פורום אוצר החכמה

לפני כמה שהים עסקתי בליקוט מדברי הראשונים בענין ספירת העומר. בטוחני שראיתי אז דעה חריגה ומעניינת באחד הראשונים הפחות מוכרים, לפיה מי ששכח לספור בלילה יספור עד חצות היום.

כעת איני מצליח למצוא מקורו, ואודה למי שיוכל להשיב לי את אבדתי.
השלב הבא יהיה לפענח את שיטתו שלכאורה תמוהה ביותר.

אעתיק מהרשום אצלי:
ב. כתב במאירי סוף פסחים, די"א דגם לדעת רב יהודאי דלילה ראשונה מעכב בספירת העומר, מ"מ עד מוסף מהני. וצריך ביאור מאי זמן זה דעד מוסף, הא העומר אינו נקרב בזמן מוסף. ו... אמר דאולי הכונה עד חצות, ואינו נראה דהול"ל להדיא עד חצות וצ"ע.

אף שאין זה דבר בעתו, לא יכולתי להתאפק מלהעלות כאן כבר כעת את אשר מצאתי בשבת, אותו חידוש מופלא בענין ספירת העומר שלא ידעתי היכן ראיתיו.
וזה הדבר, מספר התדיר:



ברשימותי מפיע שלא נמצא כן בעמודי גולה.
מכיון שאין לי גישה לא הצלחתי לראות את ההערת המהדיר למטה, אם יש את נפשו של מישהו לעזרני בכך יבוא על שכרו מן השמים.

:

תודה יאיר.
עתה אמתין בסבלנות לימי ספירת העומר, שמא מי מהת"ח דכאן יעלה איזו השערה לבאר שיטה תמוהה זו.

ספר מצוות קטן מצוה קמה - והיכא שלא ספר בלילה סופר ביום בלא ברכה וכתב הרשב"א שעכשיו בזמן הזה אחרי שאין הספירה אלא זכר למקדש אין להקפיד שיהא ודאי לילה
אבל ראיתי בס' התדיר שהעתיק את דבריו בתוספת ג' תיבות, ז"ל אך בספר עמודי גולה כתוב היכא שלא ספר בלילה סופר למחר בלא ברכה עד חצי היום ולפי שאין ספירה בזמן הזה כי אם לזכר למקדש אין להקפיד שיהא ודאי לילה.
האם יש כזו שי' בראש' "עד חצי היום"?