פורום אוצר החכמה

פסח שני הוקבע ליום ארבעה עשר בחודש השני, לטובת אותם האנשים אשר היו טמאים או בדרך רחוקה.
ולכאורה יש להבין מפני מה נדחתה הקרבת הקרבן בירח ימים.
דאי משום טמאים, הא מיד במוצאי שביעי של פסח כבר טהורים הם [שאין טומאת מת למעלה משבעה ימים],
ואי משום מי שהיה בדרך רחוקה, שמא לא סגי נמי בחודש וידחה עוד יותר,
כלומר, מפני מה הוקבע להם דוקא שלושים יום.

חברים, הבו נא פתרונים.
[שלחני חד מן חבריא שכתב אודות כך הרב יעב"ץ. מי יורני מקומו המדוייק].

אגב, לדעתי פליאה רבתא היא שלא מצאתי עוד למי שידון בכך.

היעב"ץ בסידורו שער היסוד לחודש אייר ס"ק כ"א. כתב שני ביאורים.

ודרך אגב אעיר לתאריכו של פסח שני, שלכאורה יפלא מדוע דוקא בפסח יש אפשרות תשלומין. וראה בחינוך שבגלל חשיבותו.
ולפום ריהטא נראה לומר, ע"פ דברי הרמב"ן בפרשת אמור שכל הימים שבין פסח לשבועות הם כחול המועד ארוך, וא"כ התשלומין הינם עדיין בתוך "פסח" הארוך, ודוק.
עמיחי כנרתי

החסידים אומרים שנתנו להם פסח שני בהיות שביקשו - והמבקש מקבל.
בנוגע לדברי היעב"ץ הדברים מופלאים שכתב שם כך גילו לי מן השמים...

מי יעתיק לנו את דבריו?

תולעת ספרים07 כתב:החסידים אומרים שנתנו להם פסח שני בהיות שביקשו - והמבקש מקבל.
בנוגע לדברי היעב"ץ הדברים מופלאים שכתב שם כך גילו לי מן השמים...

הפליאה היא מה שגילו לו מן השמים?! ידוע שהיה בעל רוח הקודש, כעדות הבעש"ט אודותיו.

אצל חסידים אמרו שמפסח שני למדנו 'אז ס'איז נישטא קיין פארפאלענער'. כלומר, אין יהודי שאין לו תקוה.

אני מקפיץ שוב את אשכולי המיותם, שמא יחמול עליו אי מי ויחוס לגלות סודו.

אגב, שמו 'פסח שני' איננו משום שהוא שני אחר הפסח הראשון אלא על שם שהוא
בחודש השני חודש אייר - כך זכור לי. היש מי שחולק על כך?

נראה לי שהענין הוא בי''ד שבו. ז"א אין ענין בעוד הזדמנות גרידא לעשות את הפסח אלא שטמון משהו בתאריך המסויים הזה.
מה טמון? גם אני לא יודע ומ"מ אנסה לברר את הסוגיא בכיוון הזה בל"נ כפי מיסת הזמן אשר עמדי.

ישראל הר כסף כתב:נראה לי שהענין הוא בי''ד שבו. ז"א אין ענין בעוד הזדמנות גרידא לעשות את הפסח אלא שטמון משהו בתאריך המסויים הזה.
מה טמון? גם אני לא יודע ומ"מ אנסה לברר את הסוגיא בכיוון הזה בל"נ כפי מיסת הזמן אשר עמדי.

למה לא נאמר כפשוטו שמכוון כנגד ספירת הוד? ו"תרעין פתיחין" כידוע מהזוה"ק [והעלונים, בעוה"ר...]

כדבריך אכן מבואר בספר 'אור גדליהו' לרבי גדליהו שארר זצ"ל מגדולי אמריקה.
מבאר שם כי מידת הוד מכוונת כנגד עבודתו העצמית של האדם כי היא הודו והדרתו.
ופסח שני כל עצמו לא בא אלא ע"י טענת 'למה נגרע' שהיא רצון אמיתי לא לאבד שום חלק עבודה.
דבר זה מבואר כיוון שתמיד אפי' אונס מצביע על פגם כלשהו על האנוס ואפי' שהוא פטור. וא"כ האנוסים מקרבן פסח שהיו אנשים גדוולים- מישאל ואלצפן- לכאו' מצינו בהם פגם כאן, אמנם מבואר בספרים הק' שכאן לא היה שום פגם אלא רצה ה' לגלות ע"י פרשה חדשה הבאה מכח עבודת האדם. והוא מעין תורה שבע"פ בתוך תורה שבכתב. תורה שבע"פ כולה פרי עבודת האדם לגלות הגנוז בתורה והיא כולה שיכת למידת הוד. וע"כ פסח שני המתין עד לשבוע החמישי דספירה- מידת הוד.

כמו"כ מצינו שמידת אהרן הכהן היא מידת הוד ומתחבר לכח תורה שבע"פ שהיא חלקו 'כי שפתי כהן ישמרו דעת' כיוון שכל דבר שמופיע בתורה בפעם הראשונה זהו דבר עיקרי, וה'סברא' בראשונה בתורה מופיענ בטענת אהרן הכהן לחלק בין קדשי שעה לקדשי דורות. ע"כ מידתו היא מידת הוד. וכן ע"ז הדרך מבאר שם עוד ענינים.

ב"ה
אני מעודי תמהתי על ה"חגיגות" של פסח שני ביד. הרי ההקרבה נעשתה ביד לאחר חצות (ומשום כך ביג במנחה אומרים תחנון), ואכילתו בליל טו, ואם כן מדוע נהגו ילדי הגן לאכול המצות ביום יד בבוקר?

כי הגן סגור אחה"צ, גם סדר עושים שם כמה ימים לפני פסח אע"פ שדרשו יכול מראש חודש וכולי.

וכך כותב היעב"ץ
סדר חודש אייר
י"ד בו הוא יום טוב של דבריהם. וכו' ראוי שלא לומר בו תחנון עכ"פ.
וטעם פסח שני שהוקבע באייר גילו לי מן השמים לפי שבו כלתה חררה שהוציאו ממצרים (לכן הלינו בט"ו שעדיין סעדו בו סעודה אחת ממנו בערב ובבוקר פסק) לפיכך ע"כ נמשך נס יצי"מ ואכילת מצה.
ע"ש.
בסידור יעב"ץ שלי הוא נמצא בעמוד רע"ג והמעיין שם ירווה נחת.

מאיר חכמים כתב:(ומשום כך ביג במנחה אומרים תחנון)

עד כמה שזכור לי - המ"ב כותב לומר תחנון במנחה קודם משום שאין זה יו"ט ממש ולא מטעם זה שכתבת.
אין הספרים כעת תחת ידי וכתבתי מזכרון - ומקופיא.

תולעת ספרים07 כתב:וכך כותב היעב"ץ
סדר חודש אייר
י"ד בו הוא יום טוב של דבריהם. וכו' ראוי שלא לומר בו תחנון עכ"פ.
וטעם פסח שני שהוקבע באייר גילו לי מן השמים לפי שבו כלתה חררה שהוציאו ממצרים (לכן הלינו בט"ו שעדיין סעדו בו סעודה אחת ממנו בערב ובבוקר פסק) לפיכך ע"כ נמשך נס יצי"מ ואכילת מצה.
ע"ש.
בסידור יעב"ץ שלי הוא נמצא בעמוד רע"ג והמעיין שם ירווה נחת.

לצערי אין הטעם מובן לי היטב. הרי הזכיר ענין נס יצי"מ ואכילת מצה, כלומר ענין אכילת הפסח היתה רק לאותו לילה, והדרה שאלה לדוכתא, למה לא יקריבו הפסח השני מיד בסיום שבעת ימי חג המצות?

עד כמה שהבנתי את דבריו של היעב"ץ כוונתו לומר שנקבע פסח שני ביום שיצאו ממצרים לגמרי - כלומר כאשר כלתה החררה - לדעתו של היעב"ץ פסח ראשון נקבע על היציאה הגדולה ממצרים ופסח שני על היציאה הסופית.
אין היעב"ץ כעת תחת ידי ואני כותב רק ממה שאני מבין את דבריו שהעתקתי...
ואם מישהו יסרוק לנו את דברי היעב"ץ כולו יבוא על שכרו מן השמים..

(ודלא כפי שכתבת לעיל שנקרא פסח שני על שם שקרב בחודש השני על פי המבואר בר"ה פ"א מ"ג ובתוי"ט ומלאכת שלמה שם)