פורום אוצר החכמה

בפוסקים מבואר ששלושת ימי הגבלה מתחילים בג' בסיון.
ואני תמה איך יתכן?
הרי מפורש בתורה שביום רביעי של סיון אמר הקב"ה למשה מצוות הגבלה לשלושת ימים,
ולא בג' סיון. וכל מאי דנחלקו זה אם היו שלושה ימים חוץ ממתן תורה או שלושה ימים עם מתן תורה,
אבל לכו"ע הם התחילו בד' סיון.

קו ירוק כתב:בפוסקים מבואר ששלושת ימי הגבלה מתחילים בג' בסיון.
וכל ימי אני תמה איך יתכן כדבר הזה?
הרי מפורש בתורה שביום רביעי של סיון אמר הקב"ה למשה מצוות הגבלה לשלושת ימים,
ולא בג' סיון. וכל מאי דנחלקו זה אם היו שלושה ימים חוץ ממתן תורה או שלושה ימים עם מתן תורה,
אבל לכו"ע הם התחילו בד' סיון.

היכן??

ועיין שבת פו. - פח.
שלמעשה, ישנה מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, האם היו שלושה ימי הגבלה או רק שניים. לדעת חכמים, נהגו רק שני ימי הגבלה ובבוקר היום השלישי, ניתנה התורה במעמד הר סיני. לדעת רבי יוסי, היו שלושה ימי הגבלה, והתורה ניתנה בבוקר היום הרביעי.

כנראה שאינך חושש לדברי הגרי"ז שהפסוק 'רק השמר נפשך' שייך לידיעת כל הימים כל הימים מר"ח סיון ועד שבועות מה היה בכל אחד מהם...
ראה נא היטב רש"י שמות יט ט ותראה שמשה עלה ברביעי בסיון ואז נאמר לו מצוות פרישה.
וזה מוכח בפסוקים ופשוט.
לית מאן דיכיל למיפלג עלה - זה מפורש בקרא
ואילו המג"א מבאר שג' ימי הגבלה הם ימים שאין אומרים תחנון ומתחילים בג' סיון, ונתקשה מה היה בב' סיון ותירץ שנאמר להם והייתם לי סגולה.

הגבלה - הגבל את ההר - היא מג׳ סיון ואילך.
פרישה - אל תגשו אל אשה - היא מד׳ סיון ואילך.
וכל זה גם לרבנן וגם לרבי יוסי.
וקושיא מעיקרא ליתא.

ראשית, אתקן: הגבלה נאמרה בג' סיון, כדאיתא בסוגיא שבת דף פו: תוד"ה בתלתא ורש"י פז. ד"ה בתלתא
אבל ההגבלה נאמרה על לעתיד ולא מעתה כמפורש באור החיים על אתר.
ואמנם פרישה והגבלה הם שני דברים, אבל הגבילום רק לזמן שירד השם על הר סיני, ולכן העיד בהם השם שוב לפני שנתן תורה בירידתו על הר סיני.
ואילו מוזהרים ועומדים מה חידש היום יותר ממה שכבר אז היו בסקילה, ושמרוה למצוות הגבלה כבר ג' ימים.
עוד יש להקשות על רש"י פר' משפטים (שמות כד ג) וז"ל: ויבא משה ויספר לעם בו ביום. את כל דברי ה' מצות פרישה והגבלה.

בגמרא (שבת פז, א) מפורש שמצוות הגבלה נאמרה לבני ישראל בג' סיוון.
עכ"פ אינני מכיר פירוש אחר לביטוי "ימי הגבלה", ולא ימי פרישה וכיו"ב.

לכאורה יום אחד הוגבלו?

מצוות הגבלה - הגבל את ההר וקדשתו - נאמרה בג' סיון.
ג,ד,ה סיון - ג ימים.

אבל איסור ההגבלה היה רק בשעת מת"ת?

viewtopic.php?f=28&t=27565#p282376

ואכן השאלה מוקשית.

ראה 'שם משמואל' שבועות תרפ"א ותרפ"ג. 'נחלי מים' (גינזבורג) שבת פז, א.

עי' עוד בתשובות והנהגות ח"ד סי' קט.

אגב, בספרי החיד"א בכמה מקומות (יוסף תהילות תהילים מזמור קמח, רוח חיים דרוש ב) מובא בשם בעל המכתם שבימי הגבלה נגלו רזין עילאין ליחידי סגולה.
מה המקור הקדום לכך, ובאיזה 'מכתם' מדובר?

נוטר הכרמים כתב:אגב, בספרי החיד"א בכמה מקומות (יוסף תהילות תהילים מזמור קמח, רוח חיים דרוש ב) מובא בשם בעל המכתם שבימי הגבלה נגלו רזין עילאין ליחידי סגולה.
מה המקור הקדום לכך, ובאיזה 'מכתם' מדובר?

ספר המכתם לר' דוד מנרבונא, על פסחים. (מהספרים שהו"ל רמ"י בלוי ע"ה). וכמדומה שהו"ע הביא זאת בשם מישהו אחר.

ספר לב דוד - פרק אחד ושלשים
וזאת מצאנו לחד מקמיא רבינו בעל המכתם ז"ל, אמר מר כי אין ספק שבימי הפרשה נמסרו להם סודות וענינים נפלאים, שהיו מועילים מאד ליחידי סגולה, וזהו שאמרו אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו, זהו תורף דבריו ז"ל. וא"כ אם יתעורר האדם בימים האלו נצב על הקושרי'ם, קשר של קיימא, בענוה ובאחדות והשתדלות להבין התורה לפי מדרגתו, אין ספק דשעתא קיימא ליה, יעשה לו סגולה יותר ויותר משאר ימים. ומה גם ליל התקדש חג השבועות, יתלהב האדם ויתעורר מאד כי הזמן גורם קרבת אלהים. ועת להשליך אחרי גוו אלילי כספו אשר דבק בהם לאהבה, ורעיוניו הלכו שבי, וחשוקיה'ם כסף, וישם כל מעיניו ועניניו בקניניו כל היום והלילה עד חצות, ויוציאם בכסף וזהב:

חרסון כתב:

נוטר הכרמים כתב:אגב, בספרי החיד"א בכמה מקומות (יוסף תהילות תהילים מזמור קמח, רוח חיים דרוש ב) מובא בשם בעל המכתם שבימי הגבלה נגלו רזין עילאין ליחידי סגולה.
מה המקור הקדום לכך, ובאיזה 'מכתם' מדובר?

ספר המכתם לר' דוד מנרבונא, על פסחים. (מהספרים שהו"ל רמ"י בלוי ע"ה). וכמדומה שהו"ע הביא זאת בשם מישהו אחר.

צט,ב. בשם ס' המלמד. (ונסמן בהערת רמי"ב).

כאן ביאר את הדברים להפליא.

חרסון כתב:צט,ב. בשם ס' המלמד. (ונסמן בהערת רמי"ב).

במהדו' רמי"ב - ס"ע עה. במהדו' רא"ס - ע' 433.

[י"ל באותה העת - אלול תשי"ח].

קו ירוק כתב:בפוסקים מבואר ששלושת ימי הגבלה מתחילים בג' בסיון.
ואני תמה איך יתכן?
הרי מפורש בתורה שביום רביעי של סיון אמר הקב"ה למשה מצוות הגבלה לשלושת ימים,
ולא בג' סיון. וכל מאי דנחלקו זה אם היו שלושה ימים חוץ ממתן תורה או שלושה ימים עם מתן תורה,
אבל לכו"ע הם התחילו בד' סיון.

בפני יהושע שבת פ"ו ע"ב איתא דקיי"ל דבג' בסיון נאמרה מצות פרישה, עיי"ש.

סעדיה כתב:בפני יהושע שבת פ"ו ע"ב איתא דקיי"ל דבג' בסיון נאמרה מצות פרישה, עיי"ש.

זה חידוש גדול שלא לפי פשטות הפסוקים, אף שהביא שרוב פוסקים ס"ל ג' עונות אע"פ שאומרים זמן מתן תורתנו בו' סיון.
והברוך טעם דחה הוכחתו מהירושלמי.

לכאו' עדיין צ"ב אף שמצות הגבלה נאמרה בג' סיון לפשטות הגמ' בשבת מ"מ לענין מ"ש המג"א שאין אומרים תחנון מג' סיון ואילך מכיון דהוי שלשת ימי הגבלה צ"ב רב דלא היו כאן שלשה ימים של הגבלה וכמו שציינו לעיל מדברי האוה"ח הק' שנאמרה בג' על העתיד - ולמה לא נימא תחנון..

ובאמת האי לישנא דשלשת ימי הגבלה נראה שאין מקורו קדום כ"כ וכמו שהעירו כבר בזה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18274

ומן הראוי לציין דברי הגר"ז (סוף תצד) בהא דלא אמרי' תחנון וז"ל לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה שבשני בשבת היה ר"ח ובשלישי בשבת אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וברביעי אמר להם מצות הגבלה השמרו לכם עלות בהר וגו' ובחמישי אמר להם מצות פרישה שיפרשו מנשותיהן היום ומחר ויהיו נכונים ליום השלישי שהוא שבת שבו נתנה התורה עכ"ל
הרי שנקט טעם מיוחד לכל יום