ידוע הנושא לגבי טומאת הכהנים בקבר רשב"י.
ויש את הנושא הכללי לגבי טומאת כהנים לקברי צדיקים.
ויש את הנושא הפרטי לגבי קבר רשב"י, מצד שיש שטוענים שבנו אותו בצורה שלא תעביר טומאה.
ואעיר כמה הערות בעניין.
עצם הדבר שיהיה מותר לכהנים להיטמא לקברי צדיקים, ידוע שבאמת אין לו מקור.
וגם המקורות שישנם הם או לגבי טומאה לכבודו, לקברו. או יש מקור יחידאה לגבי צדיקים שנפטרו במיתת נשיקה, וגם לפ"ז, איך נדע מי נפטר במיתת נשיקה.
[דרך אגב, בעניין מיתת נשיקה, שמעתי מהגאון ר' אשר וויס שליט"א, שהרי דבר זה של טומאה לצדיקים נזכר לגבי רבי עקיבא, והרי רבי עקיבא נפטר ביסורים נוראים, אז אמר שכנראה אנחנו לא יודעים מה זה מיתת נשיקה, כי לפי המתואר בראשינו, מדובר באיזשוהי פטירה קלה על מי מנוחות.
רק הוסיף, שלפי האומרים[ אולי בשם ר' צדוק הכהן] שכתוב ששאלו אותו תלמידיו עד כאן, ואמר להם שכל ימי הייתי מצפה וכו'. ומבאר, שתלמידיו שאלו אותו איך יכול כל כך לסבול היסורים, ואמר להם, שתמיד כשקרא ק"ש המצב הטבעי שלו היה להגיע להתפשטות הגשמיות בצורה כזו שנשמתו תפרח, והיה צריך להתאמץ לקרוא בצורה כזו שנפשו לא תפרח מעליו, אבל עכשיו, שבין כך הולך למות, אז קרא קריאת שמע באופן כזה של התפשטות הגשמיות, ולא הרגיש כל יסורים, ונפטר מעצם הדביקות שהיה לו בקר"ש, ולפ"ד נוכל להבין למה היה זה מיתת נשיקה.]
מה שרציתי להעיר, האם הטוענים שאין טומאה לצדיקים, יורו כן גם לגבי שאר דיני הטומאה, שלא חל כל טומאה, ויהיה מותר לישראל שנטמא להיכנס לבית המקדש אחר שנטמא לכהן?.
בשו"ת תשובות והנהגות הנ"ל, כתב שגם הכהנים הנכנסים לשם לא ישאו כפיהם, ע"פ דברי הראב"ד שלא לישא כפיים במקום שיש אישה נידה, ודבריו צ"ב, שגם אם ילמד מזה לגבי נשיאת כפיים במקום של שאר מתים, הרי לטוענים שצדיקים לא מטמאים, גם ל"ש כאן דברי הראב"ד, שאדרבה הוא נמצא במקום קדוש וטהור.
רק שחשבתי מסיבה אחרת לומר שלא ישא כפיו, שהנה בנושא של טומאת כהנים לקברי צדיקים, אותם שירצו להקל, יכולים לצרף ב' סיבות נוספות להקל, שכמובן שאינם סיבות מספיקות להקל בפני עצמם, רק אולי ישמשו כצירוף להקל, לפחות לאותם שכן נכנסים.
סיבה אחת, ע"פ דעת הראב"ד שכהן שכבר טמא מת אין לו איסור להיטמא שוב, ובזמנינו כולנו טמאי מתים. וזה יהיה נכון רק לאחרונים שס"ל בדעת הראב"ד שאין איסור כלל, שיש אחרונים שדנים שגם לראב"ד יש איסור, או מדרבנן או מדאורייתא, רק שס"ל שלא לוקים ע"כ.
סיבה שניה, שיש הרי נושא ידוע עד כמה הכהנים בזמנינו נחשבים אכן לכהנים וודאים, ועד כמה ניתן לסמוך על כך שהם רק כהני חזקה לצרף להקל להם להיטמא.[והאחרונים דנים בזה בספרי תשובותיהם לגבי הפסולות לינשא לכהונה, באופנים מסוימים של שעת הדחק.] וקולא זו י"ל שלא תהיה בכהן שנושא כפיו, לכל הפחות לא באותו רגע שנושא את כפיו.
שיש מקום לדון, [ודבר זה צריך מקור, אולי הלומדים כאן ידעו משהו בעניין], שכשאדם עושה פעולה שמראה שאינו נוקט כצד מסוים שעל אותו צד אנחנו סומכים להקל, יש לומר שאי אפשר באותו זמן להורות שנוכל לסמוך על צד זה, ולכן כשנושא כפיו הרי עושה פעולה שמראה שהוא כהן, שאם לא היה כהן יש כאן ברכה לבטלה, וא"כ אינו יכול לפחות על אותו רגע לסמוך על הצד שאיננו כהן.
ובאמת, חשבתי שמהאי טעמא יש לומר, שלכאורה היה מקום לומר עוד סיבה לצירופא להקל לכהנים להגיע לקבר רשב"י, שאולי באמת רשב"י לא קבור שם[מקווה שלא יסקלוני בפורום זה על טענה שכזו.], שהרי אי"ז וודאי שקבור שם, ויש כ"מ מסורות, ואינני בקי במחקר העניין, ויש טוענים שיש קברים שנתגלו ע"פ האריז"ל,[אבל, הרי לא בשמים היא, אם כי יש לדון מצד נימוק זה.] וא"כ ע"כ יכולים הכהנים להיכנס לשם, רק שע"פ הנימוק הקודם שכתבתי, יש מקום לומר שלא נוכל להשתמש בזה להקל, שהרי ברור שכל מה שאותו כהן טורח להגיע עד למירון בגלל שמתנהג שרשב"י כן קבור שם, וא"כ לא יכול לסמוך ולצרף זה לקולא.
ובאמת, חשבתי עוד שעניין זה שאין זה ברור שזה אכן קבר רשב"י, יכול גם לשמש כסיבה להחמיר על הכהנים, שהרי, ככה לפחות אני מניח, יש לפעמים, ואולי גם כך זה בקבר רשב"י, שהדבר ברור שיש כאן קבר, ועל סמך זה בונים שזה רשב"י, כי ידוע שנקבר במירו וכדומה, אבל כיון שאי"ז ודאי, א"כ יש צד שזה קבר ישראל, אבל לא של רשב"י, וא"כ לא יוכלו לסמוך להקל בגלל שהם סוברים שקברי צדיקים אינם מטמאים.