א. שאלה. למה כמעט בכל קהילות ישראל נהגו לשיר את השיר שבדברי רבי עקיבא: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים ואומר, מקווה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל"?. מדוע נבחר שיר זה מכל דבריו של רבי עקיבא? ועוד דווקא ביום זה?, "מה הקשר בין טהרה ללג בעומר"?
ב. שאלה. יש שביארו (וכבר רימז לזה במג"א תצג) שהטעם ששמחים בל"ג בעומר שהוא יום הילולא דרשב"י שבו נסתלק, וצ"ע "למה שמחים בזה הרי אפילו ביום פטירת משה רבינו ע"ה אין נוהגים שמחה מיוחדת, ואדרבה הלא רבים מתענים ביום זה, וא"כ מדוע יום פטירת רשב"י נהפך ליום שמחה.
ג. שאלה. 'וכולן מתו בפרק אחד', האם תלמידי ר"ע מתו בשנה אחת או בכמה שנים, ומה הראיות לנידון זה?
ד. שאלה. כתב הערוך השולחן אורח חיים סימן תצג ס"ז, 'ורגילין לקרותו הלולא דרשב"י ובארץ ישראל מרבין בתפלה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש ואומרים שנסתלק ביום זה וגם יצא מהמערה ביום זה', צ"ע מניין לו שיצאו ביום זה מהמערה?
ה. חידה. היכן יש ראיה שביום ל"ג בעומר מתחיל ההארה של חג השבועות ומה השייכות ביניהם באמת?
ו. חידה. איזה דבר שקרה בדור המדבר הוא מקור לאיזה עניין בל"ג בעומר [לפחות ב' דברים]?
ז. חידה. מה השייכות בין פלוגתת רשב"י ורבי ישמעאל בברכות דף לה לגבי ת"ת, לגבי מה שאמר רשב"י על מלכות רומי בשבת ל"ג : שכל מה שעשו לא עשו אלא לצורך עצמן?
ח. חידה. מדוע חקוק הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו בכניסה לקברו של רשב"י.
ט. חידה. 'נעשה אדם נאמר בעבורך', מה השייכות בין אדם הראשון לרשב"י.
י. חידה. מה השייכות בין ר"ש בשיטתו של דבר שאינו מתכוין פטור למה שדיבר כנגד הרומאים בשבת דף לג.