ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א - ל"ג בעומר

[אריה הכהן]

בעיר ואם בישראל 'קראקא' ידעו לספר על רבם הקדוש 'הרמ"א', שהוא נפטר בן ל"ג שנים, בשנת ה' של"ג (1573), בל"ג בעומר, וחיבר ל"ג ספרים, ואמרו עליו ל"ג שבחים (ספרים). במאמר שלפנינו נעמוד במקצת דמקצת על ענין זה.
הרמ"א – מורינו רבי משה ב"ר ישראל איסרלס, היה בזמנו של המהרש"ל, ומהר"ם פאדובה, חיבר ספר תורת העולה, על קרבנות וטעמיהם. וספר תורת החטאת, על איסור והיתר. וספר דרכי משה (על הטור), והגהות על כל שו"ע, וספר מחיר יין על מגילת אסתר. וספר תשובות (שו"ת הרמ"א), בתשובות שלו בסי' מח', מתכתב הרמ"א עם מרן הבית יוסף (שהיה חי באותה תקופה) בדין אחד, וכותב לו בכבוד גדול, ע"ש. הרמ"א נתקדש ביותר בכל פולין ואשכנז פשטה הוראה כמותו. וכמו שכתבו בהרבה ספרים על כך בלשון המלצה: ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א (שו"ת חת"ס, שו"ת שואל ומשיב, ועוד)
וכך כותב החיד"א בספרו 'שם הגדולים' (אות מ') בשם בנו הר' אברהם: ועתה אמת אגיד ששמעתי מהבן יקיר לי ידיד נפשי, מגן אברהם בעזרו, שזכה לבקר מצבתו בק"ק קראקא וכתוב על המצבה של מור"ם (הרמ"א) בלשון הזה: ביום ל"ג לעומר שנת של"ג בן ל"ג שנה וכו'. ועוד שם כמה רבנים זכר כולם לברכה. וזה הבית עלמין קטן סמוך לביתו של הרב מור"ם (הרמ"א) בעל המפה הנזכר (כינוי חיבורו של הרמ"א על ה'שולחן ערוך' - הוא 'המפה'). והקדיש בית מבתיו לבית הכנסת וכתוב שם, שנת שובה ה'. כל זה הגיד בני ידידי הנז' מה שראה בעיניו וזכה להשתטח על מצבותם ז"ל. וכבר הרב ט"ז א"ח סימן תכ' כתב כן, דנפטר מור"ם בל"ג לעומר שנת של"ג, וז"ל הט"ז (שם): ושמעתי מזקן א' שהעיד שהי' בק"ק קראקא, בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומר. והיו מסופקים אם לומר צדוק הדין, עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שיש לומר צידוק הדין על אדם גדול, ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם, ע"ש.
בשנת של"ג או של"ב
על מה שכתבו הט"ז והחיד"א, שהרמ"א נפטר בשנת של"ג, כתב על כך בספר כלילת יופי (לרבי חיים דעמביצער, ראב"ד קראקא, י"ל שם בשנת תרמ"ח – מבוא יז'): ורבינו (הרמ"א) הקדוש והטהור, יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, ביום ח"י לחודש אייר, ל"ג לספירה, ה' של"ב ליצירה, והוא שפט את ישראל ל"ג שנים פה בקראקא הבירה, ופה חלקת מחוקק ספון, ע"ש. וכן בהגהות מנחם ציון (על ספר שם הגדולים השלם, לרבי מנחם מאנדל ברי"ף קרענגיל, מקראקא, י"ל בשנת תרס"ה), בשנת של"ב עלה משה למרום, ועוד הוא שמורה וחרותה בעט ברזל על מצבתו, ובן מקיר תזעק בשנת של"ב, ע"ש.
בן ל"ג היה בפטירתו?
וכן מה שכתב החיד"א בשם בנו ר' אברהם, שעל מצבתו של הרמ"א כתוב שנפטר בגיל 33. כבר כתבו רבים על כך, שזכרונו הטעהו, על מצבתו של הרמ"א לא נכתב בן כמה היה בזמן פטירתו. ובאמת חי יותר מל"ג שנים. וזה מש"כ על המצבה (א"ה, מצבתו היא היחידה שנשארה שלימה בבית העלמין שם, אחר החורבן שנעשה ע"י הגרמנים ימ"ש): 'ה"ה נר המערבי הגאון הגדול בדורו, מה"ו משה רועה אבן ישראל, ביום ג"ל למספר בני ישראל, גלה כבוד מישראל, משה היה רועה צאן ישראל צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, הרביץ תורה בישראל העמיד תלמידים לרבבות אלפי ישראל, ממשה עד משה לא קם כמשה בישראל (א"ה, זהו לשון המהרש"ל על הרמ"א, עי' שו"ת הרמ"א סי' סז'), וזאת תורת החטאת האשם אשר שם משה לפני בני נישראל, שנת של"ב לפ"ק'
וכן בהג' מנחם ציון (שם) העיר על מש"כ החיד"א בשם בנו, שהרמ"א נפטר בגיל 33. וז"ל: גם זה טעות, שהי' זקן וישיש, וכן נעטר בפנקס הח"ק בתואר ישיש. ובשו"ת הרמ"א תמצא איזה תשובות משנת ש"י (ולדברי החיד"א, היה הרמ"א בשנה זו בן 10). ועוד דבשנת שי"ב מתה עליו אשתו הראשונה, וכבר היה נשוי קודם איזה שנים, ע"ש. הבאינו לעיל את דברי ס' כלילת יופי שכתב על הרמ"א: 'והוא שפט את ישראל ל"ג שנים פה בקראקא הבירה', עפי"ז כתב בספר מליצי אש (לרבי אברהם שטערן, י"ל בגלאנטא, בשנת תר"צ. עמ' שס"ב), שכנראה מה שאומרים העולם חי ל"ג שנים טעות הוא, אלא ל"ג שנים היה נשיא בעיר קראקא. וכל ספרי הדורות כתבו שחי נ"ב שנים, זולת החיד"א (הבאינו דבריו לעיל), ע"ש. בספר 'הרמ"א' מובא, שהרמ"א נלב"ע בגיל ארבעים ושתים, ע"ש.
העליה לציון בל"ג בעומר
עכ"פ בדבר אחד כל הספרים מסכימים, וכפי שכתוב על מצבתו, שהוא נפטר ב-ל"ג בעומר. רבי יוסף כהן צדק בספרו 'קודש הילולים', מעיד שעד ימיו כשלש מאות שנה אחרי פטירת הרמ"א, מתאספים יהודים בל"ג בעומר על קברו של הרמ"א, ורב העיר נושא דרשה תוך פלפול בקושיות האחרונים על חידושי הרמ"א, ומנסה לתרצם כדי להראות כי משה אמת ותורתו אמת. ובספרי רושמי הקורות ליהדות פולין מתואר איך בל"ג בעומר נהרו רבבות יהודים לציון הקדוש של הרמ"א בקראקא להשתטח על קברו. ואף הממשלה הפולנית נתנה הנחות לנוסעים, והעמידו רכבות מיוחדות לעולים. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

[הא לחמא עניא]

בקובץ זה ישנו ליקוט נפלא על הסתלקותו של אדוננו הרמ"א.
ועוד הוספות טובות.

[להודות ולהלל]

ל"ג בעומר בציון הרמ"א
https://www.ivelt.com/ads/rama20.pdf

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם זה נכון שהספידוהו ל"ג הספדים?

[א מבקש]

אם איני טועה ריא"ז מרגליות במגילת יוחסין מוכיח שלא נפטק בשנתו הל"ג.

[בקרו טלה]

אם איני טועה ריא"ז מרגליות במגילת יוחסין מוכיח שלא נפטר בשנתו הל"ג.

הוזכר בקובץ "פטירת הרמ''א בל''ג בעומר" שצורף לעיל

מעלות היוחסין.png (62.38 KiB) נצפה 1898 פעמים

[א מבקש]

אם איני טועה ריא"ז מרגליות במגילת יוחסין מוכיח שלא נפטק בשנתו הל"ג.

מעלות היוחסין.png

ייש"כ.