גאולה בקרוב כתב:כך כתב המאירי בסוף פסחים:
"ולשון ספירת העומר לשון קצר הוא ופירושו ספירה הבאה על יום הבאת העומר, אלא שאי אפשר בלשון הגון ממנו. שאם יאמר על ספירת הימים צריך לפרש הימים, ואם יאמר על ימי העומר הרי אין בעומר אלא יום אחד, ואם יאמר 'על ספירת הימים הבאה מיום הבאת העומר עד עצרת' הרי הוא לשון ארוך יותר מדאי":
והיינו שאין לשון יותר טובה ממנה שגם קצרה.
ורציתי לציין לתוס' פסחים דף ז, ב, ש"יש טעם לברכות, ור"י לא מצא טעם לכל הברכות". והיינו שודאי דברי חכמים בהשכל ודעת, ויש טעם לכל נוסח, אך אפילו גדולי ישראל אינם יודעים תמיד מדוע תיקנו חז"ל בדיוק בנוסח המסויים הזה.
גאולה בקרוב כתב:נוסח הברכה של ספירת העומר
אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?
גאולה בקרוב כתב:נוסח הברכה של ספירת העומר
אשמח אם החכמים כאן יענו, מדוע נוסח הברכה הוא "אקב"ו על ספירת העומר". נוסח זה נמצא כבר בסדר רע"ג וסדר רס"ג, וכן ברמב"ם הל' תמידין ז, כה, ובשאר ראשונים.
וצ"ע, שהרי בתורה מבואר שהספירה היא מקרבן העומר עד קרבן שתי הלחם, או בהבנה אחרת מפסח עד שבועות, ומה שייך לומר "ספירת העומר", ספירה ששייכת לקרבן העומר? ולמה לא "ספירה מהעומר", או בנוסח אחר?
עמיחי כנרתי
דרומי כתב:שוב מצאתי שה'עומר' הוא הרי משעורים, מאכל בהמה. ויש כאן רמז בכלל לעניני ה'בהמה' שבאדם (מדות וכו'), שע"י הספירה ממשיכים בהם אורות לתקנם. וזהו הפירוש 'לעומר' - 'אל העומר'.
כן מבואר במאמרי אדמו"ר האמצעי על במדבר ע' כד: "ענין ירידה והמשכה מלמעלה למטה אל העומר שעורים להעלותו כו'".
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים