מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שאלות במגילת רות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 13, 2016 5:37 pm

1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).

2.
במהלך הפסוקים נראה שהרצון לגירות של רות נבע מכח הקשר והדאגה לנעמי חמותה, ולאו דוקא מתוך הקשר והרצון לחסות בצל כנפי אלוקי ישראל. האם כך הוא הדבר? והאם גירות זו משובחת היא כשנסתבבה דרך רגשות החסד ולא מכח הכרח האמונה?

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי סעדיה » ב' יוני 13, 2016 5:44 pm

עושה חדשות כתב:1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).

להעיר מדברי המהרש"א (יבמות ע"ז.) שבימי בועז יבום של בן דוד לא היה 'ענין' בעלמא אלא מצות עשה גמורה אשר בכוחה לדחות ל"ת.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 13, 2016 5:50 pm

סעדיה כתב:להעיר מדברי המהרש"א (יבמות ע"ז.) שבימי בועז יבום של בן דוד לא היה 'ענין' בעלמא אלא מצות עשה גמורה אשר בכוחה לדחות ל"ת.
פלאי פלאים! העירו בזה?

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' יוני 13, 2016 6:18 pm

עושה חדשות כתב:2.
במהלך הפסוקים נראה שהרצון לגירות של רות נבע מכח הקשר והדאגה לנעמי חמותה, ולאו דוקא מתוך הקשר והרצון לחסות בצל כנפי אלוקי ישראל. האם כך הוא הדבר? והאם גירות זו משובחת היא כשנסתבבה דרך רגשות החסד ולא מכח הכרח האמונה?

הערה נכונה,
בפרט שקשה לומר שהיא התפעלה מהיהדות של בעלה או שאר בני משפחתה.

מצד שני, למה הגיור עצמו יסייע לנעמי?

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי סעדיה » ב' יוני 13, 2016 6:22 pm

מכל השיחה ביניהם נראה שלא היתה אופציה שרות תבוא לארץ יהודה בלי להתגייר.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' יוני 13, 2016 6:31 pm

סעדיה כתב:מכל השיחה ביניהם נראה שלא היתה אופציה שרות תבוא לארץ יהודה בלי להתגייר.

אפשרות אחת, אפשרות שניה היא שרות רצתה גם ללוות את חמותה וגם להתגייר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יוני 13, 2016 9:37 pm

אנצל את ה'במה' להעלות כמה ידיעות מענינות.

א, טו וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ.

הכינוי 'יבמתך' הינו מוסב על רות שהיא אשת אחי בעלה של ערפה, ואף אשת אחי הבעל נקראת 'יבמה', כמו שביאר בספר משך חכמה (כה, ה), וז"ל, ואשת אחי בעלה נקראת 'יבמה', כמו (רות א, טו) שובי אחרי יבמתך. וראה עוד בחידושי רבי נחום יבמות ס"ק דש, ועי' באב"ע כאן.

אולם באמת מצינו בכמה מקורות קדומים שרות היתה גם אשתו של כליון, יעויין בשו"ת חתם סופר (אה"ע סימן קל), וז"ל, דימים רבים ני[ת]קשיתי בקרא משמע מחלון וכליון נשאו ערפה ורות נמצא ערפה אשת מחלון ורות אשת כליון, ולבסוף כתיב אשת מחלון קניתי. ומצאתי בס' שמחת הרגל בשם המדרש בכליון בעל רות מת ויבמה מחלון ושוב מת גם הוא. וכן כתב בתורת משה (במדבר ביאורים לרות ד"ה לבלתי לכת). ולפי"ז מבואר היטב דרות נחשבת ליבמתה של ערפה דהיינו שמחלון היה בעצם אישה הראשון של ערפה ויבמה של רות.

ויעויין עוד בלשון התוס' בכתובות (ז, ב ד"ה והא בועז), וז"ל, והא בועז אלמון שנשא אלמנה הוה - לאו דוקא אלמנה דכשנשאת למחלון (וכליון) היתה נכרית אלא כיון דבעולה היא כאלמנה חשיב לה. ובהגהות הגריעב"ץ שם מחק את 'וכליון', אבל לפי דברי המדרש הנז' מבואר היטב.

ואולם בעיקרא דמילתא צ"ב, היאך אמרה נעמי לרות שתלך אחר ערפה יבמתה לעם מואב ולאלהי נכר, דהנה באבן עזרא כאן כתב 'אל עמה ואל אלהיה - לעד שהתגיירו', והקשו עליו טובא, דלפי דבריו מדוע נסתה נעמי להשפיע על רות שתעזוב מה שכבר קבלה עליה, ואיך השפיעה על ערפה שתחזור מגרותה ועקב כך עשתה כזאת וחזרה אל עמה ואל אלהיה, ונעמי עוד איחלה להן שימצאו מנוחה 'אשה בית אישה', דהיינו שבחזרתן לבית אמן ינשאו למואבים, [ויעוין ברמב"ם בפ"י מה' מלכים ה"ג שפוסק דבן נח שנתגייר ומל וטבל ואח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר ותושב בלבד שהיה מקודם אין שומעין לו אלא יהיה כישראל לכל דבר או יהרג ע"ש].

ובאמת בעקידת יצחק על רות לאחר שמביא שגם הרלב"ג נמשך אחרי האבן עזרא, כתב וז"ל: ומאד אתפלא מקבלתם בזה להעניש את נעמי בחטא משפט מסית ומדיח, שאם כדבריהם כן הוא שהיו כבר בדת ישראל איך הסיתה אותן לשוב לגיותן והרי הוא בכלל חלילה לה מרשע ושדי מעול, אלא אמרה הנה שבה אל עמה ואל אלהיה בבחינת מה שידמה בלבה לצאת מזה ומזה והנה זהו עד נאמן שלא נתגיירו עדיין עכ"ל. ויעוי' בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יז סימן מב) שהאריך בישוב שיטת האב"ע.

אבל באמת גם אם לא נתגיירו ערפה ורות, היאך מותר לומר לרות שתלך אחר אלהיה – דהיינו אלהי מואב, הרי גם ב"נ מצווה על ע"ז, ויש כאן הסתה לע"ז.

ורבינו הב"ח בספרו משיב נפש לרות כאן מחדש נפלאות בביאור כתוב זה, להוציאו מפשוטו ולמר שנעמי בקשה מרות שתלך אחר ערפה להשיבה ולהצילה מעמה ומאלהיה, יעוי' בכל דבריו.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יוני 13, 2016 9:38 pm

ב, יא ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי.

בתרגום כאן מבואר שבועז אמר לה שנאמר לו על דברי חכמים שכאשר גזר ה' לא גזר על הנקבות אלא על הגברים, ונאמר לו בנבואה שעתידין לצאת ממנה מלכים ונביאים בעבור הטובה שעשתה רות עם חמותה וכו'.

ונראה שמבאר בזה ענין שתי ההגדות האמורים בפס', דהגדה אחת היא על כך שתותר רות לבוא בקהל. והגדה שניה על כך שעתיד לצאת ממנה שלשלת מלכים ונביאים.

אכן לפי דברי רבינו הגר"א כאן שמבואר בדבריו דבאמת בועז דבר עמה כבר עתה על האפשרות שתנשא לו לאשה, אלא שאמר לה שהוגד לו ג"כ שעזבה את ארץ מואב, וא"כ מספקא ליה אם מותרת לו כיון שעדיין לא נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית וכו' , נמצא ששתי ההגדות אחת הנה, דבא לומר לה שברוה"ק הוגד לו כי בעתיד ינשא לה לאשה מחמת שתותר לבוא בקהל, ואזי יצאו מלכים מחלציה.

ועוד בביאור דברי התרגום כאן באופן אחר, דהנה במנחת חינוך (מצוה תקסב) מסתפק לגבי הלאו ולא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים, אי מוזהרים רק אזכרים דעמון ומואב או גם אנקיבות, ומסיק דקאי גם אנקיבות ע"ש. ולפ"ז יוצא דבר פלא דשרי לישא עמונית וכן מואבית, ומ"מ אסור לדרוש בשלומה ובטובתה של אשה זו העמונית או המואבית שהוא נשא. ובאמת ביראים (סי' רנ) מפורש דאיסור זו דלא תדרוש שלומם וטובתם נוהג רק בזכרים ולא בנקיבות.

ואמנם באבי עזרי הרבה להשיג על המנ"ח ותמה עליו מפסוקים מפורשים בספר רות שבועז גמל חסד לרות המואביה.

ואמר הגאון רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל שבתרגום אונקלוס מבואר שנידון זה מתבאר מתוך הויכוח שבין רות לבועז, דעל הפס' ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכיריני ואנכי נכרי'. תרגם מה דין אשכחית רחמין בעינך לאשתמודעיתני, ואנא מעמא נוכראה, מבנתהון דמואב, ומעמא דלא אידכי למיעל בכנישתא דה', כלומר, היאך אתה עושה עמדי חסד ואני מבנות מואב שנאסרו לבא בקהל ד'.

וע"ז השיב לה בועז, ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך. והיינו ע"פ מש"כ בהגהות מיימוני (מלכים פ"ו ה"ו) בשם היראים, דהאיסור לדרוש שלומם וטובתם הוא רק להתחיל לעשות להם חסד, אבל אם הם עשו חסד מותר להכיר להם טובה ולשלם לה גמולם, וזה מה שאמר לה בועז שכיון שגמלה חסד עם נעמי מותר לו להחזיר לה טובה. והגאון הנ"ל הגיד פירושו למרן בעל האבי עזרי זי"ע והסכים לזה.

ובעיקר נידון המנ"ח, יש להעיר עוד מדברי התרגום יונתן על קרא ד'לא תדרוש', וז"ל, לָא תִתְבְּעוּן שְׁלָמְהוֹן וְטָבְהוֹן כָּל יוֹמֵיכוֹן דַּאֲפילּוּ מִתְגַיְירִין סְנָא נְטִיר בְּלִבְּהוֹן עַד עַלְמָא. וצ"ב, שהרי אסורים אנו לגייר את העמוני והמואבי לעולם, ואיך שייך בהו מציאות של גירות.

ולפי דברי המנ"ח מבואר היטב, דאמנם מיירי במואבית ועמונית שישנה הלכה למשה מסיני שיבואו בקהל ד', ומ"מ מכלל קרא ד'לא תדרוש' לא יצאו דאפי' שנתגיירו 'סנא נטיר בלבהון עד עלמא' ולכן אין לדרוש שלומם וטובתם, וצ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 13, 2016 9:46 pm

עושה חדשות כתב:1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).

2.
במהלך הפסוקים נראה שהרצון לגירות של רות נבע מכח הקשר והדאגה לנעמי חמותה, ולאו דוקא מתוך הקשר והרצון לחסות בצל כנפי אלוקי ישראל. האם כך הוא הדבר? והאם גירות זו משובחת היא כשנסתבבה דרך רגשות החסד ולא מכח הכרח האמונה?


1. לכאורה לפי רש"י ברות לא היה כאן עניין יבום. אלא העניין היה גאולת הקרקע, ורות ציינה שיותר מעלה יש בגאולת הקרקע אם יפרוש כנפיו עליה. וכן מסביר רש"י בסוף העניין. ולגואל הקרוב ממנו אמר בועז שרות אינה מתרצה למכור אא"כ ישאנה. (צ"ע איך יכולה להתנות אבל זה נושא אחר)

2. אולי תסביר איפה אתה רואה במהלך הפסוקים של הדיון ביניהם את הדאגה לנעמי. את הקשר לנעמי רואים אבל מן הצד הרוחני כי איתך נשוב לעמך, כלומר דבקו בתורה מתוך שראו מעלת נעמי ורצו להתחבר אליה בזה, אבל בזה מה רע.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 13, 2016 10:13 pm

אוצר החכמה כתב:אולי תסביר איפה אתה רואה במהלך הפסוקים של הדיון ביניהם את הדאגה לנעמי. את הקשר לנעמי רואים אבל מן הצד הרוחני כי איתך נשוב לעמך, כלומר דבקו בתורה מתוך שראו מעלת נעמי ורצו להתחבר אליה בזה, אבל בזה מה רע.

אסביר.

וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יעשה יַעַשׂ יְקֹוָק עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי: יִתֵּן יְקֹוָק לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה: וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ: ... וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ: וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ: וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְקֹוָק לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ

אני לא רואה כאן תיאור של משא ומתן אמוני, ולא זעזוע של רות לשמוע את העיצה שובי אחרי יבמתך, (ולפי הב"ח שציין הרב הנוטר לעיל א"ש), אלא המשמעות הפשוטה של הפסוקים שיש כאן דיון על עשיית חסד עם נעמי וחוסר הרצון להיפרד ממנה, ונכלל בזה גם ההליכה בדרכה והאמונה באלוקיה.

כמובן שאין בזה הכרח, ודרך הפסוקים לפעמים להדגיש דברים נוספים מעבר לדבר המרכזי שאמור להיות מובן מאליו.

אבל זאת היתה שאילתי, האם יתכן לפרש כפשוטו, ואעפ"כ להרים על נס את הגירות הזו, כי תורה תחילתה חסד וכו'?

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ב' יוני 13, 2016 10:42 pm

גם לי הקטן הוקשה כקושיות החדשות.
וחשבתי לחדש על פי זה, כי הרצון להידבק ביהודי פרטי, אם נלווה לכך הרצון להידבק באומה בכלליות, אף שההסכמה לקבלת עתו"מ וכו' היא משנית לקבלת הדבקות באומה בכלליות, אין זה בכלל גירי אריות, שהרי קב"ה וישראל חד הוא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יוני 13, 2016 10:47 pm

את הפסוקים גם אני ראיתי ואיני מבין איפה אתה רואה כאן חסד עם נעמי*? באשר תמותי אמות וכולי הוא עניין הגירות עצמו כמבואר בחז"ל. ואיזה משא ומתן אמוני אתה מחפש כאן, שתיהן כבר היו משוכנעות שהן רוצות לידבק בנעמי ובעמה. נעמי אמרה להם שבה לא יוכלו להדבק כי העוד לי בנים במעי וערפה פרשה ורות ענתה אני רוצה להדבק בך ובעמך ובאלהיך היינו להתגייר.

* מה שאמרה להן כאשר עשיתן הוא להיפך שבעודה בגלות היו עמה.

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ג' יוני 14, 2016 12:50 am

אוסיף עוד כמה שאלות
א: מדוע ייעצה נעמי לרות להציע לבועז לשאתה בדרך כה משונה, להיכנס תחת מרגלותיו באמצע הלילה? ואם תאמר שהייתה בושה להציע לו בפה, הרי בפועל היא דיברה אודות העניין באותו לילה.
ב: איך נעשת חלקת השדה אשר לאלימלך שייכות לנעמי ורות? הרי האם אינה יורשת את ביתה. ואם תאמר שהיה להם בעבור כתובתם, ז"א, שהרי לא היתה גוביינא דבית דינא, ואין כתובה לגויה, ודינה כשדה מקנה שאין בו דין גאולה.
ג: האיך כרך בועז את גאולת השדה עם נישואי רות? ולמה לא הוזכר דבר זה בפירוש בכתוב?
ויודע אני שהמפרשים דיברו אודות קושיות אלו, אולם לע"ע לא מצאתי בהם אחד שיניח דעתי.

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שבע » ג' יוני 14, 2016 1:06 am

חבל מאד שאין כאן דורש ומעיין בספר הנפלא ''שרש ישי'' לרבי שלמה אלקבץ - השופך אור יקרות על כל פרטי מגלת רות - בנגלה ובנסתר.

ואטו כרוכלא אלך ואמנם?!

צאו ולמדו!

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שבע » ג' יוני 14, 2016 1:19 am

עושה חדשות כתב:1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).



ראה בספר ''אור יקר'' לרמ''ק, על סבא [דמשפטים] - בחלק ''שיעור קומה'' כרך א', עמ' לא:

''והנה ענין היבום מצאנוהו בתורה על ג' דרכים, הא' אסור, הב' מצוה, הג' רשות. האסור הוא אבי המת עם כלתו, כגון יהודה בתמר (= שהיה קודם מתן-תורה). המצוה אחיו מהמת, כדכתיב כי ישבו אחים יחדיו וכו'. המותר ורשות, כגון שאר קרובים כעין בעז. וצריך לחקור טעם לכל המציאות הזה למה ע''י הקרובים, ונאמר....

- דלגתי על רוב הדברים מחמת עייפותי -

ובשאר קרובים מותר ורשות - מפני שאין משך אותה נשמה מוכרחת על ידו שהרי אינו אחיו, והוה ליה משך הלחות למקום רחוק (= ראה בפנים בארוכה), ולא ימצא היות היבום הזה צודק אם לא בכוונה גדולה כבועז, והענין רחוק מאד''.


עוד שם בהמשך הדברים:

''אז הגלגול רשות ולא מצוה כדפי', מפני שרחוק הדבר למאד שתבא שם נפש המת - אם לא ברחמים רבים וצורך גבוה, כגון רות ובעז כנודע''.


וראה עוד בספר ''שרש ישי'' לרבי שלמה אלקבץ - רבו של הרמ''ק (מהדורת איבצן), עמ' רמג, רנז, רס.
ותרו''ץ.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' יוני 14, 2016 8:33 am

שמעתי שיש מהאחרונים שכתבו שהרמב"ם סובר כאבן עזרא [ודלא כרש"י] שרות וערפה התגיירו גיור חלקי כמו נשות שלמה וכו' שכתב הרמב"ם בה' איסורי ביאה, והראיה שהרמב"ם בהלכות מלכים לא כתב שנענשו מחלון וכליון רק מפני שיצאו מא"י לחו"ל, ולענ"ד אין בזה ראיה כלל, כיון שזה היה השורש לכל חטאם שעזבו את ארץ ישראל.

ואולי יש לדייק הפוך מהרמב"ם שלא הביא באיסורי ביאה רק את שמשון ושלמה, והלא הרמב"ם כותב שגם הם היו מגדולי הדור, ועוד יש לדייק קצת ממה שכת שם הרמב"ם ותרא כי מתאמצת בתור מקור שצריך הבא להתגייר להיבחן אם כונתו רצויה עי' שם.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יוני 15, 2016 9:16 pm

נוטר הכרמים כתב:אנצל את ה'במה' להעלות כמה ידיעות מענינות.
א, טו וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ.
הכינוי 'יבמתך' הינו מוסב על רות שהיא אשת אחי בעלה של ערפה, ואף אשת אחי הבעל נקראת 'יבמה', כמו שביאר בספר משך חכמה (כה, ה), וז"ל, ואשת אחי בעלה נקראת 'יבמה', כמו (רות א, טו) שובי אחרי יבמתך. וראה עוד בחידושי רבי נחום יבמות ס"ק דש, ועי' באב"ע כאן.
אולם באמת מצינו בכמה מקורות קדומים שרות היתה גם אשתו של כליון, יעויין בשו"ת חתם סופר (אה"ע סימן קל), וז"ל, דימים רבים ני[ת]קשיתי בקרא משמע מחלון וכליון נשאו ערפה ורות נמצא ערפה אשת מחלון ורות אשת כליון, ולבסוף כתיב אשת מחלון קניתי. ומצאתי בס' שמחת הרגל בשם המדרש בכליון בעל רות מת ויבמה מחלון ושוב מת גם הוא. וכן כתב בתורת משה (במדבר ביאורים לרות ד"ה לבלתי לכת). ולפי"ז מבואר היטב דרות נחשבת ליבמתה של ערפה דהיינו שמחלון היה בעצם אישה הראשון של ערפה ויבמה של רות.
ויעויין עוד בלשון התוס' בכתובות (ז, ב ד"ה והא בועז), וז"ל, והא בועז אלמון שנשא אלמנה הוה - לאו דוקא אלמנה דכשנשאת למחלון (וכליון) היתה נכרית אלא כיון דבעולה היא כאלמנה חשיב לה. ובהגהות הגריעב"ץ שם מחק את 'וכליון', אבל לפי דברי המדרש הנז' מבואר היטב.

זכור לי שיש מקורות לכיוון אחר, שמקודם היתה רות נשואה למחלון, ואח"כ יבמה כליון, ואח"כ מת גם הוא וכו'. ומזה רגילים להביא בלימוד מס' יבמות, דהיבום השני הוא ההמשך של היבום הראשון בהקמת שם המת, וכדחזי' שיבום רות היה הקמת שם למחלון בעלה הראשון. דבאמת תיקשי איך מותר יבום שני והלא מצד נישואי הראשון הוי אשת אח שלא במקום מצוה. ויש מתרצים שביבום פוקע איסור אשת אח, אבל יש מתרצים שהיבום השני נכנס כהמשך לראשון, וכדחזי' מהקמת השם למחלון וכנ"ל.
מוכר?
--------
ולענין התוס' בכתובות, לכאו' מבו' בדבריו דאלמנה מנישואין אזרחיים אין לה דין אלמנה לגבי שבע ברכות, (ודלא כמש"כ כמה פוס'), אא"כ נימא דגיורת שאני.
לא כך?

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' יוני 16, 2016 6:10 pm

גר קטן ואכמ"ל.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6301
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי מיללער » ה' יוני 16, 2016 6:19 pm

עושה חדשות כתב:
סעדיה כתב:להעיר מדברי המהרש"א (יבמות ע"ז.) שבימי בועז יבום של בן דוד לא היה 'ענין' בעלמא אלא מצות עשה גמורה אשר בכוחה לדחות ל"ת.
פלאי פלאים! העירו בזה?

העיר בזה הגר"ש דירמר מסקאלא בספרו ישרש יעקב עמ"ס יבמות שם,עיי"ש בד"ה כתנאי, שכתב על דברי המהרש"א שאינם אלא על דרך דרוש ולא אליבא דהילכתא עיי"ש כל הענין.

(העירנו ע"ז בפורום אייוועלט תשוח"ח להם)

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' יוני 16, 2016 8:27 pm

אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).

2.
במהלך הפסוקים נראה שהרצון לגירות של רות נבע מכח הקשר והדאגה לנעמי חמותה, ולאו דוקא מתוך הקשר והרצון לחסות בצל כנפי אלוקי ישראל. האם כך הוא הדבר? והאם גירות זו משובחת היא כשנסתבבה דרך רגשות החסד ולא מכח הכרח האמונה?


1. לכאורה לפי רש"י ברות לא היה כאן עניין יבום. אלא העניין היה גאולת הקרקע, ורות ציינה שיותר מעלה יש בגאולת הקרקע אם יפרוש כנפיו עליה. וכן מסביר רש"י בסוף העניין. ולגואל הקרוב ממנו אמר בועז שרות אינה מתרצה למכור אא"כ ישאנה. (צ"ע איך יכולה להתנות אבל זה נושא אחר)

2. אולי תסביר איפה אתה רואה במהלך הפסוקים של הדיון ביניהם את הדאגה לנעמי. את הקשר לנעמי רואים אבל מן הצד הרוחני כי איתך נשוב לעמך, כלומר דבקו בתורה מתוך שראו מעלת נעמי ורצו להתחבר אליה בזה, אבל בזה מה רע.


לא זכיתי להבין את מנהלנו, איך יתכן להבין מרש"י שעיקר העניין היה "גאולת קרקע", זה הלא מילתא דלא מסתברא כלל, לעשות מטפל עיקר, ואולי נעמי שלחה אותה לגורן בלילה לשם גאולת קרקע היתכן הדבר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יוני 16, 2016 9:06 pm

לא השאלה מה נעמי רצתה. נעמי רצתה לתת לרות מנוח אשר ייטב לך. (וברור שכונותיה גם עמקו מאד לפי מעלת הקדמונים) השאלה היא מה הטיעון ההלכתי המופיע במגילה. וע"ז כתבתי שרש"י מקפיד לפרש שהנושא הוא גאולת הקרקע ולעניין זה היה בעז גואל וגם היה גואל קרוב ממנו. והטענה וה"פטנט" של רות ונעמי היה שראוי שישאנה כחלק מגאולה זו וגם שאינה מתרצה. כל זה דברי רש"י.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יוני 19, 2016 10:47 pm

אני חושב שהכיוון פה צריך להיות, בהבחנה שהפסוקים וחז"ל מדברים על רות במושגים של חסד ולא במושגי רחמים. וידוע שחלוקים הם המושגים. רחמים זה מצד מה שמתעורר מחסרונו של המקבל. ואילו חסד הוא כוח של הנותן, להיטיב לבנות ולתת מקום לאחרים.
וא"כ השימוש בחסד בקשר לרות הוא ממש לא כהבנתנו, שכל מעשיה הונעו ממה שראתה בחסרונה של עלובה זו, שהמר לה ש-י.
ובע"כ שאין זה הנושא, אלא בסגנון אחר.

שהיא ראתה בנעמי ובמשפחתה, מקום מתאים, ודבר גדול, שראוי להשקיע בו ולמסור לו את חייה. וזה כמובן כולל כל מה שהם מייצגים וחיים.
אני חושב שקצת קשה לנו להבין את זה בצורה פשוטה, כי אנחנו לא חיים את תקופת התנ"ך, תקופה של עמים ושבטים, שהיו מזוהים עם א-לוקויות. איש איש בשם א-לקיו.
והמשפחה הזו באופן מיוחד, הייתה מיועדת להיות אבן פינה לבית ישראל.

ויעויין בתומר דבורה שכשמבאר את מידת החסד, אומר שעיקר החסד הוא אהבת ה'. ובחסד עם הבריות יכוון לשכינה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יוני 19, 2016 11:13 pm

וכן ההתפעלות של בועז ממנה היה 'הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר'.
היינו שהיא נותנת וממסרת, לא איפה שנראה קורץ מבחוץ. אלא איפה שהיא מאמינה שנכון לתת.
וכן בחסדה הראשון היא נתנה למי שלא היה נראה שיש מה לתת. [וכן נעמי אומרת 'הלהן תשברנה' רואים שהיא לא באה סתם לתמוך בה, כי אז מה הטענה בזה].

קושר כתרים
הודעות: 51
הצטרף: ה' מאי 22, 2014 12:06 am

אשת אחיו שלא הי' בעולמו - ואשת אחיו מאמו

הודעהעל ידי קושר כתרים » ב' יוני 20, 2016 11:31 pm

הערה.

בפסוק כי זקנתי מהיות לאיש, הקשה רש"י על כל עצם היבום והנישואין של רות עם בנה אשר יוולד לה, דהלא אסורה לרות משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו [שנולד לאחר מיתת מחלון וכליון], ותירץ שבאמת אינה זקוקה ליבם, לפי שלא היו למחלון וכליון קדושין בהן, שנכריות היו, ולא נתגיירו, ועכשיו הן באות להתגייר.

אך זאת צריך עיון.
הלא אפי' נימא שאין כאן בעי' משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו, הלא הבן החדש אשר יוולד לנעמי היא אשת אחיו מאמו של מחלון וכליון, ובכל אופן אין כאן שום מצות יבום.

ולמה לא העיר רש"י על כך?

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: אשת אחיו שלא הי' בעולמו - ואשת אחיו מאמו

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' יוני 20, 2016 11:55 pm

.
נערך לאחרונה על ידי אפרקסתא דעניא ב ג' יוני 21, 2016 9:48 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 21, 2016 9:24 am

קושר כתרים כתב:הערה.

בפסוק כי זקנתי מהיות לאיש, הקשה רש"י על כל עצם היבום והנישואין של רות עם בנה אשר יוולד לה, דהלא אסורה לרות משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו [שנולד לאחר מיתת מחלון וכליון], ותירץ שבאמת אינה זקוקה ליבם, לפי שלא היו למחלון וכליון קדושין בהן, שנכריות היו, ולא נתגיירו, ועכשיו הן באות להתגייר.

אך זאת צריך עיון.
הלא אפי' נימא שאין כאן בעי' משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו, הלא הבן החדש אשר יוולד לנעמי היא אשת אחיו מאמו של מחלון וכליון, ובכל אופן אין כאן שום מצות יבום.

ולמה לא העיר רש"י על כך?

ראה בשפתי חכמים שחדא מיניהו נקט.

במהדורת הכתר הגרסה ברש"י: "שאינכם אסורות להם, לפי שלא היו למחלון ולכליון קדושין בכם". ואין את המלים אש"א שלה"ב.
וכן העירו במהדורת תורת חיים שם הערה 13 שבכל כתה"י שראו אין תוספת זו.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' יוני 21, 2016 3:05 pm

מה שנכון ,והרב אפרקסתא [שכבר כנראה הבין את טעותו והספיק למחוק].
קושר כתרים שואל מצד האיסור, אלא שבכה"ג אין מצווה. אבל גם אותו אני לא מבין, מי אמר אין עניין באש"א מאמו? אותו עניין שיש בבן דוד.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 21, 2016 3:13 pm

שומע ומשמיע כתב:מה שנכון ,והרב אפרקסתא [שכבר כנראה הבין את טעותו והספיק למחוק].
קושר כתרים שואל מצד האיסור, אלא שבכה"ג אין מצווה. אבל גם אותו אני לא מבין, מי אמר אין עניין באש"א מאמו? אותו עניין שיש בבן דוד.

רש"י - גם לגרסתנו - אינו אומר שיש כאן מצות יבום. הוא אומר שמותרות להנשא אע"פ שאין כאן מצות יבום שתתיר את איסור אשת אח שהרי הוא אש"א שלה"ב, מכיון שהיו נכריות וכו'. וע"ז יש לתמוה דבלא"ה א"א שיהיה כאן היתר של יבום שהרי מדובר על אש"א מאמו וכו'. (והאופן שבו הביא קושר כתרים את דבריו אינו מדוייק).

[ענין הקמת שם כעין יבום, גם אם לא בגדריו ההלכתיים, הלא ברור מכל המגילה שיש כאן. אמנם לדברי רש"י זה חידוש גדול שהרי לא היו נשואות כלל למחלון וכליון, וגם מצד רות גר שנתגייר כקטן שנולד].

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי פלתי » ג' מאי 30, 2017 1:21 pm

.

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי יזל מדליו » ג' מאי 30, 2017 1:52 pm

אוצר החכמה כתב:
עושה חדשות כתב:1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).

2.
במהלך הפסוקים נראה שהרצון לגירות של רות נבע מכח הקשר והדאגה לנעמי חמותה, ולאו דוקא מתוך הקשר והרצון לחסות בצל כנפי אלוקי ישראל. האם כך הוא הדבר? והאם גירות זו משובחת היא כשנסתבבה דרך רגשות החסד ולא מכח הכרח האמונה?


1. לכאורה לפי רש"י ברות לא היה כאן עניין יבום. אלא העניין היה גאולת הקרקע, ורות ציינה שיותר מעלה יש בגאולת הקרקע אם יפרוש כנפיו עליה. וכן מסביר רש"י בסוף העניין. ולגואל הקרוב ממנו אמר בועז שרות אינה מתרצה למכור אא"כ ישאנה. (צ"ע איך יכולה להתנות אבל זה נושא אחר)

2. אולי תסביר איפה אתה רואה במהלך הפסוקים של הדיון ביניהם את הדאגה לנעמי. את הקשר לנעמי רואים אבל מן הצד הרוחני כי איתך נשוב לעמך, כלומר דבקו בתורה מתוך שראו מעלת נעמי ורצו להתחבר אליה בזה, אבל בזה מה רע.


לגבי תירוץ 2 כעין זה מבאר ר' איזיק שר בליקוטי שיחות על המועדים ח"ב. [הוא גם מזכיר את השאלה הנ"ל.]
ויש להוסיף את ה"מתאמצת" של רות.

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי יזל מדליו » ג' מאי 30, 2017 1:59 pm

נוטר הכרמים כתב:אנצל את ה'במה' להעלות כמה ידיעות מענינות.

א, טו וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ.

הכינוי 'יבמתך' הינו מוסב על רות שהיא אשת אחי בעלה של ערפה, ואף אשת אחי הבעל נקראת 'יבמה', כמו שביאר בספר משך חכמה (כה, ה), וז"ל, ואשת אחי בעלה נקראת 'יבמה', כמו (רות א, טו) שובי אחרי יבמתך. וראה עוד בחידושי רבי נחום יבמות ס"ק דש, ועי' באב"ע כאן.

אולם באמת מצינו בכמה מקורות קדומים שרות היתה גם אשתו של כליון, יעויין בשו"ת חתם סופר (אה"ע סימן קל), וז"ל, דימים רבים ני[ת]קשיתי בקרא משמע מחלון וכליון נשאו ערפה ורות נמצא ערפה אשת מחלון ורות אשת כליון, ולבסוף כתיב אשת מחלון קניתי. ומצאתי בס' שמחת הרגל בשם המדרש בכליון בעל רות מת ויבמה מחלון ושוב מת גם הוא. וכן כתב בתורת משה (במדבר ביאורים לרות ד"ה לבלתי לכת). ולפי"ז מבואר היטב דרות נחשבת ליבמתה של ערפה דהיינו שמחלון היה בעצם אישה הראשון של ערפה ויבמה של רות.

ויעויין עוד בלשון התוס' בכתובות (ז, ב ד"ה והא בועז), וז"ל, והא בועז אלמון שנשא אלמנה הוה - לאו דוקא אלמנה דכשנשאת למחלון (וכליון) היתה נכרית אלא כיון דבעולה היא כאלמנה חשיב לה. ובהגהות הגריעב"ץ שם מחק את 'וכליון', אבל לפי דברי המדרש הנז' מבואר היטב.

ואולם בעיקרא דמילתא צ"ב, היאך אמרה נעמי לרות שתלך אחר ערפה יבמתה לעם מואב ולאלהי נכר, דהנה באבן עזרא כאן כתב 'אל עמה ואל אלהיה - לעד שהתגיירו', והקשו עליו טובא, דלפי דבריו מדוע נסתה נעמי להשפיע על רות שתעזוב מה שכבר קבלה עליה, ואיך השפיעה על ערפה שתחזור מגרותה ועקב כך עשתה כזאת וחזרה אל עמה ואל אלהיה, ונעמי עוד איחלה להן שימצאו מנוחה 'אשה בית אישה', דהיינו שבחזרתן לבית אמן ינשאו למואבים, [ויעוין ברמב"ם בפ"י מה' מלכים ה"ג שפוסק דבן נח שנתגייר ומל וטבל ואח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר ותושב בלבד שהיה מקודם אין שומעין לו אלא יהיה כישראל לכל דבר או יהרג ע"ש].

ובאמת בעקידת יצחק על רות לאחר שמביא שגם הרלב"ג נמשך אחרי האבן עזרא, כתב וז"ל: ומאד אתפלא מקבלתם בזה להעניש את נעמי בחטא משפט מסית ומדיח, שאם כדבריהם כן הוא שהיו כבר בדת ישראל איך הסיתה אותן לשוב לגיותן והרי הוא בכלל חלילה לה מרשע ושדי מעול, אלא אמרה הנה שבה אל עמה ואל אלהיה בבחינת מה שידמה בלבה לצאת מזה ומזה והנה זהו עד נאמן שלא נתגיירו עדיין עכ"ל. ויעוי' בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יז סימן מב) שהאריך בישוב שיטת האב"ע.

אבל באמת גם אם לא נתגיירו ערפה ורות, היאך מותר לומר לרות שתלך אחר אלהיה – דהיינו אלהי מואב, הרי גם ב"נ מצווה על ע"ז, ויש כאן הסתה לע"ז.

ורבינו הב"ח בספרו משיב נפש לרות כאן מחדש נפלאות בביאור כתוב זה, להוציאו מפשוטו ולמר שנעמי בקשה מרות שתלך אחר ערפה להשיבה ולהצילה מעמה ומאלהיה, יעוי' בכל דבריו.


לענ"ד אין כאן כלל "מסית", שהרי כל מה שאמרה לה נעמי לרות לשוב לע"ז זה היה מדין לבדוק אם היא באמת באה להתגייר, וכוונתה באמרה זה רק על תבואי איתי ותשארי במצב שלך עכשיו, עוד יש להוסיף שהרי כאן ה"מסית" לא עבד ע"ז, וגם היה נגד ע"ז, וגם הניסת ידע שהמסית נגד ע"ז, וגם הניסת ידע שהמסית לא מתכוין לומר לו לעבוד ע"ז אלא רק לרחק אותו. ע"כ איזה שכנוע והסתה יש כאן לעבוד ע"ז.

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי דרומי » ו' יוני 02, 2017 3:39 pm

אנצלי בימה זו לתמוה את התמיהה שעולה לי בכל שנה ושנה, ומן הסתם כבר נידונה בספרים אך שידי יד כהה לא הגיעה אליהם.

כל רוח הדברים במגילת רות הוא שאכן יש קשר משפחתי בין רות לבין נעמי. והדברים תמוהים לפי פשוטם, שהרי כל הנישואין שבין מחלון וכליון לא תפסו, שהרי בגויים עסקינן (ורק אח"כ התגיירה רות).

ובמלים פשוטות, לכאורה היו צריכים להשכיח את כל הסיפור העגום המספר על קשר אסור שבין יהודים לגויות, קשר שהוא גם אסור וגם לא תופס מבחינה הלכתית. והנה לא זו בלבד שלא משכיחים אותו אלא שמזכירים אותו שוב ושוב כאילו היה קשר לגיטימי ויש לו משמעות משפחתית עד כדי כך שהבן של רות נחשב לנכד של נעמי "חמותה"?!

הדברים נשגבים מבינתי.

דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי דעת_האברך » ו' יוני 02, 2017 5:40 pm

יתכן שאין כוונת המגילה לקשר משפחתי הלכתי אלא לקשר משפחתי אנושי. הרי מה שלא יהיה אין שום קשר משפחתי הלכתי בין חמות לכלה לאחר מות הבעל אפילו בנישואין כשרים (האם מותר לבוא על אשה וכלתה?). ומכל מקום נעמי מעין "אמצה" את רות לבת ורות "אמצה" את נעמי לאם לכל אורך המגילה. המושג של אימוץ קיים גם כן במידה מסוימת בהלכה - המגדל יתום בתוך ביתו. והחסד הזה של שתי הנשים הנשגבות הללו זו לזו - חסד שהוביל ללידתו של משיח, נזכר וייזכר לדורות על ידי כלל ישראל אף שצמח מהיכן שצמח, ואדרבה, מכאן הלימוד שאפילו מתהום המדרגה ניתן להתעלות לרום המעלה.
לגבי זה שהבן של רות נחשב כנכד של נעמי, הלוא זה מצד הייבום שנעשה על ידי בועז, וכפי שהוזכר לעיל בשם הרמ"ק, שאצל רות ובועז התקיים יבום של רשות, שבו הנשמה של הנפטר מתעברת בתינוק שנולד.

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי יזל מדליו » ש' יוני 03, 2017 11:29 pm

דרומי כתב:אנצלי בימה זו לתמוה את התמיהה שעולה לי בכל שנה ושנה, ומן הסתם כבר נידונה בספרים אך שידי יד כהה לא הגיעה אליהם.

כל רוח הדברים במגילת רות הוא שאכן יש קשר משפחתי בין רות לבין נעמי. והדברים תמוהים לפי פשוטם, שהרי כל הנישואין שבין מחלון וכליון לא תפסו, שהרי בגויים עסקינן (ורק אח"כ התגיירה רות).

ובמלים פשוטות, לכאורה היו צריכים להשכיח את כל הסיפור העגום המספר על קשר אסור שבין יהודים לגויות, קשר שהוא גם אסור וגם לא תופס מבחינה הלכתית. והנה לא זו בלבד שלא משכיחים אותו אלא שמזכירים אותו שוב ושוב כאילו היה קשר לגיטימי ויש לו משמעות משפחתית עד כדי כך שהבן של רות נחשב לנכד של נעמי "חמותה"?!

הדברים נשגבים מבינתי.


אולי ההיכרות הראשונה של רות עם היהדות זה היה דרך נעמי הן מצד האישיות והן מצד הסיפור ומה שקרה לה. וזה מה שהביא אותה להתגייר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 03, 2017 11:41 pm

דרומי כתב:אנצלי בימה זו לתמוה את התמיהה שעולה לי בכל שנה ושנה, ומן הסתם כבר נידונה בספרים אך שידי יד כהה לא הגיעה אליהם.

כל רוח הדברים במגילת רות הוא שאכן יש קשר משפחתי בין רות לבין נעמי. והדברים תמוהים לפי פשוטם, שהרי כל הנישואין שבין מחלון וכליון לא תפסו, שהרי בגויים עסקינן (ורק אח"כ התגיירה רות).

ובמלים פשוטות, לכאורה היו צריכים להשכיח את כל הסיפור העגום המספר על קשר אסור שבין יהודים לגויות, קשר שהוא גם אסור וגם לא תופס מבחינה הלכתית. והנה לא זו בלבד שלא משכיחים אותו אלא שמזכירים אותו שוב ושוב כאילו היה קשר לגיטימי ויש לו משמעות משפחתית עד כדי כך שהבן של רות נחשב לנכד של נעמי "חמותה"?!

הדברים נשגבים מבינתי.

יש בדברי חז"ל משמעות מכ"מ שרות וערפה התגיירו בעת נישואיהם למחלון וכליון, וכך איתא בזוהר.
חלק מהראיות הם ע"ד מה שכתבת.
מאידך ישנם מקורות הפוכים.
האריך בזה הגרע"י בפירושו למגילה (הנדפס בסו"ס חזון עובדיה על יו"ט)

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי בינוני » ש' יוני 03, 2017 11:53 pm

איש_ספר כתב:יש בדברי חז"ל משמעות מכ"מ שרות וערפה התגיירו בעת נישואיהם למחלון וכליון, וכך איתא בזוהר.

מעניין שהאבן עזרא לא ראה אפשרות אחרת "ולא יתכן שיקחה מחלון וכליון אלו הנשים עד שנתגיירו, והעד אל עמה ואל אלהיה".
וכוונתו כנראה, שנעמי אמרה לרות "וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ", ולשון 'שבה' מורה שעזבה מקודם את עמה ואת אלהיה.

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי דרומי » א' יוני 04, 2017 12:09 am

שבעים פנים לתורה, אך ללא ספק הגישה ה'פשוטה' למגילת רות היא שרות לא התגיירה קודם לכן והתגיירה רק כשהלכה עם נעמי לבית לחם.

ודי לי בכך שכך למד גדול הפשטנים - רש"י בפירושו לרות, וכך נקט בפשטות גדול הפוסקים - הרמב"ם בהל' איסורי ביאה פי"ג הי"ד.

ולשיטה זו הוא שאיני מבין וכנ"ל.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » א' יוני 04, 2017 12:19 am

דעת_האברך כתב:לגבי זה שהבן של רות נחשב כנכד של נעמי, הלוא זה מצד הייבום שנעשה על ידי בועז, וכפי שהוזכר לעיל בשם הרמ"ק, שאצל רות ובועז התקיים יבום של רשות, שבו הנשמה של הנפטר מתעברת בתינוק שנולד.


זוהי בדיוק השאלה, שנחשב לייבום זה שבועז נשא את אשת מחלון שנשאה בגיותה, ואף נחשב "להקים שם המת על נחלתו" בעוד שאנחנו היינו אומרים שלכבוד המת שימחה זכר הנישואים הללו ולא ייזכר עוד.

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי בינוני » א' יוני 04, 2017 12:19 am

דרומי כתב:שבעים פנים לתורה, אך ללא ספק הגישה ה'פשוטה' למגילת רות היא שרות לא התגיירה קודם לכן והתגיירה רק כשהלכה עם נעמי לבית לחם.

פשוט שזו הגישה הפשוטה, וכך מוכח בגמ', שהרי המקור כמה דוחין את הגר הוא מנעמי ורות אחרי שמחליון וכיליון מתו (יבמות מ"ז ע"א) ונפסק בשו"ע יו"ד רס"ח ס"ב.

בן פרצי
הודעות: 119
הצטרף: ב' ספטמבר 05, 2016 4:10 pm

Re: שאלות במגילת רות

הודעהעל ידי בן פרצי » א' יוני 04, 2017 3:11 am

צופר הנעמתי כתב:
דעת_האברך כתב:לגבי זה שהבן של רות נחשב כנכד של נעמי, הלוא זה מצד הייבום שנעשה על ידי בועז, וכפי שהוזכר לעיל בשם הרמ"ק, שאצל רות ובועז התקיים יבום של רשות, שבו הנשמה של הנפטר מתעברת בתינוק שנולד.


זוהי בדיוק השאלה, שנחשב לייבום זה שבועז נשא את אשת מחלון שנשאה בגיותה, ואף נחשב "להקים שם המת על נחלתו" בעוד שאנחנו היינו אומרים שלכבוד המת שימחה זכר הנישואים הללו ולא ייזכר עוד.

ולמה יהיה זה לכבודם שימחה שמם מישראל לגמרי? והרי עכשיו בפועל לא נכרתה שמם מישראל, כשמעלים זכרה של רות - אמה של מלכות - נזכרים שהתרקמות מלכות בית דוד היושבים על כסא ה' נתגלגל על ידם.

ולמה ימחה זכר הנישואים הללו, שעל אף שעל פניו היה נראה שיש כאן נטישה ובגידה בעמם, הרי אליבא דאמת נתגלה שהיה כאן מעשה התקרבות וגאולת עולמים לעם ישראל, וכעין תשובה מאהבה שמהפכת זדונות לזכיות, ולאור התוצאה הנאדרה - ודאי שבמעמקי לבם הרהרו בתשובה, ומסתבר שהרהורי תשובה האלו הם שהביאו לגאולת הניצוץ הקדוש ממאסר השבאי.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים