מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שבע עניינים בחג השבועות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ד' מאי 24, 2017 5:38 pm

בגישה לחג השבועות ישנם כמה אופנים בקהילות ישראל, לא הרי זה כהרי זה [בשנה הזאת תיקנתי והוספתי את הסקירה מעודכנת בסוף האשכול]
א. חג הקציר - 'יום הביכורים' - והיינו לשמוח לפני ה' על הקציר אשר בבוא התבואה החדשה מביאים ביכורי קציר חיטים, והיינו שתי הלחם.
מקור: מפורש בפרשת משפטים וכי תשא.
ב. מנחה חדשה – שתי הלחם יש בהם עניין בפני עצמו של התחלת שנה חדשה של מנחות בבית המקדש, ולכן אסור החדש רק למזבח, מה שאין כן בעומר שאסור אף להדיוט. [והוא מה דאיתא בגמרא דעצרת נמי ראש השנה הוא. כי הוא התחלה וראש השנה לכלל עבודת המקדש].
מקור: נאמר בפרשת אמור 'והקרבתם מנחה חדשה לה'. ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם'.
ג. מתן תורה - קבלת עול כלל המצוות, בכפיה ובאמירת נעשה ונשמע ובכריתת ברית. [נהוג אצל קהילות החסידים כגון בספר 'שפת אמת']
מקור: בתפילה 'זמן מתן תורתנו'. ובגמרא – 'בעצרת כולי עלמא מודים דבעינן לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה' (פסחים דף סח, ב) וכמו שכתב רש"י 'להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו'. מנהג אמירת אקדמות קשור לאופי זה של חג השבועות, ששמחים בבחירת ישראל אשר זכו לקבל את התורה ולקיימה.
• במגן אברהם או"ח סימן ס' סק"ב כתב שהמצוה של זכירת מעמד הר סיני מתקיים על ידי חג השבועות. ולכאורה הכוונה בזכירת המעמד הוא זכירת קבלת עול המצוות [אולם יתכן שזכירת מעמד הר סיני עניינה האמור באות ד' דהיינו זכירת תוקף מעמד הגילוי האלוקי].
ד. מתן תורה - הגילוי האלוקי הנשגב במעמד הר סיני – באש ובעשן. אשר ירד על הר סיני בקולות וברקים וההר בוער עד לב השמים. [נהוג אצל חלק מקהילות החסידים, חב"ד, הגרצ"מ זילברברג]
מקור: מה שמפטירין במרכבה. הרי שעניינו של שבועות קשור בגילוי השכינה שבו.
ה. מתן תורה - נתינת תורה לעסוק בה וללמדה [נהוג בעיקר אצל קהילות הליטאים]
האושר הגדול שאהב אותנו ה' ונתן לנו תורה ומצוות חוקים ומשפטים, וניתן לנו להבין ולהשכיל את חכמת התורה העליונה.
מקור: מימרא דרב יוסף (פסחים דף סח, ב) 'אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא'. משמע שהוא שמחת תלמיד החכמים.
ו. שבע שבתות – בחינת יובל [נהוג אצל המקובלים]
מבואר בראשונים ובמיוחד אצל המקובלים, שעניין הספירה הוא כשבע שמיטות וחג השבועות הוא כעניין יובל, הרומז לקדושת ה' ולעולם הבא שהוא יום של הקב"ה לבדו.
עיין רמב"ן, ספר החינוך, רבינו ירוחם, חזקוני, ר"י אבן שועיב, מטה משה, ועוד.
ז.יום חתונתו - היחוד השלם [נהוג אצל המקובלים]
בזוהר מאן דמטי טהור להאי יומא כאשר כנסת ישראל מתייחדת עם דודה.
נערך לאחרונה על ידי יהודי טבעי ב ה' יוני 06, 2019 4:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ה' מאי 25, 2017 3:15 pm

סקירה יפה.
אפשר להוסיף עכשיו מה נהוג. למשל מה נהוג בד'.
כמו"כ ניהוג ה' לכאו' זהו עניין תיקון ליל שבועות, וא"כ לכאורה נהוג ברוב או כל קהילות ישראל.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי ידידיה » ה' מאי 25, 2017 6:51 pm

יהודי טבעי כתב:• במגן אברהם או"ח סימן ס' סק"ב כתב שהמצוה של זכירת מעמד הר סיני מתקיים על ידי חג השבועות. ולכאורה הכוונה בזכירת המעמד הוא זכירת קבלת עול המצוות [אולם יתכן שזכירת מעמד הר סיני עניינה האמור באות ד' דהיינו זכירת תוקף מעמד הגילוי האלוקי].

מן הסתם כוונת המגן אברהם לדעת הרמב"ן שכולל במניין מצוות עשה להשמר לא לשכוח את מעמד הר סיני כמפורש בתורה (דברים ט ד)

דרומי
הודעות: 9026
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי דרומי » ה' מאי 25, 2017 9:00 pm

לא הזכרת בכלל את השם הכי נפוץ לחג השבועות - עצרת!

וראה בקדושת לוי שמספר ששאלו אותו בליטא על שם זה ומה שמתרץ שם

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' מאי 26, 2017 2:38 pm

ידידיה כתב:מן הסתם כוונת המגן אברהם לדעת הרמב"ן שכולל במניין מצוות עשה להשמר לא לשכוח את מעמד הר סיני כמפורש בתורה (דברים ט ד)


כמובן, - דברים פרק ד, ט - רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ:(י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְדֹוָד אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:
אבל הספק הוא מהי כוונת מצוות התורה,האם הכוונה היא לזכור את עצם המעמד והיראה, או שהכוונה היא לזכור את פרטי המצוות שקיבלו על עצמם.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' מאי 26, 2017 2:46 pm

דרומי כתב:לא הזכרת בכלל את השם הכי נפוץ לחג השבועות - עצרת!

וראה בקדושת לוי שמספר ששאלו אותו בליטא על שם זה ומה שמתרץ שם


בכלל לא באתי לציין את כל השמות של חג השבועות, ציינתי שיש גישות וגוונים שונים לחג, כיצד לחוג אותו, שכל אחד מהם מבעלי השיטות השונות טוען שזה עיקר אופי החג.
השם 'עצרת' זהו שם שנזכר בחז"ל, אבל אין לזה גוון מסויים. גם התירוצים של הקדושת לוי אינם גוונים בחג שמישהו כך את החג באופי המסויים.

דודי צח
הודעות: 717
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי דודי צח » ו' מאי 26, 2017 3:31 pm

ההפטרה במעשה מרכבה (בלי שום אזכור למ"ת);
האקדמות כעין הנ"ל (ורק קצת על בחירת ישראל)

מוכיחה שקדמוני ישראל נהגו כאות ד'

[וגם הקב"ה בעצמו בחר כביכול לתת את התורה בצורה זילרברגית דייקא...]

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' מאי 26, 2017 4:05 pm

תלמיד חכם אחד טען בפני שאת החלק של הופעת ה' ויראת המעמד אנו מציינים דווקא בראש השנה בתפילת שופרות 'אתה נגלית בענן כבודך - - מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר - - בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת'.
כי ראש השנה הוא הזמן לציין את חלקי היראה והחרדה מהופעת ה' שזה הוא עניין תקיעת שופר. [עכ"פ אחד מהעניינים]
אבל בשבועות הוא הזמן בו חוגגים ושמחים בקבלת התורה.
אכן ממפטירין במרכבה יש ראיה שגם זה שייך לשבועות, אבל אין לבטל את משקל הדברים האחרים.
ובקשר ל'אקדמות' עיין בו היטב שאין בו כלל את עניין הופעת ה' במעמד הר סיני, אלא מדבר בגדולת ה' שהמלאכים מפארים אותו, והפיוט בא לומר שעם ישראל יותר חשוב מהמלאכים, ומתאר את שכרם לעולם הבא.

אבא יודן
הודעות: 1253
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי אבא יודן » ו' מאי 26, 2017 4:58 pm

יש ענין שמיני חג החלבי. בעיקר לנשים ועמי הארץ.

דודי צח
הודעות: 717
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי דודי צח » ב' מאי 29, 2017 3:26 pm

על הכותרת של בעל האשכול מליצה נאה בלשון התורה,
"שבעה שבועות תספר לך" - שבעה סוגי 'שבועות' שבעה אופנים של הגדרת החג הזה, שבע מהויות של חג - ישנן לחג השבועות. הווי אומר שבעה שבועות תספר לך - - -

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 29, 2017 3:51 pm

יהודי טבעי כתב:תלמיד חכם אחד טען בפני שאת החלק של הופעת ה' ויראת המעמד אנו מציינים דווקא בראש השנה בתפילת שופרות 'אתה נגלית בענן כבודך - - מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר - - בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת'.
כי ראש השנה הוא הזמן לציין את חלקי היראה והחרדה מהופעת ה' שזה הוא עניין תקיעת שופר. [עכ"פ אחד מהעניינים]
אבל בשבועות הוא הזמן בו חוגגים ושמחים בקבלת התורה.

במחילת אותו ת"ח, נתפס לחיצוניות של הענין, לקולות ולשופרות.
ובאמת עומק הענין הוא התגלותו של הקב"ה בעצמו, התגלות שחיה וקיימת מאז ואילך בכל דברי התורה, כמרז"ל מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן, וע"י לימוד דברי התורה "אותי אתם לוקחים" כמבואר במדרש. וכמו שאמרו רז"ל שעד מ"ת נגזרה גזירה עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, וע"י ירידת ה' על הר סיני בטלה גזירה זו וניתן הכח ליהודי להביא ע"י התורה את הקב"ה אליו (ואל העולם כולו) ולהעלות את עצמו (ואת העולם כולו) אל הקב"ה. וכל זה הוא כמובן עיקר (וי"א העיקר) במתן תורה. ואת השופרות מצדי שיעביר לר"ה ושיהיה לו לבריאות.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ב' מאי 29, 2017 5:57 pm

סגי נהור כתב:
יהודי טבעי כתב:תלמיד חכם אחד טען בפני שאת החלק של הופעת ה' ויראת המעמד אנו מציינים דווקא בראש השנה בתפילת שופרות 'אתה נגלית בענן כבודך - - מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר - - בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת'.
כי ראש השנה הוא הזמן לציין את חלקי היראה והחרדה מהופעת ה' שזה הוא עניין תקיעת שופר. [עכ"פ אחד מהעניינים]
אבל בשבועות הוא הזמן בו חוגגים ושמחים בקבלת התורה.

במחילת אותו ת"ח, נתפס לחיצוניות של הענין, לקולות ולשופרות.
ובאמת עומק הענין הוא התגלותו של הקב"ה בעצמו, התגלות שחיה וקיימת מאז ואילך בכל דברי התורה.

ברשותך אערוך מעט סדר בדברים.
העניין של גילוי כבוד ה' במעמד הר סיני ניתן לחלקו לשני חלקים, א. החרדה והיראה כפי המתואר בפסוקים, שלכאורה זו המטרה בזכירת המעמד.
ב. החביבות והידידות והדביקות שה' הראה את כבודו ואת גדלו לעם חביבו.
צודק אותו ת"ח שהחרדה והיראה שייך לראש השנה, כי המושג "חג" משמעותו עניין של שמחה לעם ישראל, ועל העניין של חרדה מה שייך לקבוע חג.
וגם מעכ"ת צודק שהדביקות והגילוי שייך לשבועות. גם העניין של מפטירין במרכבה נוטה לחלק זה.
ולכאורה שייך לאות ז' והיינו עניין היחוד השלם ויום חתונתו שבחג השבועות.
בשנה זו חולק בבתי הכנסת קונטרס בשם 'ישראל ואורייתא' הבא להוכיח את החשיבות של העניין של הגילוי מתוך האש וחובת החרדה והיראה וכו', ולכאורה הגם שהיא מצוה לזכור, אבל אין לזה קשר לחג השבועות, וההוכחה שלו היא ממה שמפטירין במרכבה, ולפי האמור אין לזה שייכות, כי זה החלק של עצם הגילוי, ולא היראה. כמו כן הוא מוכיח מאמירת אקדמות, וגם זה אינו קשור שעיקר הנושא שם הוא בחירת עם ישראל שהם למעלה מהמלאכים.

י. אברהם
הודעות: 2752
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' מאי 29, 2017 9:13 pm

ידידיה כתב:מן הסתם כוונת המגן אברהם לדעת הרמב"ן שכולל במניין מצוות עשה להשמר לא לשכוח את מעמד הר סיני כמפורש בתורה (דברים ט ד)

למען הדיוק, להרמב"ן זה מצות לא תעשה.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 29, 2017 9:28 pm

יהודי טבעי כתב:
סגי נהור כתב:
יהודי טבעי כתב:תלמיד חכם אחד טען בפני שאת החלק של הופעת ה' ויראת המעמד אנו מציינים דווקא בראש השנה בתפילת שופרות 'אתה נגלית בענן כבודך - - מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר - - בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת'.
כי ראש השנה הוא הזמן לציין את חלקי היראה והחרדה מהופעת ה' שזה הוא עניין תקיעת שופר. [עכ"פ אחד מהעניינים]
אבל בשבועות הוא הזמן בו חוגגים ושמחים בקבלת התורה.

במחילת אותו ת"ח, נתפס לחיצוניות של הענין, לקולות ולשופרות.
ובאמת עומק הענין הוא התגלותו של הקב"ה בעצמו, התגלות שחיה וקיימת מאז ואילך בכל דברי התורה.

צודק אותו ת"ח שהחרדה והיראה שייך לראש השנה, כי המושג "חג" משמעותו עניין של שמחה לעם ישראל, ועל העניין של חרדה מה שייך לקבוע חג.
וגם מעכ"ת צודק שהדביקות והגילוי שייך לשבועות. גם העניין של מפטירין במרכבה נוטה לחלק זה.
ולכאורה שייך לאות ז' והיינו עניין היחוד השלם ויום חתונתו שבחג השבועות.
בשנה זו חולק בבתי הכנסת קונטרס בשם 'ישראל ואורייתא' הבא להוכיח את החשיבות של העניין של הגילוי מתוך האש וחובת החרדה והיראה וכו', ולכאורה הגם שהיא מצוה לזכור, אבל אין לזה קשר לחג השבועות, וההוכחה שלו היא ממה שמפטירין במרכבה, ולפי האמור אין לזה שייכות, כי זה החלק של עצם הגילוי, ולא היראה. כמו כן הוא מוכיח מאמירת אקדמות, וגם זה אינו קשור שעיקר הנושא שם הוא בחירת עם ישראל שהם למעלה מהמלאכים.

החרדה הרי היא מגודלו ועוצמתו של הגילוי, שכשהקב"ה בכבודו ובעצמו מתגלה לאדם זה מפיל עליו אימה ופחד נוראים. זה לא שפוחדים מהאש השורפת וחוששים מהרעש שמא יתחרשו האוזניים.

ועל זה ארז"ל מה להלן באימה וביראה כו', שבכל פעם שיהודי לומד תורה צריכה ליפול עליו אותה אימה ופחד, כי כל לימוד תורה הוא התגלות של הקב"ה בכבודו ובעצמו בדברי התורה שמוציא הלומד בפיו, והוא הוא הפלא והחידוש שבמ"ת שעליו אנו מודים ומשבחים ביום זה (ומבואר כל זה באריכות ובמתיקות גדולה בתורה אור ריש פרשת יתרו).

כך שהאימה ופחד אינו ענין נפרד, ובוודאי זהו חלק גדול מענין מ"ת ומענינו של יום. וכמו כן אין בזה סתירה לחג ולשמחת החג, שכנ"ל הפחד הוא מפני גודל ההתגלות שהיא עצמה טעם השמחה.

יעקב אביעזר
הודעות: 45
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

יום חתונתו - שבועות או יום הכיפורים?

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ג' מאי 30, 2017 12:15 am

יהודי טבעי כתב:ז.יום חתונתו - היחוד השלם [נהוג אצל המקובלים]
בזוהר מאן דמטי טהור להאי יומא כאשר כנסת ישראל מתייחדת עם דודה.

במשנה סוף תענית כתוב יום חתונתו -זה מתן תורה אך שם זה מתייחס ליום הכיפורים מתן לוחות שניות כמבואר ברש"י.
אמנם מצינו יחס של יום חתונה גם כלפי שבועות ואולי צ"ל שהחתונה אכן היתה במעמד הר סיני אך משחטאו בעגל נתרחקו, וביוה"כ שנמחל וקבלו לוחות שניות הרי יש כאן כעין מחזיר גרושתו (ועי' הלכות ספה"ע סי' תצג דבמחזיר גרושתו אין שמחה כמו בנישואים ראשונים).
ואלי זה הסוד שלא נזכר במקרא ובמשנה ששבועות הוא יום חג דמתן תורה, כיון שחטאו ישראל בעגל ונתרחקו אינם יכולים לחגוג את מתן תורה הראשון ולכן לא היו ימים טובים לישראל כיוה"כ שאז חגגו את מתן תורה האחרון. ומה שהתבאר בזוהר הוא דשבועות הוא יום היחוד כפי שהבאת, הוא בגלל שהזוהר כידוע עניינו גילוי החכמה כהכנה לימות המשיח, וכשיגיע זמן התיקון יעקר החטא משורשו וממילא נעמוד במצב הראשון עם כתרי נעשה ונשמע, וכאדם הראשון קודם החטא ויבולע המות והרע, ותהיה הצדקה לחגוג את מתן תורה הראשון (ויתכן שמשעת החורבן שאיבדנו גם את הלוחות השניות והתרחקנו.. אין אנו מייחלים לחזור למצב דלוחות שניות אלא לתיקון הראשון ולכן מתן תורה דידן יום חתונתו אינו ביוה"כ אלא בשבועות "זמן מתן תורתנו".
נערך לאחרונה על ידי יעקב אביעזר ב ג' מאי 30, 2017 12:33 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקב אביעזר
הודעות: 45
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:23 am

ברכת שופרות - תורה מן השמים

הודעהעל ידי יעקב אביעזר » ג' מאי 30, 2017 12:33 am

סגי נהור כתב:
יהודי טבעי כתב:תלמיד חכם אחד טען בפני שאת החלק של הופעת ה' ויראת המעמד אנו מציינים דווקא בראש השנה בתפילת שופרות 'אתה נגלית בענן כבודך - - מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טוהר - - בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת'.
כי ראש השנה הוא הזמן לציין את חלקי היראה והחרדה מהופעת ה' שזה הוא עניין תקיעת שופר. [עכ"פ אחד מהעניינים]
אבל בשבועות הוא הזמן בו חוגגים ושמחים בקבלת התורה.

להרחבת הנושא אצטט מספר העיקרים לאחד הראשונים רבי יוסף אלבו זצ"ל
"הדרך הנכון שיראה לי בספירת העקרים, שהם שרשים ויסודות לתורה האלוקית הוא, כי העקרים הכוללים וההכרחיים לדת האלוקית הם שלשה, והם: מציאות השם, וההשגחה לשכר ולעונש, ותורה מן השמים... והמורה על היות ג' העקרים הללו שרש ויסוד לאמונה אשר בה יגיע האדם אל הצלחתו האמתית, הוא מה שיסדו לנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת מוסף של ראש השנה ג' ברכות, שהם מלכויות, זיכרונות ושופרות, שהם כנגד ג' עקרים הללו. להעיר לב האדם כי בהאמנת העקרים הללו עם סעיפיהם ושורשיהם כפי מה שראוי, יזכה האדם בדינו לפני השם.
כי ברכת מלכויות היא כנגד עקר מציאות השם, ויורה על זה נוסח הברכה, 'על כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי וכו', יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון, ויקבלו כולם את עול מלכותך'.
וכן ברכת זכרונות תורה על ההשגחה והשכר והעונש, וכן יורה נוסח הברכה, 'אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם, לפניך נגלו כל תעלומות' וכו'.
וברכת שופרות היא לרמוז על העקר השלישי שהוא תורה מן השמים, ועל כן היא מתחלת 'אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמהם, מן השמים השמעתם קולך' וכו'. ולפי שמתן תורה היה באמצעות קול שופר חזק מאד כמוהו לא נהיה מן העולם, נקראת שופרות, כי הקולות והלפידים שהיו שם, כבר היו בעולם כיוצא בהם או ממינם, אבל קול השופר בזולת שופר לא היה מעולם ולא יהיה כן עד זמן הגאולה, שהיא שעה שתתפרסם תורת האמת בפני כל העולם , ועל אותה שעה נאמר 'וה' אלוקים בשופר יתקע' (זכריה ט, יד), כפי דעת קצת החכמים".
במהרה בימינו אמן

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' יוני 01, 2017 1:37 am

סגי נהור כתב:ועל זה ארז"ל מה להלן באימה וביראה כו', שבכל פעם שיהודי לומד תורה צריכה ליפול עליו אותה אימה ופחד, כי כל לימוד תורה הוא התגלות של הקב"ה בכבודו ובעצמו בדברי התורה שמוציא הלומד בפיו, והוא הוא הפלא והחידוש שבמ"ת שעליו אנו מודים ומשבחים ביום זה (ומבואר כל זה באריכות ובמתיקות גדולה בתורה אור ריש פרשת יתרו).

כך שהאימה ופחד אינו ענין נפרד, ובוודאי זהו חלק גדול מענין מ"ת ומענינו של יום. וכמו כן אין בזה סתירה לחג ולשמחת החג, שכנ"ל הפחד הוא מפני גודל ההתגלות שהיא עצמה טעם השמחה.

בהמשך לדברים, יש להעיר מהמובא כאן:
viewtopic.php?f=28&t=33987#p367699

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ב' מאי 14, 2018 1:58 pm

אבא יודן כתב:יש ענין שמיני חג החלבי. בעיקר לנשים ועמי הארץ.

יש אולי ריקנים שעיקר החג אצלם הוא עניין זה, אבל ביסודו של דבר הרי מנהג זה יש בו כמה טעמים התלויים בענייני החג השונים, ומצאתי שכל העניינים הנזכרים יש להם זכר במאכלי חלב.
העניין הא' של חג הקציר ויום הביכורים מתאים לזה הטעם (שערים בהלכה) של ארץ זבת חלב ודבש
העניין הב' של שתי הלחם מצינו הטעם (רמ"א בשו"ע) שכנגד שתי הלחם אוכלים שתי סוגי סעודות, וכן הרמז (מנהגים טירנא, חיד"א) מנחה חדשה לה' בשבועותיכם ראש"י תיבות חלב
העניין הג' של קבלת עול המצוות, כנגד זה בא הטעם שלא היו להם כלים לבשל (אמרי פנחס, משנה ברורה בשם גדול אחד), וכן הטעם (בני יששכר, תורת חיים ב"מ, באר היטב סימן תצד, עיין נועם אלימלך משפטים) שהמלאכים אכלו בשר וחלב אצל אברהם.
העניין הד' של הופעת ה' וחרדת המעמד כנגד זה בא הטעם (ר' שמשון מאסטרופולי) שגבינה בא להזכיר את הר סיני שנקרא הר גבנונים.
העניין הה' של מתיקות לימוד התורה כנגד זה מובא הטעם (כלבו) של דבש וחלב תחת לשונך.
העניין הו' של המקובלים שבעה שבועות כנגד זה הוא הטעם (מג"א) על פי הזוהר שרומז לדם נעכר ונעשה חלב שהספירה היא כספירת נקיים.
העניין הז' של הדביקות והעולם הבא כנגד זה איתא טעם במהרש"ם (דעת שלום על שו"ע תצד) ששבועות הוא עץ החיים שאין צריך בירורים, וחלב אין צריך בירורים
נערך לאחרונה על ידי יהודי טבעי ב ה' מאי 17, 2018 1:20 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ונתנו ידידים
הודעות: 1112
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ב' מאי 14, 2018 9:39 pm

יפה מאד
אמנם איני יודע למה החלטת לעשות סקטוראלי את כל הענינים הרי כולם הם חלק מענין השבועות ונוהג אצל כולם עפ"ר

כח עליון
הודעות: 561
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי כח עליון » ג' מאי 15, 2018 2:21 am

יהודי טבעי כתב:
אבא יודן כתב:יש ענין שמיני חג החלבי. בעיקר לנשים ועמי הארץ.

יש אולי ריקנים שעיקר החג אצלם הוא עניין זה, אבל ביסודו של דבר הרי מנהג זה יש בו כמה טעמים התלויים בענייני החג השונים

חשבתי עוד רמז:
ישראל במדבר, בשנה השנית בכ' אייר נסעו ממדבר סיני וחנו בקברות התאוה, שם התאוו האספסוף לבשר. וחנו ל' יום (סד"ע).
א"כ חג השבועות הראשון שאמור היה להיות נחוג על התורה, נעשה בצלו של אותו חטא התאוות לבשר. לתקן זאת יש לאכול חלב (כמובן שישאל השואל הלא עוף אינו בו"ח מה"ת)

דרומי
הודעות: 9026
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי דרומי » ג' מאי 15, 2018 9:58 am

אם רוצים לתקן את חטא התאוה צריכים אולי לתקן לא לאכול בשר, אבל מה הענין להוסיף ולאכול גם חלב?...

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות - מהדורה מתוקנת תשעט

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ה' יוני 06, 2019 1:47 pm

סגי נהור כתב:
יהודי טבעי כתב:תלמיד חכם אחד טען בפני שאת החלק של הופעת ה' ויראת המעמד אנו מציינים דווקא בראש השנה

במחילת אותו ת"ח, נתפס לחיצוניות של הענין, לקולות ולשופרות.
ובאמת עומק הענין הוא התגלותו של הקב"ה בעצמו, התגלות שחיה וקיימת מאז ואילך בכל דברי התורה, כמרז"ל מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן, וע"י לימוד דברי התורה "אותי אתם לוקחים" כמבואר במדרש. וכמו שאמרו רז"ל שעד מ"ת נגזרה גזירה עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, וע"י ירידת ה' על הר סיני בטלה גזירה זו וניתן הכח ליהודי להביא ע"י התורה את הקב"ה אליו (ואל העולם כולו) ולהעלות את עצמו (ואת העולם כולו) אל הקב"ה. וכל זה הוא כמובן עיקר (וי"א העיקר) במתן תורה. ואת השופרות מצדי שיעביר לר"ה ושיהיה לו לבריאות.


לאור ההערות הנני מסדר שוב את שבע העניינים בסדר מתוקן בכמה וכמה שינויים

בגישה לחג השבועות ישנם כמה אופנים בקהילות ישראל, לא הרי זה כהרי זה.

ותחילה יש לציין שחג השבועות שבתורה שבכתב יש לו אופי שונה ממה שנהוג בימינו, ובזה עצמו יש שלש גוונים:
א. חג הקציר - 'יום הביכורים'- והיינו לשמוח לפני ה' על הקציר אשר בבוא התבואה החדשה מביאים ביכורי קציר חיטים, והיינו שתי הלחם.
מקור: מפורש בפרשת משפטים וכי תשא.
ב. מנחה חדשה – שתי הלחם יש בהם עניין בפני עצמו של התחלת שנה חדשה של מנחות בבית המקדש, ולכן אסור החדש רק למזבח, מה שאין כן בעומר שאסור אף להדיוט. [והוא מה דאיתא בגמרא דעצרת נמי ראש השנה הוא. כי הוא התחלה וראש השנה לכלל עבודת המקדש].
מקור: נאמר בפרשת אמור 'והקרבתם מנחה חדשה לה'. ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם'.
ג. שבע שבתות – חמישים יום - בחינת יובל [מדובר בספרי המקובלים הראשונים]
מבואר בראשונים ובמיוחד אצל המקובלים, שעניין הספירה הוא כשבע שמיטות וחג השבועות הוא כעניין יובל, הרומז לקדושת ה' מצד עצם קדושתו (ולא רק מצד הופעתו בעולם).
עיין רמב"ן, ספר החינוך, רבינו ירוחם, חזקוני, ר"י אבן שועיב, מטה משה, ועוד.

שלשת גדרים אלו הם כולם מהלכים המפורשים בתורה שבכתב, והתורה מפרטת אותם בפסוק שבפרשת המוספין (פרשת פנחס במדבר כח, כו) 'וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה', בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם', וכדלהלן: א) וביום הביכורים' - זה כנגד חג הקציר המבואר במשפטים וכי תשא 'בכורי קציר חטים'. ב) 'בהקריבכם מנחה חדשה וכו'' - זה כנגד המבואר בפרשת אמור שהבאת מנחה חדשה היא המחייבת עשיית מקרא קודש. ג) 'בשבועותיכם', - זהו כנגד גדר החג הבא כתוצאה מספירת השבועות, המבואר בפרשת אמור וכן בפרשת ראה שבעה שבועות תספר לך.

אולם חכמים קבעו שחג השבועות הוא חג על מתן תורה, כמו שתיקנו בתפילה 'זמן מתן תורתנו', וכן נהגו לקרות בפרשת בחודש השלישי.
אלא שניתן להבחין שבמתן תורה עצמו נאמרו דרכים שונות ויש בזה ארבעה גוונים:

ד. מתן תורה - נתינת תורה לעסוק בה וללמדה [מדובר בעיקר אצל קהילות בני הישיבות]
האושר הגדול שאהב אותנו ה' ונתן לנו תורה ומצוות חוקים ומשפטים, וניתן לנו להבין ולהשכיל את חכמת התורה העליונה.
מקור: מימרא דרב יוסף (פסחים דף סח, ב) 'אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא'. משמע שהוא שמחת תלמידי החכמים.

ה. מתן תורה - קבלת עול כלל המצוות, בכפיה ובאמירת נעשה ונשמע ובכריתת ברית. [זו האווירה המדוברת בהרבה מספרי החסידות כגון בספר 'שפת אמת']
מקור: ובגמרא – 'בעצרת כולי עלמא מודים דבעינן לכם מאי טעמא יום שניתנה בו תורה' (פסחים דף סח, ב) וכמו שכתב רש"י 'להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו'.

ו. מתן תורה - ההופעה האלוקית במעמד הר סיני – באש ובעשן. אשר ירד על הר סיני בקולות וברקים וההר בוער עד לב השמים, וכפי שמתואר בפרשת יתרו ויותר מזה בפרשת ואתחנן. [מדובר בחלק מספרי החסידות, חב"ד, הגרצ"מ זילברברג] מעמד אשר החדיר יראה בעם ישראל, והוא גם שורש לאמונה בנבואת משה כמו שהאריך הרמב"ם, שראינו בעינינו שה' מדבר עם משה.
• במגן אברהם או"ח סימן ס' סק"ב כתב שהמצוה של זכירת מעמד הר סיני (הלאו פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב) מתקיים על ידי חג השבועות. ולכאורה הכוונה בזכירת המעמד הוא זכירת תוקף מעמד הגילוי האלוקי.

ז.יום חתונתו - היחוד השלם והדביקות [מדובר בספרי המקובלים והחסידות]
מעמד הר סיני, מצד רצון הגילוי האלוקי שמבטא ידידות, כזקן מלא רחמים, פנים בפנים דיבר ה' עמכם. וכמו שמסופר בסוף פרשת משפטים על ראיית אלוקי ישראל וכריתת הברית.
מקור: מה שמפטירין במרכבה. הרי שעניינו של שבועות קשור בגילוי השכינה שבו. ובזוהר מאן דמטי טהור להאי יומא כאשר כנסת ישראל מתייחדת עם דודה.
מנהגים שיסודם בגדר זה: הם תיקון ליל שבועות שעניינם לקשט את הכלה בכ"ד קישוטין ואחר הטבילה לקראת היחוד השלם.
וכן אמירת אקדמות שתוכנו הוא עוצם הדביקות שיש לכנסת ישראל בהקב"ה שעיקרו הוא בעולם הבא. מטיילי ביה חינגא לבהדי דשכינתא, עליה רמזי דין הוא ברם באמתנותא, תחימין צדיקי קדם רב פעלתא ורויהון דמי לשבעא חדוותא. וכו' וכו'
מהלך זה הוא מאחד את כלל המהלכים הקודמים, שהרי בדביקות השמחה היא הן בטובה שמנחיל ה' לישראל בקציר, והן במה שישראל קיבלו עליהם את התורה והמצוות, ויש בזה הן קבלת עול והן אושר. והכל הוא יסוד אחד, שביום הזה נגלה הטבתו השלימה של הקב"ה ורצונו להעניק לישראל את הדביקות בו יתברך.
נערך לאחרונה על ידי יהודי טבעי ב ה' מאי 28, 2020 1:10 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ה' מאי 28, 2020 1:03 am

הקפצה לרגל זמן מתן תורתנו תשפ - הרחבה על העניין הז'
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 09#p456903

יהודי טבעי
הודעות: 352
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ו' יוני 03, 2022 1:07 pm

הקפצה תשפב

אליסף
הודעות: 1116
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: שבע עניינים בחג השבועות

הודעהעל ידי אליסף » ב' אפריל 17, 2023 7:59 pm

ונתנו ידידים כתב:יפה מאד
אמנם איני יודע למה החלטת לעשות סקטוראלי את כל הענינים הרי כולם הם חלק מענין השבועות ונוהג אצל כולם עפ"ר

הערה נכונה


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים