פורום אוצר החכמה

מנהג נפוץ בהרבה מקהילות החסידים [ועוד קהילות חשובות] שאומרים כל מגילת רות בסדר תיקון ליל שבועות, ושוב אומרים אותה כולה לפני קריאת התורה.
ונפשי בשאלתי, מהיכי תיתי ומה המקור הראשון לקרוא ב' פעמים את מגילת רות ובאותו יום בהפרש של כמה שעות בלבד??
ממ"נ, אם יש ענין לקרות המגילה ביום השבועות הרי קראוהו כבר בלילה בסדר התיקון וא"כ למה צריך לקרותו שוב??
ותו, אלו הקוראים את המגילה בברכה מתוך קלף בסדר התפילה, האם קוראים גם בלילה בסדר התיקון??
אשמח למענה של חו"ר הפורום החשובים והנחמדים מפז.

גם את ההפטרה בהיחזקאל קוראים פעמיים.
לכאורה חלק הזה בתיקון
הוא הכנה לקבה''ת בדיבור בתורה שבכתב,
וזה בכל הקריאות השייכות לשבועות.

ולמה את איכה קוראים פעמיים?

כמדומני שזה שני מחייבים שונים-
בלילה זה חלק מהתיקון הנעשה ע"י התיקון בסדר הזה דווקא בצורה הזו דווקא, וכפי שתיקן רבינו האר"י הקדוש.
ביום זה ע"פ האמור במסכת סופרים לקרוא את רות.

אולי שיר השירים גם אומרים פעמיים,
האחת קודם אור הבוקר למי שאומר את תיקון ליל שבועות של השל''ה,
והשניה סמוך לשבת

כמדומה שבאשכול על ר' שריה הוזכר שחשש שהקורא רות בלילה בתוך סדר התיקון, שוב אינו יכול לברך על קריאתה ביום.

אם אומר תהלים לפני נתפילה ביו''ט או בראש חודש,
ואמר בהם פרקי ההלל, לא יצא ידי חובתו,
גם בראש חודש, ואפילו אין דרכו לברך על ההלל.
( כך אמר לי רבי)

וא''כ צריך לחלק בין זה למגילת רות.


( הגר''ש דבליצקי אמר שמי ששמע קריאת התורה של ראש חודש לפני התפילה.
ונתכוין לצאת בזה פרשת התמיד, לא יצא,
כי כאן זה סדר קריאת נתורה,
ופרשת התמיד צריך לומר בצורת סדר התפילה.)

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שזה שני מחייבים שונים-
בלילה זה חלק מהתיקון הנעשה ע"י התיקון בסדר הזה דווקא בצורה הזו דווקא, וכפי שתיקן רבינו האר"י הקדוש.
ביום זה ע"פ האמור במסכת סופרים לקרוא את רות.

א. מי שתיקן לומר בלילה לא תיקן לומר גם ביום ע"כ אע"פ שזה שני מחייבים מ"מ אין להם שום שייכות לקשר אחד עם השני.
ב. במסכת סופרים כתוב שצריך לקרוא רות בשבועות, אך לא משמע שם שזה מחלק התפילה.
ג. בסידורים הקדומים לא מופיע כלל אמירת רות בתפילה. זה משהו שנוסף לאחמ"כ.

צביב כתב:גם את ההפטרה בהיחזקאל קוראים פעמיים.
לכאורה חלק הזה בתיקון
הוא הכנה לקבה''ת בדיבור בתורה שבכתב,
וזה בכל הקריאות השייכות לשבועות.

בסדר,
זה שקוראים בתיקון יש לזה מקורות ברורים, וע"כ אין חולק
אך שאלתי למה כופלים זאת ביום.

צורב מתחיל כתב:כמדומה שבאשכול על ר' שריה הוזכר שחשש שהקורא רות בלילה בתוך סדר התיקון, שוב אינו יכול לברך על קריאתה ביום.

מי שקרא היום בבוקר לפני התפילה את החומש של פרשת השבוע עד שני,
לא יוכל אח"כ לעלות לתורה???

הא לחמא עניא כתב:

צורב מתחיל כתב:כמדומה שבאשכול על ר' שריה הוזכר שחשש שהקורא רות בלילה בתוך סדר התיקון, שוב אינו יכול לברך על קריאתה ביום.

מי שקרא היום בבוקר לפני התפילה את החומש של פרשת השבוע עד שני,
לא יוכל אח"כ לעלות לתורה???

רק ציטטתי (ומהזכרון, כך שיתכן שטעיתי).
אני מבין שהענין הוא מכיון שהתקנה של קריאת המגילה אינה בהכרח מתוך הקלף.

הא לחמא עניא כתב:

צביב כתב:גם את ההפטרה בהיחזקאל קוראים פעמיים.
לכאורה חלק הזה בתיקון
הוא הכנה לקבה''ת בדיבור בתורה שבכתב,
וזה בכל הקריאות השייכות לשבועות.

בסדר,
זה שקוראים בתיקון יש לזה מקורות ברורים, וע"כ אין חולק
אך שאלתי למה כופלים זאת ביום.

בדרך פשט, צריך לקרוא מה שיקראו התורה כדי להתכונן לקריאת התורה,
ולכאורה מותר לקורא למחרת בציבור, להכין את קריאת רות גם בשבועות עצמו,
גם לפי הגרש''ד,
ולפי זה יהיה מותר גם ליחידים לקרוא בשביל ההכנה למחר,
ולא מכוונים לצאת בזה את מנהג הקריאה בשבועות.
( ואף שלא נהגו להכין בשאר ימים טובים את הקריאות,
אבל כשיש ענין ללמוד מקרא, כדרך חסידים הראשונים, י''ל שכך נהגו חסידים הראשונים,
( וכ''כ השל''ה להכין הקריאה))

וי''ל שהגרש''ד למד שזו קריאה לתיקון (סודות) שבועות, ולא הכנה לקריאת התורה,
וכשקוראים לצורך שבועות בלילה, פטור מלקרוא ביום.

אכן ראיתי בלוח מנהגי אשכנז שלא אומרים באר"י אלא ג' פסוקים ראשונים ואחרונים כיון שאומרים אותו בבוקר,
אבל לפי סדר התיקון רואים שאדרבה מה שקשור לחג השבועות אומרים, לדוג' פ' קבלת התורה וההפטורות של ב' הימים וכו'.

הגרש"ד לא דיבר על רות אלא לשיר השירים ביו"ט שחל בשבת שיש להחמיר שיהיו עשרה (או שישה, איני זוכר כרגע) שלא אמרו שה"ש בליל הסדר.וכשנשאל מה עם רות, חייך באומרו מה שא"א א"א.

היה אשכול ע"ז ואיני מוצא
היה גם דיון בתוך אחד מהאשכולות על התיקון על ההגיון שבקריאת רות פעמיים.

לבי במערב כתב:

איש_ספר כתב: . . הי' גם דיון בתוך אחד מהאשכולות על התיקון על ההגיון שבקריאת רות פעמיים.

viewtopic.php?f=28&t=27525&p=282848#p282848

שכויח על ההפנייה.
בכל אופן, נשאר עוד מקום לדון בזה. וה' יאיר עינינו.