בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 3988
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 12:07 pm

בגמ' שבת קמז,ב: אמר שמואל כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו. וראה עוד בפסחים מב,ב: מדיבחא ועד עצרתא דקמיט מרפי להו וכו'. מבואר שהימים האלו שבין פסח לעצרת הם ימים מסוגלים לרפואת הגוף.

ובשבלי הלקט הל' ספירת העומר סי' רלה כתב, וז"ל: ואחי ר' בנימין נר"ו פי' הטעם מה שנהגו שלא לישא בין פסח לעצרת לפי מה שמצינו בסדר עולם (רבא, פ"ג) משפט רשעים בגיהנום י"ב חודש [במשנה: שנאמר מדי חודש בחדשו]. ר' יוחנן בן נורי אמר מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו.

דברים אלו מובאים גם במטה משה ותניא רבתי בשם ר' בנימין הרופא, וברבינו ירוחם נתיב ה' ח"ד, [ושם איתא עוד שימים אלו הם ימי דין על התבואה, ועומר בא משעורים, כקרבן הסוטה שבא מן השעורים ולכך אין כונסין נשים ומגדלים שפם, (כלומר, דשערות מורין על הדין כידוע, ומל' שעורים), ועי' חק יעקב סי' תצב,ב וא"ר שם ס"ק א].

דברים אלו מלבד ששנויים בסד"ע הם משנה מפורשת במס' עדיות (י,ב), ושם מבאר הרע"ב: כלומר לאחר שיהיה בגיהנום כ"כ ימים כמו שיש מיום ראשון של פסח דאקרי שבת דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' עד עצרת שהיא ממחרת השבת השביעית, יצא מגיהנום ויבוא להשתחוות.

הרי שלפי פירוש הברטנורא אין שום יחוס לימים אלו בדווקא, ונקטום רק למנין בעלמא. אמנם ראה במהרש"א ח"א על אתר, וז"ל: והם ז' שבועות שיהא מזוקק שבעתיים בגיהנום, כמ"ש פ"ק דר"ה בדין בינונים שיורדים לגיהנום ומצפצפים ועולים שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרף את הכסף וגו', שע"כ ניתן לישראל ג"כ זה הזמן שיזקקו עצמן מטומאת מצרים כצרף כסף קודם מתן תורה.

ולכאורה קצת צ"ב שמצינו בימים אלו, מחד גיסא סגולה לרפואה, ומאידך גיסא זהו זמן של דין.

ואולי מתאים להביא כאן דברי ריש לקיש בנדרים ח,ב: אין גיהנום לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, שנאמר הנה יום בא בוער כתנור. ולפי"ז מבואר דאמנם ימים אלו מסוגלים גם לרפואה וגם לדין ולמשפט, ששני צדדים הם בגלגל חמה זה.

חכם באשי
הודעות: 9988
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי חכם באשי » א' מאי 01, 2011 1:15 pm

בנוגע להיות ימים אלו עת רפואה, ידוע המובא בשם ר"פ מקאריץ, שגשמים היורדים בימים אלו, מסוגלים לרפואה.
(ואמנם מעודי תמהתי, דבשלמא באקלים של ארץ ישראל לא שכיח מטר בימים אלו, אך באקלים האירופאי - הוא שכיח ביותר)

שבטיישראל
הודעות: 1720
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי שבטיישראל » א' מאי 01, 2011 5:32 pm

עי' שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' מ"ד מה שביאר שם דימי הספירה הם מוצלחים ומסוגלים לנסיעה

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי תולדות אדם » א' מאי 01, 2011 7:36 pm

ובכן אפשר לשאול מדוע בברכת 'גבורות' מזכירין 'רופא חולים'.

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי רבטוב » א' מאי 01, 2011 8:04 pm

עיין בספה''ק אוהב ישראל ....אפטא בליקוטים

נוטר הכרמים
הודעות: 3988
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 8:16 pm

תולדות אדם כתב:ובכן אפשר לשאול מדוע בברכת 'גבורות' מזכירין 'רופא חולים'.


אכן שאלה במקומה, והתשובה לזה כי 'גבורות' אינם בדווקא מידת הדין, אלא דבר שהוא כנגד כוחות הטבע. ולוטה בזה מש"כ בביאורה של ברכה זו.

הנה מושג 'גבורות' הוא הנהגה בדרך למעלה מן הטבע. ומצינו בלשון המשנה: גבורות גשמים. והנה יעוין מהרש"א ח"א חולין ס,ב שביאר ענין ואדם אין לעבוד את האדמה, דכאשר עדיין לא היה אדם בעולם לא המטיר ה' אלוקים במדת הדין שהיה שליט, שהרי כך עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין, עד שבא אדם וביקש רחמים להפך מדת הדין לרחמים, וזהו שלבסוף שיתף הקב"ה את מדת הרחמים, והוא ענין שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים שהם מטילים כח וגבורה בפמליא של מעלה שהוא מדת הרחמים שיגבר על מדת הדין, עכ"ד.

ומבואר דאע"פ שגשמים זה בעצם חסדים ורחמים, ועי' חולין סג,א: א"ר יוחנן למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם, ופירש"י: רחמים-מטר, מ"מ זה בא באופן של מדת הגבורה והשלטת מדת הרחמים על מדת הדין

וראה באדרת אליהו ריש פרשת וזאת הברכה, וז"ל: גשמים אינן ע"פ טבע כלל, כי כל הדברים שבעולם אומרים הפילוסופים שהוא על פי הטבע, אף זריחת השמש ושקיעתה, אבל על הגשמים מודים שאינן ע"פ טבע, כאשר אנו רואים שפעמים לא ירד כלל, ופעמים ירד כל יום ויום, ולכן נקרא גבורות גשמים שבזה ניכר גבורות ה' יותר מכל הדברים. ועי' עוד מש"כ בשנות אליהו ברכות ה,ב.

(ועי' אב"ע איוב ה,ז: ובעבור בא הגשם לפרקים מעטים, גם יש עתים שיכלא הגשם בשעת הצורך, ויצעקו בני אדם אל הבורא ויצוה על העבים להמטיר וזה יהיה להם אות גדול, על כן הזכיר אחר עושה גדולות [ואין חקר נפלאות עד אין מספר] הנותן מטר).

וראה עוד אריכות דברים בספר העיקרים מאמר רביעי פרק א בענין גבורת הגשמים שאינה מפעולות הטבע, וביאר לפי"ז כמה פסוקים באיוב ובירמיה. וביאר על דרך זה מאמר חז"ל: גדול יום הגשמים יותר מיום תחית המתים, שתחית המתים לצדיקים בלבד, וגבורת גשמים לצדיקים ולרשעים, שהכונה בזה לומר שכמו שתחית המתים אינו ענין טבעי כן הוא ענין המטר, יעו"ש.

ב) והנה כיוצא בזה מצינו בענין מזונותיו של אדם, מחד גיסא, הוא ענין חסד ומתנת חנם, וכמו שאומרים מכלכל חיים בחסד, וכן בברכת המזון: הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים. וכן אומרים עוד 'ובטובו הגדול', ושמעתי לבאר בזה לפי מה דאיתא בפסחים קיח,א: למה נקרא שמו הלל הגדול, אמר רבי יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה. ומבואר שזה מדת גדלו שהוא מחלק מזונות, וכידוע ש'גדול' היינו מדת החסד.

ומאידך גיסא, ראה באליהו רבה או"ח סי' קצב שביאר בטעם שתקנו בברכת הזימון שם אלקינו ובברכת התורה שם הוי"ה, משום שגבי מזון הדין נותן לכלכל את כל הברואים לפיכך תקנו זה השם שהוא מדת הדין, אבל התורה לא נתנה אלא בחסדו כדכתיב למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, כי איזה שורת הדין נותנת להודיע דרכיו לברואיו הרי לא עשה כן לכל גוי שהם ג"כ ברואיו, לפיכך תקנו שם של רחמים.

ונראה דבאמת עצם נתינת המזונות הוא בדין ולא בחסד, וכדברי הא"ר, אבל יסוד הדבר מבואר במתני' שילהי קידושין: רבי שמעון בן אלעזר אומר, ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהרעתי את מעשי וקפחתי את פרנסתי. הרי שמעיקרא המזונות מגיעים במדת הדין והמשפט, אלא שכיון שאדם מרע מעשיו הוא מקפח פרנסתו, ואז כל מזונותיו הן במדת הרחמים.

ולפי"ז מבואר דאמנם ענין המזונות שייך למדת הגבורה שהיא משליטה את מדת החסד על מדת הדין, והקב"ה בטובו הגדול זן ומפרנס גם למי שאינו ראוי לכך במתנת חנם.

ג) וראה עוד בטור או"ח סימן קיד דמחיה מתים כנגד שלשה מפתחות שלא נמסרו לשליח, ופרישה שם.

ולפי"ז יש לפרש 'מחיה מתים ברחמים רבים', יעוין ברכות נה,א: שלשה צריכים רחמים...שנה טובה. ופירש"י: צריכים רחמים-צריכים לבקש רחמים שיבאו לפי שהם בידו של הקב"ה ואין להם רשות לבא אלא ברשותו.

ד) לפי"ז נראה לבאר עוד יתר השבחים האמורים בברכה זו. הנה כאשר אדם הוא מן הנופלים או מן החולים או מן האסורים ח"ו הרי יש כאן ר"ל הנהגה של מדת הדין, ומ"מ גבורות ה' לכבוש את מדת הדין בהשלטת מדת הרחמים בכך שהוא סומך הנופלים ורופא החולים ומתיר האסורים.

ה) וענין מקיים אמונתו לישני עפר שזה תחיית המתים, נראה דהנה בחתימה אומרים מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה, הישועה באה בדרך של צמיחה, המיוחד בתהליך של צמיחה הוא שדוקא מתוך הריקבון והכליון של הגרעין באדמה בא מכחו אילן רב פארות, וכן הוא דרך הישועה תמיד שהיא צומחת ועולה מתוך הצרות, והגאולה באה מתוך ההסתר פנים, וכלשונו הזהב של רבינו יונה שהחשיכה היא סבת האורה.

כך הוא תהליך הבנין והתקומה של כלל ישראל בצמיחת קרן למשיח בן דוד, וכך בתחיית המתים בב"א מרקב עצמות תהא התחיה ותחיינה העצמות היבשות. וזוהי מדת גבורתו ית' שמתוך מדת הדין בוקעת ועולה השפעת הרחמים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10237
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי איש_ספר » א' מאי 01, 2011 8:34 pm

וז"ל אק"מ בספר חמדת ימים, ימי העומר פ"ב
הנה כבר קלטה הנפה מכל המקובץ כי הימים האלה אשר בין פסח לעצרת כולם קדושים ובתוכם ה' והמה ימים נוראים ועומדים ברומו של עולם כמו שנתבאר, וחשובים כאילו המה ימי חולו של מועד כמו שכתב הרמב"ן בפירוש החומש ששבעת ימי הפסח כולם כנגד יום הראשון של חג ויום העצרת כנגד יום שמיני של חג והימים של בנתיים כנגד ימי חולו של מועד. ועל כן איש הירא וחרד ראוי להיות זהיר וזריז לעמוד לשרת בשם ה' בימים האלה יתר על כל הימים בקדושה ובטהרה וביראת ה' כל היום לא יפנה ימין ושמאל וירא ויפחד ממידת הדין המתוחה שלא יכוה בגחלתה חס ושלום.

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: בין פסח לעצרת – עת רפואה וימי דין

הודעהעל ידי רבטוב » א' מאי 01, 2011 9:43 pm

הדבר פשוט כי בעולם העשי' לא יכולים לקבל את ההשפעה ישר מחסד . כי ההשפעה היא מאוד חזקה ואין לנו הכלים לקבלם . ורק ע''י התכללות החסדים בגבורות יש לנו הכלים לקבלם
והראי' הפשוטה היא מתינוק היונק שההשפעה באה טיפין טיפין .וכל ההשפעות שלנו הם בברכה שני' בשמונה עשרה שהיא מכונה גבורות ....יצחק . והוא הוא שאומר פלגא עלי ופלגא וכו'.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד