טעם חדש לקריאת מגילת רות בעצרתאיתא במחזור ויטרי (סימן שיב):
ויושבים וקורין מגילת רות: על שם שכת' בה בתחילת קציר שעורים, תחת עצרת שנקרא ביכורי קציר חיטים.
והלבוש (סימן תצד סעיף ב) כתב,
וקורין מגילת רות... מפני שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חטים שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחטין, ובפרשת מועדים בפרשת אמור כתיב ובקצרכם את קציר ארצכם וגו' לעני ולגר תעזוב אותם וגו', מיד אחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, ואותם קיים בועז ואמר שול תשולו וגו', ורות היתה ענייה וגיורת, לכך קורין רות בו ביום.
ונראה לומר טעם שלישי מצורף מאלו ב' הטעמים יחד, ובהקדם דברי הרמב"ן פרשת אמור (כג, טו):
והנה טעם הפרשה, שיתחיל לספור בתחילת קציר שעורים ויביא ראשית קצירו כרמל מנחה לשם ויקריב עליו קרבן, וישלים מספרו בתחילת קציר חטים כעלות גדיש בעתו, ויביא ממנו סולת חטים מנחה לשם ויביא קרבן עליו. ולכך הזכיר הקרבנות האלה בפרשה, כי הם בגלל המנחות שהם העיקר בחג הזה, ולא הזכיר המוספין בהן, כאשר לא הזכירם בשאר המועדים.
והנה אצל רות כתיב (א, כב)
וַתָּ֣שָׁב נָעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים.ואיתא ברות רבה (פרשה ד סי' ב):
א"ר שמואל בר נחמן כל מקום שנאמר קציר שעורים בקציר העומר הכתוב מדבר, קציר חטים בשתי הלחם הכתוב מדבר, קציר סתם משמש לכאן ולכאן.
וכתיב (ב, כג)
וַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד־כְּל֥וֹת קְצִֽיר־הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת־חֲמוֹתָֽהּ.
ואיתא בפסיקתא זוטרתא כאן:
אמר רבי שמואל בר נחמני ג' חדשים מתחילת קציר שעורים עד כלות קציר החטים.
ומעתה מבואר שאמנם גם רות המתינה ו'ספרה' מעת קציר השעורים עד כלות קציר החיטים (אלא שנצטוינו לספור עד ביכורי קציר חיטים, ואילו אצל רות היה זה עם כלות קציר החיטים, אבל דמיון הענינים כבר נתבאר בלבוש).