פורום אוצר החכמה

ברוב הסדורים יש ליד כל ספירה של יום מספירת העומר מילה מממזמור אלקים יחננו, מילה מאנא בכח ואות מפסוק ישמחו התואמות לסדרם במזמור לפי ספירת אותו יום. יש גם את הספירה מחג"ת נהי"ם. בחלק מהסדורים כתוב שיכוון למילה זו אות זו וכו'.
מה הכוונה? מתי צריך לכוון? בשעת הספירה צריך לחשוב על המלה ממזמור אלקים יחננו וכו' או שלאחר הספירה כשאומרים את המזמור יש לחשוב על הספירה של היום, ואם כך, האם על הספירה במספרים או הספירה מחג"ת נהי"ם?
אולי יש כוונה אחרת וסוד נעלם? יורוני המורים בזה בבקשה

מתי צריך לכוון בשעת הספירה לחשוב על המלים והאותיות או בשעת אמירת המזמורים לחשוב על הספירה?

אולי כאן המקום להביא את הדברים דלהלן
בחק יעקב (או"ח סי' תפט') כתב: וחדשים מקרוב באו והדפיסו נוסח הספירה ע"פ הסוד וכוונת הספירות. וכה"ג בהקפה שבלולב אומרין פסוקים על סדר כוונת האר"י ז"ל וכן נדפס סדר התפילה עם עבודת הבורא. וכה"ג הרבה ליקוטים מקובלים ונתפשט דבר זה בעיני המון כאלו כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול ובאמת לא נאה לכסיל כבוד כי כבוד אלקים הסתר דבר ועי"ש שכתב בארוכה דברים חריפים ביותר. ובספר ערוך השולחן (סי' תפט') כתב: ויש מוסיפין (אחר הספירה) עוד תחנה ארוכה ומרבים בעניינים המסתוריים ורבים וגדולים התרעמו על זה, מפני שהם דברים העומדים ברומו של עולם ואין הפרסום ראוי לזה, אבל עכשיו כבר רגילים לאומרו בהמון ובהתפעליות הנפש.

ואם בכל זאת תרצה לכוון, פנה נא לעיין במקור הדברים:

א' זעירא כתב:ואם בכל זאת תרצה לכוון, פנה נא לעיין במקור הדברים:

תודה רבה
אבל לא מצאתי תש/ובה לשאלתי
מתי צריך לכוון מה

מפורש בשער הכוונות שאת המילים והאותיות יש לכוון בשעת אמירת המזמורים אחר הספירה. והן נדפסו בסידורים ליד נוסח הספירה כדי להקל על העימוד, כך שבשעת אמירת המזמורים יוכלו לראות באיזה אות/מזמור/שם לכוון. (והמידות חג"ת נהי"מ נדפסו שם לכאורה כדי לכוון בשעת אמירת הרבש"ע שלאחר ספיה"ע).

באתר של הרב מוצפי שליט"א
ב300 שאלות האחרונות כמדומני או בספרו תורה בציון (חפשתי עכשיו שם באתר ולא מצאתי את שאהבה נפשי, 99 אחוזים שזה באתר)
כתב שאפשר לכוין תוך כדי הספירה ואפשר מי שרוצה ממש אחרי הספירה

א' זעירא כתב:מפורש בשער הכוונות שאת המילים והאותיות יש לכוון בשעת אמירת המזמורים אחר הספירה. והן נדפסו בסידורים ליד נוסח הספירה כדי להקל על העימוד, כך שבשעת אמירת המזמורים יוכלו לראות באיזה אות/מזמור/שם לכוון. (והמידות חג"ת נהי"מ נדפסו שם לכאורה כדי לכוון בשעת אמירת הרבש"ע שלאחר ספיה"ע).

עיינתי שוב בחלק שכת"ר הדגיש בצילום משעה"כ ולא מצאתי את זה מפורש.
אם כונת מר למ"ש "יאמר אחר הספירה מזמור.. ויכוין בכל יום" איני יודע אם יש הכרע שהכוונה שיכון במזמור בשעת אמירתו אחר הספירה ולא שיאמר המזמור ובשעת הספירה יכון לאוןתם מלים/ אתיות וכד'.
אל נא יקפיד עלי מר שאני מטריחו, פשוט אני רוצה לברר הענין ולא נתיישב לי עדיין למרות רצונו העז של מר לעזור לי

חס וחלילה איני מקפיד, וכבר הורונו חז"ל "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד".
איני בקי כל כך בכתבי האר"י, ובכלל אין לי יד ושם בכתבי הקבלה. אולם מעיון מקופיא נראה שהאר"י מסדר את כוונות הספירה על פי הסדר, בתחילה מסדר את כוונות הברכה, אח"כ כוונות הספירה, ולבסוף מסיים שיש לומר את המזמור אחר הספירה ולכוון בה. אם התכוון שיכוונו בשעת הספירה עצמה, היה כולל את כוונת התיבות והאותיות יחד עם כוונת הספירה ואח"כ היה כותב שיש לומר את המזמור (ואז היה חסר קצת במשמעות אמירת המזמור). כנלענ"ד.

זכור לי שהגרמ"ש אשכנזי ז"ל פירסם פעם מאמר בענין זה, ומסקנתו היתה שצריך לכוןן פעמיים - גם בעת הספירה וגם בעת אמירת המזמור / אנא בכח וכו'

דרומי כתב:זכור לי שהגרמ"ש אשכנזי ז"ל פירסם פעם מאמר בענין זה, ומסקנתו היתה שצריך לכוןן פעמיים - גם בעת הספירה וגם בעת אמירת המזמור / אנא בכח וכו'

תודה רבה
א. מי היה הגרמ"ש אשכנזי ז"ל?
ב. איפה אפשר למצוא את המאמר הנ"ל?
אם יש למר דרך למצוא את המאמר ולהעלותו לפורום אודה לו מאד

א. הגאון ר' מרדכי שמואל אשכנזי, אב"ד כפר חב"ד.
ב. מצוי בספר 'שערי תפילה ומנהג' סי' קיב.
מצורף

יישר כח
אם הבנתי נכון את המאמר בקובץ המצורף - מסקנתו היא לכוון בשעת הברכה לפני הספירה ולא כמ"ש הרב דרומי

האם מסקנתי מאז נכונה או שעדיין סבורים הרבנים דפה אחרת?

ב'משנת חסידים' (מס' העומר פ"ח מ"ב) מפורש דהכונה צ"ל בשעת אמירת המזמורים (הביאו הגרמ"ש ז"ל שם!), "והמ"ח לא העתיק [אלא] רק דברי האר"י ז"ל" (פס"ד להצ"צ יו"ד סי' קטז, בשם כ"ק זקנו נ"ע). וראה עוד כאן (וש"נ. שמועת ריל"ג הנז' שם אין בה ממש, וד"ל).