מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עמידה בעשרת הדיברות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' מאי 23, 2017 9:31 pm

ידועה תשובת הרמב"ם במה שנחלקו המנהגים האם לעמוד דשעת קריאת התורה של עשרת הדברות, שאין לעמוד ויש למחות ביד העושים כן דח"ו אין להעדיף חלק אחד בתורה על משנהו וכולם שווים לטובה.
אמנם מנהג ישראל לא כן וחשבתי ליתן טעם לשבח בזה ע"פ מש"כ בס' ליקוטי הגרי"ז שאמר הגאון ר' שלמה פישר קמיה הגרי"ז ביאור בדברי הגמ' ברכות ה,א וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ולכאורה צ"ב מהו לוחות וכי עשרת הדברות אינם בכלל תורה, ובי' הגר"ש דחזינן שלוחות הוא חלק אחר ולכן קרינן בשבועות בטעם העליון שזוהי קריאת לוחות ולא קריאת התורה, וקלסיה מרן הגרי"ז.
וא"כ יש לומר שזהו חלק התורה שאנו עומדים בו בשבועות שזוהי קריאת התורה של לוחות ולא קריאת התורה רגילה ויש בה דין עמידה, ולפי"ז צריך לומר שהמנהג בעמידה הוא דווקא בשבועות ולא בקריאת פרשת השבוע של ואתחנן ויתרו שהיא בטעם התחתון כמו קריאת התורה רגילה.
ויש לבאר גם דברי הירושלמי מגילה פ"ג ה"ז דאיכא מ"ד שאע"פ שמנהגם היה לברך בקריאת התורה רק ראשון ואחרון מ"מ על שירת הים ברכות וקללות ועשרת הדברות נוהג לברך העולה בפני עצמו, ואיכא מאן דאמר שלא שמע כן, אבל מסברא נראה שמברך על עשרת הדברות, וצ"ב דאם לא שמע כן מהיכי תיתי לחדש כן, ולהאמור י"ל שאיכא טעם בברכה נפרדת על קריאת י' הדברות שאיננה כקריאת התורה אלא היא קריאה אחרת וטעונה ברכה בפני עצמה.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 23, 2017 10:29 pm

יש"כ.

מענין לענין, ראיתי פעם דבר מעניין בס' המחכים, ז"ל - ויש מסכת סופרים שכשהיה החזן על המגדל היה פותחו ומראה הכתב לאנשים ונשים ואז היו כולם אומרים וזאת התורה, ומכאן מנהג הנשים שהם דוחקות לראות ספר תורה ואינן יודעות למה, אך מה שהן עומדות בשעת קריאת התורה טעות הוא בידם ודרך מינות לעשות כן, משום דכתיב בעזרא וכפתחו (ו)עמדו ואינן מאמינים מה שדרשו רבותינו דעמדו היינו שתקנו שאסור לספר בשעת קריאת התורה וחבירו באיוב עמדו ולא ענו עוד.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' מאי 23, 2017 10:43 pm

עד כדי כך מינות??!!, צא ואמור זאת לכל הבני תיירה שמחמרים לעמוד כמנהג הרמ"א והישיבות.

קו ירוק
הודעות: 5780
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מאי 23, 2017 11:15 pm

כמדומה שמסופר על הג"מ אליהו רגולר, שהיה עומד בקריאת התורה כמנהג בליטא, אבל בי' הדברות היה יושב כדי להוציא מליבן.. כי הכל תורה.
(ראיתי מזמן בספר של ר' משה זעירא 'רבותינו שבגולה'. ויתכן שמסופר על גדול אחר).

ישראל אליהו
הודעות: 1794
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מאי 23, 2017 11:16 pm

מיכאל1 כתב:ידועה תשובת הרמב"ם במה שנחלקו המנהגים האם לעמוד דשעת קריאת התורה של עשרת הדברות, שאין לעמוד ויש למחות ביד העושים כן דח"ו אין להעדיף חלק אחד בתורה על משנהו וכולם שווים לטובה.
אמנם מנהג ישראל לא כן וחשבתי ליתן טעם לשבח בזה ע"פ מש"כ בס' ליקוטי הגרי"ז שאמר הגאון ר' שלמה פישר קמיה הגרי"ז ביאור בדברי הגמ' ברכות ה,א וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ולכאורה צ"ב מהו לוחות וכי עשרת הדברות אינם בכלל תורה, ובי' הגר"ש דחזינן שלוחות הוא חלק אחר ולכן קרינן בשבועות בטעם העליון שזוהי קריאת לוחות ולא קריאת התורה, וקלסיה מרן הגרי"ז.
וא"כ יש לומר שזהו חלק התורה שאנו עומדים בו בשבועות שזוהי קריאת התורה של לוחות ולא קריאת התורה רגילה ויש בה דין עמידה, ולפי"ז צריך לומר שהמנהג בעמידה הוא דווקא בשבועות ולא בקריאת פרשת השבוע של ואתחנן ויתרו שהיא בטעם התחתון כמו קריאת התורה רגילה.
ויש לבאר גם דברי הירושלמי מגילה פ"ג ה"ז דאיכא מ"ד שאע"פ שמנהגם היה לברך בקריאת התורה רק ראשון ואחרון מ"מ על שירת הים ברכות וקללות ועשרת הדברות נוהג לברך העולה בפני עצמו, ואיכא מאן דאמר שלא שמע כן, אבל מסברא נראה שמברך על עשרת הדברות, וצ"ב דאם לא שמע כן מהיכי תיתי לחדש כן, ולהאמור י"ל שאיכא טעם בברכה נפרדת על קריאת י' הדברות שאיננה כקריאת התורה אלא היא קריאה אחרת וטעונה ברכה בפני עצמה.

לכאו' פשטות הרמב"ם דאין חילוק. ותמיד אין לעמוד.

ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..

איך שיהיה, נראה שלהנוהגים לעמוד יש ע"מ לסמוך, שכן מצאנו בספר המחכים (בסדר שבועות) שהמנהג לתרגם את הקריאה, משום חביבות התורה.
וא"כ יש להם אחד מן הראשונים דפליג על סברת הרמב"ם, והנוהגים כן יש להם ע"מ שיסמוכו.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' מאי 24, 2017 11:12 pm

ישראל אליהו כתב:
ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..



אכן שמעתי סברא זו ממש מג"ר אשר וויס שליט"א וביאר לפי זה אמאי אין בעיה לכתוב את עשרת הדברות ולתלותם על ארון הקדש כנהוג, ואין לחוש למינים.

שלמה בן חיים
הודעות: 555
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » ד' מאי 24, 2017 11:57 pm

מיכאל1 כתב:
ישראל אליהו כתב:
ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..



אכן שמעתי סברא זו ממש מג"ר אשר וויס שליט"א וביאר לפי זה אמאי אין בעיה לכתוב את עשרת הדברות ולתלותם על ארון הקדש כנהוג, ואין לחוש למינים.

ראו עוד סברות להתיר באגרות משה או"ח חלק ד סימן כב וראה טוב עין להחידא סימן יא. ועיקר הדברים המבוארים כאן ראו הררי קדם ח"ב סימן קיז שכתב ככל החזיון של פותח האשכול

שלמה בן חיים
הודעות: 555
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 12:42 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי שלמה בן חיים » ד' מאי 24, 2017 11:58 pm

פרי יהושע כתב:עד כדי כך מינות??!!, צא ואמור זאת לכל הבני תיירה שמחמרים לעמוד כמנהג הרמ"א והישיבות.

התכוונת ברצינות? האם יש לך צד שדברי הרמ"א שמקורם ברוך מדברי המהרם מרוטנבורג יידחו?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מאי 25, 2017 12:05 am

שלמה בן חיים כתב:
פרי יהושע כתב:עד כדי כך מינות??!!, צא ואמור זאת לכל הבני תיירה שמחמרים לעמוד כמנהג הרמ"א והישיבות.

התכוונת ברצינות? האם יש לך צד שדברי הרמ"א שמקורם ברוך מדברי המהרם מרוטנבורג יידחו?

התכוונתי כיון שהגר"א דוחה מעיקר דינא, ועושים כן כיום מהיות טוב, אם אכן יש משקל לצד השני שיש מום למנוע מחמת דהיה אחד מהקדמונים שראה בזה טעם לפגם, מכל מקום לא התכוונתי הלכה למעשה, רק להדגיש את האבסורד שדבר שנראה חומרא יש גם מקום לראות אותו כצד מינות, פשוט פרשתי את כוונת הרב עו"ח.

אריה הכהן
הודעות: 323
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי אריה הכהן » ו' מאי 26, 2017 1:02 am

במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות המנהג שהוא קדמון הנהוג בהרבה מקומות שבהגיע הבעל קורא לקריאת עשרת הדברות הצבור עומד, האם מנהג נכון הוא. ובראשית דברינו נקדים לומר, שבענין אם צריך לעמוד תמיד בקריאת התורה עי' בשו"ע וברמ"א סי' קמו' סעי' ד', ואין כאן מקומו. הדברים שלפנינו עוסקים באלו הנוהגים לישב בעת קריאת התורה ועומדים בקריאת עשרת הדברות.
בגמ' ברכות (יב.) אמרי', שרצו חז"ל לקבוע אמירת עשרת הדברות בקריאת שמע בכל יום, ולא עשו זאת מפני תרעומת המינים. פי' רש"י: שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקדוש ברוך הוא ושמעו מפיו בסיני, עכ"ל. כתב הרמ"א (סי' א' סעי' ה') שאין לומר קודם התפילה עשרת הדברות בציבור. וביאר במ"ב, שזה מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו, ע"ש. וא"כ לפי"ז היושבים בקריאת התורה ועומדים בעשרת הדברות בלבד, לכאו' יש לחוש להא? ובאמת בתשובות הרמב"ם (סי' רסג', מובא בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סי' לג') נשאל בענין זה, אודות חכם אחד שהורה שכל איש אשר יעמוד בעת קריאת עשרת הדברות ראוי לגעור בו, מפני שמעשה זה הוא מדרכי המינים, שאומרים שיש יתרון לעשרת הדברות על שאר פרשיות התורה. והשיב הרמב"ם, שהצדק עם החכם, וראוי למנוע מלעמוד בקריאת עשרת הדברות, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה ומדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה וזה רע מאוד ומן הראוי לסתום כל הפתחים שמביאים לזאת, ע"ש. (וע"ע בשו"ת זכר יהוסף ח"א סי' יט')
ובשו"ת דבר שמואל (לרבי שמואל אבוהב - סי' רעו') גם נשאל על כך האם יש בעמידה זו משום חשש תרעומת המינים. והשיב: כל טצדקי דמצינן למעבד לקיים איזה מנהג הפשוט ברוב קהלות ישראל על התורה ועל העבודה עבדינן וכו', תמצית הדברים שאין כאן מקום למינים לרדות כיון שכוונתינו היא מפורסמת וגלויה לכל, לתת אל לבנו בעת ובעונה ההיא דרך קימה שיש בה הידור כאילו הקבלנו פני השכינה במעמד הגדול והנורא ההוא, והאמונה התקועה בקרבנו מפי הקבלה וגם מעת היותנו שם אנו בנפשותינו נצבים ועומדים כדכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר. וכמו שרמזו ודקדקו בצחות לשונם שכל אחד מישראל מושבע ועומד מהר סיני הוא לשמור ולעשות והדרת קודש ועמידה ראויה היא בכל פעם שנכוין להקבלת פני השכינה וכו', ולפיכך מדעתי החלושה כל מקום שנהגו המנה' הנזכר יהיו אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכוונתם לש"ש וכו', ע"ש.
החיד"א בספרו 'טוב עין' (סי' יא') נשאל על כך, אם בעמידה זו יש משום חשש תרעומת המינים, והשיב שאין, מפני שהיות וקורין בספר תורה כל התורה מידי שבת בשבתו וגם ביום זה שקורין עשרת הדברות (בחג השבועות) קוראים איזה חלק מהתורה, לית לן בה. דמוכח דהכל אמת. אלא שהם עומדים בהם להיות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ואמרם הבורא ברוך הוא לכל ישראל ויחרד כל העם באמירת הקב"ה אותם, ורוצים לעשות איזה זכר לקום באמירתן, ובזה לא יש קפידא, והוחזקו במנהג זה וכו'. ונראה דמאחר שנהגו העם כן לקום כולם בעשרת הדברות, כולם חייבים לעמוד ואין לשום אדם לישאר יושב דגם שאינו מן הדין לקום, עתה שנהגו כל הקהל בזה נעשה חיוב על הכל, ועי"ש. ובסדור בית יעקב (סדר חג השבועות) כתב להדיא: נהגו לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, ואסור ליחיד לישאר לישב.
בשו"ת שם משמעון (או"ח חלק ד') כתב עיצה מיוחדת לשבתות בשלח, יתרו, ואתחנן, שבשבתות שקורין בו עשרת הדברות או שירת הים, יש לעמוד בכל קריאת התורה מרישא ועד סיפא וממילא לא יהא נראה וכו'. ובהגה' שערי רחמים על ס' שערי אפרים (שער ז' לז') כתב גם להתיר עפ"י דבר ספר הלבוש (בסי' תצד' סעי' ג') שכתב, ובזמן הזה לא חיישינן לצדוקים מפני שאינם מצויין בינינו, ע"ש.
ובשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ד' סי' כב') יישב המנהג שעומדים, משום שנהגו גם לעמוד ב'אז ישיר' וכן כשקוראים השירה בשביעי של פסח, א"כ רואים שיש עוד מקומות שבקריאתם עומדים אפילו ששם לא שייך דברי המינים, וא"כ יידעו שמה שעומדים זה מטעם אחר ולא בגלל שעשרת הדברות יותר משאר התורה, ע"ש. ובספר אורחות רבנו (חלק א' עמ' קכ') כתב, שמרן הייסטפלר זצ"ל נהג לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות ואף בזקנותו נהג כן.
ובכף החיים (סי' קמו' כג') כתב, ואם כל הצבור עומדים בעת קריאת עשרת הדברות אינו נכון, ואם איזה יחידים עומדים לית לן בה, אמנם יש מקומות שפשט המנהג שכל הקהל עומדים, ועי"ש. ובסי' תצד' (ל') כתב, שבחג השבועות בעת קריאת עשרת הדברות יש לעמוד מעין דוגמת קבלתם בסיני. ומיהו לא ראיתי נוהגים כן לעמוד בעת קריאת העשר דברות, ואפשר לתת טעם למנהג משום כי יותר יהיה ישוב הדעת לאדם כשיושב מעומד כדי להבין.
מנהג מעניין אנו מוצאים בספר אליה רבה בהלכות חג השבועות (סי' תצד') וז"ל: כתב בתשובת בית יעקב (סימן קכה'): יש מקומות נוהגין (בחג השבועות) כשמגיע החזן לפסוק וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר וגו', קורין הקהל עשרת הדברות ואחר כך החזן שאין לבטל מנהגם, אבל בשאר שבתות שקורין עשרת הדברות יש לבטל מנהגם מפני התרעומת וכו'. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי ידידיה » ו' מאי 26, 2017 2:16 am

מיכאל1 כתב:
ישראל אליהו כתב:
ולעצם הדברים, אפשר שהרמב"ם כתב כן משום המינים של דורו, ובזמנינו יתיר. דהמינים של זמנינו עוד לא הגיעו למידה הזו..



אכן שמעתי סברא זו ממש מג"ר אשר וויס שליט"א וביאר לפי זה אמאי אין בעיה לכתוב את עשרת הדברות ולתלותם על ארון הקדש כנהוג, ואין לחוש למינים.

איני מבין החילוק, איזו מינות הקשורה לעשרת הדברות היתה בעבר ונעלמה?

וכי אין בזמננו חשש שיהיו מי שישמחו לאמץ רק את עשרת הדברות ור"ל לדחות השאר?

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי מיכאל1 » ו' מאי 26, 2017 7:24 am

ידידיה כתב:
וכי אין בזמננו חשש שיהיו מי שישמחו לאמץ רק את עשרת הדברות ור"ל לדחות השאר?


המציאות מוכיחה ש"רעיון" זה עדיין לא קם אצל שום תנועה או ארגון שרוצה לקעקע את היהדות כצורתה, ומשום כך אין לחשוש ממנו.

אמנם יצויין שלא שמענו על מקום שבו נוהגים לקרוא עשרת הדברות כל יום בציבור מחמת שהיום לא חיישינן למינים

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מאי 31, 2017 10:51 pm

מיכאל1 כתב:
ידידיה כתב:
וכי אין בזמננו חשש שיהיו מי שישמחו לאמץ רק את עשרת הדברות ור"ל לדחות השאר?


המציאות מוכיחה ש"רעיון" זה עדיין לא קם אצל שום תנועה או ארגון שרוצה לקעקע את היהדות כצורתה, ומשום כך אין לחשוש ממנו.

דווקא לא נכון!, לפני כמה שנים היה מי שהציע בתקשורת לאמץ את עשרת הדיברות כאמנה חברתית.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' יוני 01, 2017 12:06 am

פרי יהושע כתב:דווקא לא נכון!, לפני כמה שנים היה מי שהציע בתקשורת לאמץ את עשרת הדיברות כאמנה חברתית.


ראשית יתכן שהדברים נאמרו לפני שקם רעיון זה, ואם כנים הדברים אזי יש לשקול מחדש דין זה, ואי"ז בכלל אני מאמין שזאת התורה לא תהיה מוחלפת.

ועוד לגוף הדברים מן הסצם המציע שהציע את עשרת הדיברות כאמנה חברתית לא בא לקבל אותם בתור תורה ולדחות את שאר התורה אלא רק כרעיון חברתי, וא"כ מסופקני אם יש בדברים האלה את החששות הנ"ל

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוגוסט 08, 2017 3:07 pm


הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי הגהמ » ד' אוגוסט 09, 2017 7:47 pm

מיכאל1 כתב:ידועה תשובת הרמב"ם במה שנחלקו המנהגים האם לעמוד דשעת קריאת התורה של עשרת הדברות, שאין לעמוד ויש למחות ביד העושים כן דח"ו אין להעדיף חלק אחד בתורה על משנהו וכולם שווים לטובה.
אמנם מנהג ישראל לא כן וחשבתי ליתן טעם לשבח בזה ע"פ מש"כ בס' ליקוטי הגרי"ז שאמר הגאון ר' שלמה פישר קמיה הגרי"ז ביאור בדברי הגמ' ברכות ה,א וא"ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ולכאורה צ"ב מהו לוחות וכי עשרת הדברות אינם בכלל תורה, ובי' הגר"ש דחזינן שלוחות הוא חלק אחר ולכן קרינן בשבועות בטעם העליון שזוהי קריאת לוחות ולא קריאת התורה, וקלסיה מרן הגרי"ז.
וא"כ יש לומר שזהו חלק התורה שאנו עומדים בו בשבועות שזוהי קריאת התורה של לוחות ולא קריאת התורה רגילה ויש בה דין עמידה, ולפי"ז צריך לומר שהמנהג בעמידה הוא דווקא בשבועות ולא בקריאת פרשת השבוע של ואתחנן ויתרו שהיא בטעם התחתון כמו קריאת התורה רגילה.

כעין רעיון זה נדפס על שם הגרי"ד סולובייציק בכמה מקומות בספרי תלמידו ר"מ גנק.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 06, 2020 7:24 pm

אגב ענין עמידה בקריה"ת, ראיתי טעם חדש בזה בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צא. ז"ל "אבל עכשיו שהרבים העולים כלם אומרים ברכו כדאמרינן טעמא בגמ' מפני הנכנסים והיוצאים, לדברי הכל טוב ויפה לעמוד כל זמן הקריאה דלמא משתלי ויתיב גם בשעת ברכו, ועיניך רואות היושבים בשעת קריאת התורה שהן אחד מהם לא קם ולא זע בשעת ברכה האל הטוב יכפר בעדו". אמנם בימינו גם הרבה מהעומדים בקריה"ת עדיין יושבים הם בברכו. ובאמת צריך להיזהר בזה וכמבו' בפוסקים סי' קמו.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: עמידה בעשרת הדיברות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 15, 2021 10:54 pm

תשובות והנהגות כרך ד סימן מג
שמיעת קריאת התורה מעומד או מיושב
כתב הש"ע (סימן קמ"ו ס"ד) א"צ לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה, וכתב הרמ"א ויש מחמירין ועומדין. וכתב המ"ב (סקי"ט) בשם הפר"ח והגר"א וכה"ד האריז"ל דהעיקר כסברא הראשונה. אמנם מרן הגריז"ס זצ"ל (הגאב"ד דבריסק) נהג לעמוד, שלקריאת התורה יש דין דבר שבקדושה ואשר לזאת צריך דוקא עשרה, ולכן צריך לעמוד ככל דבר שבקדושה, אכן דעת הפוסקים נראה שבקריאת התורה המצוה היא השמיעה ולא הוה כאמירה, ולזה אין צריך לעמוד.
והנה כי כן נראה דכל זה בקריאת תורה דשני וחמשי ושבת דחובת הציבור היא שיקראו, ומצוות הציבור לשמוע, אבל בקריאת ד' פרשיות או פרשת ר"ח או חנוכה וכדומה שאינו מפני דברי תורה, רק ראוי לכל אחד להזכיר מענינו של יום, כמבואר ברמב"ם פי"ג מתפילה ה"ח, וכל אחד יוצא מדין שומע כעונה, א"כ ראוי באמת לעמוד, וכ"ש בקריאת עשרת הדברות בשבועות שנהגו בטעם העליון כדוגמת מתן תורה, שאין זה קריאת התורה כבעלמא, ראוי לעמוד ולא לישב אף לדעת הרמב"ם [באגרותיו] שאין לעמוד לעשרת הדברות שכל התורה שוה, מ"מ בשבועות שהקריאה אינו כדברי תורה אלא גם להזכיר מעמד הר סיני וכמ"ש יש לעמוד. [אכן בכל זאת יש לחוש לדברי הרמב"ם הנ"ל דאין להפריש בין הפרשיות ואין לעמוד לעשרת הדברות לחוד אלא יעמוד קודם קריאת עשרת הדברות].
וד"ז חידוש הוא דאף שבקריאת התורה דעלמא שיסודה דברי תורה אינו עומד, מ"מ במועדים, ר"ח, חנוכה ופורים שקורא מענין היום צריך לעמוד כדבר שבקדושה, והעולם לא נהגו לחלק ויושבים תמיד בקריאת התורה, ולע"ד נראה לחלק כמ"ש ולא להקל אלא בקרה"ת דשבת ושני וחמישי, ולא בקה"ת דמענינו של יום, כמשנ"ת.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים