ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' מאי 09, 2011 1:08 am

נוסח הברכה של ספירת העומר

אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?

ואגב זה נשאל גם לגבי ברכת נטילת ידים, שצ"ע מהי מילת "נטילת".
ועוד, מהו ברכת "להתעטף בציצית", שלכאורה אין המצוה בעיטוף, אלא המצוה היא שכשנלבש בגד עם ארבע כנפות נשים בו ציצית, אבל אין המצוה בעצם העיטוף!
וידעתי גם ידעתי, שודאי יש סודות גדולים בכל מילה שבברכות, אבל מצוה ליישב גם על דרך הפשט.
ואכיר טובה לכל מי שיחכימני כאן.

עמיחי כנרתי

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10065
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' מאי 09, 2011 3:57 am

יש באוצר ספר נפלא הנקרא ברכת הלוי, [ומחברו הוא המו"ל של סדרת אוצר הראשונים עהש"ס]. הספר עוסק בדין ברכת המצות, ויש בו קונטרס הנקרא 'קובץ רבוותא' שם נאספו מדברות הראשונים על סדר הברכות, דבר דבור על אופניו, שם תמצא מענה לכל שאלותיך. [ראה דף 247 מעמודי האוצר ואילך].
דוקא לגבי לגבי ספה"ע הביא שם רק מדברי ר"י בר יקר שתמה על לשון ספירת העומר (שהרי לא את העומר סופרים). ויש להוסיף כי כל לשון זו נעתקה ברבינו ירוחם (תו"א נתיב ה'). וע"ע גם רמב"ן וריטב"א לפסחים דף ז' שביארו דספירת העומר פירושה מהעומר. וראה עוד במאירי שלהי פסחים שכתב שהוא נוסח קצר.

היא שיחתי
הודעות: 3260
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' מאי 09, 2011 9:24 am

ידידנו ר' עמיחי
ראה כאן
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?50898

עמוד מס' 20 כמה דעות בזה

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 13201
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' מאי 09, 2011 9:44 am

סתם הערה טכנית אם אתה רוצה להפנות לספר בעמוד מסויים
אתה יכול ללחוץ למטה על צור קישור ולהעתיק את הקישור הזה.

אברהם
הודעות: 1038
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי אברהם » ב' מאי 09, 2011 3:56 pm

גם אני אוסיף שאלתי

מהו לשון ברכת 'בדיקת חמץ' שהוא גם לשון המשנה, וכי את החמץ בודקים, הלא את הבית בודקים מן החמץ.

אשמח לקבל מ"מ וציונים.

זקן ששכח
הודעות: 2546
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי זקן ששכח » ב' מאי 09, 2011 10:32 pm

יעויין רש"י (שמות טו ט):
אריק חרבי - אשלוף ועל שם שהוא מריק את התער בשליפתו ונשאר ריק נופל בו לשון הרקה כמו מריקים שקיהם (ירמיה מח) וכליו יריקו. ואל תאמר אין לשון ריקות נופל על היוצא אלא על התיק ועל השק ועל הכלי שיצא ממנה אבל לא על החרב ועל היין ולדחוק ולפרש אריק חרבי כלשון (בראשית יד) וירק את חניכיו אזדיין בחרבי מצינו הלשון מוסב אף על היוצא (ש"ה א) שמן תורק (ירמיה שם) ולא הורק מכלי אל כלי לא הורק הכלי אין כתיב כאן אלא לא הורק היין מכלי אל כלי מצינו הלשון מוסב על היין וכן (יחזקאל כח) והריקו חרבותם על יופי חכמתך דחירם.

בדברי רש"י אלו יתורצו כמה מן השאלות כגון בדיקת חמץ ועוד, ודוק.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' מאי 10, 2011 1:42 am

כך כתב המאירי בסוף פסחים:
"ולשון ספירת העומר לשון קצר הוא ופירושו ספירה הבאה על יום הבאת העומר, אלא שאי אפשר בלשון הגון ממנו. שאם יאמר על ספירת הימים צריך לפרש הימים, ואם יאמר על ימי העומר הרי אין בעומר אלא יום אחד, ואם יאמר 'על ספירת הימים הבאה מיום הבאת העומר עד עצרת' הרי הוא לשון ארוך יותר מדאי":
והיינו שאין לשון יותר טובה ממנה שגם קצרה.

ורציתי לציין לתוס' פסחים דף ז, ב, ש"יש טעם לברכות, ור"י לא מצא טעם לכל הברכות". והיינו שודאי דברי חכמים בהשכל ודעת, ויש טעם לכל נוסח, אך אפילו גדולי ישראל אינם יודעים תמיד מדוע תיקנו חז"ל בדיוק בנוסח המסויים הזה.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי גוראריה » ג' מאי 10, 2011 1:48 am

גאולה בקרוב כתב:כך כתב המאירי בסוף פסחים:
"ולשון ספירת העומר לשון קצר הוא ופירושו ספירה הבאה על יום הבאת העומר, אלא שאי אפשר בלשון הגון ממנו. שאם יאמר על ספירת הימים צריך לפרש הימים, ואם יאמר על ימי העומר הרי אין בעומר אלא יום אחד, ואם יאמר 'על ספירת הימים הבאה מיום הבאת העומר עד עצרת' הרי הוא לשון ארוך יותר מדאי":
והיינו שאין לשון יותר טובה ממנה שגם קצרה.

ורציתי לציין לתוס' פסחים דף ז, ב, ש"יש טעם לברכות, ור"י לא מצא טעם לכל הברכות". והיינו שודאי דברי חכמים בהשכל ודעת, ויש טעם לכל נוסח, אך אפילו גדולי ישראל אינם יודעים תמיד מדוע תיקנו חז"ל בדיוק בנוסח המסויים הזה.

תוס' מתייחס רק להבדלים בין "על " ובין "ל". עיי"ש.
ומן הראוי להזכיר ד' רשב"א שחז"ל לא קבעו נוסח סופי לברכות רק 'מטבע', ולכן יש מחלוקות בגמ' על הנוסח המתאים להרבה ברכות.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: נוסח הברכה של ספירת העומר ועוד ברכות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' מאי 11, 2011 1:34 am

לגור אריה,
ידעתי שתוס' שם מדבר על נושא מסויים, אבל לענ"ד זהו גם עיקרון כללי יותר,וכך משמע גם מלשון תוס', שלא תמיד הננו מבינים את הנוסח מדוע כך ולא כך.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10065
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ספירת העומר - או ספירת מהעומר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' מאי 21, 2011 10:17 pm

גאולה בקרוב כתב:נוסח הברכה של ספירת העומר

אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?

ר' מאיר מדן מישיבת הר עציון כתב מאמר ע"כ 'על ספירת העומר' לשוננו לעם כרך כ"ב (תשל"א) עמ' 176- 178 הוא תולה את הענין שם בנוסח בעומר או לעומר עי"ש.

ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: ספירת העומר - או ספירת מהעומר

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' מאי 24, 2011 11:18 am

גאולה בקרוב כתב:נוסח הברכה של ספירת העומר

אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?
עמיחי כנרתי

אם ברצונך לשמוע דברים נפלאים וערבים בזה אתה מוזמן לשמוע את שיעוריו של הרב משה שפירא שליט"א על ספירת העומר, בכל שיעוריו על ספירת העומר הוא נגע בסוגיא זו אלא שכל פעם מזווית שונה או בווריאציה אחרת.
השיעורים מצויים בקול הלשון> עברית> מחשבה מוסר וחסידות> שיחות> שיעורים קודמים> מועדים> ספירת העומר. או בשיעורים מהתקופה האחרונה תחפש לפי התאריך, לא תתאכזב.

מצורף ראשי פרקים של השיעורים, לא ערוך בכלל. מה שנכתב תוך כדי השיעור. לא מעובד אבל גם זה משהו לרגילים בסגנון.
ספירה וותלמידי רבי עקיבא.pdf
(41.17 KiB) הורד 92 פעמים

א.docx.pdf
(46.09 KiB) הורד 108 פעמים

ספירת ימים ושבועות.pdf
(56.48 KiB) הורד 85 פעמים

עצרת ועניני הספירה.pdf
(78.51 KiB) הורד 91 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ישראל הר כסף ב ג' מאי 24, 2011 11:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרי יהושע
הודעות: 2426
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ספירת העומר - או ספירת מהעומר

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אפריל 12, 2017 9:59 pm

ואולי מעניין לעניין באותו עניין של נוסח הברכה, למה מברכין בעל ולא בל'?.

האם יש תשובה המניחה את הדעת בזה?.

אברהם
הודעות: 1038
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

למה לא אומרים יום אחד 'מהעומר'

הודעהעל ידי אברהם » ו' אפריל 28, 2017 11:58 am

בכתבי זקני רש"ש זצ"ל נזכר 'מה ששמעתי מאבי [רבי אריה לוין] זצ"ל בשם רבי חיים ברלין זצ"ל בענין ספירת העומר, הטעם שלא סופרים 'מעומר' אלא 'לעומר' או 'בעומר''. עכ"ל. וכיון שזהו ברשימות קיצורי שיחות שרשם לעצמו לא מפורט שם מהי השמועה.

ברצוני לברר,
האם מישהו שמע איזו שמועה בשם הגרח"ב בעניין הנ"ל?

והאם כתבו בזה במקורות אחרים, למה לא סופרים כך וכך ימים 'מהעומר'?



תודה רבה!

דרומי
הודעות: 1402
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: למה לא אומרים יום אחד 'מהעומר'

הודעהעל ידי דרומי » ש' אפריל 29, 2017 9:14 pm

כמדומני ברור שבכתבי הקבלה והחסידות מבארים נוסח זה. ואין הספרים תח"י כרגע לחפש.

דרומי
הודעות: 1402
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הודעהעל ידי דרומי » ש' אפריל 29, 2017 9:51 pm

שוב מצאתי שה'עומר' הוא הרי משעורים, מאכל בהמה. ויש כאן רמז בכלל לעניני ה'בהמה' שבאדם (מדות וכו'), שע"י הספירה ממשיכים בהם אורות לתקנם. וזהו הפירוש 'לעומר' - 'אל העומר'.

כן מבואר במאמרי אדמו"ר האמצעי על במדבר ע' כד: "ענין ירידה והמשכה מלמעלה למטה אל העומר שעורים להעלותו כו'".

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 233
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ש' אפריל 29, 2017 10:09 pm

כבוד הרב הנכבד המכונה דרומי, אשר לפי הנראה עוסק בהרבצת תורה ויראה בכמה דרכים

בודאי כשכבודו כותב מאמר הוא חושב לפני זה למי מיועד המאמר, אנשים, נשים, איזה גיל, מה הרקע שלהם וכו' מה רוצים לשמוע
ברור שהמשתתפים באשכול זה לא התכוונו להסבר בנושא המדובר עפ''י חסידות

כמו כן כשכבודו מזכיר רב במאמר, אינו כותב בסתמא 'הרב' כתב/אמר, אלא כותב שם מפורט
למה אמורים להבין מי זה 'הרבי', 'האדמו''ר האמצעי' וכו'?

בידידות ובתקוה להבנה

דרומי
הודעות: 1402
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הודעהעל ידי דרומי » ש' אפריל 29, 2017 10:16 pm

כבוד חבר פורום אוצר החכמה,

איני מחבב הערות שיש בהן התייחסות 'אישית' לניק מסויים ונתינת הרגשה לניק שמישהו עוקב אחריו.

אם יש לך שאלה ענינית על מה שכתבתי - תשאל לגופו של ענין.

רוב חכמי הפורום כאן הם ברמה קצת יותר גבוהה מכפי שאתה מצייר אותם בדבריך.

אברהם
הודעות: 1038
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הודעהעל ידי אברהם » ש' אפריל 29, 2017 10:55 pm

דרומי כתב:שוב מצאתי שה'עומר' הוא הרי משעורים, מאכל בהמה. ויש כאן רמז בכלל לעניני ה'בהמה' שבאדם (מדות וכו'), שע"י הספירה ממשיכים בהם אורות לתקנם. וזהו הפירוש 'לעומר' - 'אל העומר'.

כן מבואר במאמרי אדמו"ר האמצעי על במדבר ע' כד: "ענין ירידה והמשכה מלמעלה למטה אל העומר שעורים להעלותו כו'".



ומה יעשו הנוהגים לומר 'בעומר'?

למה לא אומרים 'מהעומר'???

דרומי
הודעות: 1402
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ספירת העומר - או ספירה מהעומר

הודעהעל ידי דרומי » ש' אפריל 29, 2017 10:56 pm

אלו שאומרים 'בעומר' יכולים להסתדר עם אותו רעיון - בתוך העומר


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד