יזל מדליו כתב:יש משהו מיוחד בגיורת "רות" ששמה הגוי נשאר גם אחר הגירות ולא שינתה את שמה.
אשמח אם משהו יוכל להרחיב בענין.
דרומי כתב:אנצלי בימה זו לתמוה את התמיהה שעולה לי בכל שנה ושנה, ומן הסתם כבר נידונה בספרים אך שידי יד כהה לא הגיעה אליהם.
כל רוח הדברים במגילת רות הוא שאכן יש קשר משפחתי בין רות לבין נעמי. והדברים תמוהים לפי פשוטם, שהרי כל הנישואין שבין מחלון וכליון לא תפסו, שהרי בגויים עסקינן (ורק אח"כ התגיירה רות).
ובמלים פשוטות, לכאורה היו צריכים להשכיח את כל הסיפור העגום המספר על קשר אסור שבין יהודים לגויות, קשר שהוא גם אסור וגם לא תופס מבחינה הלכתית. והנה לא זו בלבד שלא משכיחים אותו אלא שמזכירים אותו שוב ושוב כאילו היה קשר לגיטימי ויש לו משמעות משפחתית עד כדי כך שהבן של רות נחשב לנכד של נעמי "חמותה"?!
הדברים נשגבים מבינתי.
שאל רבי פדת לבריה של רבי יוסי איש סוכו. רות כיון שנתגיירה מפני מה לא קראוה בשם אחר אמר ליה כך שמעתי דשם אחר היה לה וכשנשאת למחלון קראו שמה רות ומשם עלתה בשם זה דהא כשנשאת למחלון נתגיירה לא לאחר זמן. אמר לו והכתיב אח"כ ואלהיך אלהי באשר תליני אלין וכו' הרבה התראות עשתה נעמי כדתנינן וכולן קבלה עליה. ואם נתגיירה קודם למה לה השתא כולי האי. אמר לו ח"ו שנשאה מחלון והיא גויה אלא כשנשאה נתגיירה ובחזקת אימת בעלה עליה עמדה היא וערפה בענין זה. כיון שמתו בעליהן ערפה חזרה לסורחנה ורות עמדה בטעמה. דכתיב הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה [משמע דכתי' שבה] ורות דבקה בה כמו שהיתה בתחילה כיון שמת בעלה ברצונה דבקה בתורה. אמר לו שמעת מה שמה בתחילה אמר ליה גילית שמה (ס"א פלוניתא) כשנשאה מחלון קרא לשמה רות. ערפה הרפה שמה וחזרה לסרחונה ולשמה ולעמה ולאלהיה דכתיב הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה. אל עמה להקרא בשם הראשון ואל אלהיה לעבוד ע"ז.
ורות דבקה בה כמה שקבלה עליה בחיי בעלה דבקה באמונתה. בא וראה שבחה של רות שאע"פ שאימת בעלה לא היתה עליה דבקה באמונתה. ועל כל דא נעמי חידשה לה כמתחלה והתרתה בה התראות וכלן קבלתן עליה. רבי ברוקא אמר כתיב וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד כיון דכתיב אל הגר מהו שם על שכמה. אלא מלמד שהזהירה על עול האמונה וללמד במה שהיתה רגילה בתחלה עמו. כתיב הכא שם על שכמה. וכתיב התם שם שם לו חק ומשפט מה להלן עול שכינה אף כאן עול שכינה. מה עשתה כיון שראתה עצמה יוצאת מתחת רשותו של אברהם חזרה לקלקולה מה כתיב ותלך ותת"ע. אחרי ע"ג וגלולי בית אביה. וכתיב הבל המה מעשה תעתועים
https://zbermanbooks.com/%D7%9E%D7%92%D ... 7%9B%D7%94חיים פ. כתב:כיצד נקרא ספרו של ר' משה קרביץ המוזכר כאן? באוצר החכמה איננו.
עושה חדשות כתב:1.
האם יש כזה ענין של יבום גם בזמנינו, דהיינו אשה שמת בעלה בלי ילדים ובלי אחים, תחזר להינשא לבן דודו או לא' מבני משפחתו כדי להקים לו שם? (לא זו בלבד, שהרי אם לא נתגיירה קודם לכן הרי היתה נשואה לו בגיותה. ולפי חלק מהמדרשים אולי גם רק בקטנותה).
עושה חדשות כתב:אני מעיין כעת במגילה, ולא מבין את השאלה. הרי המטרה של נישואי בועז עם רות היתה כדי "לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ", וכדברי רש"י "מתוך שאשתו יוצאה ובאה בנחלה, ומכנסת ומוציאה, אומרים -זאת היתה אשת מחלון, ושמו נזכר עליה". אבל בזמנינו שאין גאולת נחלה, מהיכ"ת שנישואים עם אלמנתו של קרוב משפחה (שאינו אח ממש לפי דיני פרשת ייבום) יקימו את שמו של המת?
צופה_ומביט כתב:מה דחוק? מעלתו מתייחס לחפצא של הדברים האסורים, ואומר שחלקם היו אסורים על הבן נח עוד מקודם, אבל מבחינת מנין המצוות, זהו פשוט ביותר שבן נח מצווה רק ב7 מצוות וישראל מצווה ב613 מצוות, וממילא ההפרש הוא 606. מה לא ברור כאן?
צופה_ומביט כתב:"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".
צופה_ומביט כתב:השאלה הראשונה: מלבי"ם.
צופה_ומביט כתב:השאלה השניה: בפשטות אך זה עתה נודע לו מהנער הניצב על הקוצרים.
HaimL כתב:וגם, מה שייך לשון וישת עליה, דהא שש שעורים הוא דבר הניטל ביד ואינו מגיע לכתפיים, והל"ל ויתן בידה,
או ויתן לה.
אור עולם כתב:אשמח לעזרה בהבנה פשוטה - מה ציפו נעמי ורות שיקרה בליל הירידה אל הגורן? מה הייתה התכנית?
אור עולם כתב:גם בלי הגואל הקרוב - מדובר כאן ביבום שאינו דאו', וצריך קידושין.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים