קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
ברזילי
הודעות: 3121
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי ברזילי » ו' יוני 03, 2011 9:40 am

שלום לכל חכמי אתרא הדין,

לדעת הרבה ראשונים, ספירת העומר בזה"ז דרבנן, לפי שלדעתם ספירה דאורייתא תלויה בהקרבת העומר ומתחילה רק מיום הביאכם בפועל.
לשיטתם יש לשאול מדוע יו"ט של שבועות הוא מן התורה בזה"ז. הלא קביעות זמנו של חג השבועות היא ביום החמישים לספירה, ולכאורה אם אין ספירה מה"ת, במה מקרי ו' סיון שלנו יום החמישים שבו צוותה תורה לקרוא מקרא קודש?
[וזו שאלה נפרדת ממה שיש לדון שמפשטות הפסוקים עולה שקביעות היו"ט היא ביום הקרבת שתי הלחם, ודו"ק]

אשמח לשמוע אם ידוע לכם מי עסק בשאלה פשוטה זו, ובעיקר, מה יש לומר בזה.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 1970
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ו' יוני 03, 2011 12:58 pm

ואם אין מצוות ספירה לא חולפים חמישים ימים? מנין שהיו"ט תלוי בספירה ולא בעצם הימים שחלפו מפסח?

אברהם
הודעות: 995
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי אברהם » ו' יוני 03, 2011 12:59 pm

רמב"ן על ויקרא פרק כג פסוק טז
והוצרך לומר "חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם" באיסור החדש (פסוק יד) ובשביתת חג השבועות (פסוק כא), מפני שהוא תלוי בהנפת העומר ובמנחה חדשה, לומר שאפילו אחרי גלותנו בחוצה לארץ שאין עומר ומנחה, יצוה בהם, כי החדש אסור מן התורה בכל מקום ולא הוצרך להזכיר כן ביום הזכרון, וכן בחג הסוכות לא הזכיר "בכל מושבותיכם" והזכיר כן ביום הכפורים (פסוק לא), כי בעבור שתלה כפרתנו בקרבנות כאשר הזכיר בפרשת אחרי מות, אמר בכאן כי איסורו נוהג בכל מקום, כי יום כפורים הוא לכפר עליכם בעינוי ובשביתת המלאכה ואין הקרבנות מעכבין כפרה ממנו וכן לא הוזכר בכאן בחג המצות "חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם", אבל בפרשת החדש הזה לכם (שמות יב) הזכיר כן, מפני שתלה שם הדבר בפסח על מצות ומרורים יאכלוהו, הוצרך לומר שיהיה חוקת עולם בכל מושבותיכם:

ברזילי
הודעות: 3121
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי ברזילי » ו' יוני 03, 2011 5:08 pm

תודה לשניכם,

אפרקסתא -- יום החמישים יכול להקרא כזה גם אם לא סופרים בפועל, אבל השאלה היא חמישים יום ממתי? יום ו' סיוון דהשתא אינו יום החמישים ליום הבאת העומר, ואם כן לפי דעת הראשונים שפירוש הפסוק וספרתם וכו הוא מיום הביאכם בפועל, הדק"ל.

אברהם, ייש"כ על דברי הרמב"ן. אני הבנתי דבריו כמתייחסים לנקודה המוסגרת בדברי הראשונים -- כלומר שהתורה באה לאפוקי מכך שאם אין מקריבים שתה"ל לא יחוגו את היו"ט.
אינני זוכר כעת אם הרמב"ן פרש דעתו בענין ספירת העומר בזה"ז אם היא מהתורה. מ"מ גם אם סובר הרמב"ן שהיא דרבנן, ונפרש דבריו כהבנתך, יש מן החידוש בכך שחיוב יו"ט מן התורה מקורו בדרשה שמקורה בראשונים ולא בחז"ל.

יושב ירושלים
הודעות: 288
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm

Re: קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' מאי 29, 2017 5:37 pm

האמנם אין אף אחד שדן בשאלה חמורה זו להדיא???

סגי נהור
הודעות: 1566
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 29, 2017 7:56 pm

יושב ירושלים כתב:האמנם אין אף אחד שדן בשאלה חמורה זו להדיא???

אין הכוונה שעצם היו"ט דשבועות נפעל ע"י הספירה – היינו, שמ"ט הימים שהאדם סופר בפועל (או עכ"פ – שהוא חייב לספרם), הם הפועלים והגורמים שהיום שלאחריהם יהיה יו"ט – שהרי אנו רואים שחג השבועות חל מדאורייתא ביום החמישים לעומר גם עבור אלו שאין בהם (חיוב) ספירה (כגון קטנים שנעשו בני מצוה בימי הספירה, או גרים שנתגיירו בימי הספירה); וכיון שלא היו להם מ"ט ימי ספירה, א"כ ע"י מה חל אצלם חג השבועות (ועוד – לכמה דעות, וכן הלכה, מצות ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, והרי חג השבועות הוא מדאורייתא)?

– ואין לומר שהספירה של כלל ישראל פועלת את חלות החג גם עבורם, להיותם נגררים אחר הכלל, שהרי לא מצינו מציאות של "ספירת (העומר ד)כלל ישראל", כנ"ל, והמציאות היא שכל אחד סופר ספירה לעצמו –

וא"כ מובן שאין עצם חג השבועות חל ע"י הספירה, ואין זאת אלא שהתורה קבעה את זמן החג ליום החמישים לעומר. והיינו, שימי הספירה רק מראים ומבררים את זמן חג השבועות, שיום זה הבא לאחריהם הוא יו"ט.

מכאן: viewtopic.php?f=28&t=17942&start=40#p275059

אליהו בן עמרם
הודעות: 359
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: קביעת חג השבועות בזמן שאין ספיה"ע מה"ת

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' מאי 30, 2017 12:57 pm

ברזילי כתב:שלום לכל חכמי אתרא הדין,

לדעת הרבה ראשונים, ספירת העומר בזה"ז דרבנן, לפי שלדעתם ספירה דאורייתא תלויה בהקרבת העומר ומתחילה רק מיום הביאכם בפועל.
לשיטתם יש לשאול מדוע יו"ט של שבועות הוא מן התורה בזה"ז. הלא קביעות זמנו של חג השבועות היא ביום החמישים לספירה, ולכאורה אם אין ספירה מה"ת, במה מקרי ו' סיון שלנו יום החמישים שבו צוותה תורה לקרוא מקרא קודש?
[וזו שאלה נפרדת ממה שיש לדון שמפשטות הפסוקים עולה שקביעות היו"ט היא ביום הקרבת שתי הלחם, ודו"ק]

אשמח לשמוע אם ידוע לכם מי עסק בשאלה פשוטה זו, ובעיקר, מה יש לומר בזה.


ואם חכמים אמרו לספור. מה אכפת לן?
ומאי שנא מקביעת התאריך של כל חג, שגם הוא מתבסס על קביעת הלוח ועיבור השנה ע"י חכמים? (ולא ע"י עדות על חידושה של לבנה וכו')
אלא שכאן נתווסף עוד משהו, שאמרו חכמים לנו לספור, ובסוף ספירתנו יחול חג השבועות מדאורייתא, כי כך הורו לנו חכמים.


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים