פורום אוצר החכמה

ידוע דברי הגמ' בביצה שדוד המלך ע"ה נפטר בחג השבועות - מאידך גיסא ידועים דברי הגמ' שדוד המלך ע"ה נפטר בשבת קודש - וידוע הקושיא שהרי לא יתכן שחג השבועות יוצא בשבת.
אם יש למישהו מחכמי הפורום להוסיף בנידון - אשמח מאד.

כבר הילכו בו נמושות.
לזכרוני, בקובץ 'נחלת צבי' (מלפני כעשרים שנה) נתפרסם מאמר מקיף בענין.

מורינו ר' חכם באשי
אל תשלח אותי לקובצים שאין לי גישה אליהם - אם לא איכפת לך לפתח את הנושא - מסקנות - שורה תחתונה.
ואשמח מאוד.

השיטה היותר פשוטה היא שבזמן שקידשו לפי הראייה היה יכול להיות שבועות בשבת, (יש ראשונים שמשמע בהם שגם אז הקפידו על כללים אבל צ"ע אם זה משפיע על שבועות)

אוצר החכמה כתב: (יש ראשונים שמשמע בהם שגם אז הקפידו על כללים אבל צ"ע אם זה משפיע על שבועות)

לכאורה הוא פלוגתא דרב שמעיה ואחרים ר"ה ו:

תני רב שמעיה עצרת פעמים ה' פעמים ששה פעמים שבעה הא כיצד שניהן מלאין חמשה שניהן חסרין שבעה אחד מלא ואחד חסר ששה ומאן תנא דפליג עליה דרב שמעיה אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה

ר איסתרא - לא הבנתי - שמא כוונתך לומר שכל היארצייט של דוד המלך ע"ה אשר כלל ישראל כולו תפסו כדבר פשוט שהוא בחג השבועות - מוטל בספק - והוא מחלוקת בגמ' - הדברים מרפסין איגרא.
לא כך?
זה הרי נוגע לאין ספור מנהגים..
וכי מישהו מהפוסקים הכריע בנידון.

איסתרא בלגינא כתב:

אוצר החכמה כתב: (יש ראשונים שמשמע בהם שגם אז הקפידו על כללים אבל צ"ע אם זה משפיע על שבועות)

לכאורה הוא פלוגתא דרב שמעיה ואחרים ר"ה ו:

תני רב שמעיה עצרת פעמים ה' פעמים ששה פעמים שבעה הא כיצד שניהן מלאין חמשה שניהן חסרין שבעה אחד מלא ואחד חסר ששה ומאן תנא דפליג עליה דרב שמעיה אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה

ראיה נכונה כלומר שאם לא קיי"ל כאחרים, את ניסן ואייר יכלו לשנות ואז יכול לחול עצרת בשבת, ולאחרים וודאי שיכול להיות עצרת בשבת שהרי אין בין עצרת לעצרת אלא ד ימים בלבד או חמשה ואם בשנה ראשונה למחזור היה עצרת ביום א בשנה שאחריו יהיה ב ה בשלישית ב ג (שנה מעוברת) וברביעית בשבת.

תולעת ספרים07 כתב:ר איסתרא - לא הבנתי - שמא כוונתך לומר שכל היארצייט של דוד המלך ע"ה אשר כלל ישראל כולו תפסו כדבר פשוט שהוא בחג השבועות - מוטל בספק - והוא מחלוקת בגמ' - הדברים מרפסין איגרא.
לא כך?
זה הרי נוגע לאין ספור מנהגים..
וכי מישהו מהפוסקים הכריע בנידון.

הוא לא אמר דבר כזה. כל מה שהוא אמר, שמה שאני אמרתי לגבי אם ניסן ואייר בזמן שקידשו את החודש בב"ד יכולים להשתנות במספר הימים, זה מחלוקת ר' שמעיה ואחרים. וכמו שהסברתי לכו"ע יכול להיות בשבת וסרה תמיהתך.

(אגב לא הבנתי מה רצית גם לפי הבנתך בדבריו, הרי וודאי לא קיי"ל כאחרים בעניינים הרבה יותר מרכזיים מאשר היארצייט של דוד המלך כמו מתי לצום ביוה"כ)

עיין תוס' חגיגה יז עמוד א' בסוף דבריהם שם ...דבשבת נפטר דוד ושמא התם לית ליה הכי אלא פליג אהא
כמו כן ראה טעמי המנהגים עמוד ק"צ טעם שאומרים במוצאי שבת דא היא סעודתא דדוד מלכא ע"ד שאמרו בשבת דף ל' עמוד ב' שאמר הקב"ה לדוד שימות בשבת ע"כ בכל מו"ש היה דוד עושה סעודה גדולה על שלא מת וכו'.
והדברים מתמהים איך זה שאמר לו הקב"ה שמידת קיצו הוא בשבת וכפי שאמרו בגמ' שבת ל' עמוד א והיה לו לומר שבועות שיחול בשבת וצ"ב.

גם אז לא תמיד היה שבועות יוצא באותו תאריך, פעמים בו' פעמים בז'.

והרי הוא סוגיא ארוכה בשבת פ"ו עמוד ב' מתי שבועות יוצא - לגבי פרישה ג' ימים.

לתועלת המעיינים אוסיף לציין בזה את דברי השערי תשובה סימן תצ"ד ס"ק ב' שנוהגין לומר רות בשבועות לפי שדוד המלך ע"ה מת בעצרת והקב"ה ממלא שנותיהם וכו' ובוודאי בעצרת נולד וכו'. יעו"ש.

ולפי מה שנכתב לעיל לא נפטר דוד המלך ע"ה בחג השבועות שלנו – כלומר בו' סיון - אלא בה' או ז' סיון – וקצת קשיא מדוע חוגגים את היארצייט של דוד המלך ע"ה בשבועות שלנו כלומר בו' סיון - ובפרט שלא חג השבועות קא גרים, אלא השבת, וכפי אשר הבטיחו הקב"ה.
ואפשר שטעיתי בזה.

זה לא מדוייק זו אפשרות שהיה בה' או בז' אבל יכול היה להיות גם בו' כי בזמן שקידשו ע"פ הראייה לדעת ר' שמעיה כשם שאפשר היה לשנות את ניסן ואייר היה אפשר לשנות גם חדשים אחרים (אין שום עניין שלא יהיה בדו פסח, הסיבה שאין אצלנו בדו פסח היא משום שלא אדו ראש) וממילא לכו"ע גם האפשרות שהיה באותה שנה פסח ביום ו וממילא שבועות בו' סיוון ובשבת אפשרית באותה מידה.

(ולאחרים כמו שהזכרתי זה וודאי היה בו' סיוון ויכול היה להיות בשבת)

ואם כך יכולים לומר שאם היארצייט תלוי בתאריך קיי"ל שהיה באותה שנה בו' בסיוון.

ראיתי בספר ברית יעקב שכתב מדוע התוס נקטו שיש מחלוקת בין הבבלי לירושלמי שלבבלי נפטר בשבת ולירושלמי בשבועות . למה לא נאמר ששבועות היה ביום ראשון ונפטר בשבת והיה מת בשבועות . לא שנפטר ממש . אחכ מביא שבמדרש רות רבה כתב שנפטר בשבועות שחל בשבת . וכתב לומר אולי הגיעו עדים מן המנחה ולמעלה ונהגו אותו היום קודש ולמחרתו .
אני הבנתי את דבריו שכונתו שניסן היה יומים . ויצא שבועות ביום ראשון . ונפטר דוד המלך בשבת קודם . ומה שכתוב במדרש הכונה אם לא היו מגיעים העדים אחר המנחה

תולעת ספרים07 כתב:לתועלת המעיינים אוסיף לציין בזה את דברי השערי תשובה סימן תצ"ד ס"ק ב' שנוהגין לומר רות בשבועות לפי שדוד המלך ע"ה מת בעצרת והקב"ה ממלא שנותיהם וכו' ובוודאי בעצרת נולד וכו'. יעו"ש.

ולפי מה שנכתב לעיל לא נפטר דוד המלך ע"ה בחג השבועות שלנו – כלומר בו' סיון - אלא בה' או ז' סיון – וקצת קשיא מדוע חוגגים את היארצייט של דוד המלך ע"ה בשבועות שלנו כלומר בו' סיון - ובפרט שלא חג השבועות קא גרים, אלא השבת, וכפי אשר הבטיחו הקב"ה.
ואפשר שטעיתי בזה.

ראיתי היום בזה פרפרת ודרוש יקר בישוב הקושיא הנ"ל למה אומרים רות ביום ב', והלא דוד המלך מת ביום א', כי בזמנו של דוד לא היה חג השבועות כי אם יום אחד בלבד, בטוטו"ד, בספר 'בית יעקב' להה"ק רבי יעקב אהרן מווידאמא זצ"ל, תלמיד היהודי הק' מפשיסחא, והרבי ר' בונם זצ"ל:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 19&hilite=

בענין הנל

ביום ב' דחג השבועות תשכ"ח דיבר הרבי מליובאוויטש על ענין זה, וצידד שאכן דוד הסתלק בז' סיון - כי עצרת פעמים שבעה. והוסיף רמז לדבר, שלפי החלוקה של התהלים לימי החודש, הנה ביום ז' בחודש אומרים את מזמור לט שבו אומר דוד המלך "הודיעני ה' קצי גו'", והכל בהשגחה פרטית

ראיתי בכמה ספרים אחרונים שיום היארצייט של דוד המלך ביום ב' דשבועות - אך כפיה"נ אין לו מקור קדום - ואדרבה מדברי הפרי מגדים משבצות זהב תצ"ד סק"ב ועוד שהקשו למה אומרים רות ביום ב' דשבועות ולא תירצו כן משמע דלא ס"ל כן.
ועיין מחזור מטה לוי - שבועות תרס"ו. למברג עמוד קכט ב מה שדיבר בזה (העורך או בעל מטה לוי ?) ועירר שטעות הוא לומר שהיה ביום ב' דשבועות.
בספר נטעי גבריאל על הלכות שבועות פל"ג ס"ח סקי"א וראה בפנקס חברת תהלים דק"ק גומביןפולין שכתב ונוהגים להתאסף בבתי כנסיות ומדרשות ביום ב' שבועות שהוא יום פטירתו של דוד המלך ע"ה ולהשלים את כל ספר תהלים ועוד כתב שם הסכמנו להדליק בשעת אמירת תהלים ביום ב' שבועות מאה וחמישים נרות כמנין ק"נ מזמורי תהלים ואם יהיה יום ב' של שבועות בשבת אז החיוב להדליק נרות של שעוה מבעוד יום בערב שבת כפי אשר יהיח אז בכוח הגבאים ע"כ ובספר משפט צדק שסביב התהלים אות קכ"ד מנהג עירו שנוהגים ביום הב' דחג השבועות אומרים בביהכ"נ כל התהלים אח"כ שיר היחוד כולו בנעימה לכבוד ראש המשוררים דוד חמלך זיע"א ואחייב ידרוש להם הדורש משבחי דוד המלך ע"ה.
מספר גן יוסף פרי יוסף - לקט יוסף אות תרצא
"ביום ב' שבועות יאהרצייט דוד המלך שנפטר בשבועות חגיגה דף י"ז ע"א תוס' ד"ה אף עצרת מירושלמי תענית פ"ב ה"ד וקשה דהיה צריך להיות ביום א' דשבועות לא היה בשום פעם שני ימים דהיו מקדשין על פי ראיה והיה חשבון פשוט יום חמישים לאחר הפסח רק בראש השנה דף ו' ע"ב עצרת פעמים חמשה פעמים ששה פעמים שבעה ממילא יוכל להיות שאז היה שבועות ביום ז' סיון ולכן חוגגין יאהרצייט דוד ביום ב'."

חיים סופר כתב:ראיתי בכמה ספרים אחרונים שיום היארצייט של דוד המלך ביום ב' דשבועות - אך כפיה"נ אין לו מקור קדום - ואדרבה מדברי הפרי מגדים משבצות זהב תצ"ד סק"ב ועוד שהקשו למה אומרים רות ביום ב' דשבועות ולא תירצו כן משמע דלא ס"ל כן.

אבל עי' נימוקי הגרי"ב פסחים סח ע"ב בסוף דבריו.

יישר כח על הציון אבל אכתי אין זה מקור קדום רק מסברא כתב כן.