק, שהקריאות נקראות על ידי הקורא משא"כ רות נקראת ע"י הציבור. נו נו. ומ"מ לא שייך זה בנוהגים שגם רות נקראת ע"י הקורא מהמגילה.

אמת שקורים אפילו דברים שאין קורים כלל ורק כל דבר ששייך לשבועות מאריכים בו יותר.

אבל קריאה שהיא מנהג אין טעם לייסד מנהג לקרוא בכפילות, כיון ובבסיס הקריאה הזו היא אפי' ביחיד וכבמסכת סופרים, ומעולם לא נקראה פעמים.

גם איכה לא נקראה פעמים בעבר, עד לאחרונה שיש שממש קורים אותה עפ"י מנהג מסכת סופרים אחרי קריאת התורה ואכמ"ל.

פרי יהושע כתב:אמת שקורים אפילו דברים שאין קורים כלל ורק כל דבר ששייך לשבועות מאריכים בו יותר.

אבל קריאה שהיא מנהג אין טעם לייסד מנהג לקרוא בכפילות, כיון ובבסיס הקריאה הזו היא אפי' ביחיד וכבמסת סופרים, ומעולם לא נקראה פעמים.

מעולם לא תיקנו גם לקרוא פרשת מתן תורה פעמיים.
אם בכל מקום שמגיעים בתנ"ך שייך לעניין היום מאריכים, ראוי שכך יהיה גם במגילת רות, מכיוון שהיא שייכת לשבועות.

אם יש טענה היא הפוכה, שאחרי שקוראים מגילת רות בלילה במסגרת התיקון שוב א"צ לקרוא בבוקר שנית. וזה באמת טענה בפרט לפי מה שמעוררים כאןשאפשר לקרוא רות גם בלילה.
וזה בפרט אם נוהגים לעשות את התיקון בציבור עם קדישים בין הספרים וכו' ואז ממילא גם הרות נקראת די בציבור.
רק ששוב, אם נוהגים לקרוא במגילה חזרה המעלה לשוב ולקרוא.

הטענה הזו שאם קורים במסגרת התיקון אי אפשר לקרוא שנית היא תלויה אם ישנם עשרה שלא קרו או לא, אולם עניין הכפילות הוא שאלה בסיסית אם יש טעם להנהיג כך.

אבל דומני שהעניין מוצה

אשי ישראל כתב:

פלגינן כתב:כאמור, הנה זה.
[המאמר ארוך ומקיף, ויתכן שיש עוד התייחסויות לכפילויות שיש בתיקון. מומלץ מאוד לעיון].

לזכרוני הוא לא עסק בזה שם. לענ"ד אכן הסברא שכתבת מסתברת. ולזכרוני בתיקון של ר"ש אלקבץ ושל הרמ"ק מגילת רות איננה נזכרת.

אמנם בכף החיים שמפרט בדיוק מה אומרים בתיקון ליל שבועות הוא מביא בזה"ל: "ומגלת רות תקראנה כולה".
אך צריך להוסיף שלא מזכיר כלל לאומרה שוב בסדר תפילת היום לפני קריה"ת כמנהגינו,
ואפשר דבאמת ס"ל שאומרים המגילה רק בלילה.

במחזורים ספרדים שנדפסו בליוורנו, כתוב לפני מנחה של שבועות שקוראים ביום הראשון חצי מהאזהרות, ואחרי מנחה ביום הראשון חצי מגילת רות (עם תרגום ללעז), וביום השני (יו"ט של גלויות) חצי השני של האזהרות ושל מגילת רות.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 376&hilite
ובאר"י שיש יום אחד, כנראה קוראים הכל בפעם אחת.

הערה על מה שהובא לעיל בשם הכף החיים שקוראים את כל מגילת רות בתוך התיקון, כל הקטע שם הוא העתקה מס' שער הכוונות.

מפורש בדברי האריז''ל שהסדר בתנ''ך שכתב, הוא המוכרח,
( ובדרך פשט ( שבסוד) תיקוני המלכות ( והאמונה - גירות) כתובים במגילת רות)

שהיה זמן ששופטים את שופטיהם, ואח''כ רעב, ואח''כ עולים לארץ ישראל,
ויש בועז, וגואל, וכו' עד דוד, ובפירוש הברטנורא ביאר)